‏390.00 ₪

תוכן עניינים

תקציר

מטרת העבודה

התקשרות למקום מגורים

תסקיר חברתי שכונה

סביבת מגורים

מחקר איכותני

שדה המחקר

כלי המחקר

ממצאים עיקריים

מסקנות

ביבל'

ראיונות תושבים

רבים  בוחרים בסביבת מגורים על פי קרטריון כלכלי שהוא בד"כ מגביל את הבחירה

זהו הנתון בעל החשיבות הרבה ביותר ודומה שבכך מתמצה מעורבותו של הפרט בהשפעה על סביבת מגוריו , מטרתה של עבודה זו אם כן לעמוד על מאפיינים דומים ושונים בהתקשרות למקום מגורים  ולנסות למפות את המרכיבים הדומיננטים המשפיעים על ההתקשרות לעומת אחרים המונעים או מעכבים אותה .

 תכנון עירוני הוא עניין למהנדס העיר של כל עיר, מרביתנו לא לוקחים חלק בהשפעה על חזות העיר , מקומות התרבות שיימצאו בה , המידה שכל פרט רואה את עצמו משפיע על העיצוב הסביבתי אף לה יש השלכות על מידת ההתקשרות למקום ,אנו ננסה להבין כיצד משפיעים יחסי מיגדר בתרבויות שונות על הידע המרחבי, על עיצובם של מרחבים סמליים ברמות שונות, על השימוש והניידות במרחב ועל האינטרסים המרחביים של נשים וגברים?

יחסי מיגדר הם יחסים חברתיים של כוח המאופיינים ברוב המכריע של המקרים באי שוויון

יחסי מיגדר כוללים אי שוויון הן בין נשים .Moser ונחיתות של נשים לעומת הגברים

וגברים והן בקרב קבוצת הנשים ובקרב קבוצת הגברים, כתוצאה של יחסים חברתיים של תרבות, עיצובם של .(WGSG, אתניות, גזע, גיל ושלב במחזור חיים, מעמד חברתי כלכלי, ועוד המרחב ושל היחסים החברתיים שזורים זה בזה ומושפעים הדדית. המרחב המעוצב על ידי יחסים חברתיים מהווה בו זמנית גורם דומיננטי הן בשעתוק והן באכיפת יחסי כוח חברתיים של אי שוויון על ידי הדרה או הכלה, הרחקה או קבלה של בני ובנות קבוצות חברתיות שונות. שאלת המחקר הראשונה מתמקדת באיתור השלכותיהם של יחסי הגומלין בין יחסים חברתיים של מיגדר ותרבות לבין המרחב, בישובי המחקר יסוד המעלה, דבוריה ויקנעם עילית. החיפוש אחרי הידע המרחבי המקומי, אחרי מרחבים סימליים ברמות שונות ואחרי דפוסים של שימוש במרחב וניידות בו נועדו לאתר אינטרסים מרחביים של בעלי ובעלות זהויות מגוונות. אינטרסים אלו מהווים את הבסיס להגדרת צרכים תכנוניים שעליהם בא התכנון המקומי לתת מענה. בחלק ב' של העבודה מתמקד בהבנייתם של מרחבים יחסיים בישובי המחקר ובניתוח השלכותיהם התכנוניות.

נשים או גברים המתגוררים בשכונת ברנדה מגלים שביעות רבה יותר מאלו המתגוררים בשכונת כץ .

בקרב אלו המתגוררים בשכונת כץ, המגורים בברנדה מהווים שאיפה לעתיד והגשמת חלום .

המרכיבים שנמצאו משותפים לכל המרואיינים כבעלי משקל גבוה בסביבת המגורים נוגעים בעיקר לניקיון בהקשר של חוויה אסטתית רחבה : גנים ופינות חמדה וגם בהקשר היומיומי תברואתי כגון תשתיות וביוב .

ישנה התיחסות מצד התושבים בשכונת כץ לנושא של ריחות , ורעש כתוצאה מהקרבה לצירי כביש ראשיים .

התיכנון העירוני בברנדה זוכה להערכה גבוה יותר מזו של כץ , יש מרחב , דירות מרווחות יחסית והשכונות מטופחות .

כולם ללא יוצא מן הכלל מתיחסים לנושא של הנגישות , נראה כי פתח תקווה מקבלת נקודות זכות רבות מאוד בשל היותה קרובה למרכז וזאת למרות שלמרבית המרואיינים מוצאים את פרנסתם בעיר . בהיבט הזה נראה שהדבר ממלא אחר תחושת הביטחון הכלכלית , תחושה של אלטרנטיבה וחוסר תלות .

