‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי ההפרטה של חברת אל על?

תוכן העניינים

מבוא

סקירה היסטורית

התיירות לאור מגיפת הקורונה 2020

הפרטת אל על והסיוע מקרן הפיצויים של המדינה בעקבות הקורונה יולי 2020

אל על דרשה 230 מיליון שקל פיצוי על נזקי הקורונה

רקע למשבר הקורונה העולמי

נזק לתיירות ולתעופה

סקירת ספרות

הפרטה

הפרטה בעולם

הפרטת חברות בישראל

הפרטה חלקית

הפרטה חלקית בישראל

חברת אל על

השפעת הגורמים הסביבתיים על החברה

התחרות בענף

הבעיה העסקית

ממצאים - הפרטת אל על

גורמים להפרטת אל על

עקרונות תהליך ההפרטה

מדיניות ההתייעלות בעקבות ההפרטה

אתגרים שעמדו בפני אל על לאחר ההפרטה

פעולות שננקטו אחרי ההפרטה

דיון

מסקנות

מקורות

בעקבות משבר הקורונה הושבתה כמעט כל פעילות אל על. דירקטוריון החברה אישר מתווה לפיו חברת התעופה תנפיק מניות בהיקף 150 מיליון דולרים - שאותן תרכוש המדינה. נוסף לכך, המדינה תערוב להלוואה בסך 250 מיליון דולרים שהחברה תיקח מהבנקים, ותמנה נאמן שיפעל למכירת החברה. בספטמבר 2020 הסתיימה הנפקת המניות של החברה, ואלי רוזנברג, בנו של המיליונר האמריקאי קני רוזנברג, הפך בעל המניות הגדול בחברה ומחזיק 42.89% ממניות החברה, במקומה של משפחת בורוביץ וחברת כנפיים אחזקות.

לפני כן, ביולי 2020 פנתה חברת התעופה לאוצר בבקשה דחופה לקבל 230 מיליון שקל מעודפי קופות הפיצויים של העובדים שנפתחה עם הפרטת החברה: "האלטרנטיבה האחרת משמעה קריסתה של אל על", כתבו המנכ"ל גונן אוסישקין ויו"ר הדירקטוריון אלי דפס.

במכתב תשובה מנכ"לית האוצר לשעבר, קרן טרנר-אייל לבכירי אל על נכתב, כי המדינה תסכים לאל על למשוך 10 מיליון דולר מקרן הפיצויים וכן שתעביר לה מקדמה בסך חמישה מיליון דולר על חשבון תשלומי אבטחת תעופה של חודש אוגוסט 2020. 

בנוסף ציינה טרנר-אייל, כי הצוות המקצועי במשרד האוצר מתכוון להמליץ לשר האוצר ישראל כץ להאריך את הסכם ההשתתפות בהוצאות הביטחון של חברות התעופה הישראליות בשלושה חודשים נוספים, דבר שיאפשר לחברת התעופה לקבל מקדמה נוספת של חמישה מיליון דולר על חשבון תשלומי האבטחה של חודש ספטמבר 2020. את תשלומי המקדמה לחודש אוקטובר בסך חמישה מיליון דולר נוספים התנה האוצר בהגשת טיוטת תשקיף להנפקה מניות החברה לציבור וקביעת מועד הנפקה יחד עם הרשות לניירות ערך.

עבודה זו הראתה כי למרות הדאגה סביב נושא ההפרטה של אל על ולמרות הקשיים שהיו בדרך, התקיימה לבסוף ההפרטה של החברה. דבר זה לא יכול היה להתאפשר ללא השתתפות העובדים ומעורבותם. כמו כן, ניתן גם לראות כי ההפרטה הייתה צעד שהשתלם הן עבור המדינה שלא נאלצה יותר לסבסד חברה מפסידה (ושללא ההפרטה רוב הסיכויים שהייתה ממשיכה להפסיד) והן עבור החברה עצמה, שהתחילה לראות עלייה משמעותית ברווחיה. בנוסף, היא עברה הליך של מיתוג וכיום נחשבת בתור חברה איכותית ומבוקשת גם בעיני נוסעים ברחבי העולם, ולא רק בקרב נוסעים ישראלים ויהודים.

גם העובדים לא נפגעו מהליך ההפרטה בחברה. ראשית, תהליך ההפרטה התבצע בשיתוף פעולה עימם ובהסכמתם. שנית, גם לאחר שהנהלת החברה ביקשה לפטר עובדים ולשנות תנאי עבודה על מנת לייעל את החברה, הדבר נעשה תוך שיתוף פעולה עם העובדים ומתוך הליך של פרישה מרצון שהשתלם לשני הצדדים. ניתן להניח שכיום התנאים של העובדים בחברה (בעיקר בהיותם עובדים זמניים ברובם) הם פחות טובים מאלו שהיו בעבר, אולם כיום מדובר בעובדים חדשים אשר מתקבלים בתנאים אלו ויכולים לבחור האם ברצונם להצטרף לחברה בתנאים אלו או לא, וכן גם לא מדובר במשהו יוצא דופן אלא מקובל בענף התעופה.

מובן שלא ניתן לדעת האם השגשוג של החברה ימשיך גם בעתיד, או שהיא עלולה להתרסק. עולם התעופה ניצב כולו בפני סימן שאלה גדול בשל התחרותיות הרבה, המביאה לעיתים להורדת מחירים בלתי כלכלית, מצד אחד, ומצד שני, עלייה מתמדת וגבוהה במחירי הדלק וכן עלייה גדולה בהוצאות ביטחון (שעומדות כיום בפני כל החברות ולא רק בפני אל על) בשל איומי הטרור המרובים על חברות תעופה באופן כללי.

עם זאת, ניתן להניח כי אל על תוכל להמשיך להפגין גמישות כפי שגילתה עד עתה ולדעת למתג את עצמה מחדש במקרה הצורך. בהיותה החברה הלאומית היא תמשיך להיות מועדפת על ישראלים והיודים רבים. בנוסף, רמת האבטחה הגבוהה ותנאים אחרים שהיא מציעה ימשיכו למשוך אליה לקוחות רבים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

Anheier, H. A comparative perspectives of structure and change. In H. K.     Anheier & A. Ben-Ner (Eds.), The Study of the Nonprofit Enterprise: Theories and Approaches (pp. 247-276).