עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון מיסים, השתמטות מתשלום מסים, עבירות תחבולה ומרמה בדיני מיסוי (10408)


‏390.00 ₪

32 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 10408

סמינריון מיסים, היבטים פליליים בדיני מסים, עבירות תחבולה ומרמה בדיני מיסוי

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי היבטים פליליים בדיני מסים של עבירות תחבולה ומרמה בדיני מיסים?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר. 

עבירות תחבולה ומרמה בדיני מיסים.

יסודות סעיף 220 לפקודת מס הכנסה. 

זדון וכוונה להתחמק ממס. 

פירוש המונחים "מרמה" ו"ערמה". 

היסוד הנפשי בעבירות. 

סנקציות פליליות. 

חמש החלופות המנויות בסעיף 220 לפקודה. 

שימוש במרמה עורמה ותחבולה. 

הקשר והיחס בין סעיף 220 לבין סעיפים 216/217 לפקודה. 

עמדת הפסיקה לגבי עבירות מרמה וערמה. 

הסדר הכופר בעבירות מרמה ועורמה. 

מבחני יסוד ללגיטימיות אל מול אי חוקיות עבירת מס או עסקה מלאכותית. 

מבחן חוקיות האמצעים.

זמן היווצרות החיוב. 

המנעות לגיטימית או השתמטות פלילית?. 

סמכות הסיווג מחדש.

מלאכותית או בדויה.

הסנקציות העונשיות בגין השתמטות ממס. 

עסקה "מלאכותית או בדויה". 

"חבות מס". 

תכנון מס - הלגיטימיות האזרחית והאחריות הפלילית. 

תשתית עקרונית. 

סייג לאחריות העונשית. 

מבחן המטרה העסקית ומבחן המעשה הפלילי 

גילוי מוקדם למס הכנסה על עבירות מרמה ועורמה. 

סיכום.

מענה לשאלת המחקר.

רשימה ביבליוגרפית. 

 

עבודה זו תעסוק בדיני מיסים תעסוק בתחבולה , עורמה ומקלטי מס תוך בחינת ההיבטים הפליליים בדיני המס.

המוטיבציה האישית שלי לבחור בנושא זה: חדשות לבקרים כלי התקשורת מדווחים על נישומים שהעלימו מס בדרכי עורמה שונות. משחק המוחות הזה בין רשום המס לנישומים מרתק אותי וכאדם שומר חוק ונורמטיבי עניין אותי לנתח עבירות מס אלו מבחינה משפטית ולהבינן לעומקן.

בחרתי בנושא זה כי מדובר בתופע מתרחבת ובמין "ספורט לאומי" ישראלי. וכביכול ישנה לגיטימציה חברתית לעבריינות מס "אידיולוגית".

המחקר בעבודה זה יהיה של ניתוח מאמרים ספרות ופסיקה בנושא.

במחקר הישראלי הראשון שנערך בנושא, על-ידי ד"ר לפידות[1], נעשתה אבחנה בין "התחמקות" לבין "השתמטות". ה"התחמקות" שימשה במחקרו של לפידות לציון המנעות אזרחית לגיטימית, בעוד שה"השתמטות" שימשה לציון הפעילות הפלילית. כיום, ברי ומוסכם על הכל, כי האבחנה היא בין "המנעות", לציון פעילות אזרחית-לגיטימית, לבין ה"השתמטות" או "התחמקות" - לציון הפן הפלילי של פעילות. המונחים "השתמטות" ו"התחמקות" משמשים יחד, לאותו מובן.

העבירה הפלילית של התחמקות ממס, הקבועה בסעיף 220 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, ס"ח 120 (להלן: "פקודת מס הכנסה" / "הפקודה"), דנה במי שעושה מעשה מתוך כוונה להתחמק ממס. בחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, ס"ח 52, חל סעיף 117(ב) על מי שעשה "מעשה מן המפורטים להלן במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס".העבירות הנכללות בסעיף ‎220 לפקודת מס הכנסה הן עבירות אשר נעברו במזיד בכוונה להתחמק ממס, ואשר המחוקק מתייחס אליהן בחומרה מיוחדת. עבירות בהתאם לסעיף ‎220 עניינן במעשים רצוניים ומכוונים של אדם המיועדים להשיג מטרה של הקטנת נטל המס באמצעים אסורים על ידי החוק, זאת להבדיל משימוש באמצעים חוקיים לצורך תכנון מס[2].

הסנקציות העונשיות בגין השתמטות ממס מצויות בעיקר בחוקי המס. את ההוראות העונשית בחוקי המס יש לאגד לשתי קבוצות. באגד האחד עבירות שאותן יש לכנות "עבירות מירמה". עבירות המירמה חלות על ביצוע עיסקאות כוזבות. עבירת המירמה המנוסחת בפקודת מס הכנסה חלה על כל פעולה של "מירמה, עורמה ותחבולה".היסוד הנפשי הדרוש לביצוען של עבירות המירמה הוא כוונה מיוחדת להתחמק ממס. לא בכל חוקי המס השכילו לנסח עבירה של מירמה, כזו שבפקודת מס הכנסה. חוק מיסוי מקרקעין, למשל, דן בפן העונשי שלו. העבירה החמורה ביותר בחוק מיסוי מקרקעין היא מסוג של עוון, של מתן הצהרות שקר ביודעין.

