‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 4

יורש העצר. 5

עלייתו לשלטון 6

ביסוס השלטון 7

דיכוי המרד ביוון 7

המסע לכיבוש האימפריה הפרסית. 8

אסיה הקטנה. 8

פיניקיה וארץ ישראל. 9

מצרים.. 10

כיבוש לב האימפריה הפרסית. 11

מסעות מלחמה באסיה התיכונה. 13

יאקסארטס. 13

מעשי קשר נגד אלכסנדר. 14

הודו וחזרה לבבל. 15

מסע הכיבושים והחזרה. 15

שנים אחרונות בבבל. 17

סידור ענייני האימפריה. 17

העמקת הסכסוך עם האריסטוקרטיה. 17

מותו 17

המוות המסתורי 17

הקבר. 18

אישיותו 19

פיקוד והובלת חיילים.. 19

יחסיו עם הוריו 20

אופיו 21

האלהה. 21

נישואיו ונטיותיו המיניות. 22

מורשתו וחלוקת האימפריה. 23

השפעתו על יוון העתיקה ועל ממלכת מוקדון 23

הפצת התרבות היוונית והיחס לעמים הכבושים.. 23

מחלוקת מודרנית על מורשתו של אלכסנדר. 24

אגדת אלכסנדר. 25

היחס לאלכסנדר בדתות מונותאיסטיות. 25

היחס לאלכסנדר באסלאם.. 26

אלכסנדר בתרבות הפופולרית. 26

ייצוגיו בתרבות. 27

מקורות עתיקים.. 28

ביבליוגרפיה  30

אלכסנדר השלישי נולד בעיר פלָה, בירת מוקדון, לפיליפוס השני, מלך מוקדון ולאשתו הרביעית, אולימפיאס, נסיכה מאפירוס השכנה. בתקופת ילדותו של אלכסנדר הייתה מוקדון ארץ ברברית או, במקרה הטוב, ברברית למחצה ‏בעיני היוונים.‏ עם זאת, התרבות המוקדונית העתיקה הייתה קרובה ואולי אף זהה לתרבות היוונית העתיקה‏ והיחס היווני נבע בעיקר מהתנשאות וממאבק פוליטי בין פיליפוס והיוונים.‏ עד תקופת שלטונו של אביו, מוקדון הייתה ארץ בעלת שלטון רופף ותרבותה הייתה נחותה יחסית לזו היוונית. הארץ הייתה חקלאית ברובה, עריה היו מעטות ותפקידה בפוליטיקה היוונית היה שולי. כל זה השתנה עם עלייתו של פיליפוס לשלטון, עת בה תפסה מוקדון עמדת בכורה באזור. פיליפוס עשה רבות לחיזוק ממלכתו. העביר אוכלוסייה לערים וחיזק את קשרי המסחר עם הארצות השכנות.

הוריו יחסו חשיבות רבה לחינוך ולאימונים הצבאיים של אלכסנדר והוא זכה לחינוך ברמה גבוהה מאוד. בילדותו היו לאלכסנדר מורים פרטיים מובחרים, דוגמת ליאונידס מאפירוס בן משפחתו של אמו, בדומה למרבית הנסיכים בני התקופה. כבר בילדות הפגין עקשות וכוח רצון. מתקופה זו של חייו ידוע במיוחד סיפור אילופו של בוקפלוס סוס שעתיד לשאת את אלכסנדר בקרבותיו העתידיים. מסופר כי הסוס היה חם מזג וקשה לאילוף, אך אלכסנדר הצליח להשתלט עליו על ידי הפניית פני הסוס לעבר השמש כדי שלא יפחד מהצל של עצמו.[1]

אלכסנדר היה אחד המצביאים המבריקים בכל הזמנים. הוא בין הבודדים שלא הפסיד אף קרב שבו השתתף כמפקד. זה קרה כתוצאה מהגמישות הרבה שבה השתמש בצבאו. אלכסנדר הצליח לנצל את נקודות החוזק של צבאו, שינה והתאים את צבאו כל פעם מחדש לנסיבות המשתנות של שדה הקרב. ביצע תמרונים מפתיעים ותקף בנקודות החלשות של מערך האויב. כמו כן, ניחן באומץ אישי. תמיד הסתער בראש אנשיו בנקודות הקריטיות של הקרב ואף הבליט את עצמו בקסדה מיוחדת ובדרכים אחרות כדי שחייליו יראו היכן נמצא מלכם. הבולטות של אלכסנדר משכה את תשומת לבו של האויב ובקרב גרניקוס תקפו אותו הפרסים באופן אישי כדי לנסות לחסל אותו.

