‏390.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 3

חילוץ הבעיה. 4

מדוע בחרתי בנושא זה?. 4

העתקת עבודות אקדמיות. 4

העתקה בבחינות. 8

תופעת העתקה וחוסר אתיקה בבחינות הבגרות. 8

תהליך הבדיקה. 9

מניעת זיופים והדלפות. 9

השערות המחקר שנבדקו:. 11

מתודולוגיה. 12

מחקר כמותני ואיכותני. 12

ראיון איכותני 13

הצגת הממצאים.. 13

ממצאים כמותניים.. 16

דיון מסכם.. 19

סיכום.. 19

ביבליוגרפיה. 20

מאמרים.. 25

בעשורים האחרונים ישנה מגמה שהולכת וגוברת לגבי חוסר יושר באקדמיה. המחקרים חלוקים לגבי היקף התופעה ואיזה מין נוטה יותר להעתיק יותר. ניתן לראות במחקר של, 2012) Ahmadi) בנוגע לגיל, נמצא כי ככל שצעירים יותר נוטים להעתיק יותר. גם לרמת ההשכלה ישנה קשר והוא ככל שנמצאים בשלב יותר מוקדם בתואר נוטים יותר להעתיק. דבר נוסף שראו הוא שחשיפה להעתקות נותנת לגיטימציה בקרב סטודנטים להעתיק. חלק מהמחקרים נתנו דרכים להתמודד עם התופעה ונתנו קודי כבוד אקדמיים למנוע זאת. כל זאת נעשה במדינות מפותחות ולכן בא מאמר זה דווקא במדינה שאינה מפותחת כמו איראן בכדי לבחון את הסיטואציה שם ולגלות למה מתעסקים ברמאויות, מה הגורמים לכך ויחסם בנושא. מחקר נוסף שעוסק בגורמים הוא של,. James et al (2013), מחקר זה מראה על יחס של כמה מוסדות ביחס לחוסר יושר, ונראה שישנו פער בין המרצים לסטודנטים ונתפס בעיני האחרונים כמשטר. דבר שהביא להקמת ועדות בתוך האקדמיה כדי להכריע בנושאים כאלו ואחרים שלא נפתרו בחדרי חדרים. לשם כך הובא כאן הגורמים שמשפיעים לשמור על ההגינות. בעקבות עלייתו של האינטרנט בשנים האחרונות והשימוש הגובר בו, סטודנטים רוכשים את עבודתם ונראה שמצב זה רק הולך וגובר. במחקר של 2012)Mary & Cynthia) השאלה שנשאלת היא מה אנשי חינוך יכולים לעשות בנידון ומדוע התלמידים נענים לדבר מסוג זה. מטרתו של מאמר זה היא לספק סקירה של הספרות הקיימת בנוגע לחוזה רמאות, להצביע על סוגיות בנושא והערכיות שהיא מעוררת. המחקר דן בגורמים של החוזה בכדי לקדם את ההבנה של מגמה זו ביחס לצורות אחרות של חוסר יושר אקדמי.

קריטריון נוסף שעולה מן המחקרים הוא ההשפעה העתידית שנוצרת בעקבות חוסר האתיקה באקדמיה, במחקר של Aurora & maria ישנה השפעה עתידית רעה בנוגע לרמאות באקדמיה ומחקר זה דן באוכלוסייה היוצאת מהאקדמיה כאשר הדרך החוצה לא נעשתה בדרך ישרה במיוחד. אנשים שיתחילו לרמות בלימודים יגיעו למקומות עם כוח בעתיד, מעשים שיובילו לשחיתויות. לתוצאות כאלו אנחנו כחברה מתרגלים ולא מתפלאים כשזה חוזר על עצמו. מחקר נוסף שמדבר על השפעה עתידית,. Yuchao et al והוא מביא את התופעה של סטודנטים בעלי הצלחה שנגררים אחרי התנהגות לא אתית, שתביא בעתידם התנהגות זו גם במקום עבודתם. מחקר זה חוקר בסין את הגורמים השונים ויציע שיטות לקידום היושר באקדמיה. James הביא במאמרו את חברת אנרון אשר פשטה את הרגל אחרי מניפולציות שנעשו על ידה, למרות שהיה לה קוד אתי בחברה. בעקבות כך החלו באוניברסיטאות להרחיב בלמידה את ההיצע באתיקה עסקית. מחקר זה הביא את הרגישות המוסרית והמוטיבציה של התלמידים כגורם לקבלת החלטות אתית. מחקר 2010)Aurora & Maria) מראה כי רמאות בבחינות משפיעה על איכותה של מערכת החינוך ופוגמת בתחרות בין הסטודנטים. דבר זה מביא גם לנזק עתידי שכן אותם אנשים יוצאים לשוק העבודה בלי הכלים הנדרשים לבצע את עבודתם נאמנה, כתוצאה גם אנשי מקצוע אחרים יפגעו וגם המוסד בו למדו. עד כה התמקדו בעניין זה בארהייב, ואין אפשרות לוודא שתופעה זו אכן קיימת באירופה. לכן מחקר זה מתמקד בפורטוגל, הוא נכנס לאיזור ספציפי בו גר הסטודנט ומכניסים מוטיבים אקונומטריים בכדי להבין את השיקולים של התלמידים בהעתקות ומה הרווח שיוצא מזה.

