‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי מהפיכת כיכר תחריר?

תוכן עניינים

מבוא    

שאלת המחקר   

רקע: על מצרים והשקפות השלטון וחברה לדת פונדמנטליסטית      

נאצריזם בניגוד לתנועת האחים המוסלמים           

מטרות הנאצריזם          

גורמים אשר השפיעו על הנאצריזם          

השפעת האחים מסוריה 

הקמת מדינה אסלאמית  

תיאורית המעגלים ותגובות שלטוניות למרי בעולם הערבי  

רקע: יהדות מצרים        

השפעת הציונות

חיי תרבות        

התנכלויות        

: ההפיכה במצרים         

הרקע להפיכה במצרים   

מהלך ההפיכה במצרים  

יום הזעם:  בינואר          

 –  בינואר,        

יום שישי של זעם:  בינואר,          

 –  בינואר,        

אחרי נאומו של מובארק:  –  בפברואר      

התפטרות מובארק והעברת הסמכויות לסגן הנשיא:  –  בפברואר,  

מרץ – אוגוסט,  

: מהומות הלחם במצרים

שלטון חוסני מובארכ ונפילתו      

הקריירה הפוליטית של מובארק  

נסיון ההתנקשות במובארק         

לאחר פרישתו של מובארק          

עמדת האיחוד האירופאי בנוגע לפרישתו של מובארק         

תגובתו של אובאמה בנוגע לפרישתו של מובארק   

מצרים: מעמד הביניים    

תנועת "האחים המוסלמים" במצרים        

המבנה הארגוני של האחים המוסלמים     

היחס לממסד הדתי ולדת           

מטרות תנועת האחים המוסלמים

הרעיון מול המציאות      

היחס למשטר במצרים   

האחים המוסלמים וחלקם בהפיכת מצרים

הדרישה לבחירות חופשיות        

מחלוקות נוספות בתנועת האחים המוסלמים        

מהפכת תחריר השנייה  

ההידברות בין תנועת האחים המוסלמים לבין הילרי קלינטון           

קריאתה של תנועת האחים המוסלמים לקיצוצים בתקציב   

יולי : סוף שבוע אלים בכיכר א-תחריר      

הקמת מדינה חילונית במצרים    

טנטאווי וסולימאן, שליטי הביניים 

השלכות ההפיכה במצרים על הפוליטיקה בארץ     

השלכות ההפיכה במצרים על הבעיה הפלסטינית  

השלכות ההפיכה במצרים על הכלכלה בעולם בכלל ובמדינת ישראל בפרט   

השפעותיה של ההפיכה במצרים על מחאת הדיור במדינת ישראל   

סיכום   

ביבליוגרפיה      

מהומות כיכר תחריר במצרים הביאו לשינויים בפוליטיקה, עקב סדרה מתמשכת של שלל הפגנות רחוב ומחאות המוניות. מהומות אלה נמשכו מספר שבועות. נהוג לחשוב כי ההשראה למחאות הייתה ההתקוממות התוניסאית. האנשים שהפגינו התעמתו פנים מול פנים עם כוחות הביטחון, הביעו מחאה כנגד המשטר של הנשיא חוסני מובארכ, וכן קראו להדחתו על רקע העוני הבלתי נגמר במצרים, בנוסף לשחיתות בשלטון והפגיעה בחופש הביטוי וכן בזכויות יסוד נוספות. אחרי 18 ימים של מהומות בלתי פוסקות, על אף הדחת הממשלה על ידי מובארכ וכן שלל הבטחות בנוגע לרפורמות, מובארכ נאלץ להתפטר מתפקידו ב-11 בפברואר, ולהעביר את השלטון לצבא המצרי. כמה שבועות לאחר מכן, מובארכ, אשתו ושני בניו, כמו גם שרים בכירים בממשלה, נעצרו בחשד למעשי שחיתות, בעיקר בנוגע לאספקת גז טבעי למדינת ישראל וכן לאחריותם בנוגע לדיכוי אלים של המפגינים. כמו כן, בית המשפט העליון נתן הוראה על פירוק מפלגת השלטון ובדרך זו שם סוף לאופציה של המשך פעילותה הציבורית או הפוליטית.