האגד האחר של עבירות המס הן העבירות שאותן יש לכנות, "עבירות דיווח". עניינן של עבירות אלה בהפרה של חובות הרישום והדיווח שנקבעו בחוק, מסירת דיווח חסר, או בלתי-נכון.

בהבדל מעבירות המירמה, הרכיב העובדתי הדרוש בעבירות הדיווח אינו כולל תחבולה, או עשיית עיסקאות שקריות. המאפיין את עבירות הדיווח, ומבדילן מעבירות המירמה, הוא היסוד הנפשי, הדרוש לביצוען. הביטויים השגורים בעבירות אלה, הבאים לציין את היסוד הנפשי, הם "בלא סיבה מספקת", או "בלא הצדק סביר". הפסיקה היטיבה להבהיר, כי משמעות מונחים אלה זהה, והיא רשלנות.

השתמטות ממס עשויה להעלות גם אחריות על-פי דין העונשין הכללי. מעשים של התחמקות ממס עונים על הגדרת המירמה שבחוק העונשין, ועשויים לקיים את העבירה של קבלת דבר במירמה, רישום כוזב, זיוף ועוד. המירמה, על-פי חוק העונשין, כוללת רכיב של טענה או מצג שקרי, וידיעה כי הטענה אינה אמת. לביצועה של מירמה אין צורך במצג פוזיטיבי. מצג של מירמה יכול שיהא גם בהעלמתה הזדונית של עובדה, או בהסתרתה. אי-דיווח על הכנסה, או דיווח חסר או בלתי-נכון לרשויות המס, על עיסקה או הכנסה, יכול שיהוו, לפיכך, עבירה של מירמה על-פי חוק העונשין.

היסוד הנפשי הנדרש בעבירות לפי סעיף ‎220 הוא מחשבה פלילית מסוג כוונה מיוחדת, המחייבת לא רק מודעות לטיב המעשה אלא גם כונה להשיג את היעד של התחמקות ממס, כמפורט להלן[3].

כדי להרשיע נאשם בעבירה לפי סעיף 220, על הרשויות להוכיח כי הנאשם פעל בזדון ומתוך כוונה להתחמק ממס. היינו, כי הנאשם בעשותו את המעשה המיוחס לו, נהג כך, בהיותו ער לתוצאות מעשהו, כשביודעין רצה בהן, וכוונתו הייתה להשיג את התוצאה של התחמקות ממס.

בפסיקה נקבע כי די להראות שהכוונה להתחמק ממס נובעת מעצם המעשה של הפחתת ההכנסה המוצהרת, אלא אם יש בפי הנאשם הסבר למעשה, אשר עשוי לפחות לעורר ספקות אצל השופטים בכוונתו הפלילית.

עבירות תחבולה ומרמה בדיני מיסים

סעיף 220 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), קובע:

"אדם אשר במזיד, בכוונה להתחמק ממס או לעזור לאדם אחר להתחמק ממס, עבר אחת העבירות המנויות להלן ... ואלו הן:

(1) השמיט מתוך דו"ח על פי הפקודה כל הכנסה שיש לכללה בדו"ח;

(2) מסר בדו"ח על פי הפקודה אמרה או תרשומת כוזבות;

(3) השיב תשובה כוזבת, בעל פה או בכתב, על שאלה שנשאלה, או על דרישת ידיעות שנערכה אליו על פי הפקודה;

(4) הכין או קיים, או הרשה אדם להכין או לקיים, פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות, או שזייף או הרשה לזייף פנקסי חשבונות או רשומות;

(5) השתמש בכל מרמה, ערמה או תחבולה, או הרשה להשתמש בהן".

סעיף 220(5) לפקודה הוא למעשה סעיף סל. בפסק הדין ע"פ 406/69 ברנדל נ' מדינת ישראל (וערעור שכנגד), פ"ד כד(1) 210, נפסק כי יש לפרש את המעשים והמחדלים המפורטים בתתי-הסעיפים של סעיף 220, כאילו יש בהם - ולו רק בשל כוונת הזדון להתחמק ממס - משום מרמה, ערמה או תחבולה.

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

גבאי י', שראל מ',  המיסוי הישיר בישראל – מאפיינים, עיוותים והצעות לשינוי, קהלת (2019)

א' לפידות התחמקות והשתמטות ממס הכנסה - מחקר השוואתי בין המשפט האנגלי למשפט הישראלי 

ג' עמיר עבירות מס (מהדורה רביעית)

ע"פ שוורצברג נ' מ"י, פ"ד כט(1) 202, 206

Martin Feldstein "Tax Avoidance and the Deadweight Loss of the Income Tax" Harvard Press , Vol. 81, No. 4, Pages 674-680

Zidar, Owen (Oct 2018). "Tax Cuts for Whom? Heterogeneous Effects of Income Tax Changes on Growth and Employment". Journal of Political Economy. 127 (3): 1437–1472


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)