‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי  תוכנית התערבות בנושא: שיפור היחסים בין התלמידים בכיתה?

תוכן עניינים

הקדמה

רקע על בית הספר

מחקר פעולה

כלי הערכה אשר סייעו  באבחון

תוצאות

רקע תיאורטי – אקלים כיתה וחשיבותו

נערכת התוכית

דיון וסיכום

דיון רפלקטיבי ואינטגראציה

מקרות

נספחים 

המטרה המרכזית בעבודה הנוכחית הינה שיפור היחסים בין התלמידים בכיתה .אבחון הכיתה נערך בעזרת תצפיות, ראיונות אישיים וקבוצתיים עם המחנכת, והתלמידים. בהתאם לצרכים פניתי למקורות מידע שהעשירו את הבסיס התיאורטי בתהליך העבודה ובכתיבת תכנית ההתערבות.

למדתי רבות על עצמי דרך פעולת ההתערבות, במיוחד כיועצת לעתיד. הקשר עם המחנכת והתלמידים אִפשר לי לבחון את עצמי וּלהבין את משמעות התפקיד החדש אליו הוכשרתי.

בעבודה אציג את אבחון בית הספר, זיהוי הבעיה והרציונאל לבחירת תוכנית ההתערבות, הרקע הספרותי שליווה את בניית התוכנית ותאור תוכנית ההתערבות. הדיון והמסקנות יתארו את ההתערבות כתהליך של מחקר פעולה.

באופן כללי יש שני חלקים בולטים בתוך סיכום העבודה. החלק הראשון מתייחס כמובן להצלחה או אי ההצלחה של תוכנית ההתערבות עצמה. מצד אחד ישנה הצלחה לתוכנית, גם אם התוכנית הלכה למעשה בפועל, הייתה שונה מהתכנון המקורי, ובמובן זה הסטייה מהתכנון המקורי היא אינה לחיוב, במילים אחרות התוכנית אשר יצאה לפועל בסופו של דבר היא חלקית ומצומצמת ביחס לתוכנית המקורית , אולם יחד עם זאת ולמרות המגבלות הללו התוכנית אכן תרמה הן לתלמידים והן למחנכת עצמה. התלמידים מצד אחד קיבלו במה והזדמנות להביע את רגשותיהם, ללמוד על מה אחרים מרגישים , כמו גם לימוד של דרכי התמודדות החדשות. העלאת הבעיות בפני הכיתה , הדיבור והדיון המשותף בהם סייע לתלמידים להתמודד תוך  כדי מציאת כלים פרקטים ודרכי התמודדות, אולם גם הבהיר להם באופן חד משמעי שהם אינן לבד במערכה וכי מה שהם חשים ומה שהם חווים הם דברים נורמאליים וטבעיים.

מנהל בית הספר שם דגש חזק על  אקלים כיתה חיובי הוא הגדיר זאת כציפייה שכל אחד מן התלמידים בכיתה יעשה כמיטב יכולתו בתחומים השונים לסייע לזולת ולהשפיע במידה גבוהה זה על זה ועל המורה. באקלים כיתה חיובי קיימת רמה גבוהה של משיכה לקבוצה ולבני הכיתה ורמה גבוהה של הבעת רגשות. קיימות נורמות התומכות בהדגשת האינדיבידואל. יש ותקשורת בין אישית יעילה בקבוצה קשורים אף הם ללימוד. לכן בכיתה כזו יש לצפות להנעה חזקה של תלמידים ומורים כאחד בכדי להגשים מטרות משותפות, רגשות הערכה עצמית חיובית והרגשת ביטחון בקבוצה, מידה גבוהה של מעורבות והרגשה נעימה של חברי הקבוצה. מנגד בכיתה בעלת אקלים שלילי- הדבר יכול להשתבש בצורה שתצא מכלל שליטה.בבית הספר שמים דגש רב על אקלים הכיתה ושיתוף התלמידים והמורים בנעשה בבית הספר, לאחר תוכנית ההתערבות נראה כי תחומים אלה באו לידי ביטוי בכיתות, התלמידים מביעים את עצמם ויש מי ששומע ומפנים.

מפי התלמידים עולה כי  איכות בית הספר עלתה והשבעות רצון שלהם ממנו גם. התלמידים הדגישו כי חשוב לכבד אחד את השני ולא לריב וכן להקשיב לאחר כשהוא מדבר כדי שגם אותך יכבדו, לדעת התלמידים המורים בבית הספר מאוד מדגישים את החינוך וסבלנות ההקשבה ומקפידים על תקנון בית הספר, אם תלמיד מפריע בכיתה ישר תבוא תגובה מצד המורה לדבריהם כך נשמר הסדר בכיתה.

 עניין זה תרם רבות לתלמידים. בנוסף יש לזכור גם מהי האלטרנטיבה, כלומר גם אם תוכנית זו היא מצומצמת וחלקית וניתן בהחלט להרחיב אותה, ראשית היא גם משהו ואולי אף גרעין קטן אשר ממנו תתפתח בעתיד תוכנית מורכבת יותר, בנוסף היעדר אלטרנטיבה אחרת בבית הספר.