הסיבה העיקרית להפגנות הללו היא שלדעת המפגינים, מובארכ תכנן להעביר את השלטון לבנו, ג'מאל מובארכ, ביוני . מפלגות האופוזיציה זכו בבחירות האחרונות בשלושה אחוזים בלבד מכלל המושבים בפרלמנט המצרי. האחים המוסלמים, אשר הוצאו מחוץ לחוק ולא הורשו להשתתף בבחירות באופן רשמי, היו היחידים אשר להם בסיס ארגוני יעיל יחד עם פעילים רבים, אך הטענה הייתה כי הם לא הנהיגו את ההפגנות הללו אלא רק השתתפו בהן. כוחה הפוליטי של מפלגת האחים המוסלמים התחזק כתוצאה מן ההפיכה, ולאחר הכרזתו של בית המשפט העליון על פירוק מפלגת השלטון, מפלגת האחים המוסלמים הפכה למפלגה היחידה אשר הורשתה לפעול במצרים על פי החוק, בזמן הזה.

המחאה החברתית של ישראל, אשר מכונה גם מחאת האוהלים, מחאת הדיור ועוד שלל כינויים שונים, הינה סדרת פעולות מחאה והפגנות אשר התקיימו ברחבי מדינת ישראל. מחאת הדיור החלה עם דרישות לא רבות, כאשר הדגש היה על מחירי הדירות הן לרכישה והן להשכרה, אך עם הזמן, נוספו דרישות בתחומים אחרים כגון מערכת החינוך, מערכת הבריאות, ושלל נושאים אחרים אשר נוגעים לסדר היום הכלכלי והחברתי במדינת ישראל.

בספר זה ייעשה נסיון לשרטט את המהפכות החברתיות שהתרחשו בקיץ תוך התמקדות על מצרים וישראל. כמו כן, הספר יבקש למפות את הלך הרוח החברתי המשותף והשונה ולבחון קורלציות אפשריות בין המהפכות במצרים, ישראל ושאר העולם.

הנשיא לשעבר מובארק ניצב מול האתגר הגדול ביותר לשלטונו מאז החליף את הנשיא סאדאת. ב-28 בינואר, לאחר כמה ימי הפגנות אלימות ברחבי מצרים, הפעיל מובארק את הצבא כדי לדכא את ההתקוממות. בתוך כך הודיע מובארק בן ה-83, כי "לא ייתן לדבר לאיים על השלום, על החוק ועל עתיד המדינה". ב-29 בינואר מינה מובארק את ראש המודיעין המצרי, עומר סולימאן, לסגנו והטיל על אחמד שפיק (מפקד חיל האוויר המצרי לשעבר) להקים ממשלה חדשה במצרים, שאמורה לבצע רפורמות במטרה להרגיע את ההמון. בשלב זה המשבר בעיצומו ולא ניתן להצביע על תוצאותיו האפשריות. 
מצרים מונה כיום 81 מיליון נפש, שיעור הגידול השנתי של האוכלוסייה נאמד ב-2%, והתוצר השנתי לנפש ב-6,200 דולר (במונחי כוח קניה). המחאה במצרים פרצה באופן ספונטני על רקע מצבן כלכלי של השכבות החלשות, השחיתות השלטונית ועידוד ששאבו המונים במצרים מההפיכה בתוניסיה. בעוד מקורבי השלטון במצרים מנהלים אורח חיים ראוותני, נאנקות השכבות החלשות תחת נטל הקיום הבסיסי, ומעמד הביניים הולך ונשחק. האבטלה קרובה ל-10% ומחירי מוצרי המזון מאמירים.

לינק: מצגת האביב הערבי מצרים, אביב ערבי מצרי, תחריר

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ספר העובדות העולמי של הסי. אי.איי. CIA, 2019

בר-זוהר מ', קיצור תולדות ישראל, הוצאת ספרי חמד (2018)

חגי ארליך. המזרח התיכון – המשבר הגדול מאז מוחמד, ידיעות ספרים, 2017

ג' טאוב. הנאורות (עורך) (הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 2018)

מ' ספרד, החומה והשער: ישראל, פלסטין והמאבק המשפטי לזכויות אדם, הוצאת כתר (2018)

Banks, J. Multicultural education: Historical development, dimensions, and practice. In J. Banks & A. McGee Banks (Eds), Handbook of research on Multicultural education. NY: McMillan publishers

Aaron S. Klieman "Moslim Brothers Egypt and the M.E" the Jhon Hopkins

Press, Baltimore and London