‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי פועלן של פוליטיקאיות ישראליות?

תוכן עניינים

מבוא

פוליטיקאיות בישראל

סתיו שפיר.

המחאה החברתית.

קריירה פוליטית.

ציפי לבני 

שנותיה הראשונות כשרה.

בראשות קדימה. 

הניסיון להקים ממשלה חדשה. 

הבחירות לכנסת השמונה עשרה. 

בראשות "התנועה". 

הבחירות לכנסת ה20.

חייה הפרטיים.

שלי יחימוביץ' 

האיחוד עם "התנועה" בוז'י וציפי 

מירי רגב. 

קריירה ציבורית.. 

השכלה וחיים פרטיים.. 

ציפי חוטובלי 

קריירה פוליטית.. 

זהבה גלאון

פרסים.. 

עמדותיה ופעילותה. 

זכויות אדם.. 

כלכלה וחברה. 

נושאים מדיניים.. 

סיכום

ביבליוגרפיה

בממשלת לפיד בנט 2021 יש רק ראשת מפלגה אחת (מרב מיכאלי ראשת העבודה). 3 ראשי מפלגות נשים היו בכנסת וכולן פרשו מהפוליטיקה לגמרי: ביולי 2019 חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (העבודה) הודיעה כי היא פורשת מהפוליטיקה. בפוסט בפייסבוק כתבה יחימוביץ': "החלטתי לפרוש ולקחת פסק זמן מהפוליטיקה. מיציתי ועייפתי". זהבה גלאון, יו"ר מרצ לשעבר אף היא פרשה כשנה קודם לכן. ציפי ליבני, יו"ר קדימה לשעבר אף היא פרשה ב 2019 מהפוליטיקה!

בעבר כיהנה גולדה מאיר כראש ממשלה, אך התפטרה לאור מחדלי מלחמת יוה"כ. שולמית אלוני הקימה את ר"צ.

החלטתה של יחימוביץ', אחת הפוליטיקאיות המשפיעות ביותר בישראל ; ההדחה גסת הרוח של ציפי לבני וירידתה מן הבמה הציבורית; העובדה שפוליטיקאית פופולרית ונחשבת, שרת המשפטים לשעבא איילת שקד, נטשה את מפלגתה ולא הצליחה ביחד עם השותף נפתלי בנט לחצות את אחוז החסימה (אך אחר כך התברגה כשרת הפנים בממשלת בנט לפיד); פרישתה של יו"ר מרצ לשעבר זהבה גלאון ב 2018; ההפסד הפוליטי הצורב של ממשיכתה, יו"ר מרצ לשעבר, תמר זנדברג; וההפסד הפוליטי של ח"כ אורלי לוי אבקסיס שניסתה להוביל את מפלגת גשר יחד עם פרופ' יפעת ביטון (שעברה למרצ וברק), לא עברה אחוז החסימה ואז הצטרפה לעמיר פרץ, סתיו שפיר, מראשי המחאה החברתית, הפסידה בבחירות ליו"ר העבודה וערקה לשורות מרצ- כל אלה מצטברים לבשורות מדכדכות עבור פוליטיקאיות ישראליות וציבור הבוחרות.

בעוד במדינות דמוקרטיות רבות, מציפות מועמדות מגוונות את שדרת ההנהגה, ודווקא בשיאו של עידן השפעה גובר של נשים (מאבק ה-MeToo#, למשל), נדמה שישראל צועדת לאחור. בכנסת ה-21 כבר אין אף יושבת ראש של מפלגה, וזאת לקראת סיומו של עשור בו שירתו לעיתים שלוש יושבות ראש של מפלגות במקביל (העבודה, התנועה, מרצ). האם חווינו עשור של פריחה זמנית ושגשוג בייצוג הנשי, שיא הנמצא מאחורינו ולא יחזור? הכנסת ה-20 פוזרה עם שיא במספר הנשים, 35 חברות כנסת וכבר בכנסת ה-21, המספר פחת משמעותית.

