‏290.00 ₪

שאלת המחקר

באיזה אופן באות לידי ביטוי זכויות יוצרים של תמונות ותצלומים?

תוכן עניינים

הקדמה 

המתח בין הזכות לפרטיות לזכויות אחרות   

זכויות יוצרים בכלל          

זכויות יוצרים      

זכויות יוצרים בצילומים     

צילום מפר באקראי לאור חוק זכות יוצרים    

פסק דין בית המשפט העליון בענין הליגה האנגלית (Premier League) 

פס"ד רמי מור    

זכויות היוצרים בצילום אירועים      

פס"ד שמואל רוחמני נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ       

בעלות בזכות יוצרים בצילומים – נגטיב שאבד          

האם התמונות הן 'יצירה' הראויה להגנה      

צילום בנאלי שאינו זכאי להגנה של זכויות יוצרים       

שינוי בגודל התמונה        

הגנת השימוש אגבי        

הפרת הזכות המוסרית - טעות בשם הצלם כהגנה   

פיצוי בגין הפרת זכות יוצרים והזכות המוסרית          

צילום דוקומנטרי 

זכות היוצרים בצילום "הטכני"        

הזכויות בקומפוזיציה       

שאלת הזכויות של הדמות המצולמת          

קריאייטיב קומונס

קריאייטיב קומונס ורשיונות תוכן אחרים       

לוקליזציה קריאייטיב קומונס          

זכות-יוצרים של יצירה ספרותית או אמנותית.           

רשיונות-כפייה בזכות-יוצרים         

הפרת זכויות יוצרים וקניין רוחני באינטרנט   

פיצויים ללא הוכחת נזק    

איך מתפרש המונח "כל הפרה" בדיני קניין רוחני וזכויות יוצרים

הפסיקה הישראלית - לאן?           

דרישת הקיבוע   

הבעלות בזכות היוצרים   

יצירות משותפות

משפט משווה    

הגדרות וסוגי השימוש בחוק האמריקאי       

הפסיקה בארה"ב

פסיקה רלבנטית – אוסטרליה        

עמדה אישית     

סיכום    

ביבליוגרפיה       

מרבית האנשים סוברים כי תמונה שמופיעה במקום ציבורי, כדוגמת רשת חברתית, מתירה את השימוש בה באופן חופשי. אין זה כך. כל תמונה נמצאת תחת הגנה של זכויות יוצרים, ואם ישנו רצון לעשות בה שימוש, יש לקבל אישורו של בעל הזכויות. הוראות חוק זכויות יוצרים קובעות בסעיף 11 כי לבעל זכויות היוצרים (בדרך כלל מי שצילם את התמונה) יש את הזכות להעתיק את היצירה, לפרסם אותה, לבצע אותה בפומבי, לשדר אותה, להעמיד אותה לרשות הציבור, לעשות יצירה נגזרת (כלומר לשנות אותה, להוסיף עליה וכדומה). חוק זכויות יוצרים לא מבדיל בין שימוש מסחרי ביצירה או לא. לדוגמא, "פורום ארץ הצבי" נדרש לשלם 10,000 ש"ח על שימוש בתמונתו של אהוד אולמרט בדיון בפורום על אהוד אולמרט; ביהמ"ש קבע שהשימוש בתמונה, על אף שלא היה מסחרי, לא היה חוקי .

אזכור שמו של הצלם או מקור התמונה אינם מספיקים בכדי שהשימוש יהיה מותר, אף אם הוא אינו לשם מסחר. כעקרון, אי מתן קרדיט היא בדרך כלל עילה להפרת זכויות יוצרים, אבל הדבר לא אומר שההפך הוא נכון גם כן. צריך לזכור את זה; כלומר, גם כשמקבלים ממישהו רשות להשתמש בתמונה שהוא צילם, צריך לתת לו קרדיט (שלום פ"ת) 2230/95 מנוסי נ' יוסף). לשנות את התמונה, להקטין אותה, להגדיל אותה, להציג רק חלק ממנה או להוסיף עליה כיתוב הן מה שהחוק קורא לו "יצירה נגזרת", וגם השימוש הזה דורש רישיון. במקרה מסוים, מרצה לקח ממרצה אחר מצגת, שינה אותה והוסיף לה דברים; בית המשפט פסק כי יש לראות בכך הפרה של זכויות יוצרים (ת"א 5792/09 גבאי נ' החשב הכללי).

בסעיף 19 בחוק זכויות יוצרים, נזכרת הגנה הקרויה "שימוש הוגן". מדובר על הגנה שבה נעשה שימוש בתמונה לצרכים כמו ביקורת, דיווח חדשות (על התמונה) או מטרות לימודיות וחינוכיות. אבל, ההגנה הזו היא עמומה. בפסק דין מעניין מאוד ת"א (י-ם) 8107/01 זום 77 בע"מ נ' הארץ) פסק בית המשפט, לדוגמא, כי שימוש הוגן בתמונה יכול להיות כאשר מדווחים בצורה ביקורתית על עימוד התמונה ביחס לכותרת או ההקשרים שלהם; כך גם יכול להיות שימוש הוגן כאשר, לדוגמא, השימוש בתמונה דרוש כדי להראות על פגם בתמונה, עיוות, סילוף או לבקר את התמונה (נניח, לצייר חץ איפה שנראה שהתמונה נערכה בפוטושופ כאשר מביעים ביקורת על כיצד נערכה תמונה על ידי מגזין אופנה). הנוהל הוא, שעשיית שימוש בתמונות בעבור דקורציה בפרסום מסוים, לא יכולה להיחשב שימוש הוגן, אולם בשביל מתיחת ביקורת כן.

