‏290.00 ₪

שאלת המחקר

באיזו מידה הפרטת שירותים לאוכלוסייה המבוגרת והקצבאות הניתנות על ידי המדינה משפיעות על הקיום בכבוד של בני גיל הזהב ?

תוכן העניינים

פרק 1 – מבוא. 

פרק 2 –הזקנה מהי?. 

מספר האזרחים הוותיקים בישראל. 

גידול אוכלוסיית האזרחים הוותיקים.

שיעור האזרחים הוותיקים באוכלוסייה הישראלית. 

השוואות בין לאומיות. 

שיעור הקשישים (מעל 75) באוכלוסיית הוותיקים.. 

עבודה – תכונות עבודה של בני 65 ומעלה. 

פרק 3 –הפרטת מערכת הביטחון הסוציאלי לקשישים.. 

התפתחות מערכת הביטחון הסוציאלי אצל קשישים.. 

מערכת הביטחון הסוציאלי לקשישים כיום.. 

קשישים סיעודיים..

הפרטת מערך הפנסיה בישראל. 

שירותי הסיעוד המופרטים לקשישים בישראל. 

התוכניות הכלכליות ותרומתם לאי רווחת הזקנים..

פרק 4 - קיום בכבוד מהו?. 

פרק 5  קצבאות זקנה – האם ניתן להתקיים ממנה בכבוד?. 

תופעת העוני 

הגדרת העוני  ומדידתו 

מדד ג'יני – אי השוויון 

קו העוני 

אז כמה עולה להיות זקן?.

צד ההכנסות. 

עלות המחייה – צד ההוצאות. 

פרק 6 – דיון ומסקנות. 

ביבליוגרפיה. 

לאדם הזקן יש הוצאות אחזקת בית דומות מאוד להוצאות של משפחה, עדיין ארנונה ומים וחשמל הן הוצאות גבוהות. לאדם הקשיש יש הוצאות על תרופות ורופאים והוצאות רבות אחרות. להערכתי הסכום הנדרש לקיום בכבוד של אדם קשיש הוא סכום כפול קרוב יותר ל 5000 ₪ לחודש. סכומי כאלו, כפי שהוצג לאורך העבודה מצליחים לגייס מדי חודש אחוזים לא רבים של קשישים התשובה לשאלת המחקר שלי שהיתה  - באיזו מידה הפרטת שירותים לאוכלוסייה המבוגרת והקצבאות הניתנות על ידי המדינה משפיעות על הקיום בכבוד של בני גיל הזהב ? היא למעשה כי ההפרטה והעדר קצבה מספיקה משפיעות לרעה על קשישים ודוחפות אותם אך עבר הקיום שלא בכבוד, קיום מתחת לקו העוני שמצריך מדי חודש בחודשו להחליט – אוכל או תרופות? מקלחת או חימום?

בעבודתי זו ניסיתי לבדוק האם בני גיל הזהב, אותם אנשים שבערוב ימיהם פרשו מעבודתם וכעת אמורים למצות את העניין בחיים, לממש את הפנאי שלהם ולהשלים את אשר לא הספיקו לעשות בחייהם עת היו עסוקים בעבודה, פרנסה, הקמה וקיום משפחה ושירות המדינה – את כל אשר לא הספיקו, או לחילופין אלו שצריכים להיאבק על בריאותם, האם הם יכולים לחיות בכבוד ולהתקיים בכבוד. מסתבר כי במדינת ישראל יש הכרה בזכות לחיות בכבוד אבל אין שום חוק ושום פסיקה שקובעת כמה כסף צריך כדי להתקיים בכבוד.

המסקנה העגומה שלי, לאחר חיטוט מעמיק בנבכי הקביעות והקריטריונים של המוסד לביטוח לאומי, אותם חוקים וכללים שקובעים כמה יקבל אדם זקן אם יש לו הכנסה נוספת או אין לו, אם הוא מקבל פנסיה או לא, אם הוא נזקק או לא, אם הוא בודד או לא וכדומה – כל אוסף הכללים והחוקים האלו מותירים את אותם זקנים שלא יכלו או לא דאגו להבטיח את עתידם הכלכלי מתחת לקו העוני או בסמוך מאוד אליו ולא מאפשרים להם להתקיים בכבוד. מסתבר כי במדינת ישראל יש הכרה בזכות לחיות בכבוד אבל אין שום חוק ושום פסיקה שקובעת כמה כסף צריך כדי להתקיים בכבוד.

