‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא

תופעת הסמים והגניבות

צווארון לבן

כלים נפוצים המסיעים לאכיפה בארץ ובעולם

 – ניתוח קול (VSA)

 – ניתוח תוכן מילולי (SCAN)

 – גרפולוגיה

הפוליגרף

שיטה

משתתפים

כלים

הליך

ממצאים

דיון ומסקנות

מקורות

נספחים

מדי שנה מבוצעות עשרות אלפי עבירות שונות ומגוונות במדינת ישראל, הגוף אשר אמון על אכיפת החוקים הללו היא משטרת ישראל. כמו כן משטרת ישראל כחלק מתפקידה מפרסמת את הסטטיסטיקה הפלילית מידי שנה אשר מפרטת את העבירות המדווחות. הנתונים בסטטיסטיקה מציגים את מספר התיקים שנפתחו במהלך השנה בהתייחסות לסוגי העבירות השונות. חוקרים רבים טוענים שהנתונים המתפרסים בסטטיסטיקות הפליליות מתארים רק את קצה הקרחון. ההנחה היא שהעבריינות הלא מדווחת גבוהה בהרבה מזו המדווחת או כמו שמכונה, "הנתון האפל של הפשע" (The Dark Figure of Crime). שתי עבירות בולטות הן עבירת השימוש בסמים הלא חוקיים ועבירת הגניבה (עברות רכוש). בשיעורי עבירת הגניבה אנו עדים למגמת ירידה לאורך השנים האחרונות, לעומת זאת אנו נתקלים במגמת עלייה בנוגע לשימוש בסמים לא חוקיים.[1]

 תופעת השימוש בסמים בלתי חוקיים הינה תופעה רחבת היקף, השלכותיה משפיעות הן על הפרט והן על הכלל. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2012 בלבד נפתחו 19,352 תיקים על שימוש בסמים מסוכנים (למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2013). סם למעשה הוא חומר פסיכו-אקטיביים לו השפעה מוכחת על התודעה של האדם ללא יכולת שליטה שלו במתרחש. מכיוון שהסם משפיע על מערכת העצבים המרכזית השליטה שיש לאדם בזמן שהוא צורך אותו נפגעת משמעותית (קליין, 1974). הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול מבצעת סקרי עמדות באופן שוטף מזה מספר שנים. בסקר עמדות שנערך בשנת 2013, נמצא שבשלושת השנים האחרונות חלה עליה בנכונותם של צעירים ומבוגרים לצרוך סמים קלים לא חוקיים, למעשה עלייה של 2-3% (עמדות כלפי שימוש באלכוהול וסמים – ממצאי מחקר תקופתי "יד על הדופק 3" 2013).

לעומת זאת בתופעת הגניבה, אנו נתקלים במגמה מעט שונה והנתונים מצביעים על ירידה בהיקף ביצוע העבירות במהלך השנים האחרונות, לדוגמא בשנת 2010 נפתחו 94,112 תיקים לעומת 93,455 תיקים שנפתחו בשנת 2012 (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – שנתון 2012). על פי דיני מדינת ישראל גניבה היא נטילה ונשיאה של דבר הניתן להיגנב, ללא הסכמתו של בעליו, כאשר בשעה שהוא נוטל את הדבר הוא מתכוון לקחת אותו מבעליו ללא כוונה להחזירו (חוק העונשין – תשל"ז 1977). ישנו מספר סוגים של גניבה, גניבת רכב, גניבת סחורה, גניבת משאבים. לצורך עניינו, עבריינות של עובדים משמעותה שימוש מכוון של עובד במשאבים של המעביד למטרות רווח אישי (Association of Certified Fraud Examiners (ACFE), 2002). עבריינות זו אף היא נחשבת לתופעה רחבה, מחקרים שונים מצביעים על פגיעה נרחבת לעסקים בעקבות גניבות של עובדים. ממחקר שנערך בשנת 2002 בארה"ב עולה כי 48% מהצטמקות הסחורה בחנות משויכת לגניבות עובדים וזאת בעלות ישירה של 15 ביליון דולר (McGoey, 2005). כאשר אנו דנים בגניבות עובדים עלינו לבצע הפרדה בין גניבות המשויכות לצווארון לבן לבין עבירות המשויכות לצווארון כחול.