במאה ה 21 ישנה תחרות קשה בין הסטודנטים ונראה כי ישנם שיעשו הכל בכדי להצליח, גם אם מדובר בדרכים לא כשרות, והכל בשביל להשיג את הציונים הכי טובים. במחקר של. Tricia et al הובאו מחקרים שהראו כי סטודנטים בוחרים בהתנהגות שהיא רמאות וזאת מהפחד מכישלון. בנוסף ישנם סטודנטים שאפתניים שלא נמנעים מרמאות וזאת בשל העובדה שיש להם תחושה שיוכלו להגיע למקום יותר טוב בעזרת התנהגות זו.

במחקר של Robyn&vikkie נמצא לתופעה ההולכת וגוברת של תחרות בקרב הסטודנטים שאף מניעה אותם לרמות יותר ויותר. ככל שנגביר את התחרות כך ירד הסטנדרט האתי, ואת זה נראה במגזרים הציבוריים והפרטיים. בארהייב נראה שישנו משבר עמוק בכל הנוגע לאתיקה והתנהגות זו הפכה למקובלת גם בקרב הסטודנטים.

מחקרם של Rozzet et al עוסק במודעות הסטודנטים בחוסר אתיקה במוסדות קנדיים, בהם החלו לערוך מחקרים בנושא חוסר יושר ונמצא מראה מדאיג בנידון. כתוצאה מכך נשאלת השאלה על מודעות הסטודנטים בנושאים הקשורים לכך, ולכן עמדת התלמיד היא החשובה. מה אמונתו ותפיסתו בנושא. מחקרים שנעשו הראו כי תלמידים שמרמים מצדיקים יותר את ההתנהגות שלהם, וישנם אשר רואים בהתנהגות לא ישרה ובבגידה שני דברים שונים לחלוטין. אותם אנשים עם עמדות מקלות על האוניברסיטה דיווחו יותר על רמאות בקרב סטודנטים.

עבודה זו תעסוק בגורמים להעתקה במבחנים בקרב הסטודנטים, ותכלול בתוכה מדדי לחץ, שביעות רצון מהמרצה והקורס ולגיטימציה להעתקה.

בשנים האחרונות התפתחה בארץ תופעה של העלאת עבודות מוכנות לאינטרנט לתלמידים בנושאים שונים, ואף מכירה של עבודות לסטודנטים באוניברסיטאות ולתלמידי תיכון, בעזרת אתרי אינטרנט שונים.

בהעתקת עבודות מעורבים תלמידים, סטודנטים והאתרים מהם נלקחות העבודות.

הדבר מהווה פגיעה הן בטוהר המידות, והן בזכויות שונות, כגון שוויון, קניין וכו'.

המוסדות בהם לומדים התלמידים והסטודנטים (אוניברסיטאות, בתי ספר) הם גופים רלוונטיים לבעיה זו מכיוון שהם יכולים לפקח ולאכוף בעיה זו בתוך המוסדות.

הבעיה נובעת, בין השאר, מהיעדר פיקוח ואכיפה של משרד החינוך והמשטרה.

בחרתי בנושא זה כי אני חושבת שזוהי בעיה נפוצה מאוד בקרב התלמידים וגם בקרב הסביבה הקרובה שלי.

אני מודעת לחומרת הבעיה ואני חושבת שיש לטפל בזה ברצינות רבה יותר.

אני חושבת שתלמידים לא מודעים לחומרת הבעיה הזו וחושבים שזה אינו מעשה פסול, הם אינם מבינים שמעשה זה פוגע בהם.

בנוסף, לבעיה זו יש השלכות חמורות על החברה כולה, ובעיה זו אינה מאפשרת לחברה יציבה , ישרה ואמינה להתקיים.

אני נתקלת בבעיה זו לעיתים קרובות בסביבה הקרובה שלי, שהיא בית הספר שלי ובעיה זו מפריעה לי ואני מעוניינת שהתופעה תפחת בקרב התלמידים.

בעבודה זו נבחן את השאלה מהם הגורמים להעתקה במבחנים ועבודות בקרב הסטודנטים באקדמיה. לצורך כך נבחנו ההשערות הבאות:

H1: ימצא קשר חיובי בין שביעות רצון הסטודנט לבין יושר בבחינות.

H2: ימצא קשר שלילי בין שביעות רצון הסטודנט לבין גניבת חומר.

H3: ימצא קשר שלילי בין תחושת הסטודנט לבין העתקה במבחנים.

