עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון פירות העץ האסור, תאוריה בדיני ראיות, ראיות פסולות, פרות העץ האסור (עבודה אקדמית מס. 104)


‏290.00 ₪

30 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 104
סמינריון פירות העץ האסור

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי ראיות שהושגו שלא כדין לאור דוקטרינת העץ המורעל?

תוכן עניינים

מבוא. 

פרי העץ המורעל במשפט הפלילי בישראל. 

המשפט בראי דיני הראיות (כשרות, קבילות, משקל) היום

כללי הכשרות

כללי הקבילות

הקשר בין כללי הכשרות ובין כללי הקבילות

כללי הכשרות - עבר, הווה ועתיד. 

שלב היסטורי של כללי הכשרות

היום

מתי בודקים כשרותו של עד ובאיזה אופן?

גלגוליו של סעיף 2 , פקודת הראיות:. 

תכלית (רציונל) כלל הכשרות המודרני ותכלית הסייגים לכלל הכשרות

תכלית כלל הכשרות

תכלית הסייגים לכלל הכשרות

המגמה

משפט משווה

אנגליה

קנדה. 

גרמניה. 

כללים הפוסלים ראיות שהושגו שלא כדין: נימוקים בעד ונגד. 

התרופות על הפרות של זכויות חוקתיות. 

היש לצפות למפנה בהלכה הפסוקה או שדרושה התערבות המחוקק?. 

פרשת פרחי – ראייה להיחלשותה של הלכת יששכרוב?. 

סיכום

ביבליוגרפיה

 

תאוריית פירות העץ המורעל לאור חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.

פרי העץ המורעל אנגלית: Fruit of the poisonous tree הוא מונח משפטי בארצות הברית המשמש לתיאור ראיה שהושגה באופן לא חוקי ומידע הנובע ממנה. הלוגיקה מאחורי המונח הוא שאם מקור הראיה ה"עץ" לא כשר, אז כל תוצר שלו ה"פרי" יהיה כמוהו.

ראיה כזאת אינה קבילה בבית משפט אמריקני. לדוגמה, אם שוטר מבצע חיפוש בלתי חוקי בבית ומוצא אקדח ששימש לביצוע רצח, השופט היושב בדין יפסול את האקדח מלשמש כראיה נגד הנאשם.

התורה הינה הרחבה לכלל המניעה exclusionary rule, אשר, למעט חריגים מסוימים, מונע קבלת ראיה במשפט פלילי שהושגה תוך הפרה של התיקון הרביעי. בדומה לכלל המניעה, תורת "פרי העץ המורעל" נועדה להרתיע את המשטרה משימוש באמצעים לא חוקיים להשגת ראיות.

קיימים שלושה מקרים שבהם תתקבל ראיה גם אם היא "פרי עץ מורעל":

  • הראיה התגלתה בחלקה עקב מקור חוקי.
  • הראיה הייתה מתגלה באופן בלתי נמנע גם ללא המקור הלא חוקי.
  • הקשר הסיבתי בין הפעולה הבלתי חוקית לבין הראיה שהושגה קלוש מאוד.
  • במשך שנים רבות לא אימץ המשפט הפלילי בישראל את תורת "פרי העץ המורעל", ראיות שהושגו באופן בלתי חוקי קיבלו משקל נמוך יותר אך לא נפסלו כליל. ב4 במאי 2006 קבע בית המשפט העליון בפסק דין תקדימי[1] כי ניתן לפסול ראיות שהושגו שלא כדין, אולם בניגוד למקובל במשפט האמריקאי אינו קובע כי חובה לפסול ראיות אלה ומדגיש את ההפך שרק במקרים בהם מאזן אי הצדק גדול במיוחד, ניתן יהיה לפסול את הראיות.‏. עיקרון זה יושם בערעור של נהג שהורשע בהריגה על סמך אמירה שלו במהלך חקירה, לאחר שהחקירה לא הופסקה למרות שביקש לסיים את החקירה עד שייפגש עם עורך דין. שופטי הרוב בערעור ביטלו את הרשעתו בהריגה והמירו אותה בהרשעה בגרימת מוות ברשלנות‏.

