עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

ב"ה  15,000 עבודות אקדמיות בחינם/ במחיר שפוי:99-390 שח. 

אתר ברוח חב"ד 

שיתוף מידע ללא גזל.

החומר באתר משמש השראה וחומר עזר בלבד. אסור להשתמש בקובץ העבודה להגשה למוסד אקדמי.

طُلَّاب 

Русский студенты

Français            አማርኛ

חוות דעת על מרצים

תוצאת תמונה עבור ‪PAypal‬‏

תמונה קשורה  ×ª×•×¦××ª תמונה עבור ישראכרטתוצאת תמונה עבור אמריקן אקספרס

תוצאת תמונה עבור פפר       ×ª×•×¦××ª תמונה עבור פייבוקס     Ã—ª×•×¦××ª תמונה עבור ביט

תשלום בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7        

תוצאת תמונה עבור העברה בנקאית

סמינריון אריק שרון, אריאל שרון, ראש ממשלה, קדימה, הליכוד, ההתנתקות, מלחמת יום כיפור (עבודה אקדמית מס. 10256)


‏290.00 ₪

34 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 10256
סמינריון אריק שרון, אריאל שרון, ראש ממשלה, קדימה, הליכוד, ההתנתקות, מלחמת יום כיפור

 

תוכן עניינים

מבוא.. 3

פעילותו הצבאית ב"הגנה" ובמלחמת העצמאות.. 4

פעילותו הפוליטית.. 12

כהונתו כראש הממשלה. 18

הקמת מפלגת קדימה. 22

שקיעתו בתרדמת ופטירתו 23

הלווייתו 23

האנשים שסבבו את שרון 24

מורשת שרון 25

מורשת קרבית.. 25

מורשת לחימה בטרור. 26

המחלוקות סביב דמותו 27

ביבליוגרפיה. 31

לאחר מותו 32

 

אריאל אריק שרון שיינרמן היה ראש הממשלה האחד עשר של מדינת ישראל, שר בממשלות ישראל, חבר הכנסת מטעם הליכוד, מייסד ויו"ר מפלגתקדימה. לפני כניסתו לחיים הפוליטיים היה איש צבא, ממפקדי הצנחנים, מקיםיחידה 101 ואלוף פיקוד הדרום.

לחם במלחמת העצמאות ונפצע מקליע שפילח את בטנו בקרב לטרון. בתחילתשנות ה50 הקים את יחידה 101 והוביל את פעולות התגמול. כמפקד חטיבת הצנחנים במבצע סיני היה מפקד קרב המיתלה. במלחמת ששת הימים זכה לתהילה על הקרבות שניהל באוםכתף ובאבו עגילה. הכריע את הטרור ברצועת עזה בתחילת שנות ה70 כאלוף פיקוד הדרום. במלחמת יום הכיפורים חצה עםאוגדתו את תעלת סואץ והביא למפנה העיקרי במלחמה[1].

היה ממייסדי מפלגת "הליכוד", שחרתה על דגלה את חזון ארץ ישראל השלמה. במשך שלושים שנות פעילותו הפוליטית בלט בגישתו המיליטנטית למלחמה בטרור ובתמיכתו במפעל ההתנחלויות, ואף כונה "אבי ההתנחלויות". כשר הביטחון הוביל את צה"ל למלחמת לבנון הראשונה, וכראש ממשלה הוביל במרץ2002 את ישראל למבצע חומת מגן. בשנת 2003, לאחר שנבחר בשנית לראשות הממשלה, חל מפנה בעמדותיו: הוא הכריז על תוכנית ההתנתקות, ובאוגוסט2005 פינה את כל ההתנחלויות מרצועת עזה וכן ארבע התנחלויות בצפוןהשומרון. בנובמבר אותה שנה פרש מהליכוד והקים את מפלגת "קדימה".

ב־18 בדצמבר 2005, לקה באירוע מוחי קל, כאשר ההשערה הייתה שהגורם לשבץ הינו תסחיף לב. בבדיקת MRI נמצאו מיקרו־דימומים ישנים, שהיוו סיכון מסוים בשילוב עם גילו במתן תרופה נוגדת קרישה קלקסן‏‏.

