‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי מחלות נפש בקולנוע ובאמנות?

תוכן עניינים

מבוא. 

סכיזופרניה. 

הטיפול במחלה: בעבר ובהווה. 

תיאור מחלת הנפש בקולנוע. 

מקרי מבחן: נפלאות התבונה , ניצוצות  

הצגת הטיפול וההחלמה: מהו סוף טוב?

סימפטומים נדירים מצטלמים טוב יותר. 

הבעת תסמינים של מחלות נפש באמצעים קולנועיים.

הלוסינציות שמיעה. 

אובדן קשר עם המציאות. 

מחשבות שווא של רדיפה. 

מחשבות שווא של ייחוס. 

סיכום.

פילמוגרפיה. 

ביבליוגרפיה. 

הסרט "נפלאות התבונה" (a Beautiful Mind) בבימויו של רון הווארד (Ron Howard), מספר על חייו של המתמטיקאי זוכה פרס נובל ג'ון נאש, אשר היה חולה סכיזופרניה. הסרט מבוסס על ספר באותו השם, ותיאור המחלה בו שונה מעט מהתיאור בספר (שהינו נאמן יותר למציאות), אולם עבודה זו תתייחס לסרט בלבד.

הסרט חוקר בדרמטיות את התפתחותה של סכיזופרניה והשפעתה על החולה, משפחתו וסביבתו, והוא אף מציג היטב כיצד דחק (במקרה של נאש דחק התבטא פעמים רבות כדחייה) עשוי להחריף סכיזופרניה.

נאש, מתמטיקאי מבריק, מתחיל להאמין כי סוכנות ממשלתית אפלה פנתה אליו על-מנת שיסייע להם בפענוח צופן מסובך. ככל שמחלתו מתקדמת הוא נהיה מפוחד וזהיר יותר. הוא מתקשה לתפקד כראוי בעבודה, ומפחיד את אשתו. שותפו לחדר בקולג' מתגלה כהזיה מורכבת, ומסתבר כי אספקטים אחרים מחייו בנויים על מחשבות שווא של רדיפה, גדלות ויחס. מצבו משתפר במידה לאחר שהוא מאושפז ומטופל בתרדמת אינסולין ("Insulin Coma Therapy", ראו פירוט בפרק 2.4) ובטיפולים נוספים. על אף שהוא ממשיך גם מאוחר יותר לסבול במידת מה מסימפטומים שליליים, הוא מצליח במאבקו להתקבל לקהילה האקדמית, והסרט מסתיים בנימה של ניצחון כאשר נאש זוכה בפרס נובל.

דוגמא למחשבות שווא של ייחוס, ומובהקת ביותר, ניתן למצוא בסרטו של הבמאי מייקל רימר (Michael Rymer) משנת 1995, "Angel Baby". בסצינה המדוברת הגיבורה, קייט, צופה בטלויזיה בתכנית "גלגל המזל" באשה בשם אסטרל, ואומרת בקול: "אסטרל שולחת לי מסרים שאף אחד אחר לא מסוגל להבין"[44].

מעבר לאפקטים אודיו-ויזואליים שונים, ולטקסטים המושמים בפיהן של הדמויות, יש מקום חשוב ביותר גם למשחק. פרשנותו של השחקן את מצבה ורגשותיה של הדמות, כמו גם היכרותו עם מחלת הסכיזופרניה וכיצד היא מתבטאת עשויה להיות חשובה ולעיתים אף מכרעת בסרט העוסק בסכיזופרניה.

הסרט "ניצוצות" (Shine) בבימויו של סקוט היקס (Scott Hicks) מספר על חייו של הפסנתרן האוסטרלי המחונן דייויד הלפגוט, אשר היה אף הוא חולה סכיזופרניה. גם סרט זה מבוסס לכאורה על סיפור אמיתי, אם כי במקרה זה הדעות חלוקות אף יותר באשר למידת האמינות של הסרט אל מול הסיפור האמיתי, ואחותו של הלפגוט אף כתבה ספר המכחיש חלקים מהותיים ביותר בנראטיב של הסרט[29].

הסרט "ניצוצות" מדגיש שני פנים מהותיים במחלתו של הגיבור: הפן הראשון הינו התפרצות והחמרה של המחלה בעקבות דחק הנובע מחינוך נוקשה וקיצוני, אולי אף מתעלל, של אביו ניצול השואה של הגיבור, אשר מנתק אותו מחברת בני גילו ומכריח אותו להתאמן בנגינה בפסנתר שוב ושוב עד שאצבעותיו זבות דם.

