‏290.00 ₪

תוכן עניינים 

מבוא. 4

סמכויות הנשיא. 4

היסטוריה חקיקתית. 5

דיני הנשיאות. 5

בחירה, נבצרות, הדחה וחסינות. 5

נשיא בפועל. 6

נבצרות זמנית. 7

המשמעות הייצוגית של בחירת האישים. 8

משכורת ותנאי פרישה. 9

חיים ויצמן 10

יצחק  בן-צבי 12

זלמן שַזָּ"ר. 14

אפרים קציר. 15

לאחר הנשיאות. 16

יצחק נבון 16

שר בממשלות האחדות וסוף דרכו הפוליטית. 17

חיים הֶרְצוֹג 18

לאחר השחרור. 18

נשיא המדינה. 19

עזר ויצמן 20

משה קצב. 23

האישום בעבירות מין 24

חקירה. 24

תפקודו כנשיא במהלך החקירה. 24

הסדר הטיעון 25

שמעון פרס. 25

תדמית, חזון ומורשת. 28

פרסים ועיטורים. 30

ראובן ריבלין 30

נשיא המדינה. 32

עמדותיו 33

סמכות החנינה של הנשיא. 34

סמכות החנינה של הנשיא. 34

סעיפי החוק. 34

"דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו". 35

ענין שאינו "דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו". 39

יתרונות דרך הפרשנות המוצעת. 41

ביבליוגרפיה. 44

מבוא

במדינת ישראל הנשיא הוא ראש המדינה. מאחר שישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית, תפקידו של הנשיא ייצוגי וסמלי בעיקרו, והוא נותן ביטוי לאחדות העם. סמכויותיו ומעמדו של הנשיא מוגדרים בחוק יסוד: נשיא המדינה.

בעקבות שינוי בחוק ב1998, הנשיא נבחר על ידי הכנסת לתקופת כהונה אחת בת שבע שנים. לפני השינוי, תקופת הכהונה הייתה חמש שנים עם אפשרות להאריכה בעוד חמש שנים.

סמכויות הנשיא

בישראל, שהיא דמוקרטיה פרלמנטרית, לנשיא תפקיד ייצוגי בעיקרו. לנשיא סמכויות אחדות בתחום הטקסי, כגון חתימה על חוקים, הסמכת שגרירים של ישראל, קבלת כתבי האמנה של שגרירים זרים וחתימה על אמנות בין ישראל למדינות אחרות. הנשיא משתתף בטקסים רשמיים של המדינה ומייצג אותה כלפי חוץ.[1]

עם זאת, לנשיא מספר סמכויות מעשיות, שהבולטת בהן היא הסמכות לחון אסירים ולקצוב את עונשם של אסירי עולם. בדרך כלל זהו הליך מנהלי שגרתי, אך לעתים נקלע הנשיא ללחצים פוליטיים עזים לשחרורם של אסירים מסוימים, כגון יהודים שהורשעו בטרור ומחבלים פלסטינים במסגרת עסקות חילופי שבויים.

סמכות נוספת בידי נשיא המדינה המעוגנת בחוק יסוד: הממשלה היא להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסתבדרך כלל ראש הסיעה הגדולה ביותר בכנסת כשנדרשת הקמת ממשלה חדשה: לאחר בחירות, לאחר הבעת אי אמון בממשלה ולאחר התפטרות הממשלה או ראש הממשלה. סמכות זו, המוכרת ברוב הדמוקרטיות הפרלמנטריות, יש בה שיקול דעת והיא נעשית לאחר התייעצות עם סיעות הכנסת ולפי הערכה אישית של הנשיא מיהו בעל הסיכויים הטובים ביותר להקמת ממשלה.

מעבר לסמכויות הניתנות לנשיא בחוק, מעמדם של הנשיאים מאפשר להם ליזום מיזמים שונים ולגייס להם כספי תרומות. כמקובל בעולם, גם הנשיאים הישראליים הקימו קרנות מלגות, לתמיכה במיזמים ציבוריים כמו סיוע לנכים ולמדענים שהנשיא המכהן הופקד על ניהולן. בשנת 2011 קבע מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, שהנשיא משה קצב חרג מהניהול התקין של כספי בית הנשיא והנהיג הפקרות תקציבית, בזבז את ההון של קרנות אלה והביא לסגירתן‏.