נשאלת השאלה מה ניתן לעשות? אחד הדברים הוא הנהגת פנסיה חובה, דבר זה כבר בוצע והוא יצור רשת מגן מעט יותר נוחה לאלו שבעתיד יגיעו לגיל הזקנה. אין לי ספק כי יש צורך לתת יותר כסף לאלו שנזקקים לו, לא רק לזקנים אלא לכל מי שנזקק. הבעיה של מדינת ישראל שהיא לא יכולה לייצר כסף יש מאין ולכן אם לא ישונה סדר העדיפויות הלאומי כנראה שלא ניתן יהיה לתת לנזקקים יותר כסף.

אחד הרעיונות שעולה מדי פעם הוא מתן קצבאות על פי צורך ולא על פי גיל. תשלום לנזקקים ולא לכולם. למשל, נשיא המדינה שגילו הא מעל גיל 90 מקבל קצבת זקנה. הוא גם אלמן ולכן  מקבל גמלת שאירים, הוא גם מקבל פנסיה על שנותיו כעובד מדינה, כחבר כנסת, כשר בממשלה וכראש ממשלה, וכל זאת כי התשלומים מגיעים לו על פי חוק. וזאת בנוסף למשכורתו כנשיא המדינה והפנסיה שתשולם לו עם פרישתו בשנת 2014 מתפקיד זה. אני בטוח שנשיא המדינה לא זקוק לקצבאות אלו. הפנסיה שהוא זכאי לה והתנאים המגיעים לו אמורים להספיק ולאפשר לו מחיה ברמה מאוג גבוהה כולל דירת שרד, משרד ושירותי משרד עד לסוף ימיו. 

אין עיני צרה בהכנסותיו של נשיא המדינה, להיפך. אבל הנשיא הוא דוגמה בולטת למאות ואלפי אזרחים במדינה שהכנסתם מאפשרת להם לא לקבל את הקצבאות הזעומות. יש גם את אלו שאינם חיים במדינה והם כבר הפסיקו לקבל את הקצבאות למרות שהם אזרחים. גם משפחות צעירות רבות לא נזקקות לקצבת הילדים בסך 150 שקל שמשלמת להם המדינה. דעתי היא כי כדאי לה למדינה להחליט, בצעד אמיץ, על חלוקה דיפרנציאלית של הקצבאות ולשלם קצבאות לנזקק להם ולא לכל אחד. בצורה כזו תגדל היכולת לתת לאלו שאין להם מקורות מחיה יותר כסף וזאת אפילו מבלי להגדיל את התקציב בשקל אחד אלא רק על ידי שינוי הקריטריון ושבירת האחדות.

זהו פתרון אחד ומסקנה שאני יכול להציג בסיומה של עבודה זו שענתה, לצערי, על שאלת המחקר באופן שמראה כי הביטחון הסוציאלי של הקשישים נפגע בעקבות התוכניות הכלכליות של תחילת האלף השלישי. לצערי מסקנתי היא כי שכבות נמוכות ולא מבוססות לא יכולות להתקיים בכבוד מקצבת הזקנה המשולמת על ידי המדינה.

לינק: מצגת בנושא זקנים, קשישים, גיל הזהב, זיקנה

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

בנדלק ז'. ואח', ממערכת הביטחון הסוציאלי במבט בינלאומי: ישראל ומדינות הOECD  , המוסד לביטוח לאומי, מנהל המחקר והתכנון, ירושלים.

Coudouel, A., J. Hentschel and Q. Wodon. Poverty Measurement and Analysis, Washington, DC: The World Bank

Marmot, M. and R. Wilkinson. Social Determinants of Health, Oxford: Oxford University Press