ב4 בינואר 2006 לקה באירוע מוחי חמור, שהביא להעברת סמכויותיו כראש הממשלה וכיו"ר תנועת "קדימה" לאהוד אולמרט.

ב11 בינואר 2014, לאחר שמונה שנים שבהן היה שרוי בתרדמת, נפטר.

שרון הוא דמות שנויה במחלוקת, בישראל ומחוצה לה, בצורה שחריפותה עולה במידה רבה על המחלוקת המקובלת בקשר לדרכו ולמעשיו של פוליטיקאי. הוא נודע כלוחם אמיץ, מקימה של יחידה 101, כגיבור מלחמה לאחר מלחמת ששת הימים, למושיע המדינה במלחמת יום הכיפורים בעקבות צליחת תעלת סואץ ולמדכא הטרור הפלסטיני בשנות ה70 ראו סיירת רימון ובאינתיפאדה השנייה.

לעומת זאת, בעיני אחרים, שרון נחשב כאיש כוחני, פזיז, מושחת ואף שקרן שגרר את ישראל למלחמה מיותרת מלחמת לבנון. קיימים גם רבים בישראל המייחסים לשרון הן מן התכונות ה"חיוביות" והן מן התכונות "השליליות" ויש הרואים בתכונה מסוימת תכונה חיובית בעוד אחרים רואים בה תכונה שלילית. [1]

במשך שנים, ובמיוחד אחרי טבח סברה ושתילה, שבעקבותיו אולץ להתפטר ממשרד הביטחון, יש בעולם שראו בו כפושע מלחמה, ובבלגיה אף היה ניסיון שלא התממש להעמידו לדין בשל כך.

במהלך האינתיפאדה השנייה נתפס שרון בעיני רבים כמי שנלחם בטרור הפלסטיני. בעברו נחשב שרון בעיקר לגיבור הימין ול"אבי ההתנחלויות", אך בעת הקדנציה הראשונה שלו כראש הממשלה, זכה לתמיכה במרכז המפה הפוליטית ואף בקרב השמאל המתון. הדבר ניכר גם ביחסה של התקשורת אל שרון, אשר מיעטה לבקר אותו ביחס לקודמיו, נתניהו וברק בעיקר בתחילת דרכו כראש ממשלה. סקרי דעת קהל שהתפרסמו במהלך האינתיפאדה הראו שביעות רצון חסרת תקדים משרון, ביחס לראשי ממשלה קודמים, וזאת, חרף המצב הביטחוני והכלכלי הקשה באותה תקופה. דוגמה ליחסה החיובי של התקשורת אל שרון בקדנציה הראשונה שלו אפשר לראות בתוכניתה של אילנה דיין, אשר הוקרנה ימים ספורים לפני הבחירות לכנסת השש עשרה, ואשר הציגה את "המהפך בדמותו של שרון".

לעומת זאת, הביקורת הקשה עליו מכיוון חלקים מהשמאל הישראלי רק גברה בעקבות פעולות כגון הסיכולים הממוקדים, הריסתבתי מחבלים והקמת גדר ההפרדה, אשר נחשבו לפשעים בעיני מחנה פוליטי זה. שולמית אלוני אף הביעה תקווה ששרון יועמד לדין: "שרון הוא לאומן גדול ומתנשא. הוא סובל משיגעון גדלות ולא אכפת לו להקריב את חייהם של האחרים... ואני מקווה ששרון יועמד לדין"‏.

בשל פעולותיה של ישראל בשטחים במהלך האינתיפאדה, מעמדו של שרון בעולם היה נמוך ופעולות צה"ל אשר עליהן הורה גונו השכם וערב בנאומים של מנהיגים שונים בעולם. כך למשל, שר החוץ הנורבגי אמר בתקופת כהונתו של שרון, כי היהודים מפעילים כלפי הפלסטינים בשטחים את אותה מדיניות אשר הם היו קורבנות שלה בשנות ה30 של המאה ה20. הביקורת הקשה על מדיניותו של שרון בשטחים הגיעה לידי כך, שבעקבות עתירה של הפלסטינים, בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג דן בחוקיותה של גדר ההפרדה אשר שרון הורה על הקמתה, ואף מצא לנכון לגנות את ישראל.

