עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

ב"ה  15,000 עבודות אקדמיות בחינם/במחיר שפוי:99-390 שח. 

הנחה 20 אחוז לימי הקורונה: על כל המאגר! קוד הקופון נמצא בסוף שאלת המחקר בתקציר העבודה האקדמית על ביטקוין ומשבר הקורונה

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

חוות דעת על מרצים

secure

        תוצאת תמונה עבור פפר       Ã—ª×•×¦××ª תמונה עבור ביט       ×ª×•×¦××ª תמונה עבור פייבוקס

             תשלום בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7

תוצאת תמונה עבור העברה בנקאית

 

סמינריון תזונת ילדים - הרגלי אכילה של צעירים, תלמידים (עבודה אקדמית מס. 10263)

‏290.00 ₪

42 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 10263
סמינריון תזונת ילדים - הרגלי אכילה של צעירים, תלמידים

תוכן עניינים

מבוא. 3

תזונה והרגלי אכילה בגיל הילדות והנעורים.. 3

תזונת ילדים ובני נוער בישראל. 3

דיאטה בגיל הנעורים.. 5

השמנה בגיל הילדות והנעורים.. 7

נזקים הנובעים מהשמנת ילדים ובני נוער. 8

תזונה בבתי בספר ובמערכת החינוך. 9

אלקסתימיה בהקשר משפחתי 10

קוגניציה חברתית: מנטאליזציה של אפקטים, זיהוי אפקטים והתחום הבין אישי במטופלות הסובלות מהפרעה על הספקטרום של Binging/purging. 11

הגורמים להשמנת יתר בקרב תלמידים.. 14

נתונים על השמנת יתר בקרב ילדי בית ספר בישראל. 15

גיבוש ויישום של תוכנית לאומית למאבק בהשמנת יתר. 16

בתי-ספר מקדמים בריאות. 17

איכות המזון במזנונים, בקפיטריות ובמכונות המזון בבתי-הספר והפיקוח עליהם.. 18

ההנחיות לתפעול מפעל ההזנה. 21

הפיקוח על האיכות התזונתית של המזון המוגש במפעל ההזנה. 22

משרד החינוך. 23

קרן רש"י 25

השלטון המקומי 25

סיכום התוכנית לאומית לתזונה, פעילות גופנית ומניעת השמנה ומחלות כרוניות. 26

המזון המותר למכירה במכונות. 27

המשגת התופעה:. 27

סיכום.. 28

ביבליוגרפיה. 31

נספח: ראיון עם תלמידת תיכון בת 16. 35

 

סמינריון זה נכתב בנושא הרגלי תזונה ואכילה של ילדים ובני נוער בישראל. בסמינריון ייסקרו הנושאים שלהלן:

• חשיבותה של תזונה נכונה בגיל הילדות והנעורים;

• תזונת ילדים ובני נוער בישראל;

• דיאטה בקרב בני נוער;

• הפרעות אכילה בגיל הנעורים;

• השמנת ילדים ובני נוער: גורמי התופעה, כיצד מודדים השמנה ומהם הנזקים שהיא גורמת;

• דרכי התמודדות עם הרגלי אכילה לקויים ועם השמנה.

• תזונה בבתי בספר ובמערכת החינוך

 

לתזונה נודעת חשיבות רבה בכל הגילים, לא רק בשנות הגדילה, והשפעתה גדולה ביותר גם על בריאותו הגופנית, הנפשית והחברתית של האדם הבוגר ועל תפקודיו בכל התחומים, אך חשיבותה גדולה במיוחד בתקופת הגדילה[1].

תקופת הילדות והנעורים מתאפיינת בתהליכי גדילה והתפתחות. בתקופה זו יש למזון השפעה מרבית על בריאות הגוף, על מבנהו ועל תפקודיו, ובה גם נרכשים הרגלי התזונה והאכילה להמשך החיים.