הגדרתה של עבירת הצווארון הלבן הוצגה לראשונה על ידי אדווין סאתרלנד ב-1939, המושג הוטבע לאחר פרסום המאמר שלו שנקרא "White Collar Criminality". סאתרלנד הגדיר עבריינות צווארון לבן כ"עברה של אדם מכובד בעל מעמד חברתי גבוה במהלך עיסוקו המקצועי". התייחסות בעבירה זו הייתה לסוג האנשים שעוברים סוגי עבירות (שפירא, 2002). מה שמשך את סאתרלנד לתחום זה, היה הרצון שלו להוכיח שהסתמכות על הסטטיסטיקה של המשטרה, בתי המשפט ובתי הסוהר יוצרת מסקנות ותאוריות לא מדויקות בנוע להתנהגות עבריינית. כמו כן הוא גם טען שעבירות צווארון לבן מייצרות פגיעה כלכלית גובהה לאין שיעור ביחס לפגיעה הכלכלית של עבירות "רגילות" מכיוון שיש בהן מרכיב של הפרת אמונים ולכן פוגעות בסדר החברתי (Suterland, 1940). הביטוי "צווארון לבן" נטבע בגלל מבנה החולצות, באותה התקופה הכביסה הייתה קשה ולכן החליפו בחולצה רק את הצווארון ואת דשי השרוולים. לאנשי המעמד הגבוה היו צווארונים לבנים וכך נוצר הקשר בין צבע הצווארון למעמד (טננבוים, 2003).

על מנת לסייע בגילוי האמת, פותחו אמצעים רבים אשר נועדו להתמודד עם התופעות השונות. על פי החוק, לצורך העמדת אדם לדין חייב להוכיח כי הוא זה אשר ביצע את העבירה. לשם הוכחה זו נדרש מהחוקרים לגלות את האמת, לא תמיד הדבר הוא פשוט ובמקרים רבים עליהם להיעזר באמצעים נוספים מלבד הניסיון העשיר שלהם. לאורך השנים פותחו מספר כלים במטרה לנסות לזהות סממנים אשר יסייעו לגלות האם אדם מסוים מנסה להסתיר מידע שיכול לעזור בפיענוח המקרה. הפוליגרף[2] ניתן לומר הוא אולי הכלי היחיד אשר נועד לגלות האם אדם דובר אמת או שקר. כמו כן קיימים כלים נוספים אשר עוזרים לזהות "נקודות חמות" שבאמצעותן אולי נגיע לגילוי האמת, כגון ניתוח תוכן בהצהרות כתובות (SCAN), ניתוח לחץ בקול (VSA/LVA) ואף גרפולוגיה.

הפוליגרף כפי שהוא מוכר לנו קיים פותח בשנת 1939, הוא מורכב ממספר פריטים שונים אשר אוחדו יחדיו. כל פריט פותח על ידי חוקר שונה שהמטרה המשותפת של כולם הייתה להגיע לאמת. איחוד כל הפריטים ופיתוח טכניקות בדיקה שונות, עזרו לייצר מכשיר שזהה שקר בדיוק רב. התחום אותו בודק הפוליגרף[3] הוא פסיכופיזיולוגי, פסיכופיזיולוגיה הוא מדע המערב הצגתו של גירוי מסוים לאחד או יותר מהחושים האנושיים, על מנת לקבוע את ההשפעה של אותו גירוי, כאשר הוא נבדק באופן פסיכולוגי בזמן פעילויות פיזיולוגיות נבחרות (Coles, Donchim & Proges, 1986). מטה (1993) מבהיר כי חשוב להבין שמכשיר הפוליגרף הוא בסך מעשיר הקלטה של נתונים פיזיולוגיים, עם המכשיר הזה מבצעים מבחן פסיכופיזיולוגי לצורך גילוי שקר.

ה-VSA או ניתוח לחץ בקול, הינו פרי פיתוחם של אנשים פרטיים והצבא האמריקאי . פיתוחו במקור היה במתכונת של פענוח לחץ פסיכולוגי, באמצעות הצגה גרפית של לחץ בקולו של אדם כלשהו אשר נשאל שאלות ספציפיות (Cahill, 1999). לפי וובי (2001), ה-VSA מודד את ה"רעד המיקרוני" בקולו של אדם וכך מתבצע הפיענוח. ה"רעד-מיקוני" מתואר כ"ויברציות בלתי ניתנות לשמיעה שמגבירות את מהירותן כאשר האדם משקר". שיטה נוספת הנפוצה במשטרות השונות הינה, ניתוח תוכן בהצהרות כתובות אשר פותחה על ידי פרופסור אבינועם ספיר. פרופ' ספיר ביסס את הטכניקה הזו על מחקר שהוא ערך על התנהגות בכתב בטפסים שקריים. לפי ספיר (1987) מטרת השיטה לזהות "נקודות חמות" בטקסט, וכך לסייע באיסוף מידע חשוב. אין הוא מתיימר לקבוע אם אדם דובר שקר או דובר אמת אלא מטרתו היא למקד את החקירה לאותן נקודות חשובות.