בתוכנית ההתערבות הצלחנו לעורר בתלמידים מחשבות וחשיבה רפלקטיבית נכונה על התוכן בסדנה ולתת להם להרגיש בנוחיות בזמן הסדנאות . התלמידים המתינו לסדנה בסבלנות , כמו כן תלמידים מכיתות אחרות ביקשו להצטרף לתוכנית . דבר המוכיח שאוכלוסיית המחקר מדליפה את המתרחש בסדנאות לתלמידים אחרים וזהי המטרה להפוך אותה כזרע משפיע לטובה לשינוי באווירה בבית ספר .

דבר נוסף ששמח אותי קיבלתי מכתבים מהתלמידים שהם מרוצים מהסדנאות ובמיוחד מהפעילות שמכילה כגון : משחקים , חופש דיבור, הבעת רגשות.

אקלים חברתי חיובי ושיפור יכולת הבעת רגשות מעודדים חשיבה ביקורתית ויצירתית, פתיחות התנהגותית ומחשבתית של החברים. קיימת תמיכה של החברים בחברתם ותמיכה של המורה בחברים ברמה הכרתית ורגישות חברתית. החברים אינם חוששים ומתקבלים כיחידים ויחודיים.

נראה כי טיפול ההשתייכות, הלכידות והקירבה וההרגשה כחלק מן המסגרת החברתית מאפשר לילדים לחוש שביעות רצון, רצויים בקבוצה ושיש בכוחם להשפיע ולקחת חלק בהחלטות חברתיות, דבר המונע תיסכול וניכור ובעיקבותיו מונע אלימות בקבוצה.

לאקלים קבוצה חיובי חשיבות רבה למניעת אלימות במישור האישי ושיפור יכולת הבעת רגשות במישור החברתי. במישור האישי הוא תורם להערכה עצמית חיובית של החבר, מקנה ביטחון, ומטפחת אחריות אישית, נכונות למעורבות ולהשתתפות והרגשת שייכות.

במישור החברתי אקלים חיובי מאופיין בהתנהגות דמוקרטית בקבוצה, יש השפעה חיובית על האינטרקציה החברתית בין החברים ועל פעולת הקבוצה כחברה. אקלים זה מעודד שיתוף פעולה ואיכפתיות, המובילים לרצון להגשמת מטרות משותפות של חברים ומנחים ומסייע בהסתגלות החברים למערכת.

למנחה תפקיד משמעותי בשילוב כל המרכיבים בקבוצתו, המצביעים על אווירה נעימה ומאפשרים תקשורת בין אישית נאותה. התייחסות המורה לקבוצתו היא כאל מערכת חברתית ותפקידו לנהלה כדי שתוכל לפעול היטב ולנצל את מלוא הפוטנציאל הטמון בה לשם השגת מטרותיה המשותפות, דבר המונע חיכוחים כשלעצמו. אי לכך תפקידיו קשורים במונחים השונים המשתלבים זה בזה ויוצרים אקלים חיובי (זיו, 1984).

אקלים חברתי חיובי ושיפור יכולת הבעת רגשות מעודדים חשיבה ביקורתית ויצירתית, פתיחות התנהגותית ומחשבתית של החברים. קיימת תמיכה של החברים בחברתם ותמיכה של המורה בחברים ברמה הכרתית ורגישות חברתית. החברים אינם חוששים ומתקבלים כיחידים ויחודיים.

טיפול ההשתייכות, הלכידות והקירבה וההרגשה כחלק מן המסגרת החברתית מאפשר לילדים לחוש שביעות רצון, רצויים בקבוצה ושיש בכוחם להשפיע ולקחת חלק בהחלטות חברתיות, דבר המונע תיסכול וניכור ובעיקבותיו מונע אלימות בקבוצה.

לאקלים קבוצה חיובי חשיבות רבה למניעת אלימות במישור האישי ושיפור יכולת הבעת רגשות במישור החברתי. במישור האישי הוא תורם להערכה עצמית חיובית של החבר, מקנה ביטחון, ומטפחת אחריות אישית, נכונות למעורבות ולהשתתפות והרגשת שייכות.

במישור החברתי אקלים חיובי מאופיין בהתנהגות דמוקרטית בקבוצה, יש השפעה חיובית על האינטרקציה החברתית בין החברים ועל פעולת הקבוצה כחברה. אקלים זה מעודד שיתוף פעולה ואיכפתיות, המובילים לרצון להגשמת מטרות משותפות של חברים ומנחים ומסייע בהסתגלות החברים למערכת.

בסופו של דבר ההתערבות היתה קצרה והחלה בסוף שנת הלימודים ועל כך אני מצרה  .

לסיכום  אני מאמינה כי אם התכנית הייתה יוצאת לפועל זה בהחלט היה עוזר לפחות לחלק מן התלמידים, ומפחית לחץ וחששות מיותרים, נראה לי כי גם אצל תלמידים שלא השתתפו באופן פעיל בשיחות ישנה תחושה של חשש מסויים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-10 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

שרן, ש' ארגון ועבודת צוות במוסדות חינוך ירושלים ות"א, הוצאת שוקן.

ספרן, מ. שיקול דעת בפתרון בעיות משמעת בחינוך, ירושלים: המכון לחקר הטיפוח בחינוך, האוניברסיטה העברית.

McNiff,  Action research for professional development