חשיבות התזונה בתקופת הילדות והנעורים - יותר מאשר בתקופות החיים האחרות - אינה פיזיולוגית בלבד, ויש לה חשיבות רבה גם בהתפתחות המוטורית, הרגשית והחברתית.2

הגדילה המהירה בתקופת הנעורים מתאפיינת בתוספת גובה ובעלייה במשקל. התוספת המואצת של רקמות גוף מצריכה תוספת אנרגיה במזון. צריכת אנרגיה בלתי מספקת פוגעת בקצב הגדילה וגורמת להאטה בהתפתחות המינית ואף לדחייתה.

המרידה הכללית בהורים, בחברה ובמוסכמות המאפיינת את גיל ההתבגרות מתבטאת גם בהרגלי האכילה: מתבגרים רבים נוהגים לאכול בצורה לא סדירה, נמנעים מלהשתתף בארוחות המשפחתיות הקבועות וחוטפים מכל הבא ליד. כדי להשביע את רעבונם, בני נוער מרבים לאכול מזון מהיר הכנה מהסוג הנמכר במזללות ובדוכני מזון. תקופת הנעורים מתאפיינת אצל רבים באכילה בלתי מספקת.

בתחילת החיים האכילה משמשת אפיק לסיפוק צרכיו הרגשיים הראשוניים של התינוק. מאוחר יותר האכילה משקפת את התפתחותו המוטורית של הילד - כאשר הוא לומד לאכול באופן עצמאי, ובגיל ההתבגרות האכילה נעשית מרכיב חשוב בהווי החיים החברתיים.

הנתונים המובאים להלן לקוחים מדוח המחקר: ״נוער בישראל: בריאות, רווחה נפשית וחברתית ודפוסי התנהגויות סיכון: מקבץ ממצאים בנושא תזונה והרגלי אכילה״ (להלן: ״נוער בישראל״) שנערך באוניברסיטת בר-אילן. מחקר זה הוא חלק ממחקר בין-לאומי על מתבגרים .• ישראל מדורגת במקום השלישי בין המדינות שהשתתפו בסקר הבין-לאומי בצריכה יומית של פירות בגיל 11 (56.2% מכלל הבנות ו-52.1% מכלל הבנים) ובמקום הראשון בגיל 13 ובגיל 15 (52.8% מכלל הבנות ו-47.9% מכלל הבנים בגיל 13 ; 52.2% מכלל הבנות ו-46.1% מכלל הבנים בגיל 15). גם הנתונים על צריכה יומית של ירקות הם מעודדים: ישראל מדורגת במקום השני במשתנה זה בכל קבוצות הגיל, עם שיעורי צריכה יומית של כ-50%. השיעור הנמוך ביותר נמצא בקרב הבנים בגיל 15 (43.6%), והשיעור הגבוה ביותר נמצא בקרב הבנות בגיל 11 (52.7%).

• יותר מ-40% מכלל התלמידים בישראל, בכל קבוצות הגיל, צורכים שתייה ממותקת על בסיס יום-יומי. שיעור גבוה זה ממקם את ישראל בראש הסולם בהשוואה בין-לאומית. שיעור הבנים שדיווחו על צריכה יומית של משקאות ממותקים בסקר בישראל הוא גבוה מעט משיעור הבנות . שיעור גבוה באופן מיוחד נמצא בגיל 15 : כ-60% מכלל הבנים ו-54% מכלל הבנות בקבוצת גיל זו צורכים משקאות ממותקים על בסיס יום-יומי.

• גם בצריכה יומית של ממתקים ישראל מדורגת במקום גבוה. כ-40% מכלל התלמידים שהשתתפו בסקר דיווחו על צריכת ממתקים יומית, לעומת הממוצע הבין-לאומי - כ-30% מכלל התלמידים. שיעור הבנות שדיווחו על צריכה יומית של ממתקים גבוה מעט משיעור הבנים .