השערות H1 ו- H2 בחנו עייי הגורמים הבאים: יחס המרצה, החומר הנלמד והקורס עצמו (משתנים בלתי תלויים) והשפעתם על יושר בבחינה וגניבת עבודות (משתנה תלוי).

השערה H3 בחנו עייפ מדד הלחץ בו מצוי הסטודנט במהלך הבחינה (משתנה בלתי תלוי) והשפעתו על העתקה במבחנים (משתנה תלוי).

בכדי לבחון את ההשערות הללו חיברנו שאלון המונה 17 שאלות מסולם סדר מ 1-5 (1-לא מסכים כלל ועד 5- מסכים מאוד) ושש שאלות מסולם שמי, כאשר על כל גורם ישנם 2 שאלות בעד ואחד נגד. השאלון בחן את מין הנבדק, גילו, מקום מגוריו, זיקתו לדת, מצבו המשפחתי ושכר עבודתו של הנבדק.

השאלון הופץ ל- 15 אנשים בצורה ידנית, לאחר מכן הזנו את הנתונים ^SPSS בכדי לבדוק את מהימנות השאלון. תוצאת הבדיקה הייתה 0.753, וכתוצאה מכך הפצנו את השאלון לעוד 45 נבדקים ובדקנו שוב מהי רמת מהימנות השאלון לאחר 60 נבדקים. נמצא כי רמת המהימנות הינה 0.706.

מבחן פירסון מודד קשר לינארי בין שני משתנים מטיפוס רווח (משתני עבודתנו הם משתני סדר אך ניתן לבצע עבורם מבחן פירסון היות ויש לנו יותר מ30 נבדקים). המבחן בודק את עוצמת הקשר בין המשתנים ואת כיוונם. עוצמת הקשר עונה על השאלה באיזה מידה משפיע משתנה אחד על השני וכיוון הקשר אומר לנו האם כאשר משתנה אחד עולה גם השני יעלה או ירד. כאשר הקשר בין המשתנים הוא באותו כיוון-קיים קשר חיובי. כאשר הקשר בין המשתנים הוא הפוך- קיים קשר שלילי.

מדדי הקשר נעים בין 1 ל1- כאשר קשר חיובי מלא זה 1 וכאשר קשר שלילי מלא יצא 1-.

בעבודתנו נשאף לקבל רמת מובהקות הקטנה מ0.05 ואז זה אומר שיש מובהקות טובה וקשר הגדול מ0.5 או הקטן מ0.5- (תלוי בסוג הקשר שבהשערת המחקר) על מנת להוכיח את השערות עבודתנו.

על מנת לבצע את מבחן פירסון ביצענו לכל משתנה ממוצע של כל השאלות שעסקו בו ואז עבור 4 הממוצעים, של המשתנה הבלתי תלוי (שביעות רצון ומדד הלחץ) ושל שני המשתנים תלויים (גניבת חומר-העתקת עבודות והעתקות במבחנים), ביצענו מבחן פירסון. ממצאי המבחן ומסקנותיהם יובאו בפרק הממצאים ודיון מסכם.

כלי המחקר הנוסף שבחרתי הוא ראיון.

ראיון עם ח'אלד מסאלחה מרצה לסוציולוגיה באוניברסיטה הפתוחה

המידע העיקרי שחשוב לי לאסוף הוא איך אנשים כמו מרצים או סטודנטים או כל אדם אחר הקשור למערכת של אוניברסיטה או מכללה מתמודדים עם תופעה זו,מה הם חושבים עליה,ומה מביא את תופעה זו להיות תופעה חברתית שנפוצה בקרב אנשים רבים שחושבים שזה לא פסול להעתיק עבודות.

לכלי ראיון יש יתרונות וגם חסרונות ביחס לצורך שלי, כמו למשל שהראיון מתקיים עם אדם אחד שהוא מרצה באוניברסיטה מסוימת,ואני מקבלת מהראיון רק דעה אחת,של אדם אחד בנוגע לנושא של ההעתקות, המסקנות שאני יקבל לאחר הראיון יהיו רק בעקבות דעה אחת ולא דעה כללית של כמה אנשים וזהו חסרון.

לעומת זאת,הראיון מתבצע עם מומחה שמבין את הנושא ומכיר אותו מהסביבה הטבעית שלו. הראיון הוא עם מרצה באוניברסיטה שנתקל בתופעות כאלה לעיתים קרובות ויצא לו להתמודד עם נושא זה פעמים רבות וזהו יתרון.

ראיון זהו כלי גמיש וניתן לשנות ולזרום עם השיחה בכל עת וזה גם יתרון. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

1.Ahmadi, A. Cheating on exams in the Iranian EFL context. Journal of Academic Ethics, 10(2), 151-170.

Gallant, T. B., Anderson, M. G., & Killoran, C. Academic Integrity in a Mandatory Physics Lab: The Influence of Post-Graduate Aspirations and Grade Point Averages. Science and engineering ethics