הצבא שאיתו פלש לאסיה עבר אליו בירושה מאביו. הצבא היה כבד באופיו והתבסס על חיל רגלים כבד שנלחם במערך הפלנקסהצפוף ולצדו ההיטיירוי, הפרשים הכבדים שתפקידם היה לשבור את התנגדות האויב, למוטט את אגפיו ולנצל במהירות וביעילות את נקודות החולשה של האויב. תפקיד יתר היחידות היה לתמוך בחלקים הכבדים של הצבא. עם צבא זה ניצח אלכסנדר את ניצחונותיו הגדולים נגד האימפריה הפרסית.

הטקטיקה בשלבים מוקדמים של המסע הייתה מגוונת. בשני קרבותיו הגדולים נגד דריווש ניצל את מורך לבו של דריווש ותקף אותו ישירות, כשכל המערך בנוי כך שההתקפה על דריווש תצליח. בקרבות אחרים כמו קרב השערים הפרסיים ניצל את תנאי השטח לטובתו ואיגף את כוחות האויב.

בהמשך המסע, הצבא קיבל תגבורות ניכרות מיוון. כך למשל בעת השהייה באסיה הקטנה, קיבל תגבורות של כמעט 4,000 חיילים. גם כששהה בבבל קיבל למעלה מ10,000 חיילים. כמו כן קלט הרבה חיילים פרסים ובני אסיה אחרים. עם זאת, פרק זמן קצר לאחר קבלת התגבורות בבבל, ביצע רפורמות בצבאו ושחרר חלקים גדולים ממנו. כך נותר, אמנם, עם צבא קטן יותר, אך הרבה יותר נייד. הרפורמות נתקלו בהתנגדות האריסטוקרטיה שלא אהבה את שילוב הפרסים בצבא, אך אלכסנדר הצליח להתגבר על האופוזיציה.

הצבא הנייד הזה התנגש בפרשים הסקיתים של באקטריה וסוגדיאנה. כדי לנצח אותם, התאים אלכסנדר את צבאו לצורת לחימתם והגדיל בצורה משמעותית את מספר הפרשים הקלים, ובעיקר את מספר הקשתים הרכובים. יכולת זו להתאים את הצבא לתנאי השטח היא נדירה בתולדות הלחימה וייחודית לאלכסנדר בתקופתו אף יווני לפניו לא פעל כך.

גם במצורים הרבים שניהל נחל הצלחה. המצור התנהל לפעמים על ידי ביצוע עבודות הנדסיות עצומות כמו בניית מזח בעת מצור צור. במקרים אחרים השתמש בכלי מצור קונבנציונליים כגון מגדל מצור, קטפולטות ועוד בעת מצור הליקרנסוס. כשהיעד היה מבוצר בצורה כזאת שלא ניתן היה להשתמש בכלי מצור רגילים או לבצע עבודות עפר, תקף מנקודה מפתיעה. כך למשל בעת מצור על הסלע הסוגדיאני, מבצר שהיה ממוקם על פסגת הר תלול שלא הייתה גישה אליו, פקד על חייליו לטפס על הרים סמוכים ולהקים שם עמדות ירי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ביל יני, אלכסנדר הגדול לקחים מפועלו של המצביא הבלתי מנוצח בהיסטוריה, 2012, הוצאת מודן מהדורה ראשונה 

דוד גולן, תולדות העולם ההלניסטי, ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, מהדורה שנייה

Waldemar Heckel, Who is Who in the Age of Alexander the Great Prosopography of .Alexanders' Empire. Blackwell publishing.

Waldemar Heckel, The conquests of Alexander the great, Cambridge University Press.