• ישראל מדורגת בתחתית הסולם בהקפדה על אכילת ארוחת בוקר. כך, לדוגמה, רק 29.9% מכלל הבנות ו-38.7% מכלל הבנים בגיל 15 מקפידים לאכול ארוחת בוקר בימי לימודים. לצד נתון זה יש לציין כי בישראל נהוגה ארוחת עשר, וכי כ-60% מכלל בני הנוער אוכלים ארוחה זו.

• מהסקר עולה כ-80% מכלל בני הנוער בישראל, בכל קבוצות הגיל, אוכלים באופן סדיר ארוחת צהריים (יותר ממשקה או חטיף). כ-60% מכלל התלמידים שהשתתפו בסקר דיווחו על אכילה סדירה של ארוחת ערב (יותר ממשקה או חטיף), ונמצא כי שיעורם יורד עם העלייה בגיל .

הסמינריון שמתוכו נלקחו הנתונים הוא סיכום של שני הדוחות האלה: 1. דוח המחקר הבין-לאומי: Health in Yung" Peple's Cntext", לבחינת הקשר שבין נסיבות חייו של המתבגר ומצב בריאותו, שנערך בחסות ארגון הבריאות העולמי בשנת הלימודים 2011-2011. בסקר זה השתתפו יותר מ-162,000 מתבגרים בני 15-11 ב-35 מדינות באירופה; 2. דוח המחקר שנערך בישראל: יוסי הראל, מיכל מולכו ואפרת טילינגר, "נוער בישראל: בריאות, רווחה נפשית וחברתית והתנהגויות סיכון: מקבץ ממצאים בנושא תזונה והרגלי אכילה״, אוניברסיטת בר-אילן, 2011. מחקר זה מבוסס על מדגם ארצי מייצג של 6,196 תלמידי כיתות וי, חי, ו-י׳ במערכת החינוך היהודית הממלכתית והממלכתית-דתית ובמערכת החינוך הערבית באותה שנה. המחקר נערך בשיתוף משרד הבריאות ומשרד החינוך, התרבות והספורט ובמימונם[2].

הירידה היא חדה יותר בקרב הבנות : מ-67.9% מכלל הבנים בגיל 11 ל-65% מכלל הבנים בגיל 15, ומ-68.5% מכלל הבנות בגיל 11 ל-45.9% מכלל הבנות בגיל 15.

• מגמת ירידה דומה נמצאה גם בשיעור התלמידים שדיווחו על אכילה סדירה של ארוחת עשר. בקרב הבנים נמצאה ירידה מ-71.8% בגיל 11 ל-48.3% בגיל 15, ובקרב הבנות נמצאה ירידה חדה אף יותר, מ-73.8% בגיל 11 ל-36.1% בלבד בגיל 15.

• במחקר נשאלו התלמידים אם קרה שהלכו לישון רעבים משום שלא היה די אוכל בבית. כמעט 94% מכלל התלמידים שהשתתפו בסקר בישראל דיווחו כי מעולם לא חוו מצב כזה, ואילו כ-1% דיווחו כי זה קורה להם תמיד.

• מהסקר עולה כי התלמידים בישראל מעדיפים חלב רגיל על פני חלב דל-שומן. כמעט 46% מהם צורכים חלב רגיל על בסיס יום-יומי, ולשם השוואה, כ-9% בלבד צורכים חלב דל-שומן בתדירות זו. נמצא כי גם צריכת מוצרי חלב אחרים היא שכיחה בקרב הנוער בישראל, 36% מכלל בני הנוער צורכים גבינה על בסיס יום-יומי ו-37% נוספים צורכים גבינה פעמים אחדות בשבוע , ונוסף על כך, 39% מכלל בני הנוער צורכים מוצרי חלב אחרים (כגון יוגורט ומעדני חלב) על בסיס יום-יומי ו-34% נוספים צורכים מוצרים אלה פעמים אחדות בשבוע.