מבין המרואיינים אלו שלו ניתנה להם הבחירה היו גרים במקום אחר , יעד מועדף למגורים הינו הצפון .מחזיק בתדמית איכותית של אורח חיים פחות לחוץ וסוער המשלב טבע ומרחבים .

הצעירים שבין המרואיינים והיו שניים כאלו , אישה וגבר , נשארים בעיר משיקולי נוחות , האישה מוכנה לרדת מהארץ מרגישה שלא ממשת את עצמה מבחינה כלכלית ואישית , חשה פגומה בגלל שהיא אינה אקדמאית ורווקה , לעומת הבחור שהוא סטודנט להנדסת חשמל וחרף ההווה הדחוק מבחינה כלכלית נראה כי הוא אופטימי ביחס לעתיד ומרגיש שהאופק ורוד. פתוח מבחינת האפשרות להתגורר בעיר , מעריך את העיר ורואה בה יתרונות שאין בתל אביב יחד עם זאת משאיר את הכל פתוח מבחינת המחשבה לוקח בחשבון גם את רצונה של בן הזוג.

רוב המרואיינים מנהלים אורח חיים שמרני מבחינת דפוסי המגדר בבית . לא ניתן לומר שמדובר במשפחות המנהלות אורח חיים מודרני בורגני .בזאווי  במאמרה ( 2009) אומרת כי המשפחה המודרנית עברה תהליך אינדיבידואליזציה, ודמוקרטיזציה, כלומר מרכז התא המשפחתי הוא הפרט ורצונותיו, המתאפיין ב: 1. הפרדה בין מוסד הנישואין למוסד ההורות 2. ניתוק ההורות הביולוגית מההורות החברתית 3. ניתוק שותפות חיים משותפים לשותפות משק בית. זה לא ניכר באוח החיים של אף אחד מהמרואיינים . במרבית משקי הבית של המרואיינים תפקיד משק הבית וניהולו מוטל על האישה . גם כשאינה מבצעת זאת זה עדיין תחת אחריותה . רובם ככולם נשארים קרוב למשפחה המורחבת , יש דפוסים של חברה שמרנית מסורתית בנושא הזה : עזרה הדדית לטובת גידול הילדים , סבים וסבתות נרתמים  וממלאים את החלל של ההורים העובדים לפרנסת המשפחה .

בעיני כולם , להיות בעל דירה באזור טוב הוא מרכיב חיוני להתפתחות כאדם וכמשפחה . רבים תולים את אושרם האישי בדבר הזה . לבית יש משמעות מעבר להיותו נכס נדלני אלא מושג בעל מטען רגשי המקבע את האדם במובן החיובי , נותן לו עוגן ותחושת שייכות . המרואיינים אלו מהם שהם בעלי משפחה שואפים שבני המשפחה יתגוררו בסמוך אליהם , תולים את אושרם האישי באושרם של בני המשפחה , ומעונינים לעזור לילדים לאחר שינשאו ויקימו בית משלהם .

נראה כי יש קשר לחוויות הילדות ולחיבור לעיר , אלו מבין המרואיינים שגרו בילדות בסביבה כפרית יותר מצאו את עצמם בדירות מרווחות וגילו שביעות רצון רבה יותר מתנאי המגורים

 מטרתה של עבודה זו כלעיין בהבדלים בהתקשרות בין אנשים שגרים בשתי שכונות שונות בפתח תקוה .

סוגיית ההתקשרות הינה תחום רחב מאוד בפסיכולוגיה נוגעת לפרט ולקבוצה , ומושפעת מנתונים אישיים אינדיבידואליים וההקשר החברתי-סביבתי רחב .

נדון בסוגיית ההתקשרות ככל שיתאפשר לנו תוך זיקה לתיאוריית הצרכים של אברהם מאסלו

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

פוגל-ביז'אוי, ס. משפחות בישראל: בין משפחתיות לפוסט-מודרניות. בתוך: ד. יזרעאלי, א. פרידמן ועמיתיהן, מין מיגדר ופוליטיקה, תל אביב: קו אדום

A. H. Maslow .A Theory of Human Motivation Originally Published in Psychological Review, 50, 370-396.

Bruner ,J.Nerrative and paradigmatic modes of thought .ln E.Eisner (ED) , Lerning andTteaching The Ways of  Knowing (pp/97-115