לפי העיתונאית, טל שניידר מגלובס, בהעדרן של יחימוביץ', לבני, גלאון, שקד ולוי-אבקסיס, נדמה שגם ההובלה תקיפה בנושאי חקיקה מגדריים, יוטלו על כתפיהן של זנדברג, סתיו שפיר, מיכל רוזין, יעל גרמן, קארין אלהרר ועוד שורה ארוכה של חברות כנסת חדשות, מענייניות, אך גם חסרות ניסיון. לתופעת הפוליטיקאיות הבכירות מצטרפות שורה ארוכה של מחוקקות טובות שהשפיעו עלינו בנושאי בריאות אישה, חינוך, רווחה וגם נטלו חלק משמעותי בויכוחים על תקציב בטחון, בעיות חוקתיות ועוד.איילת נחמיאס ורבין, עליזה לביא, רחל עזריה, מרב בן ארי, שולי מועלם, מרב מיכאלי, רויטל סוויד, מיכל בירן (ויש עוד). בנות אחווה אחת, ימין ושמאל, אשר בתוך שנה אחת נפלטו מחיינו הציבוריים. מי תדאג להדרת נשים מן המרחב הציבורי? מי תיאבק למען זכויות נשים מוכות, לתיקצוב מוסדות להגנה על נשים? מי יהיו הפוליטיקאיות שישבו ויציקו ויוודאו שהתכנית למאבק בזנות תיושם ותתוקצב. זה הוא רגע עצוב, קשה.

סתיו שפיר אף היא נחלשה ולא הצליחה להיבחר חיו"ר מפלגת העבודה ביולי 2019. שפיר בעבר עיתונאית ופעילה חברתית, ממנהיגות המחאה החברתית בישראל , שפיר נמנתה עם הדוברים המרכזיים של המחאה ונאמה בחלק מהעצרות, בדיונים בנושא בכנסת ובמסיבות העיתונאים שערכו הנהגת המחאה וועדות המומחים שפעלו מטעמה. היא גם נמנתה עם קבוצת מובילי המחאה שנפגשה עם נשיא המדינה שמעון פרסבמשכן הנשיא בירושלים. בין הופעותיה המתוקשרות בלט העימות הטלוויזיוני עם חברת הכנסת מירי רגב בתוכנית ערב חדש‏, וכן סילוקה מיציע האורחים בכנסת לאחר שנעמדה וסימנה X סמל הסירוב בשפת מפגיני המחאה החברתית בידה בעת ההצבעה על חוק הווד"לים. בראיון לרשת הטלוויזיה RT אמרה שפיר שהיא חוששת שראש הממשלה בנימין נתניהו יפתח במלחמה מרוב לחץ מהמחאה החברתית‏.

בדצמבר 2013 הגישה עתירה לבג"ץ בקשר לנוהל ההעברות התקציביות בוועדת הכספים שאינן כלולות בחוק התקציב‏. במרץ 2014 נענה אגף התקציבים באוצר לדרישתה שיפרסם את כל המידע בנוגע לשינויים בתקציב בפורמט אלקטרוני ונגיש לציבור‏.

בפריימריז במפלגת העבודה שקדמו לבחירות לכנסת ה20 והתקיימו ב13 בינואר 2015, נבחרה שפיר למקום השני.

ציפי לבני בעברה הייתה יו"ר מפלגת "קדימה". כיהנה בממשלות ישראל כממלאת מקום ראש הממשלה, שרת החוץ ושרת המשפטים.

בממשלתו של אולמרט הממשלה ה31 מונתה לבני לממלאת מקום ראש הממשלה ושרת החוץ. בזאת הייתה לאישה הראשונה שמכהנת בתפקיד ממלאת מקום ראש הממשלה, ולאישה השנייה, אחרי גולדה מאיר, המכהנת כשרת החוץ. ב30 בנובמבר 2006 מונתה באופן זמני גם לתפקיד שרת המשפטים לתקופה של כחודשיים, עד למינויו של דניאל פרידמן.

כחלק מתפקידה כשרת החוץ מונתה לבני על ידי ראש הממשלה לעמוד בראש צוות המשא ומתן עם הפלסטינים. לאורך כהונתה נפגשה פעמים רבות עם ראשי המשלחת הפלסטינית ובן השאר פעלה לכינוס ועידת אנאפוליס שהתקיימה בנובמבר 2007. בוועידה, שהיוותה ניסיון לפתיחת הליך למשא ומתן לקראת הסכם קבע, עמדה לבני יחד עם ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בראש המשלחת הישראלית. בוועידה נאמה לבני ואמרה:

לא באתי היום להתווכח על זכויות. לא באתי להתווכח מי צודק יותר. באתי היום כדי לומר לעמיתי מהעולם הערבי, שהדבר הנכון לעשותו הוא לא לוותר על תחושת הצדק או האמונה בזכות. אין בכוונתי לדרוש זאת מעם אחר כפי שאיני עושה זאת בעצמי. אלא זה הזמן לממש זכות אחרת, הזכות של ילדינו לחיות בשלום ובכבוד הדדי והשתתפותכם החשובה כאן, על אף שלחלקכם לא פשוט הדבר, מעידה כי זאת גם כוונתכם, והיא נוטעת בי תקווה לעתיד.

