‏290.00 ₪

תוכן העניינים

מבוא. 4

חוקי המגן העיקריים.. 11

זכויות המוענקות בצווי הרחבה - צווי הרחבה אחדים מעניקים זכויות מסוימות למרבית העובדים בישראל:  13

חוקי מגן בהלכה היהודית. 14

מהפיכת חיים רמון 14

עבודה מאורגנת בישראל. 15

חברי ההסתדרות. 16

מבנה ארגוני 17

היסטוריה. 19

תקופת עמיר פרץ. 21

תקופת עיני 24

תקופת ניסנקורן 25

ביקורת. 26

הביקורת מימין 26

הביקורת משמאל. 26

ביבליוגרפיה. 28

הסתדרות העובדים הכללית החדשה או בקיצור: ההסתדרות החדשה היא האיגוד המקצועי הגדול והחשוב בישראל. ההסתדרות החדשה היא ארגון גג של ועדי עובדים, המייצג את רוב הוועדים והעובדים המאוגדים בישראל. ההסתדרות החדשה היא מהגופים החזקים ובעלי ההשפעה הגדולה ביותר במשק הישראלי, ולמעשה אחד האיגודים המקצועיים החזקים והמשפיעים בעולם.

ההסתדרות החדשה היא המשכה, בשם חדש ובסגנון שונה, של ההסתדרות הכללית של העובדים בישראל, ארגון עובדים שקם בשנת 1920, והתפתח לארגון גדול המהווה תופעה חריגה ביחסי העבודה בעולם. מרבית האיגודים המקצועיים בעולם הם ארגונים מקומיים המייצגים באופן ישיר עובדים במקומות עבודה שונים מה שקרוי בישראל "ועד עובדים", או ארגונים ענפיים המייצגים עובדים בענף או במקצוע מסוים. ההסתדרות החדשה, לעומת זאת, היא ארגון גג גדול, האחראי על ועדים רבים ממגוון עצום של מקומות עבודה, מקצועות וענפים, שפעיליו אינם חברים בוועד מסוים אלא אחראים "מלמעלה" על התוויית המדיניות, מתן סיוע, ייצוג, הדרכה ופיקוח על כלל הוועדים[1].

מקום מושבה של הנהלת הסתדרות העובדים הכללית החדשה הוא ב"בית נבחרי ההסתדרות" ברחוב ארלוזורוב 93 בתל אביב.

ההסתדרות הכללית קמה בשנת 1920, כארגון שנועד לתת מענה כולל, בכל תחומי החיים, לצרכיהם של פועלים יהודים חסרי הון שעלו לארץ ישראל. במשך השנים צברה ההסתדרות כוח רב והפכה לגוף כלכלי שהחזיק בבעלותו חלק גדול מהמשק הישראלי וכן מוסדות חינוך ובריאות מרכזיים בנוסף לייצוג מרבית העובדים במשק.

בניגוד לאיגודי עובדים בעולם הייתה ההסתדרות בהבעת גם מעסיק גדול. הדבר היה חיוני לפי עקרונות ההסתדרות וחזונו של דוד בן גוריון שראה את ההסתדרות כתשתית למדינה. אולם, בחלוף הזמן הפך מבנה זה לבעייתי. חברת העובדים לא נשלטה ישירות על ידי ציבור הפועלים אלא באמצעות עסקנים פוליטיים נבחרים. ההסתדרות הסתמכה על מנגנונים בירוקרטיים גדולים, בעלי עוצמה כלכלית והשפעה פוליטית אשר נועדו בחלקם לשרת את צרכי ההישרדות שלהם עצמם. כל עוד עלה הדבר בקנה אחד עם ייצוג האינטרס של העובדים לא גרם הדבר לקונפליקט פנימי בניגוד להתמרמרות החברים, אולם לאחר הקמת המדינה הפכו מנגנוני ההסתדרות במידה רבה לכלי בידי המפלגה השלטת הן בממשלה והן בהסתדרות מפא"י. שליטה זו של מפא"י היוותה איום מתמיד על הבכירים במנגנון ההסתדרות, על מקורותיה הכלכליים חוזים של חברת העובדים, הלוואות נוחות ולפיכך על יכולתה לייצג את האינטרס של העובד תמיד נדרש מההסתדרות לגלות "הבנה" ו"אחריות". הקשר למפלגת השלטון, שהיה קשר עמוק ואידאולוגי מתוך אמונה שהוא משרת את האינטרס הממלכתי ומוביל ליתר שוויון וביטחון תעסוקתי, סייע לשרידות המנגנון לאורך שנים. אולם עם המהפך בשנת 1977 ולאור הצעדים הכלכליים ליתר ליברליזציה במשק ב1981 ותוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 נאלצה ההסתדרות להתמודד מול שרי אוצר עוינים מחד ומול ציבור עובדים עוין מאידך וכתוצאה מכך הגיעה לשיתוק והתפוררות .

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

מ' אדמתי, מההסתדרות הישנה להסתדרות החדשה, רמת גן

אריה שירום, "התמרת ההסתדרות: השלכותיה האפשריות על מערכת יחסי העבודה בשירות הציבורי", רבעון לכלכלה

הילה פורת,עו"ד דיני עבודה -המדריך המלא, הפצה לסה ויז'ן בע"מ (מהדורה חמישית )