‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי צמחונות/ טבעונות ומוסר בתזונה ?

תוכן עניינים

מבוא

הצמחונים העתיקים

הודו 

הינדואיזם.. 

בודהיזם וג'ייניזם

יפן

תחילת התקופה המודרנית.

המאה ה19.

צמחונות בישראל

מניעים למעבר לתזונה צמחונית

מניעים של מוסר ומצפון

מניעים בריאותיים

השפעות בריאותיות של אכילת בשר

מניעים סביבתיים

טעמים כלכליים.

טעמים אסתטיים.. 

עמדות דתיות בנוגע לצמחונות. 

בדתות המזרח. 

ביהדות. 

בנצרות. 

טבעונות ומוסר. 

סיבות לבחירה בטבעונות. 

מוסר. 

בריאות. 

איכות הסביבה. 

השקפה רוחנית ואו דתית. 

הגדרות שונות למונח. 

היסטוריה של הטבעונות. 

בישראל. 

תפוצת הטבעונות בעולם.. 

סיבתיות דתית לטבעונות. 

יהדות. 

נצרות. 

בודהיזם.. 

אורח החיים הטבעוני 

פילוסופיה נפוצה. 

עיקרון סבל מינימאלי 

הסתייגות כללית מסוגנות. 

שימוש בבעלי חיים לצרכים רפואיים

סביבתנות. 

מאכלים טבעוניים.. 

התפריט הטבעוני 

ביבליוגרפיה. 

נספח: שאלון טבעונות

צמחונות היא אורח חיים המתאפיין בהימנעות מאכילת בשר בעלי חיים ובזה גם דגים, אך עשוי לכלול מוצרי מזון מן החי שאינם גוף בעלי החיים עצמם, כגון ביצים או חלב ומוצריו. צמחונים הנמנעים באופן כללי גם ממזונות אחרים מהחי נקראים לרוב טבעונים.

רבים מהצמחונים נמנעים גם מלבישת מלבוש המכיל עור אמיתי, או צמר, וכן מרכישת ריהוט המכיל אותם כמו כריות המכילות נוצות. סיבות אפשריות לאימוץ תזונה או אורח חיים צמחוני הן למשל נימוק מוסרי או אידאולוגיה, טעם אישי, סיבות בריאותיות, נימוקים רוחניים ודתיים, נימוקיםסביבתייםאקולוגיים, ונימוקים אפשריים נוספים[1].

צמחונים רבים משתמשים בתחליפי בשר, כדוגמת סייטן וטופו וכן בתחליפי גבינה. מאכלים צמחוניים רבים זמינים במטבח היפני, ההודי, היווני והעיראקי.

להיסטוריה של הצמחונות יש שורשים עתיקים בתרבויות יוון והודו. התיעוד העתיק ביותר של צמחונות כאידאולוגיה בקרב כמות משמעותית של בניאדם נמצאת בהודו וביוון העתיקה. בשני המקרים, הרעיון הצמחוני קשור בגישה לא אלימה כלפי בעלי חייםאשר שמה בהודו היה אהימסה, ובשני המקרים רוב התומכים בגישה היו אנשים דת ופילוסופים. בעקבות ההתנצרות של האימפריה הרומאית בסוף העת העתיקה, הצמחונות כמעט ונעלמה לגמרי מאירופה. קבוצות בודדות של נזירים בימי הביניים אסרו על אכילת בשר בעלי חיים מסיבות אסתטיות לרוב, אך אף מסדר לא אסר על אכילת מאכלי ים, ובהם דגים; מהסיבה הזאת הנזירים הימי בייניימים לא היו צמחונים, אך רובם היו פסקטריאניים. בתקופת הרנסאנס חזרה הצמחונות להיות נוכחת באירופה, ונעשתה ליותר ויותר נפוצה במאות ה19 וה20. כיום אחוז הצמחונים בעולם המערבי עומד על כ9%.

בעת העתיקה הצמחונות נקראה "הימנעות מבריאות עם נשמה. כאידאולוגיה, הצמחונות ביוון העתיקה תמיד הייתה שייכת למספר קטן של אנשים, שרובם כללו אנשי דת מקבוצות מסוימות ומספר זרמים פילוסופיים. ההתייחסות הראשונה לצמחונות הייתה אצל הומרוס האודיסאיה 9, 82104, כשהוא ציין קבוצת אנשים בצפון אפריקה אשר נקראת "לוטופאגי" אוכלי הלוטוס אשר התקיימו רק על פרחי צמח הלוטוס. עדויות יווניות אחרות מדברות על קבוצות צמחוניות באתיופיה. למרות זאת, כל העדויות האלו קשורות במיתוסים ואגדות עם יווניות, ולכן לא ניתן להתייחס אליהן כמקורות אמינים לקהילות צמחוניות בעת העתיקה ביוון.