כיו"ר "קדימה" הובילה לבני את מפלגתה בבחירות לכנסת ה18. קמפיין המפלגה התבסס בעיקרו על תדמיתה של לבני כפוליטיקאית נקיית כפיים וניסיונות לקעקע את אמינותו של יריבה בנימין נתניהו, בין הסיסמאות של קדימה היו: "ציפי לבני מה שטוב למדינה" "ראש ממשלה אחרת" ו"ביבי?! אני לא מאמין לו". לבני ערכה סיורי בחירות במעוזים של צעירים חילונים כמו מתחמי בילוי ונאמה רבות במהלך מערכת הבחירות בבתי ספר. כמו כן דיברה לקהל הנשים ולציבור השמאל, ביקשה "להחזיר את התקווה לשלום" והצהירה על שאיפתה ל"יונה שעל אדן החלון".

ב27 בנובמבר 2012, לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, הכריזה לבני על התמודדותה בבחירות במסגרת מפלגה חדשה בראשותה בשם "התנועה". למפלגת החדשה הצטרפו גם שבעה חברי כנסת מכהנים, שהתפלגו ממפלגת קדימה: מאיר שטרית, יואל חסון, רחל אדטו, שלמה מולה, מגלי והבה, רוברט טיבייב ואורית זוארץ.‏

בבחירות לכנסת ה19 זכתה "התנועה" בראשות ציפי לבני בשישה מנדטים.

ב10 בדצמבר 2014, לקראת הבחירות לכנסת ה20, הודיעה לבני יחד עם יו"ר מפלגת העבודה יצחק הרצוג על ריצה משותפת של התנועה בראשותה עם מפלגת העבודה, ברשימה בשם "המחנה הציוני", שתכלול את לבני במקום השני ומועמדים נוספים מטעמה. במידה והרצוג ימונה לראשות הממשלה, יכהן הוא בשנתיים הראשונות ואילו לבני אמורה להחליפו בשנתיים הנוספות.‏

שלי יחימוביץ' בעבר שימשה כיושבת ראש מפלגת העבודה, כיו"ר האופוזיציה וטרם כניסתה לפוליטיקה הייתה עיתונאית ואשת רדיו וטלוויזיה.
במהלך שנתה הראשונה כיושבת ראש מפלגת העבודה, הצליחה יחימוביץ' להקטין את חובות המפלגה מ128 מליון ש"ח ל30 מליון בלבד וחידשה את פעילותם של למעלה מ100 סניפים.
בחירת הרשימה נעשתה ב29 בנובמבר. לאחר בחירת הרשימה, וביום האחרון להגשת הרשימות הודיע חבר הכנסת עמיר פרץ על פרישתו מהמפלגה ועל התפטרותו מהכנסת ועל הצטרפותו למפלגת "התנועה".
ב21 בנובמבר 2013 עת נערכו בחירות מקדימות לראשות המפלגה שבמסגרתן התמודדו שלי יחימוביץ' ויצחק הרצוג, הרצוג ניצח את יחימוביץ' בפער של כ17% אחוזים ונבחר ליו"ר המפלגה‏.

מירי רגב בעבר כיהנה כצנזורית הצבאית הראשית וכדוברת צה"ל בדרגת תת אלוף בתקופת ההתנתקות ומלחמת לבנון השנייה.

בכנסת ה18 כיהנה כיושבת ראש ועדת המשנה לפריפריה והייתה חברה בוועדת הכספים, בוועדת החוץ והביטחון בוועדת הפנים והגנת הסביבה וכן בוועדה משותפת לתקציב הביטחון. בכנסת ה19 היא משמשת כיושבת ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה לצד המשך חברותה בוועדות הכספים והחוץ והביטחון. בדצמבר 2013 אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק של מירי רגב להחלת החוק הישראלי על ההתנחלויות בבקעת הירדן‏.

בהפגנה נגד המסתננים מאפריקה בתל אביב אמרה כי "הסודנים הם סרטן בגוף שלנו נעשה הכול להחזיר אותם בחזרה למקום מוצאם. לא נאפשר לאנשים לבוא לחפש עבודה בארץ ישראל". עם זאת, היא הדגישה כי היא מתנגדת לאלימות כלפיהם.‏

מירי רגב כינסה דיון מיוחד של ועדת הפנים לדון ב"מקורות המימון של ארגוני הסיוע לפליטים" ובהם א.ס.ף בדיון מירי רגב תבעה לחקור את העמותות ולבדוק את מקורות המימון שלהן בטענה שהן מעוניינות לשנות את האופי היהודי של מדינת ישראל.‏‏

ציפי חוטובלי שימשה סגנית שר התחבורה והבטיחות בדרכים וחברת הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. עורכת דין,פובליציסטית ואשת תקשורת ישראלית.

