פורץ הדרך שהגדיר לראשונה את מושג השחיקה הנפשית ואת השלכותיה השליליות על תפקודו של האדם, על בריאותו ועל הנזק הנגרם למקבלי השירות היה  Freudenberger).  Maslach ) המשיכה לפתח את המושג וחלקה אותו לשלושה חלקים:  תשישות נפשית, אי הגשמה ודה פרסונליזציה.   היא גם הייתה הראשונה אשר בנתה סולם מדידה למדידת רמת השחיקה הנפשית על בסיס דיווח עצמי של הנחקר.  למושג שחיקה, הנקרא באנגלית Burnout שפירושו דעיכה,  קודמת האש.  כדי שתהיה דעיכה חייבת להיות אש לפני כן.  האנשים המועדים ביותר להישחק הם דווקא האנשים הנלהבים, בעלי היוזמה, הרוח החלוצית והמרץ,  אנשים שרוצים לעזור ומלאים בלהט וברגש  (פינס).  

שורשיה של האינטליגנציה הרגשית נמצאים  כבר בשנות ה-20 של המאה הקודמת (Thordike), שהצביע על קיומה של אינטליגנציה נוספת לאינטליגנציה הבודקת רמות משכל, אינטליגנציה חברתית.    אבל רק הגדירוSalovey& Mayer  לראשונה את המושג "אינטליגנציה רגשית", חילקו אותו לארבעה מרכיבים:  תפיסה, שימוש, הבנה וניהול רגשות והציעו סולם למדידת ארבעת המרכיבים על בסיס דיווח עצמי.  בהמשך  להגדרה זו  ולסולם זה פורסמו מחקרים רבים אשר הציעו הגדרות וסולמות אחרים (Bar-On,Mayer & Salovey, Goleman). 

מחקרים שבדקו את הקשר בין שחיקה נפשית לאינטליגנציה רגשית החלו להתפרסם רק בתחילת המאה הנוכחית (Budnik Duran, Extremera&Rey Chan)   .

העבודה שלהלן השתמשה בסולמות המדידה של פרידמן שנבנה על בסיס סולם המדידה של Maslach, Jackson&Leiter), למדידת השחיקה הנפשית, וסולם המדידה שנבנה על ידי Shutte&Malouff  בהמשך לסולם המדידה של Salovey&Mayer למדידת אינטליגנציה רגשית.  בעבודה השתתפו מורים משני בתי ספר:  בית ספר לחינוך מיוחד ובית ספר לחינוך רגיל.  מטרת העבודה לעורר את המודעות לאפשרויות טיפול נוספות בשחיקה הנפשית בעזרת תכניות להעשרת מרכיבי האינטליגנציה הרגשית הן בקרב המורים והן בקרב התלמידים.

המחקר יבחן האם המשתנים של גיל , וותק , ומין מהווים משתנים מתערבים בבחינת השחיקה, והאינטליגנציה הרגשית בקבוצות השונות.

השערת המחקר היא  כי קיים קשר בין אינטליגנציה רגשית  לבין שחיקה נפשית. על פי השערה זו ככל שהאינטליגנציה הרגשית גבוהה יותר כן קיים צפי לשחיקה נפשית נמוכה יותר.  יכולת טובה יותר להבין להשתמש ולנהל את הרגשות תאפשר התמודדות יעילה יותר עם תשישות נפשית, אי הגשמה אישית ודה פרסונליזציה.

מטרת המחקר מחקרים רבים בדקו בנפרד רמות שחיקה נפשית ורמות של אינטליגנציה רגשית.  מיעוט

מחקרים ניסה לבדוק את הקשר בין שחיקה נפשית לבין אינטליגנציה רגשית.  בעבודה זו אבקש להציג, בעזרת מספר מוגבל של משתתפים משני בתי ספר מה הן רמות השחיקה הנפשית ורמות האינטליגנציה הרגשית בקרב מורים בבית ספר לחינוך מיוחד ובבית ספר תיכון ממלכתי רגיל, והאם קיים קשר בין רמת אינטליגנציה לרמת שחיקה נפשית.

מתודולוגיה העבודה שלהלן היא מחקר איכותני המנסה להבין את התופעה הנחקרת מנקודת המבט של משתתפי העבודה.  העבודה בוחנת את התופעה כפי שהיא מובנת על ידי משתתפי המחקר, וכפי שהם מפרשים אותה (Jorgensen) .  מטרת המחקר האיכותני היא לא לגלות את המציאות אלא לבדוק פרשנויות שונות של אותה המציאות (צבר בן-יהושע, דרגיש). 

במסגרת עבודה זו השתמשתי בסולמות מדידה של אינטליגנציה רגשית   Shutte&Malouff ושחיקה נפשית ,  Maslach, Jackson&Leiter שפותחו למחקרים כמותיים.  השימוש בדירוג הסולמות שהתקבל מעשרים הנחקרים לא עבר עיבודים סטטיסטיים, מלבד ממוצעי התשובות לכל אחד ממרכיבי האינטליגנציה הרגשית (תפיסה, שימוש, הבנה וניהול) וממרכיבי השחיקה הנפשית (תשישות נפשית, אי הגשמה ודה פרסונליזציה) ולסך התשובות המתייחסות לכל אחד מהמשתנים.  מספר המשתתפים בעבודה זו נמוך והממצאים משקפים אך ורק את האוכלוסייה שנחקרה.

 שאלון למדידת האינטליגנציה הרגשית סולם המדידה בעבודה זו נבנה על ידי  Shutte&Malouff בהמשך ועל בסיס סולם המדידה של Salovey&Mayer.  הסולם מבוסס על דיווח עצמי של הנחקר וכולל 33 סעיפים, המעריכים את היכולת לזהות, להביע, לנהל ולהשתמש ברגשות בין האדם לבין עצמו ובין האדם לבין האחר.  קיימות חמש אפשרויות תשובה החל מ- לגמרי לא מסכים ועד מסכים לגמרי.  ככל שסך הנקודות גבוה יותר כן גבוהה יותר רמת האינטליגנציה הרגשית. 

שאלון למדידת השחיקה הנפשית בקרב עובדי הוראה סולם המדידה בעבודה זו נבנה על ידי יצחק פרידמן, בהמשך ועל בסיס סולם המדידה של

Maslach, Jackson&Leiter.  הסולם מבוסס על דיווח עצמי וכולל 14 משפטים, לפי דיווח עצמי של המורה, המציגים את שלושת מרכיבי השחיקה הנפשית:

• תשישות נפשית
• העדר הגשמה עצמית
• דה פרסונליזציה

תסמונת השחיקה, שהשלכותיה הן תשישות נפשית, מצביעה על תהליך הדרגתי שמתחיל בעניין ואכפתיות מצד המורה ועשוי, באופן הדרגתי, להגיע לתשישות נפשית.  תחושת אי ההגשמה נובעת מהפער בין ההשקעה והמאמצים מצד המורה  לבין ההישגים שהוא יכול לנכס לעצמו.  תחושת דה פרסונליזציה גורמת לאי מעורבות ולחוסר אכפתיות בהתייחסות לבעיות התלמידים.

אוכלוסיית המחקר השאלונים חולקו בשני בתי ספר.  בית ספר רגבים לחינוך מיוחד.  בית הספר קיים כ-50 שנה ונותן מענה לאוכלוסיות שהוגדרו על פי חוק כבעלי צרכים מיוחדים במגוון תחומים:

• חינוך לחיי עבודה.
• חינוך להשתלבות בקהילה.
• חינוך עיוני.