היסטוריה חקיקתית

סמכויות נשיא המדינה בישראל מעוגנות ברובן בחוק יסוד: נשיא המדינה משנת 1964. טרם חקיקת חוק היסוד, עוגנו סמכויותיו בחוק המעבר, התש"ט1949 ובחוק כהונת נשיא המדינה, התשי"א1951. חוק יסוד: נשיא המדינה התקבל בשנת 1964, לאחר שהועלה כהצעת חוק ממשלתית בשנת 1963, וביטל את רוב ההסדרים שנקבעו לגבי מוסד הנשיאות בחוקים קודמים. למרות שחוק היסוד לא שינה באופן מהותי את סמכויותיו של נשיא המדינה, הוא עורר מחלוקות שונות בעת הדיונים בכנסת הן לגבי העובדה כי חוק היסוד הוגש כהצעת חוק ממשלתית ולא על ידי ועדת חוקה, חוק ומשפט כפי שנקבע בהחלטת הררי, והן בשל האופי המצומצם יחסית של סמכויותיו.

דיני הנשיאות

בחירה, נבצרות, הדחה וחסינות

 הבחירות לנשיאות ישראל

כל אזרח ישראלי כשיר להיות מועמד לנשיא המדינה, בתנאי שלפחות עשרה חברי כנסת יתמכו במועמדותו. מי מבין המתמודדים שקיבל את קולותיהם של לפחות 61 מבין כל חברי הכנסת, נבחר לנשיא. הבחירה לנשיא הינה חשאית. חוק יסוד: נשיא המדינהמסדיר את הליכי הבחירה המדויקים. [2]

אם נבצר מהנשיא למלא תפקידו דרך ארעי, או שהוא נמצא מחוץ לגבולות המדינה, ממלא את מקומו יושב ראש הכנסת. כאשר הנשיא מעוניין להכריז על נבצרות זמניתלמשל בזמן מחלה שמונעת ממנו למלא את תפקידו הוא צריך להעביר בקשה לכנסת, ורק לאחר קבלת בקשתו בידי ועדת הכנסת הוא יכנס למעמד זה.

הכנסת רשאית, ברוב של שלושה רבעים מחבריה 90 מחבריה, להדיח את הנשיא אם מצאה שהתנהגותו אינה הולמת את מעמדו. כדי להתחיל תהליך הדחה יש להגיש קובלנה על ידי לפחות עשרים חברי כנסת. הקובלנה חייבת להיות מנומקת והיא תועבר ללא דיחוי לידי נשיא המדינה. כדי לקבל החלטה להדחת נשיא יש צורך ברוב של שלושה רבעים מחברי ועדת הכנסת 19 מתוך 25 חברי הוועדה. לנשיא או לבא כוחו יש זכות לסתור את הקובלנה בוועדת הכנסת וגם במליאת הכנסת.

לנשיא יש חסינות מוחלטת בכל הקשור לתפקידו, ואין הוא חייב למסור בעדות מידע שנודע לו כחלק ממילוי תפקידו כנשיא גם לאחר תום תקופת כהונתו. כמו כן יש לנשיא, כל זמן שהוא מכהן,חסינות פרוצדורלית מוחלטת לא ניתן להעמידו לדין פלילי ולא ניתן לעוצרו. במידה שיש לגבות ממנו עדות, הנשיא יקבע את מקום ומועד מסירת העדות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 חוק יסוד : נשיא המדינה.

 הסרט הדוקומנטרי "הנשיא" , בימוי ועריכה: נואית ודן גבע.

מיכאל בר-זהר, כעוף החול - שמעון פרס - הביוגרפיה, תל אביב: ספרי משכל 

צבי זינגר, ריבלין: בין הירדן לים תוכל להתקיים רק מדינה אחת,  מגפון 

 א' רובינשטיין, המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל (שוקן, מהדורה)