עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון אתרי מורשת עולמית,אונסק"ו,תל מגידו,בהאי,דרך הבשמים,נבטיות,מרשה,בית גוברין,העיר הלבנה,אי הפסחא,החומה הסינית,תיירות (עבודה אקדמית מס. 10253)

‏290.00 ₪

42 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 10253
סמינריון אתרי מורשת עולמית,אונסק"ו,תל מגידו,בהאי,דרך הבשמים,נבטיות,מרשה,בית גוברין,העיר הלבנה,אי הפסחא,החומה הסינית,תיירות

תוכן עניינים

מבוא   4

היסטוריה. 4

תהליך הצגת המועמדות.. 5

הקריטריונים לבחירת האתר. 5

קריטריונים לאתר תרבות.. 5

קריטריונים לאתר טבע. 5

ועדת המורשת העולמית.. 6

מבנה והרכב הוועדה. 6

תפקידי הוועדה. 6

חלוקה לאזורים.. 6

אתרים הנתונים בסכנה. 7

כל אתרי המורשת הישראליים.. 8

״העיר הלבנה״ בתל-אביב. 8

היסטוריה אדריכלית.. 10

הסגנון הבינלאומי במאה ה21. 11

העיר העתיקה ירושלים.. 13

הרחוב המרוצף. 14

מצדה. 16

עכו העתיקה. 19

המרכז הבהאי העולמי. 21

יחסי המרכז העולמי וישראל. 22

המתחם הבהאי על הר הכרמל. 23

הטראסות והגנים המונומנטליים.. 23

מקדש הבאב. 24

"הקשת". 25

תל מגידו. 27

מיקום.. 27

על ההיסטוריה של התל. 27

מקורות עתיקים.. 27

מסע תחותמס השלישי. 28

החפירות בתל וממצאים ארכאולוגיים אחרים.. 28

דרך הבשמים בנגב. 29

היסטוריה. 30

האתרים.. 30

ארבע הערים הנבטיות.. 31

מרשה. 31

בית גוברין. 31

אתרים בגן. 32

אתרי מורשת עולמיים נבחרים.. 33

איי הפסחא.. 33

סיתות באבן. 35

החומה הגדולה של סין. 37

היסטוריה. 37

המניעים להקמת החומה. 37

שושלת ג'ואו ותקופת המדינות הלוחמות 1045 לפנה"ס – 221 לפנה"ס.. 39

מקורות.. 41

 

בסמינריון זה אעסוק באתרי מורשת עולמית. זהו אתר שהוכרז על ידי ועדת המורשת העולמית שלאונסק"ו כאתר הראוי לשימור בזכות חשיבותו המיוחדת למורשת המשותפת לאנושות.

האסיפה הכללית של אונסק"ו החלה בתוכנית להגנה על אתרי מורשת עולמית עם ניסוח "האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית" Convention Concerning the Protection of World Cultural and Natural Heritage ביום 16 בנובמבר 1972, ומכוחה הוקמה ועדת המורשת העולמית, האחראית על בחירת אתרים חדשים ופיקוח על ניהולם של האתרים שברשימה. עד כה אישררו 190 מדינות את האמנה.

האתרים שברשימה יכולים, בכפוף לתנאים מסוימים, לזכות במימון וסיוע כספי מקרן המורשת העולמית, ולהכללתו של אתר ברשימה נודעת גם חשיבות כלכליתותדמיתית.[1]

בשנת 2014 כללה רשימה אתרי המורשת העולמית 1007 אתרים ב 162 מדינות וישויות‏ כולל קוסובו והרשות הפלסטינית. 779 מהאתרים מוגדרים כאתרי תרבות, 197 כאתרי טבע ויתר 31 האתרים משלבים את שני התחומים.

היסטוריה

ב 1959 יזמה ממשלת מצרים את הקמתו של סכר אסואן הגבוה, מבנה אשר אמור היה להביא להצפת שטח נרחב, בו שכנו מקדשי אבו סימבל ואתרים ארכאולוגיים אחרים. למרות מחאות מצד ממשלות מצרים וסודאן פתח ארגון אונסק"ו במסע ציבורי להגנת האתרים. בסופו של דבר פורקו מקדש אבו סימבל ומקדש פילה, והועברו לאתר גבוה יותר שם שוחזרו והורכבו מחדש. מחירו של המיזם הגיע לסכום של 80 מיליון דולר ומחציתו גויסה מ 50 מדינות שונות אשר נרתמו למאמץ. האירוע זכה להצלחה והביא למיזמים דומים בוונציה, בעיר העתיקה מואנג'ודארו בפקיסטן ובמקדש בורובודור באינדונזיה. עקב כך ניסח ארגון אונסק"ו, יחד עם הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים International Council on Monuments and Sites, טיוטה לאמנה בדבר הגנת המורשת התרבותית העולמית. ב 1965 החלה ארצות הברית לקדם את הקמתה של קרן מורשת עולמית World Heritage Trust ואת הרעיון לשמר אתרי טבע לצד אתרי תרבות. "האיחוד הבינלאומי לשימור הטבע" הציע הצעה ברוח דומה ב 1968, והן הוצגו בפני כנס האומות המאוחדות בעניין הסביבה האנושית ב 1972. משהוסכם על נוסח אחיד נוסחה האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית, וזו אומצה על ידי האסיפה הכללית של אונסק"ו ב 1972.