הפן השני הינו ההחלמה. תהליך ההחלמה בסרט מוצג כאפשרי בזכות היכרותו של הגיבור עם רעייתו השניה.

בסרט מוצג הטיפול שניתן להלפגוט, טיפול בהלם חשמל, בגישה יחסית ניטרלית לעומת סרטים אחרים המציגים טיפול זה באור שלילי ביותר[30]. עם זאת ניתן לראות באחת הסצינות סימן לחששו של הלפגוט מן הטיפול: בסצינה לבוש הגיבור בחליפה מיוחדת לצורך הטיפול בהלם חשמלי, ונשמע צלצול טלפון. אביו של הלפגוט מרים את הטלפון ומנתק לאחר שהלפגוט מזדהה. המשעות החבויה הינה כי הלפגוט קיווה כי אביו יציל אותו מן הטיפול בהלם חשמלי, אך ללא הועיל

חלקים רבים בסרט המציגים את הפן הקליני, בעיקר בכל הנוגע לחייו של המטופל ומשפחתו עם מחלת הסכיזופרניה, נדמים כנכונים[23]. הפקת הסרט לא הזניחה כלל את הפן הפסיכיאטרי המקצועי של הסרט, ובין היתר שכרה את מקס פינק (Max Fink), פרופסור לפסיכיאטריה, על מנת שישמש כיועץ מקצועי עבור הפקת הסרט[24]. על אף היותו הוליוודי במונחים של הפקה, כוכבות והפצה, הסרט נמנע מהצגת קלישאות ומסיום לא ריאליסטי, כפי שפעמים רבות חוטאים סרטים אחרים העוסקים בנושא הסכיזופרניה.

מאידך, ל"נפלאות התבונה" יש גם נקודות חולשה: חולים רבים אשר צפו בסרט טענו כי חלקים רבים בספור נדמים לא מציאותיים – ובעיקר ההגעה להישגים גבוהים למרות המחלה, התמיכה ללא גבולות מצד המשפחה, וההצלחה הגדולה (יחסית) בהשתלבות החולה חזרה בחברה[25]. רופאים תהו באשר לטבעם של הסימפטומים המוצגים סרט, שכן הזיות של ראיה ושל שמיעה המופיעות כבעלות צורה ממשית, אינטראקטיבית ובעלות יחס אינן נפוצות[26]. על אף שהסרט מבוסס על סיפור אמיתי הודה הבמאי כי לצורך יצירת דרמטיות השתמש בחירותו האמנותית, מה שעשוי להעלות בצופה ספקות באשר למה מהמוצג בסרט עליו להאמין. כך לדוגמא, תיאור הטיפול באמצעות "Insulin Coma Therapy" אינו מדויק היסטורית[27], וכך גם מצבו המשפחתי של נאש: במציאות אשתו התגרשה ממנו. וכך, למרות שהסרט ביקש לתת תקווה ולהקטין את הסטיגמה המוטלת על חולי סכיזופרניה, אנשים רבים, ובעיקר חולי סכיזופרניה, הביעו דאגה כי הסרט עשוי להוביל דווקא לכיוון ההפוך, ולגרום למשפחותיהם ציפייה מוגזמת לפיה יקיריהם החולים מסוגלים לזכות בפרס נובל.

פילמוגרפיה

1. Angel Baby Director: Michael Rymer
2. Beautiful Mind, A  Director: Ron Howard
3. Clean, Shaven  Director: Lodge Kerrigan
4. Me, Myself and Irene  Directors: Bobby Farrelly and Peter Farrelly
5. Shine Director: Scott Hicks

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

יאנקו, י. שטראוס, י. קוטלר, מ., סכיזופרניה, בתוך פסיכיאטריה – פרקים נבחרים, עורכים פרופ' אבי ויצמן וד"ר איתן נחשוני, אאורורה פרסומים רפואיים

קרסון רוברט, בוצ'ר ג'יימס, מינקה סוזן, פסיכופתולוגיה והחיים המודרניים, תרגום: אורית פרידלנד, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב

American Psychiatric Association : Diagnostic and Statistical Manual of mental disorders, Fourth edition, Text revision, Washington, DC, American Psychiatric