גרוע עוד יותר דימויו של שרון בעולם הערבי, בו נחשב שרון בעיני רבים לאויב האומה הערבית בכלל והפלסטינית בפרט. דוגמה להסתה נגד שרון במדינות ערב היא תוכנית סאטירה אנטישמית ששודרה בטלוויזיה המצרית, בה הוצג שרון כשותה דם של ילדים ערבים. משנדרש נשיא מצרים, חוסני מובארכ, לגנות את התוכנית, הוא גינה אותה רק חלקית ואמר כי "לא כל היהודים אותו דבר", ברומזו, כי לא כל היהודים הם "שותי דם" כמו שרון. [2]

בעוד רוב ההתקפות עליו היו בדרך כלל משמאל המפה הפוליטית, הרי החל משנת 2004 הוא הותקף דווקא על ידי אנשי הימין ובפרט המתנחלים, בשל תוכנית ההתנתקות שאותה יזם, והדרכים שבהן השתמש כדי לקדם אותה. ביקורת רבה נמתחה על האופן בו פיטר ומינה שרים וסגני שרים בסיטונות, אף ממפלגתו, והשתמש במכשיר זה כדי לגייס חברי כנסת לשורותיו. הועלתה גם השאלה, האם אין במינוי חברי כנסת לשרים ולסגני שרים, במטרה לקבל את קולותיהם בהצבעות בכנסת או במפלגה, משום עבירה פלילית, בדומה למינוי חברי מרכז מפלגה למשרות ציבוריות על מנת לקבל את קולותיהם. מתנגדיו מימין טענו כי התעלמותו מהחלטת מתפקדי הליכוד שלא לתמוך בהתנתקות, סירובו לפנות לעם מחדש בטרם ביצועה וכן הניגוד בינה לבין מצע הליכוד ולבין דברים שאמר שרון עצמו לפני הבחירות, מציגים אותו כשקרן ודיקטטור. מתנגדיו הפוליטיים מימין טענו כנגדו שתוכנית ההתנתקות משמשת אותו כדי לרצות את השמאל, וזו הסיבה שהדוברים משמאל לא מעלים על סדר היום בקולניות את נושא החקירות בעניינו ובעניין בני משפחתו. חבר הכנסת יוסי שריד טבע בהקשר זה את הביטוי: "עומק העקירה כעומק החקירה"‏.[3]

למעשה, הביקורת על שרון מצד הימין החלה, אם כי בחריפות פחותה בהרבה, כבר בקדנציה הראשונה שלו, בתקופה שקדמה למבצע חומת מגן. נטען שמדיניות ההבלגה ששרון נקט אז לא הועילה דבר ועלתה בחיי קורבנות טרור. ביקורת זו התחדשה בעקבות ביצוע תוכנית ההתנתקות וההחרפה בירי רקטות הקסאם מרצועת עזה.

לעומת זאת, שרון עבר מהפך תדמיתי בעיני השמאל המתון אחר ביצוע ההתנתקות ואף לפניה. הפרשן אמנון אברמוביץ אמר בדיון במכון ון ליר כי "צריך לשמור על שרון כמו על אתרוג". אמירה זו ספגה ביקורת מצד הימין שראה בה ביטוי לרצון התקשורת להתעלם מהאשמות השחיתות שהועלו נגד שרון‏.

על עומק הכעס של חלק מאנשי הימין לשרון בעקבות תוכנית ההתנתקות ניתן ללמוד מתשובותיהם של כמה רבנים, ובהם גם הרבעובדיה יוסף, שסירבו להתפלל לשלומו של שרון‏. הרב משה צוריאל אף כתב מאמר הודיה, תחת הכותרת "באבוד רשעים רינה"‏. מאידך, ביולי 2009 החליטה מועצת עיריית אריאל כי שמה של העיר יוותר "אריאל", אולם יהיה זה על שם ראש הממשלה שרון‏. ההחלטה עוררה כעס בקרב מפוני היישוב נצרים המתגוררים בעיר.

 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

דב ויסגלס, אריק שרון ראש ממשלה מבט אישי,ידיעות ספרים

צבי ציקי אבישר, שרון חמש שנים קדימה, ירושלים: המחבר

עמירם אזוב, צליחה, 60 שעות באוקטובר , דביר

גלעד שרון, שרון: חייו של מנהיג, תל אביב: מטר 

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏290.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)