תהליך הצגת המועמדות

על מדינה חברה המבקשת להעמיד אתר להכללה ברשימה לערוך תחילה "רשימה ראשונית" של כל האתרים בעלי הערך התרבותי והטבעי שבשטחה. ניתן להציע מועמדות להכללה אך ורק מתוך רשימה זו, ולשם כך יש לערוך תיק מועמדות בעזרתו של המרכז למורשת עולמית. תיק המועמדות נבדק על ידי "הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים" ו"איחוד השימור העולמי", אשר עורכים את המלצתם לוועדת המורשת העולמית. הוועדה דנה במועמדות האתר בהתאם לקריטריונים מנחים.

הקריטריונים לבחירת האתר

על מנת להיכלל ברשימת האתרים על המועמד להיות בעל ערך עולמי יוצא מהכלל ולעמוד לפחות באחד מעשרת הקריטריונים. אלו נחלקים לשתי קבוצות: שישה לבחירת אתר תרבות וארבעה לבחירת אתר טבע. אתר עשוי לשלב קריטריונים משתי הקבוצות ואז הוא מכונה "אתר מעורב". הניהול, ההגנה, האמינות והמצב התקין של האתרים נלקחים גם הם בחשבון. משנת 1992 נשקלים גם יחסי הגומלין בין האדם לבין הטבע ים.

  • אתר תרבות נבחר בהתאם לקריטריונים 1 עד 6
  • אתר טבע נבחר בהתאם לקריטריונים 7 עד 10

קריטריונים לאתר תרבות

  • 1 האתר הוא יצירת מופת של פאר היצירה האנושית.
  • 2 מציג שינוי חשוב בערכים אנושיים, לאורך תקופת זמן או באזור תרבותי של העולם, באמצעות פתרונות יצירתיים בתחומי: האדריכלות, טכנולוגיה, מפעלי אומנות אדירים, תכנון ערים או עיצוב נוף.
  • 3 עדות ייחודית או לפחות יוצאת דופן למסורת התפתחות תרבותית cultural tradition או למסורת התפתחות חברתית כלכלית civilization.
  • 4 האתר הוא דוגמה יוצאת דופן לסוג בנייה, אדריכלות, טכנולוגיה והנוף המדגים שלבים משמעותיים בתיזמור ensemble הכולל שלהם בשלבים משמעותיים בהיסטוריה של האנושות.
  • 5 האתר הוא דוגמה יוצאת דופן להתיישבות מסורתית של בני האדם, לשימוש בקרקע או בים. דוגמה המייצגת תרבות, או יחסי הגומלין בין האדם לבין סביבתו הטבעית, בייחוד אם האתר הפך פגיע לשינויים בלתי הפיכים שעומדים לערוך בסביבתו.
  • 6 קשור לאירועים או למסורות חיות בעלות רעיונות, אמונות או יצירות אומנות ועבודות ספרותיות בעלי מובהקות בינלאומית. המועצה מעדיפה שהאתר יעמוד בקריטריון נוסף.

קריטריונים לאתר טבע

  • 7 כולל תופעות טבעיות יוצאות דופן באזורים בעלי יופי טבעי יוצא דופן ובעלי חשיבות אסתטית.
  • 8 דוגמה לחריגות, להצגת התפתחויות בתולדות האנושות. כולל במהלך החיים, תהליכים גאולוגיים במהלך התהוותם בפיתוח תצורות נוף ומאפייניםגאומורפיים עיצוב פני הקרקע או פיזיוגרפיים physiographic. [2]
  • 9 דוגמה יוצאת דופן בייצוג תהליכים ביולוגיים ואקולוגיים בהתפתחות היבשות terrestrial, המים הזורמים, המערכת האקולוגית של חוף הים והים coastal and marine ecosystems ואוכלוסיות הצמחייה והחי שבהן.
  • 10 בית גידול טבעי, במקומו המקורי אין סיטו, מגוון ביולוגי חשובה ומובהקת, כולל אלה המצויים בסכנת פגיעה בשל היבטים מהסביבה מנקודת ראות מדעית או של שמירת הטבע.

