עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודה אקדמית בחינם, דוקטורט קיבוץ ומגדר, נשות הקיבוץ החלוצות, מקרה בוחן נשים בקיבוץ עין חרוד (עבודה אקדמית מס. 10261)

‏0.00 ₪

370 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 10261

עבודה אקדמית בחינם, דוקטורט קיבוץ ומגדר, נשות הקיבוץ החלוצות, מקרה בוחן נשים בקיבוץ עין חרוד

עבודה אקדמית זו בקובץ PDF ולא הכי עדכנית ולכן בחינם. העבודות האקדמיות שברחבי המאגר שבתשלום הן בקובץ וורד פתוח ועדכניות -כל זכויות היוצרים שמורות למחבר

החל משנות השמונים, המחקר הקיבוצי-המגדרי, ניפץ את המיתוס שרווח תחילה אודות השוויון בין המינים בקיבוץ, ופענח את השבר המתחבא מאחוריו. מחקר זה לא בא לנפץ את הניפוץ אלא לספר את הסיפור שלא סופר. עבודה זו באה להציג את מלחמתן של נשות עין חרוד למען השגת השוויון הנכסף, מלחמה שהחלה כבר בראשית שנות העשרים של המאה העשרים. תזה זו בוחנת לראשונה בעזרת תיעוד מדוקדק, פרטני ומקיף באמצעות מחקר "מיקרו" היסטורי, קבוצת נשים מיוחדת, חברות עין חרוד, ומנתחת לעומק כל פן וצג שלהן, מקומן ותרומתן לעיצוב ההוויה והחֶ ברה בשלושת העשורים הראשונים לקיום הקיבוץ. היא מפענחת הן את היוזמה שצמחה בקיבוץ, והן את יישומה וכשליה ובד בבד מוכיחה כי לנשים בכלל ולנשות עין חרוד בפרט, תרומה רבה ומשמעותית, לעיצוב החֶ ברה ולמקומה של החבֵ רה בעיצוב דפוסים הקשורים ליחיד, לחֶ ברה וללאום. במובנים רבים נשות עין חרוד שהיו קבוצת נשים ייחודית, סללו את הדרך למהפכה מגדרית שצמחה על קרקע קיבוצם. המהפכה המגדרית הובלה במגוון תחומים: זוגיות ומשפחה, עבודה, פעילות תרבותית וציבורית, בטחון, קליטת עלייה ושליחות לגולה. עין חרוד היה חוד החנית של מהפכה מגדרית ציונית בכל הנוגע לתפיסותיו את מקום הנשים בחברה. עבודתי מציגה לראשונה את המהפכה המגדרית שהתרחשה שם ואת קבוצת המובילות מעין חרוד. הבחירה בנשות עין חרוד כנושא המחקר אינה מקרית. אמנם בתקופה הנידונה, תקופת היישוב, קמו עשרות קבוצות וקיבוצים, מהם קודמים לעין חרוד, דוגמת דגניה וכנרת, מהם גדולים ממנו, אך ייחודו של עין חרוד ומקומו כ"חלוץ ההולך לפני המחנה" בלטו כבר מייסודו, בי"ח אלול . א"תרפ שני גורמים מרכזיים השפיעו על ייחודיותו של עין חרוד: המפגש הפורה בין אנשי העלייה השנייה שהיו מבוגרים ומנוסים יותר וותיקים יותר בארץ וחלוצי העלייה השלישית שהיו מושפעים מתנועות המהפכה בארצות מוצאם- רוסיה ומזרח אירופה וביקשו ליישמם בארץ, וכן ההרכב הייחודי של החברים: חברי עין חרוד, ובכלל זה חברותיו, היו בעלי יכולת חברתית וכישורים מגוונים יוצאי דופן: אנשי רוח, סופרים, מוסיקאים, ציירים, מחנכים ועוד. הללו עיצבו תרבות חדשה שממנה ומרעיונותיה ינקו חברי קיבוצים אחרים. גורמים ייחודיים אלו גרמו לכך שבמהרה הפך עין חרוד למקום בעל השפעה רבה על החֶ ברה והתרבות בארץ. אמנם מבחינת מיקומו הגיאוגרפי היה עין חרוד בפריפריה אך מכל בחינה אחרת הוא היה מרכזי ביותר בהוויה היישובית. לפיכך, מהפכה מגדרית שהתרחשה בו הייתה עתידה להשפיע אף מעבר לגבולות היישוב עצמו. חברי עין חרוד חיו בתחושה של חשיבות ושליחות גם יחד. קשה לקבוע אם זהו הגורם אשר הפך את חברות עין חרוד לקבוצה מובילה ומשפיעה, הן בהיבטים הקשורים בעין חרוד והן באלו הקשורים לחבֵ רות ההתיישבות העובדת ולאישה בחֶ ברה היישובית בכלל, או שמא ייחודן מלכתחילה, כנשים בעלות הרכב אנושי בולט ומגוון הוא שהביא למרכזיותן בחֶ ברה היישובית. בין כך ובין כך, אם עין חרוד נתפס כ"חלוץ ההולך לפני המחנה", אזי נשות עין חרוד תפסו את עצמן כ"קטר המוביל את הרכבת". השינויים והעיצובים אותן ביקשו נשות עין חרוד להנחיל היו לא רק ברמה הלוקאלית- מקומית, כי אם בקרב החֶ ברה והחברות בה. בכך הן נבדלות ומיוחדות מנשות ב קיבוצים אחרים בתקופה