‏250.00 ₪

נושא המחקר: השפעת המצב המדיני חברתי על החברה בישראל.

נושא ספציפי: הקשר בין המצב החברתי לפוליטי.

שאלת המחקר: מהי השפעת המחאה החברתית על הפוליטיקה בישראל?

השערת המחקר: ככל שהתעצמה המחאה החברתית, כך הושפע סדר היום הפוליטי חברתי בבחירות 2013.

השפעת מחאת הדיור על הבחירות שלאחריהן

תוצאות הבחירות סימנו הפתעה מסוימת כאשר המפלגות יש עתיד והבית היהודי, שפנו לקהל הצעיר ושבראשן עמדו פוליטיקאים חדשים, הצליחו להגיע להישגים משמעותיים. מנגד, מפלגת השלטון הליכוד שהתאחדה לרשימה משותפת עם מפלגת ישראל ביתנו, רשימה שכונתה הליכוד ביתנו, נחלשה בצורה ניכרת. במקביל, מפלגת קדימה, שהייתה הסיעה הגדולה ביותר בכנסת הקודמת, התרסקה לחלוטין תוך שהיא מאבדת 26 מנדטים, והפכה לסיעה הקטנה ביותר בכנסת החדשה, בעוד שגם התנועה, מפלגה שהורכבה בעיקר מפורשי קדימה, לא הצליחה להגיע להישגים משמעותיים. לעומתן, מפלגת העבודה רשמה התחזקות בהשוואה למצבה בכנסת היוצאת וכך גם מפלגת מרצ ורשימת יהדות התורה. יתר המפלגות הצליחו לשמור על כוחן.

שרידות הממשלה של ביבי נפגמה  עם התפרצותם של אירועי המחאה החברתית שחרתה על דגלה את "המאבק ביוקר המחיה"‏ והצליחה לפגוע בצורה משמעותית בפופולריות הציבורית של נתניהו וממשלתו. המחאה, שהחלה כעממית, תפסה לה לאיטה אחיזה בקרב קהלים רבים ברחבי המדינה, בעידוד סיקור תקשורתי נרחב - במה שהוביל לסדרת הפגנות בהשתתפות עשרות ומאות אלפי מפגינים.

( אביה ספיבק ויוסי יונה)

מפלגת העבודה פרסמה גם היא שלטי חוצות, בנוסח המחאה החברתית ותחת הסיסמה "ביבי טוב לעשירים. שלי טובה בשבילך". הקמפיין של מרצ, במקביל, תחת הסיסמה "השמאל של ישראל", בחר לרמוז ששאר מפלגות השמאל-מרכז יסכימו לשבת בממשלה בראשות נתניהו, וגרס שהצבעה למרצ פירושה ש"הקול שלך בטוח נגד ביבי". סיסמת הקמפיין של התנועה הייתה "התקווה תנצח את הפחד", וחד"ש יצאה בסיסמאות "נגד הממשלה", ו"ביחד אין עלינו" (בהתייחס לשותפות היהודית-ערבית שמתקיימת בה).

( אביה ספיבק ויוסי יונה)

מערכת הבחירות התאפיינה לכל אורכה במאבק תוך-גושי. מפלגות השמאל לא הצליחו להתאחד סביב מועמד מוסכם לראשות הממשלה מטעם הגוש, כששלושה מועמדים ניסו למצב עצמם כאלטרנטיבה לשלטון: שלי יחימוביץ', ציפי לבני ויאיר לפיד. התחושה הייתה שגוש השמאל מפולג, וקריאה של לבני להקמת חזית משותפת, לאחר התחייבות פומבית של יחימוביץ' שלא לשבת בממשלת נתניהו, לא צלחה, לאחר שלפיד ויחימוביץ' האשימו אותה בחוסר נכונות אמיתית לאיחוד ובניסיון למשוך אליה מצביעים בעקבות הידרדרותה בסקרים.

בבחירות על ראשות מפלגת העבודה זכתה שלי יחימוביץ', כאשר רשמה פער של כ-10% על עמיר פרץ בסיבוב השני. בחירתה של יחימוביץ', השמה את הדגש על ערכים חברתיים על פני ביטחוניים, הביאה להתעניינות מחודשת במפלגה על רקע אירועי המחאה החברתית וסקרים רבים ניבאו לה התחזקות, תוך כדי שהיא הופכת למפלגה השנייה בגודלה אחרי הליכוד על חשבון קדימה.(אשר שכטר) (יוסי יונה)

מסקנה:

הבחירות לא ממש הושפעו מהמחאה החברתית ושלטון נתניהו נשאר יציב דבר שבא לידי ביטוי גם בבחירות 2015 כאשר רק 2 נציגי המחאה יושבים בספסלי האופוזיציה (סתיו שפיר ואיציק שמולי) וקולה של דפני ליף כמעט ולא נשמע.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

פרופ' אביה ספיבק ופרופ' יוסי יונה, אפשר גם אחרת מתווה לכינונה של חברה מתוקנת, הוצאת הקיבוץ המאוחד.

אריאל הנדל עורך ראשי, קריאת המחאה: לקסיקון פוליטי , תל אביב: הקיבוץ המאוחד

ליאורה בילסקי עורכת, תיאוריה וביקורת, גליון 41, ירושלים: מכון ון ליר, חמישה מאמרים ומסה, בעריכת דני פילק ואורי רם