‏390.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא  

פרק ראשון: רשתות חברתיות

פרק שני: פרסום באינטרנט   

השערות המחקר

שיטת מחקר

ממצאי המחקר  

דיון ומסקנות

מגבלות המחקר

ביבליוגרפיה

נספחים

עם התפתחות התקשורת המקוונת והפיכת האינטרנט לחלק מרכזי מחיינו יותר ויותר חברות מפרסמות באתרי האינטרנט את עצמן. הפרסום באינטרנט ידוע כפרסום שחוצה גבולות של מדינות, שפות ואזורי זמן. האינטרנט חושף את כלל האוכלוסייה למידע רב, מהיר וזמין במשך שעות רבות במהלך חיינו. חברות מסחריות וארגונים שאינם מסחריים, מנצלים חשיפה זו על מנת להציג עצמם. מחקר זה עוסק בפרסום כיום ברשתות חברתיות בהתמקדות על הרשת החברתית "פייסבוק" ובודק את עמדות המשתמשים בנוגע לנושא זה. בהסתמך על מחקרה של Rettie et al (2003) אשר בדקה עמדות גולשים באינטרנט ביחס לפרסום באינטרנט, העברתי שאלונים מקוונים הבודקים עמדות אלה בנוגע ל"פייסבוק" ל-50 נבדקים החברים ברשת חברתית זו. המחקר מצא כי עמדותיהם של הנבדקים כלפי פרסום ברשת וב"פייסבוק" בפרט, הינן שליליות. רוב הנבדקים בוחרים להתעלם מפרסום ב"פייסבוק" ובוחרים שלא להקליק על פרסומות ב"פייסבוק". בנוסף, ניתוח הנתונים מלמד כי רוב האנשים מעדיפים אתרים ללא פרסום וכאשר הם מחפשים מידע כלשהו על מוצר הם פונים למקורות אחרים באינטרנט שאינם "משוחדים".

השערות המחקר

-          משתמשי הרשת החברתית "פייסבוק" יסכימו עם הטענה כי פרסומות ב"פייסבוק" הן מעצבנות

-          משתמשי הרשת החברתית "פייסבוק" יעדיפו אתרי אינטרנט ללא פרסום

-          משתמשי הרשת החברתית "פייסבוק" יסכימו עם הטענה כי פרסומות ב"פייסבוק" הן הסחה מבזבזת זמן

-          משתמשי הרשת החברתית "פייסבוק" ינסו להימנע מלהסתכל על פרסומות ב"פייסבוק"

-          משתמשי הרשת החברתית "פייסבוק" לא יסכימו עם הטענה כי היו נרשמים לאתרי חינם של פרסומות

שיטת המחקר

שאלת המחקר שהנחתה אותי היא: מהן עמדותיהם של משתמשי רשת החברתית "פייסבוק" בנוגע לפרסום ברשת זו?

במחקר זה ביצעתי סקר בקרב 50 גולשי "פייסבוק" במדינת ישראל בגילאי 18 ומעלה הבודק את עמודותיהם בנוגע לפרסום ברשת החברתית "פייסבוק". הנבדקים מילאו שאלון שכלל פרטים על אופן הגלישה ברשת החברתית וכן שאלות בנוגע לעמדות המשתמש לפרסום ברשת "Facebook".

המשתתפים גויסו באמצעות מספר שיטות שונות: דרך מכרים "אוף-ליין", דרך פרסום על ה"קיר" שלי ב"פייסבוק" ודרך פנייה שלי בהודעות אישיות ב"פייסבוק".

כל הנבדקים ענו על השאלון באופן מקוון דרך ה"פייסבוק" או דרך דואר אלקטרוני והתבקשו להחזיר את השאלון באותו היום.

כמות הנשים שהשתתפו במחקר היו 24 נשים מול 26 גברים. הגיל המינימלי היה 18.5 והמקסימלי 56.

השאלון בחלקו הראשון כלל פרטים דמוגראפיים (גיל, מין, עיסוק, מקום מגורים) לצד מספר מדדים לשימוש ב"פייסבוק" (מספר ימי גלישה באתר בשבוע, שימוש יומיומי, היסטוריית השימוש).

בנוסף בחלקו השני השאלון כלל 12 הצהרות המציגות הסכמות ואי-הסכמות הנוגעות לפרסום באינטרנט וב"פייסבוק". דוגמת שאלון זה נלקחה ממחקר אותו ביצעה Rettie  לגבי עמדות המשתמשים לפרסום באינטרנט. בשאלון זה הותאמו המדדים וההצהרות לשימוש ספציפי ברשת החברתית "פייסבוק".