בבואי לבצע את המחקר, הנחתי כי הממצאים יעידו על סתירה כלשהי עם הסטטיסטיקה הפלילית הקיימת, בנוגע לעבירות סמים וגניבות. השערתי היא, כי ימצאו הבדלים בשיעור העבירות בין עובדי צווארון לבן לעובדי צווארון כחול. מחקר זה הוא מחקר חלוץ בתחום, טרם נבדק תחום זה בהקשר של בדיקת הפוליגרף. לאור כך ראיתי לנכון לחקור את הנושא ולבחון האם אכן תהיה סתירה והנתונים אשר יתקבלו מהמחקר אכן שונים ממה שהסטטיסטיקה הפלילית מראה לנו. אני סבור כי מחקר מסוג זה יכול להעשיר את העולם האקדמי וכן לעודד ביצוע מחקרים נוספים, אשר יכנסו לעובי הקורה ואף יתכן שיעלו את המודעות הציבורית למצב זה.

תופעת השימוש בסמים בלתי חוקיים היא תופעה מדאיגה ורחבת היקף, לה שלכות חמורות על הפרט ועל הכלל. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2000 נפתחו 12,086 תיקים במשטרה לעומת 2012 בה נפתחו 19,352 תיקים, זוהי מגמת עלייה בולטת ומדאיגה. כאשר אנו מסתכלים על תופעת הגניבה, אנו נתקלים בנתונים הפוכים לגמרי, בשנת 2000 נפתחו 153,053 תיקים על עבירת גניבה, לעומת 96,371 תיקים בשנת 2012 (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – שנתון 2013). על מנת להבין תופעה השימוש בסמים, תחילה עלינו להבין מהם סמים ומדוע המחוקק בחר להוציא אותם מהחוק.

סם הוא כל חומר סינתטי או טבעי אשר נצרך שלא לצרכיי תזונה. חומרים פסיכו-אקטיביים משפיעים על התודעה של האדם ללא יכולת שליטה שלו במתרחש וזאת על ידי השפעתם בעיקר על מערכת העצבים המרכזית, ישנם סמים מסוימים בעלי השפעה בלתי הפיכה כבר מהשימוש הראשון. קיימים מספר סוגי סמים (קליין, 1974):

1. סמים מדכאים אשר מדכאים את הפעילות של מערכת העצבים המרכזית בגוף כגון אלכוהול תרופות הרגעה ותרופות שינה.
2. סמי הזיה (הלוצינוגנים) בהם חשיש, מריחואנה, LSD ופטריות.
3. סמים מעוררים וממריצים אשר מגבירים את פעילותה של מערכת העצבים המרכזית כמו ספידים, טריפים, קראק, וקוקאין.
4. סמים משככי כאבים (נרקוטיים) גם אלו מדכאים את מערכת העצבים המרכזית וכוללים את ההרואין (אופיום), מורפיום, קודאין ומתדון. [4]

יש להבחין בין סמים חוקיים לסמים לא חוקיים, כאשר על הסמים החוקיים נמנים תרופות, אלכוהול, טבק ועוד בזמן שהסמים הלא חוקיים מוגדרים על ידי כל מדינה ומדינה וכן גם הסנקציות על שימוש בהם. לדוגמא, 'גת' זהו סם אשר נחשב חוקי במדינת ישראל אך בארה"ב ובארצות רבות אחרות הוא אינו חוקי, ואסור להכניסו אל המדינה (פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג – 1973).

החל מיום 10.07.1973, פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג – 1973 התווספה לדיני מדינת ישראל ובה מפורטות כל הפעילויות המוגדרות כעבירה פלילית בהקשר של סמים ומציינת את העונש המרבי המוצמד לכל עבירה ועבירה. את הפקודה משלימים מסמכים רפואיים, משפטיים וחברתיים שנוסחו במהלך השנים על ידי ועדות וגופים ממשלתיים שונים. מטרתם לסייע ביישום המדיניות הרשמית של המשרדים ולספק הנחיות והכוונות לצורך הפעילות השוטפת. פקודה זו מתעדכנת מעת לעת בהתאם להנחיות משרדי המשפטים, הבריאות והמשטרה.

המציאות מראה שהמחוקק מעוניין להילחם בתופעת השימוש בסמים ורוצה למנוע צריכה של סמים מסוכנים של כלל תושבי מדינת ישראל שכן החוק תקף לגבי כל תושב אפילו אם השימוש נעשה במדינה בה הסם הוא חוקי (פקודת הסמים המסוכנים). כדי להילחם בתופעה הוקמה הרשות הלאומית למלחמה בסמים מכוח "חוק הרשות למלחמה בסמים התשמ"ח – 1988". אשר אמונה על הטיפול והתמודדות עם תופעה הסמים הלא חוקיים באמצעות תאום בין משרדי ובין מוסדי, מניעה, הסברה ועוד, כמו כן הרשות מקדמת את המחקר בתחום הסמים ומבצעת סקרים ארציים ועירוניים על היקף השימוש בסמים. מן העבר השני אנו רואים שישנה לגיטימציה חברתית הולכת וגוברת לשימוש בסמים לא חוקיים ובעיקר אלו המוכרים כסמים "קלים" כגון, חשיש, מריחואנה וגראס.