• מהסקר עולה כי כ-34% מכלל בני הנוער בישראל צורכים ״דגני בוקר״ על בסיס יום-יומי, ועוד 31% צורכים ״דגני בוקר״ פעמים אחדות בשבוע. רק 12% מכלל בני הנוער בארץ אינם אוכלים ״דגני בוקר״ אף פעם. שיעורי הצריכה בקרב הבנים גבוהים בהשוואה לשיעורי הצריכה בקרב הבנות ויורדים עם העלייה בגיל. בגיל 11 - כ-46% מכלל הבנים וכ-38% מכלל הבנות צורכים ״דגני בוקר״ מדי יום; בגיל 15 - כ-31% מכלל הבנים וכ-28% מכלל הבנות צורכים ״דגני בוקר״ מדי יום.

• כמעט 35% מכלל בני הנוער בישראל צורכים לחם לבן מדי יום, וכ-25% נוספים צורכים לחם לבן פעמים אחדות בשבוע, ולשם השוואה, כ-25% מכלל בני הנוער צורכים לחם כהה מדי יום וכ-19% נוספים צורכים לחם כהה פעמים אחדות בשבוע.

• כ-22% מכלל בני הנוער צורכים טוגנים (צייפס) מדי יום, כ-31% פעמים אחדות בשבוע, כ-21% פעם בשבוע, כ-19% פחות מפעם בשבוע וכ-7% אינם אוכלים טוגנים כלל. שיעור הצורכים טוגנים בקרב הבנים הוא גבוה מעט בהשוואה לבנות, והוא יורד עם העלייה בגיל.

מהסקר עולה אפוא שבני הנוער בישראל מרבים באכילת פירות, ירקות ומאכלי חלב, הנחשבים מזון בריא, אך צורכים גם יותר מדי מזון שאינו בריא: ממתקים, משקאות ממותקים, לחם לבן וטוגנים. שיעור גדול מכלל בני הנוער מדלגים על ארוחת הבוקר, הנחשבת ארוחה חשובה ומקור אנרגיה להמשך היום, אך רובם מפצים על חסך זה באכילת ארוחת עשר בבית-הספר.

• ממצאי סקר שנערך בישראל כחלק מהמחקר הבין-לאומי לפני שנים אחדות מראים כי יש הבדלים בין בנים ובנות בכל הקשור לדפוסי צריכת מזון, וכי דפוסי צריכת המזון בקרב הבנות הם בריאים יותר. מהסקר עולה כי דפוסי האכילה קשורים גם לרקע העדתי, לוותק בארץ, לרמת הדתיות, לסטטוס המקצועי של ההורים ולסטטוס הכלכלי של המשפחה.

 

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי הרגלי אכילה של בני הנוער ונוהגי התזונה שלהם?

 

רציונל המחקר

המלך שלמה הורה לנו: "חנֹך לנער על פי דרכו"‏ ‏. יש לבוא בגישה סובלנית המבינה צרכי הנוער והסיבות לתזונה הלקויה ומשם לנסות לפתור זאת.

לתזונה נודעת חשיבות רבה בכל הגילים, לא רק בשנות הגדילה, והשפעתה גדולה ביותר גם על בריאותו הגופנית, הנפשית והחברתית.

 

למה בחרתי בנושא?

הנושא אישית מעניין אותי כי אני מורה בבי"ס תיכון וחשוף להרגלי התזונה של הנוער ולהשפעות המזון שהם צורכים ואופן הצריכה של האוכל על מצב הרוח, יכולת הריכוז, ההופעה הכללית ועוד.

לינק למצגת על תזונת ילדים ב-99 שח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הלוי ניר והלוי ארי, ״הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות המוקדם - מחקר חתך על אוכלוסיית מתבגרים צעירים בירושלים״, הרפואה 138(זי) עמי 531-523.

 הראל יוסי, מולכו מיכל וטילינגר אפרת, נוער בישראל: בריאות, רווחה נפשית וחברתית, ודפוסי התנהגויות סיכון, מקבץ ממצאים בנושא תזונה והרגלי אכילה, אוניברסיטת בר-אילן 

 זילבר-רוזנברג אילנה, תזונה - פרי מחשבה, האוניברסיטה הפתוחה 

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

תוספות/מחיקה ובלעדיות