הנידונה. אמנם גם בקיבוצים אחרים היו נשים חזקות ומשפיעות, אך הן לא השכילו להפנים את התובנה המהפכנית כיצד להוביל מהפכה מגדרית. היו אלה נשות עין חרוד שהבינו כי על מנת להשפיע, זו אינה יכולה להישאר בתחום הלוקאלי ועליה לפרוץ את הגדר המקומית אל המרחב היישובי כולו. ואכן, תהליכים חברתיים-מגדריים שהחלו בעין חרוד השפיעו על החֶ ברה והחבֵ רה מסביב וחלחלו אליה, כך שגם אם לנשים אחרות ביישוב הייתה תודעה פמיניסטית הן לא דאגו ליישם ולממש אותה כפי שעשו בעין חרוד. נראה שמקבץ כזה- נשות עלייה שנייה לצד שלישית ורביעית ונשים משכילות וחזקות, במקום ייחודי כזה, הוביל למפגש שאפשר קרקע רחבה ופורייה לקליטת רעיונות פמיניסטיים ויישומם. קבוצת המחקר כוללת בין שמונים למאה נשים. ההבדל המספרי נובע מהשינויים הדמוגרפיים שהיו בקיבוץ מייסודו, לאורך קרוב לשלושה עשורים, בהם מתמקד המחקר. רוב הנשים שנמנו עם קבוצת המייסדות והיו משפיעות ומובילות השינויים בתחומים השונים, היו עולות ממזרח אירופה, בנות העלייה השנייה, השלישית והרביעית אשר צמחו בבתים אמידים ומסורתיים, אך יחד עם חינוכן היהודי הן זכו להשכלה כללית רחבה, בגימנסיה ובמוסדות להשכלה גבוהה. נשים אלו היו מושפעות ברובן מתנועת המהפכה ברוסיה ולקחו חלק פעיל בתנועות הציוניות סוציאליסטיות- "חובבי ציון", "החלוץ" והתנועה הציונית-סוציאליסטית )הצ.ס.(, כך שעוד לפני עלייתן ארצה הן האמינו בבניית חברה שוויונית וצודקת המעניקה הזדמנות שווה לכולן ללא הבדלי מעמד, השכלה וממון. בקרב נשים דעתניות אלה היתה קבוצה בולטת של כעשר נשים אשר צעדו בראש המחנה יהודית איידלמן, בתיה ברנר, רבקה דנית, נטלקה טבנקין, עטרה שטורמן, שרה יצקר, פרומקה אשד ועוד וחוד החנית מביניהן היו אווה טבנקין, יוכבד בת רחל )תרשיש( וליליה בסביץ. הן שהובילו לכל אורך הדרך את חברות עין חרוד להיאבק על מקומן ושיתופן בכל מעגלי החיים בקבוצה ובחֶ ברה. בזכות נשים כישרוניות ופעילות אלה, שהיו בעלות תודעה מהפכנית-פמיניסטית-ציונית- סוציאליסטית, העמידה בראש דאגתן את "בעיית החבֵ רה" או את "שאלת החבֵ רה", כפי שהן עצמן כינו אותה. הנשים הפעילות, בעיקר בסביץ, טבנקין ובת רחל, אך גם אחרות אותן הן הצליחו לסחוף אחריהן, יזמו, כתבו, ארגנו ולחמו למען השגת שוויון זכויות וחובות לאשה בכל התחומים: עבודה, הגנה, פעילות ציבורית ועוד. לא תמיד נתפסו כלל החברות למאבק, אך בשעות מצוקה ומשבר הצטרפו רבות, בכל כוחן ומרצן לשינוי מעמדן בחֶ ברה ואף ראו בכך הישג לאומי, הן לדורות הבאים והן לחבֵ רות בחֶ ברה היישובית כולה. המחקר חושף את השינויים והחידושים אותם יזמו נשות עין חרוד בשלוש ספירות מרכזיות: הספירה הפרטית, הספירה החברתית- קיבוצית והספירה הלאומית-ציונית. שלושת התחומים הללו אינם מנותקים אחד מהשני אלא קשורים, משפיעים ומושפעים זה מזה. גם אירועי השנים הנחקרות, הן מבית והן מחוץ, דהיינו הפילוגים השונים שעבר עין חרוד מייסודו, לצד גלי המאורעות, מלחמת העולם השנייה ועוד, השפיעו על עין חרוד ועל מאבקן, מקומן והשפעתן של החברות בו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-60 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

תדהר דוד עורך, "שלמה לביא לבקוביץ", אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו: דמויות ותמונות, כרך י'ג תל אביב
תדהר , אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו: דמויות ותמונות, כרך ז' תל אביב

Books: Addis, Russo, and Sabesta, Women Soldiers = Addis Elizabeth, Russo, Valeria E and Sabesta Lorenza (eds.), Women Soldiers, Images and Realities, New- York

עבודה אקדמית זו בקובץ PDF ולא הכי עדכנית ולכן בחינם. העבודות האקדמיות שברחבי המאגר שבתשלום הן בקובץ וורד פתוח ועדכניות -כל זכויות היוצרים שמורות למחבר