בפריימריז, שנערכו בנובמבר 2012, נבחרה למקום ה12 ברשימת הליכוד. בשל השריון לנשים היא קודמה למקום העשירי ברשימה וה15 ברשימה המשותפת עם ישראל ביתנו. בבחירות לכנסת ה19 נבחרה לכנסת ומונתה לסגנית שר התחבורה והבטיחות בדרכים. בדצמבר 2014 מונתה לסגנית שר המדע, הטכנולוגיה והחלל במסגרת ממשלת מעבר.

בבחירות המקדימות שנערכו בליכוד לקראת הבחירות לכנסת העשרים נבחרה חוטובלי למקום ה15 ברשימה הארצית ומוקמה במקום ה20 ברשימת הליכוד לכנסת, אולם בשל הפרש הקולות הקטן בינה ובין אבי דיכטר שעקב שריונים מוקם במקום ה26 ובשל שיבושים בספירה, מיקומה נקבע סופית רק בתום סאגת ערעורים שנמשכה ארבעה שבועות, הובילה לבדיקה חוזרת של כל הטפסים, והגיעה עד לבית המשפט העליון.‏

במישור המדיני מציעה חוטובלי להחיל את החוק הישראלי על יהודה ושומרון ולהעניק בהדרגה אזרחות ישראלית לפלסטינים המתגוררים שם, תוכנית שלפי תחשיבה תגדיל את שיעור המיעוט הערבי בישראל ל30%.

זהבה גלאון שימשה יושבת ראש מפלגת מרצ. חברה בוועדת הכספים וממלאת מקום בוועדת החוץ והביטחון, ולוקחת חלק בשדולת חברות הכנסת, בשדולה הגאה, ובשדולה לפתרון הסכסוך הישראליפלסטיני והישראלי ערבי. בעקבות תוצאות הבחירות לכנסת השבע עשרה ב2006, שבהן איבדה מרצ כ30% ממצביעיה, קראה ליושב ראש המפלגה יוסי ביילין לקבל אחריות לכישלון והודיעה כי היא מתכוונת להתמודד על ראשות המפלגה. בבחירות שנערכו במרץ 2008 התמודדה גלאון מול חיים אורון ורן כהן והגיעה למקום השלישי עם כ18% אחוזי תמיכה.

במסגרת הסכם בין מרצ והתנועה החדשה, ויתרה על מקומה ברשימה, והוצבה במקום הרביעי ברשימת התנועה החדשה מרצבבחירות לכנסת ה18, ולא נבחרה לכנסת לאחר שהתנועה החדשה מרצ זכתה ב3 מנדטים בלבד. לאחר הבחירות דיברה על כך שהיא מתכוונת לעמוד בראשות מפלגה בבחירות הבאות. במהלך תקופה זו הגישה את התוכנית "ראש בראש" בערוץ הכנסתביחד עם העתונאי חגי סגל, למדה לימודי דוקטורט בחוג למגדר באוניברסיטת בראילן ולימדה קורס "סחר בבניאדם וזכויותאדם" במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן. כמו כן עמדה בראש קבוצת דיון במכון ון ליר ל"שינוי חברתי באמצעות חקיקה".

ב18 במרץ 2015, לאחר פרסום תוצאות הבחירות לכנסת העשרים שבהן מרצ זכתה ב4 מנדטים, הודיעה גלאון על התפטרותה על מנת לאפשר את כניסתה לכנסת של תמר זנדברג הממוקמת במקום החמישי ברשימה.‏.

גלאון מרבה לפעול בנושאי נשים וקידום שוויון מגדרי ולהחמרת הענישה כנגד עבירות של אלימות נגד נשים. היא הייתה יו"ר "ועדת הכנסת למאבק בסחר בנשים".

בנוסף היא מגלה עמדות עקביות של הגנה על זכויות האזרח בישראל ובשטחים, וידועה כידידת קהילת הלהט"ב בזכות חקיקה ותמיכה פומבית במצעדי הגאווה ובמאבק לשוויון זכויות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

בן עמי א', אותה הגברת בשינוי הדרך, ביוגרפיה פוליטית ציפי ליבני, סטימצקי , (2019)

א' גבאי, הכל אפשרי, הוצאת ספרי חמד, תשע"ט-2019

ששון ש', החילוניות החדשה, הוצאת רסלינג, (2019)