משתתפים

המדגם כלל 110 בדיקות פוליגרף שבוצעו על ידי במהלך שנת 2012, במסגרת בדיקות קבלה לעבודה. 55 (50%) מהבדיקות בוצעו לנהגים, מחסנאים, מלקטים (צווארון כחול) ו-55 (50%) מהבדיקות בוצעו לעובדי היי-טק, עובדי בנק וכדומה (צווארון לבן). שכבת הגיל נעה בין 20-60, נשים וגברים כאחד. השאלות שממצאיה נלקחו מבדיקת הפוליגרף היו:

1. האם השתמשת אי פעם בסם לא חוקי כלשהו?
2. האם גנבת פעם פריט בעל ערך ממקום שבו עבדת?

במטרה לתת מענה לשאלת המחקר, התייחסתי לשתי סוגיות מרכזיות שעלו ממצאי בדיקת הפוליגרף

כלים

הכלי בו השתמשתי לצורך המחקר היה מכשיר הפוליגרף אשר מיוצר על ידי חברת לפייט האמריקאית (Laffayyet Instrument), באמצעותו ביצעתי את בדיקות הפוליגרף אשר בממצאיהם התייחסתי לצורך מציאת מובהקות סטטיסטית, שכיחויות ואחוזים. הנתונים אשר נאספו באמצעות בדיקת הפוליגרף היו:

1.  נתונים דמוגרפיים – תאריך הבדיקה, מין הנבדק, תפקיד מיועד.
2. נתוני תוכן – הודאה בשימוש בסמים, הודאה בגניבה, גיל תחילת שימוש, סוג הסמים.
3. שאלות רלוונטיות וממצאי הבדיקה של אותן שאלות (סמים וגניבות).

*תקפותו ומהימנותו של מכשיר הפוליגרף לא סופקו על ידי חברת לפייט חרף בקשתי.

הליך

סוג המחקר שבוצע הינו מחקר כמותני. לצורך ביצוע המחקר לא היה צורך בקבלת אישור לאיסוף הנתונים, כל הנתונים נאספו מבדיקות שבצעתי בעצמי במסגרת תפקידי כבודק פוליגרף. הבדיקות נאספו באופן אקראי כאשר 55 (50%) מהבדיקות בוצעו לבעלי תפקידים אותם הגדרתי כצווארון כחול ו-55 (50%) מהבדיקות בוצעו לבעלי תפקידים הנחשבים צווארון לבן. כל בדיקה נותחה בנפרד על מנת לאסוף את כל הנתונים הרלוונטיים למחקר. ניתוח כל בדיקה ערך בממוצע כחמש דקות.
כל אלו שימשו לביצוע המחקר וקודדו לצורך הזמנתם לתוכנת ניתוח סטטיסטית (SPSS).

 ממצאים

1. נמצא כי 42 (65.6%) מכלל הגברים הודו שהתנסו בסם לא חוקי כלשהו ואילו מכלל הנשים 24 (52.2%) הודו שהתנסו בסם כלשהו.
2. על מנת לבדוק האם ישנה תלות מובהקת בין שיוך מעמדי לבין התנסות בסמים בוצע מבחן חי בריבוע. נמצא כי ישנה תלות מובהקת בין שיוך מעמדי להתנסות בסמים (c²=9.697, df=1, p<0.01). (בהתאם להשערתי נמצא כי מכלל הנבדקים שהיו מועמדים לתפקידי צווארון לבן, 41 (74.5%) הודו בהתנסות בסם לא חוקי כלשהו לעומת 25 (45.5%) מכלל הנבדקים שהיו מועמדים לתפקידי צווארון כחול).
3. על מנת לבדוק האם ישנה תלות מובהקת בין שיוך מעמדי לבין גניבה ממעביד בוצע מבחן חי בריבוע. נמצא כי ישנה תלות מובהקת בין שיוך מעמדי לבין גניבה ממעביד (c²=7.674, df=1, p<0.01). (בהתאם להשערתי נמצא כי מכלל הנבדקים שהיו מועמדים לתפקידי צווארון לבן, 18 (32.7%) הודו בגניבה ממעביד לעומת 6 (10.9%) מכלל הנבדקים שהיו מועמדים לתפקידי צווארון כחול)....

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

גבריאל הלוי תורת דיני הראיות כרך א'-ד' (הוצאת הקריה האקדמית אונו).

אלעד, א. השימוש החקירתי בפוליגרף מול הביקורת המדעית. משטרה וחברה, 6, 134-99.