‏390.00 ₪

הליך המחקר:

שאלוני המחקר חולקו לנערים הלומדים בשני בתי ספר תיכוניים בקרית שמונה. ראשית ימלאו התלמידים שאלון דמוגרפי הכולל בחינת היותם לקויי למידה וכן שאלון דימוי עצמי. זהותם של הנערים עם התנהגות עבריינית תהיה ידועה לי מבעוד מועד על ידי מנהלת בית הספר והיועץ החינוכי עימו אני בקשר.

לבחינת השערת המחקר הראשונה כי יימצא הבדל בדימוי העצמי בין נערים בעלי לקויות למידה עם התנהגות עבריינית לבין נערים בעלי לקויות למידה ללא התנהגות עבריינית נערך מבחן T לקבוצות בלתי תלויות. בהתאם להשערת המחקר, נמצא הבדל מובהק בדימוי העצמי בין הנערים לקויי הלמידה עם ההתנהגות העבריינית לבין הנערים לקויי הלמידה ללא ההתנהגות העבריינית (t_(1,60)=-3.357, p<0.01). כך שהנערים לקויי הלמידה עם ההתנהגות העבריינית נמצאו כבעלי דימוי עצמי נמוך יותר (M=42.31, sd=9.62) מאשר דימויים העצמי של הנערים לקויי הלמידה ללא ההתנהגות העבריינית (M=50.46, sd=9.48).

לפיכך, ניתן לומר שהשערת המחקר השנייה כי נערים בעלי לקויות למידה עם התנהגות עבריינית יאופיינו כבעלי דימוי עצמי נמוך יותר מנערים בעלי לקויות למידה ללא התנהגות עבריינית קיבלה אף היא תמיכה מתוצאות המחקר הנוכחי.

המחקר הנוכחי דן בתפיסת הדימוי העצמי של נערים לקויי למידה עם התנהגות עבריינית בהשוואה לתפיסת הדימוי העצמי של נערים לקויי למידה ללא התנהגות עבריינית. ממצאי המחקר הראו תמונה התואמת את השערות המחקר.

במחקר זה עלתה ההשערה כי יימצא הבדל בדימוי העצמי בין נערים בעלי לקויות למידה עם התנהגות עבריינית לבין נערים בעלי לקויות למידה ללא התנהגות עבריינית. ממצאי המחקר תומכים בהשערה זו וכן בהשערה השנייה הגורסת כי נערים לקויי למידה בעלי נטייה עבריינית יראו דימוי עצמי נמוך מנערים לקויי למידה ללא התנהגות עבריינית.

במחקרה של טימור נמצא כי ככל שגוברת תחושת הניתוק מבית הספר והמחויבות אליו בקרב הנערים שעזבו את בית הספר כך גדל סיכויים להתחבר עם נערים המתויגים כבעיתיים. כתוצאה מכך, קרובה הדרך להידרדרות התנהגותית ולהתנהגות אנטי חברתית. טימור מסבירה כי הניתוק מבית הספר מוביל לתחושת מסוגלות עצמית נמוכה ולכן דימויים העצמי יורד. בכדי להעלות מחדש את דימויים העצמי הם פונים לעבר חבורות הרחוב ולהתנהגות אלימה ואנטי חברתית אשר באמצעותם הם מצליחים לשפר את דימויים העצמי.

יתכן כי בקרב קבוצת לקויי הלמידה שלא הידרדרו לעבריינות קיימת תמיכה מההורים המעודדים את המשך הלימודים על אף הקשיים האקדמיים האובייקטיבים תוך כדי בניית תחושת מסוגלות עצמית אשר מובילה לדימוי עצמי חיובי. כפי שקופרסמית' (Coopersmith אצל בר-אל ונוימאיר) גרס כי הורים אשר תומכים ומחזקים באופן חיובי את הילד על הצדדים החיוביים שבו למרות הקשיים שהוא מגלה, מסייעים לו בפיתוח דימוי עצמי חיובי.

הממצא השני מחזק את ההשערה כי נערים בעלי לקויות למידה עם התנהגות עבריינית יאופיינו כבעלי דימוי עצמי נמוך יותר מנערים בעלי לקויות למידה ללא התנהגות עבריינית. ייתכן שנערים לקויי למידה בעלי נטייה עבריינית חוו הורות עוינת ואולי אף אלימה שלא העניקה די חום ואהבה וזאת משום שנערים אלו לא ענו על ציפיותיהם בתחום האקדמי. במקרים כאלו הילד מגבש לו דימוי עצמי שלילי (Coopersmith אצל בר-אל ונוימאיר). בהמשך לכך, הנערים המתבגרים חשים כישלון ואכזבה בתחום הלימודי (עמלה, טריגר ועמיתים) וייתכן שבשל כך הם פונים לעבר התנהגות עבריינית ואנטי סוציאלית שמזכה אותם באהדתם של קבוצת השווים העבריינית כחלופה לאהדת ההורים ...

לגבי כל אחד מהמשפטים הבאים, אנא סמן את האפשרות הנראית לך כמתאימה ביותר לתיאור הרגשתך.

דוגמא חלקית מהשאלון :

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

בוכריס-בזק, שירה. הקשר בין תגובתיות-יתר וטמפרמנט לבין תפקוד רגשי ותחושת מסוגלות עצמית בגיל הילדות. רמת-גן; אוניברסיטת בר אילן, עבודה לתואר שלישי, בית הספר לחינוך, (2017)

נעמי מנדל-לוי, שווים : תמיכה בית ספרית בשוויון הזדמנויות, תרגום מאנגלית: ל' רובינס, י' בן משה, ירושלים : אבני ראשה - המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית, (2017)

Margalit, M., & Al-Yagon, M. Loneliness among children with learning disabilities. In B. Wong, & R. Pearl (Eds.), Learning disabilities: Social-emotional aspects (pp. 53-75).