מאז שנתקבלו בישראל חוקי-היסוד על זכויות האדם, הולכת וגוברת המודעות להשפעתם האפשרית בענפי משפט רבים. ההתייחסות להתפתחות חדשה זו בולטת בייחוד בתחום סדר הדין הפלילי. האם גם בעניין ראיות שהושגו שלא כדין נשתנה המצב המשפטי בעקבות חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (להלן: חוק-היסוד)? השאלה הזאת תיבדק בהמשך. תחילה יוצג המצב המשפטי בארץ, שהתגבש קודם לקבלת חוק-היסוד, וכן תבוא סקירה קצרה של התפתחויות בלתי שגרתיות בנושא זה בכמה מדינות אחרות, תוך כדי ניתוח הרציונלים שבעד ונגד פסילת ראיות שהושגו שלא כדין.

נקיטת עמדה כלפי ראיות, שהושגו שלא כדין, מעוררת לעתים קרובות שאלות אשר הן מעיקריה של כל שיטה משפטית: מהו תפקידו של ההליך הפלילי, וכיצד על בתי המשפט לנהוג? האם בירור האמת והענשת העבריין הן מטרות כה חשובות, שהן מקדשות את כל האמצעים לשם השגת הראיות? או שמא עצם השימוש באמצעים בלתי חוקיים או בלתי הוגנים נחשב לעניין כה חמור שהוא מצדיק פסילה מוחלטת של אותן ראיות, גם אם אין כל חשש בדבר אמִתות תוכנן? ואולי ניתן להתגבר על הדילמה על-ידי מציאת דרכי ביניים, אשר תאפשרנה להילחם בעבריינות ביעילות סבירה, תוך שמירה על סטנדרטים מינימליים של זכויות האדם ובלי לוותר על הגינות בסיסית באכיפת המשפט הפלילי?

אכן זו סוגיה בעלת חשיבות משפטית וחברתית רבה; סוגיה הנוגעת "בשָרשיו ובעצביו של ההליך הפלילי".

בארץ אין הסדר סטטוטורי כללי בעניין ראיות שהושגו שלא כדין, זולת סעיף 12 לפקודת הראיות [נוסח חדש],  על קבילות הודאות. אמנם המחוקק קבע שיש לפסול דברים שנקלטו בדרך האזנת סתר בניגוד לחוק, וכן חומר שהושג תוך פגיעה אחרת בפרטיות. אולם בית המשפט העליון פירש את הפגיעה בפרטיות על דרך הצמצום ושני כללי הפסילה האלה נחשבים כיוצאים מן הכלל. הכלל הרחב הוא שאין מקום לפסול ראיה רלוונטית אך ורק בגלל האמצעים שננקטו לשם השגתה, אף אם היו האמצעים אלימים או משפילים או שפגעו בצורה אחרת בזכות יסודית; גילוי האמת העובדתית הוא העיקר. לעתים קרובות נאמר כי כלל הפסילה מבוסס על התאוריה של "פירות העץ המורעל" (או תורת "פרי הבאושים של העץ המורעל"), ובית המשפט העליון דחה בעקביות כל ניסיון לאמץ תאוריה זו. אין גם שום נכונות לקלוט את הרעיון הצנוע יותר, שבנסיבות קיצוניות תהיה לבית המשפט הסמכות לפסול, על-פי שיקול דעתו, ראיה אשר הושגה שלא כדין.

אולם כל הפסיקה הזאת ניתנה קודם שנתקבל חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. האם שינה חוק-היסוד את המצב המשפטי?

לפני שנתמקד בחוק-היסוד, נראה כי רצוי להתבונן בכמה התפתחויות דרמטיות שחלו במדינות אחרות.

 

לינק למצגת ספיציפית על ראיות שהושגו שלא כדין   ב-99 שח

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

גבריאל הלוי תורת דיני הראיות כרך א'-ד' (הוצאת הקריה האקדמית אונו)

א' ברק "המהפכה החוקתית: זכויות יסוד מוגנות" משפט וממשל א

 Philips, On Evidence, 13th Edition, on page 77


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏290.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)