בימינו, קיימים מאגרים רבים לאפשרות של שימוש בתמונות, שאף ניתן לעשות בהם שימוש חינמי. לדוגמא, אתר Flickr מאפשר חיפוש של תמונות תחת רשיון "Creative Commons", תחת תנאים מסוימים (אפשר לקרוא על זה יותר בכתבה הזו בדה-מרקר) ויש תמונות שאין עליהן זכויות יוצרים (כמו תמונות שצולמו על ידי ממשלת ארצות הברית). אבל, כל עוד אין לכם רשות מפורשת, אל תשתמשו בתמונה. יש לא מעט ארגוני זכויות יוצרים שעושים להם נוהג לאתר את מי שמשתמש בתמונות שלהם בלי רשות ולשלוח מכתבי התראה בטרם נקיטה בהליכים משפטיים, בהם הם מבקשים פיצויים ללא הוכחת נזק בסכומים של עד 100,000 ש"ח. ונכון, הוראות סעיף 58 לחוק קובעות כי הפרת זכויות יוצרים יכולה לעלות עד 100,000 ש"ח. המחיר, בפועל, הוא נמוך בהרבה. לדוגמא, בעניין "מפה" בית משפט פסק לזכות צלם סכום של 3,000 ש"ח לתמונה (ת"א  אבי ראובני ואח' נ' מפה נ' מיפוי והוצאה לאור בע"מ). הלכה למעשה, במרבית הפעמים, הסכומים נקבעים בפשרות וישנם פיצויים גבוהים יותר ופחות.

בפס"ד וייסהוף אליעזר נ' ויינברג אמיר שעסק בצילום מקרי של יצחק רבין ונעשה באזור ציבורי, נפסק כי 'צילום בנאלי' שמהווה למעשה שכפול פשוט של גופים או מסמכים אינו עומד תחת הגנה של זכויות יוצרים מאחר ואינו עומד בדרישת המקוריות. בית המשפט המחוזי הבחין בעניין וייסהוף בין שני סוגי צילומים: הצילום האמנותי, בו השקיע היוצר מכישרונו לביצוע היצירה ולכן עומד בקריטריון המקוריות, והצילום הבנאלי המהווה העתקה פשוטה של גופים ומסמכים ואינו עומד בקריטריון. בית המשפט פסק כי פס"ד וייסהוף אינו קשור לנושא, מאחר ומדובר בשימוש בתמונות עצמן ולא בדמות שצולמה.

ביהמ"ש פסק שגם אם התמונה שהודפסה בעיתון קטנה יחסית לתמונה שצורפה לכתב התביעה אין הדבר משנה את אופי התמונות, ואין בכך כדי לפגוע בזכויות היוצר של התובע על הצילום המקורי והתמונה, כפי שפורסמה בעיתון אינה יכולה להיחשב ליצירה שהופקה על סמך המקור. בין שמדובר באותה יצירה עצמה ובין שמדובר ביצירה חדשה שהיא "גרסה" של היצירה המקורית – התובע בעל זכות היוצרים על השתיים. 

הנתבעת השתמשה בנימוק נוסף שהשימוש שעשתה ביצירה הינו אגבי אשר ואינו מהווה הפרת זכויות לפי ס' 22 לחוק זכויות היוצרים. בית המשפט דחה תענה זו וקבע כי לא מסתמן 'שימוש אגבי' בצילומים מהדבקה מכוונת שלהם אל תוך כתבה אשר מטרתה להציג את התמונות כמתארות האירוע שהתרחש.

כמו כן,  הנתבעת הפרה גם את זכותו המוסרית של היוצר מאחר ולא ציינה את שמו במידה הנהוגה. זכות זו מקנה ליוצר הזכות לפיצוי במידה והופרה, היא הינה זכות בעלת מעמד עצמי אשר נלוות לזכות היוצרים. במידה והייתה הנתבעת מציינת בשוגג שם אחר, יתכן והייתה עומדת לה הגנה מפני הטענה להפרה, אך מפאת כך שאין התובעת כלל נתנה קרדיט לצילומים, קבע בית המשפט כי הייתה הפרה של הזכות המוסרית של התובע מצד הנתבעת ביחס לעשר התמונות (למעט תמונת קו 300).

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

Fischman Afori, O. "Reconceptualizing propery in designs" Yale law rev

Gray, B.W & Bouzalas, E. editors, Industrial Design Rights: An International Perspective (Kluwer Law

International: The Hague) 

תח-5