העיסוק בפרסום באינטרנט רב ומקיף אך עדיין לא נותן מענה לרוב השאלות הקיימות. מחקרים על פרסום ברשתות חברתיות בפרט כלל לא נעשה בארץ עד כה ודורש מחקר והעמקה רבה בנושא שכן הרשתות החברתיות פופולאריות כיום מתמיד ודינאמיות מאוד. השינויים הרבים הקיימים ברשתות החברתיות ובאינטרנט תורמים לחוסר היכולת למצוא ממצאים אשר יהיו נכונים לטווח ארוך, ממצים ולכן דורשים מחקר מתמיד בנושא.

המחקר הנוכחי מהווה מקור התומך בדעות הרווחות עד כה בנוגע לפרסום באינטרנט ולפרסום בכלל. עמדותיהם של הנבדקים במחקר זה אינן חיוביות כלפי פרסום ב"פייסבוק" והנבדקים מעדיפים להתעלם מפרסומות הקיימות ברשת חברתית זו. כל ניסיון לחזות את עתידו של הפרסום צריך להבין גם את התנהגויות הצרכן בנוגע לקניות ולהתנהגויות בשימושם באינטרנט: צרכנים משתמשים ברשת כדי לראות מה הם רוצים, לעשות מה שהם רוצים כשהם רוצים לעשות זאת. הצרכן המודרני רואה את הרשת כשקופה וכקהילה טבעית והצעות והמלצות של חברים יכולות להכריע (Clemons).

לפי Clemons הצרכנים מקבלים מידע על מוצרים שמעניינים אותם ממקורות מקצועיים עצמאיים ואין להם שום עניין בפרסומות. לטענתו בעיית הפרסום אינה המדיום, אלא הבעיה היא המסר והעובדה שאינו אמין, אינו רצוי ואינו נצרך. החוקר מביע את עמדתו בדבר זה שבעתיד לפרסום בתקשורת ובאינטרנט בפרט לא יהיה כל ערך. הבעייתיות של נושא זה וחוסר הבהירות מאלצת המשך מחקרים רחבים ומקיפים בנושא. בעתיד יש להמשיך ולחקור את עמדות הציבור בנוגע לפרסום באינטרנט ואת השפעתו גם על קניית מוצרים. יש לבדוק הבדלי עמדות המתבססים גם על הבדלים דמוגרפיים כגון גיל ומין אשר בעבר הוכחו כמשפיעים. כמו כן יהיה מעניין להשוות בין עמדות המשתמשים בשתי רשתות חברתיות שונות על מנת לראות אם קיימים הבדלים.

מגבלות המחקר

1. גודל המדגם- גודל המדגם של המחקר היה 50 נבדקים בלבד, מדגם שהינו קטן יחסית, דבר שיתכן ומשפיע על ממצאי המחקר ומסקנותיו. ייתכן ואם היה מדגם גדול יותר התוצאות המתקבלות היו שונות.
2. יציגות- קבוצת המדגם שלי כוללת רק קבוצת אנשים מסוימת, בעלת אופי מסוים המחוברת לרשת חברתית מסוימת. מאחר ולא קיים ייצוג של רשתות אחרות במחקר ייתכן והממצאים שנתקבלו מתאימים אך ורק למדגם הספציפי הזה. במחקר דומה בעתיד מומלץ לכלול אוכלוסייה מייצגת יותר על מנת להגדיל גם את התוקף החיצוני.
3. הטיה הנובעת מהנבדק- השאלונים בהם נעשה שימוש במחקר הם שאלונים מסוג "דווח עצמי". סוג זה של שאלונים יכול לגרום להטיה מסוג "רצייה חברתית" בה תשובות הנבדקים מושפעות מהרצון שלהם לענות תשובה אשר נתפסת בעיניהם כמקובלת והולמת בחברה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

בן מזריץ', מיליארדרים במקרה - הסיפור האמיתי על פייסבוק, הוצאת כנרת

דייוויד קירקפטריק, אפקט הפייסבוק: מבט מבפנים על החברה שמחברת את העולם, תרגמה מאנגלית: אלה בשן, הוצאת מודן

דרור, י. הפוליטיקה של הטכנולוגיה, הוצאת מפה, פרק 9

Arrington, Michael . "The Age Of Facebook". TechCrunch