ועדת המורשת העולמית

מבנה והרכב הוועדה

בוועדה למורשת עולמית חברות 21 מדינות ומשך החברות הוא בן שש שנים, אולם רוב המדינות מסיימות את חברותן ביוזמתן לאחר ארבע שנים בלבד על מנת לאפשר למדינות אחרות להצטרף לוועדה. בחירות לחברות בוועדה נערכות אחת לשנתיים, ובכל פעם נבחרות לפחות 7 חברות חדשות. נכון לשנת 2012, חברות בוועדה אלג'יריה, קמבודיה, קולומביה, אסטוניה, אתיופיה, צרפת, גרמניה, הודו,עיראק, יפן, מלזיה, מאלי, מקסיקו, קטאר, רוסיה, סנגל, סרביה, שווייץ, דרום אפריקה, תאילנד, איחוד האמירויות הערביות.

תפקידי הוועדה

הועדה נפגשת מספר פעמים בשנה על מנת לדון בניהולם השוטף של האתרים המופיעים ברשימה ולקבל בקשות לצירוף אתרים חדשים. אחת לשנה מתקיימת "ישיבת ועדת המורשת העולמית" "World Heritage Committee Session" ובה מצורפים אתרים חדשים לרשימה באופן רשמי. ישיבות אלה מתקיימות כל שנה בעיר אחרת באחת המדינות החברות, למעט ישיבות רבות שהתקיימו בפריז, מקום מושבה של הנהלת אונסק"ו. תפקידה השלישי של הוועדה הוא לבחון בקשות לסיוע בינלאומי מקרן המורשת העולמית.

חלוקה לאזורים

אתרי המורשת העולמית נחלקים לחמישה אזורים גאוגרפיים, אם כי הדגש בחלוקה זו הוא על שיוכן המנהלי של מדינות וטריטוריות יותר מאשר על שיוך גאוגרפי גרידא. בחלוקה זו נעשה שימוש גם לצרכים סטטיסטיים. חמשת האזורים הם:

  • אפריקה למעט מדינות צפון אפריקה.
  • מדינות ערב במזרח התיכון ובצפון אפריקה כולל ירושלים העתיקה.
  • אסיה אוקיאניה.
  • אירופה וצפון אמריקה כולל ישראל ורוסיה, ולמעט ירושלים העתיקה.
  • אמריקה הלטינית והאיים הקריביים.

אתרים הנתונים בסכנה

הוועדה רשאית לקבל אתר ולהכלילו ברשימה כאתר הנתון בסכנה, ולאשרר אתר הנמצא כבר ברשימה, או להסירו מהקטגוריה. כיום כוללת רשימה זו 35 אתרים, ובהם ירושלים שבין החומות לבקשת ירדן ופסלי בודהה בבמיאן בעמק במיאן באפגניסטן שנהרסו על ידי הטליבאן. השיקולים להכללת אתרים ברשימה זו עשויים להיות פוליטיים כפי שמעיד עניינה של ירושלים. עד כה הוסרה ההכרזה משני אתרים בלבד מקלט הראם הלבן בעומאן 2007 ועמק האלבה בדרזדן שבגרמניה 2009. [3]

במרץ 2014 פורסם מחקר המפרט אתרי מורשת הנמצאים בסכנת טביעה, עקב עליית גובה פני הים‏.

תיקי מורשת עולמית של אונסק"ו מטופלים בישראל על ידי הוועד הישראלי לאונסק"ו, הנמצא תחת פיקוח משרד החינוך והתרבות. שר החינוך והתרבות הוא נשיא אונסק"ו ישראל. ועדת מורשת עולמית של אונסק"ו ישראל היא שמחליטה כל שנה אילו אתרים ישראלים יוגשו להכרזה העולמית. אתרי המורשת העולמית בישראל נכון לשנת 2014 לצד שנת ההכרה בהם:

  • 1981 העיר העתיקה בירושלים וחומותיה צירופה של ירושלים לרשימה נעשה בהמלצת ירדן, וברשימה של אונסק"ו לא מצוינת המדינה שבתחומה או בשליטתה נמצאת ירושלים.
  • 2001 העיר העתיקה בעכו.
  • 2001 מצדה.
  • 2003 "העיר הלבנה" של תל אביב, בזכות ריכוז של מאות מבנים בסגנון האדריכלות הבינלאומית במרכז העיר.
  • 2005 תלים מקראיים שהם דוגמה להתיישבות בארץ ישראל מתקופת הברונזה ומתקופת הברזל: תל באר שבע, תל חצור ותל מגידו[4].
  • 2007 דרך הבשמים הערים הנבטיות: עבדת, ממשית, חלוצה ושבטהומספר מצודות וחאנים בנגב.
  • 2008 המקומות הבהאים הקדושים בחיפה ובגליל המערבי.
  • 2012 נחל מערות מערת תנור, מערת גמל, מערת הנחל ומערת הגדי.

2014 בית גוברין מרשה

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

" The World Heritage Committee". UNESCO World Heritage Site October 

 Convention Concerning the Protection of World Cultural and Natural Heritage

 

אלי אשכנזי, מחנה הקריה" של הלגיון הרומי בישראל התגלה במגידו 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏290.00 ₪

תוספות