העדות האמינה הראשונה לצמחונות כאידאולוגיה ביוון העתיקה מתוארכת למאה השישית לפני הספירה. האורפיקים, קבוצה דתית ביוון העתיקה, ופיתגורס, פילוסוף ומנהיג דתי בדרום איטליה, נמנעו מאכילת בשר. לא כל תלמידיו של פיתגורס היו צמחונים לגמרי, אבל ניתן להגיד כי המקורבים לפיתגורס כן. בשביל הקהילה היוונית בכללותה, הימנעות מאכילת בשר הצביעה על השתייכות לתלמידיו של פיתגרוס. גם תלמידיו של פיתגורס, וגם האורפיקים נמנעו מאכילת ביצים, ונמנעו מהקרבת קורבנות, אשר היו חלק חשוב מהדת היוונית דאז. במאה החמישית לפני הספירה, הפילוסוףאמפדוקלס הכריז על עצמו כאוהד אדוק של הצמחונות בפרט, ושל זכויות בעלי חיים בכלליות.

רבים מהצמחונים בוחרים בתפריט צמחוני מתוך התנגדות מוסרית. יש המתנגדים לעצם הריגת בעלי חיים למאכל, ויש שאינם מתנגדים לעצם ההריגה של בעלי חיים, אלא לתנאים הקשים בהם מוחזקים בעלי חיים במשקים מתועשים, כגון כליאה בצפיפות, הפרדה מההורים בגיל צעיר, או שימוש בברירה מלאכותית להאצת קצב הגדילה, באופן הפוגע ברווחת בעלי החיים. יש הרואים הן בהריגת בעלי החיים והן ביחס הניתן להם במהלך חייהם טעמים מוסריים להימנע מאכילת בשר.

טבעונים רבים סבורים שבדרך כלל יש להימנע משימוש במוצרים שהפקתם גורמת סבל לבעלי חיים, בין אם על ידי המתתם‏ ובין על ידי גידולם בתנאים לא נאותים. תנאים העשויים לכלול, בין היתר, כליאה בכלובים בצפיפות בסביבה מזוהמת, לעתים ללא יכולת תנועה, פגיעות גופניות המקלות על עובדי המשק כמו חיתוך קרניים במזמרה או קטימת מקור ללא הרדמה בלהב מלובן, וכן כווייהשל חיות צאן בקרח יבש‏ או בברזל מלובן למטרת סימון‏‏, ושימוש בברירה מלאכותית עלמנת לטפח תכונות תורשתיות רווחיות שמעוותות את מבנה גופם של בעליהחיים ומקשות למשל על תנועתם. מלבד זאת, גם בתעשיות המזון שאינן לצורכי הפקת בשר או דגים מתבצע הרג שיטתי, כגון המתה בגז או גריסה של אפרוחי תרנגול זכרים בתעשיית הביצים, בעודם בחיים‏,הזרעה מלאכותית של פרות וחיות צאן אחרות פרקטיקה אשר נתפסת כסוג של אונס בעיני טבעונים מסוימים‏, דוגמת ויל טאטל‏, הפרדה מהאם מיד לאחר ההמלטה בעיקר לעגלים וטלאים וכליאתם בכלוב מונעתנועה כדי שלא ינקו חלב מאימותיהן חלב אשר יימכר מאוחר יותר במרכולים השונים לבני האדם, ועוד פרקטיקות אותם הטבעונים שוללים מכל וכל...

חלק מהשאלון על אורח חיים תזונתי

1.)כמה זמן הנך מגדיר עצמך כטבעוני/ צורך מזון אורגני ?

 פחות משנה

 בין שנה ל 3 שנים.

 בין 3 ל 5 שנים.

 בין 5 ל 10 שנים

 מאז ומעולם

2.) האם אתה צורך מזון המוגדר RAW FOOD?

 כן

 לא

 משתדל

11.) האם אתה נוהג לסחוט פירות וירקות למיץ?

 כן

 לא

 משתדל

13.) האם אתה נוהג לסחוט פירות וירקות כסמוט'י (מחית עם סיבים)?

 כן

 לא

 משתדל

14.) האם אתה דוגל באיסור צער בעלי חיים באופן גורף?

 כן

 לא

 משתדל

15.) האם אתה חבר בארגון כמו אנונימוס, תנו לחיות לחיות , צער בעלי חיים וכד'?

 כן

 לא

 משתדל

17.) האם אתה סבור שאוכלי בשר נחותים מבחינה מוסרית והתפתחותית?

 כן

 לא....

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

Adam D. Shprintzen, The Vegetarian Crusade: The Rise of an American Reform Movement Chapel Hill, NC: University of North Carolina Press

 Hill, John Lawrence.  The case for vegetarianism. Rowman & Littlefield. p. 89

 Brown, Corrie . Emerging diseases of animals. ASM Press. pp. 116-117