‏290.00 ₪

תוכן עניינים

תוכן עניינים.. 2

מבוא. 4

היווצרות מנהרות הכותל. 5

תולדות מחקר האתר. 6

מבנים במתחם המנהרות. 7

התעלה החשמונאית. 7

בריכת הסטרותיון 8

שער וורן 8

האולם ההרודיאני 9

המחצבה. 10

הכותל המערבי 11

הרחוב המרוצף. 12

מול קודש הקודשים.. 14

הגשר הגדול וקשת וילסון 14

מעבר הסתרים.. 15

הכנסייה הצלבנית. 16

המדרסה הממלוכית ודגם הר הבית. 16

מנהרת משרד הדתות. 17

מנהרת המוצא. 17

היכל התקופות. 19

תוכניות עתידיות. 19

ביבליוגרפיה. 21

נספחים.. 23

גלריה. 23

מנהרות הכותל הן מערך חללים ומחילות תת-קרקעיות מתקופות שונות לאורך תוואי הכותל המערבי, מתחת לבתי הרובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים. במתחם מבנים מתקופת בית שני, מימי הביניים ומהעת החדשה. ציר הליכה אופקי מחבר את החללים והמחילות, מעניק למבקר חוויה של מסע לאורך ציר הזמן ההיסטורי, ונחשב לאחד מאתרי התיירות הפופולריים בישראל. האתר, כנקודת חיכוך רגישה מבחינה דתית בין אוכלוסייה מוסלמית ויהודית, הביא לא פעם לתסיסה, שהגדולה בהן הייתה מהומות מנהרת הכותל בשנת 1996. פרויקט חשיפת הכותל המערבי לכל אורכו לאחר מלחמת ששת הימים, במטרה לאפשר לכל יהודי לגשת אל הכותל ללא הפרעה וללא מכשול, היה יוזמה של משרד הדתות. האתר מנוהל כיום על ידי הקרן למורשת הכותל המערבי[1].

הכניסה למנהרות הכותל היא מן הקצה הצפוני של רחבת הכותל המערבי, ממנה עוברים דרך שורת חללים ממערב למזרח, עד לנקודת החיבור עם הכותל המערבי. מנקודה זו המשך ההליכה במנהרות הוא בקו ישר צפונה, עד לפינה הצפונית-מערבית של הר הבית. לכל אורך הדרך אין מעבר למתחם הר הבית. החללים כוללים מסדרון וכנסייה מימי הביניים, גשר וחדרי פאר מתקופת בית שני, בתי מגורים, בורות מים, מחצבה, תעלה מן התקופה החשמונאית ועוד. חללים אלה חוברו על מנת לאפשר מעבר רציף של מבקרים לאורכו של המערך.

פסגת הר המוריה, עליה עמד קודש הקודשים, שוכנת פחות-או-יותר במחצית אורכו של הכותל המערבי, במרחק של כמאה מטרים מזרחה מהקיר. עם הכשרתן של מנהרות הכותל אותר חדר קטן, ששימש תמיכה לבתים שמעליו, בנקודה המדויקת מול קודש הקודשים. חדר זה הפך לאתר תפילה והדלקת נרות, וכן יש התוחבים פתקים דווקא בין חריצי הכותל שם. בשנות ה-90 החלו מים לדלוף מבין אבני הכותל בחדר זה, דבר שעורר התרגשות עצומה על כי "הכותל בוכה על החורבן". נראה כי הנזילה נוצרה מעליית מפלס המים בבור אגירה השוכן בחלקו הפנימי של הר הבית. עם ירידת המפלס לאחר שנים ספורות, נעלמה גם הנזילה.

הגשר הגדול וקשת וילסון  

הכניסה להר הבית ממערב בתקופת בית שני התאפשרה בשני מפלסים:

1. המפלס הנמוך - ממפלס הרחוב המרוצף דרך שער, אל מתחת לרחבת הר הבית, ומשם למעלה בגרם מדרגות תת-קרקעי.
2. המפלס הגבוה - דרך גשר או מחלף, ישירות לרום מפלס רחבת הר הבית.

הכניסה ממפלס הרחוב התאפשרה דרך שער ברקלי, ששרידיו שוכנים היום בקצה עזרת הנשים של רחבת התפילה בכותל, או דרך שער וורן השוכן בתוך מנהרות הכותל לעיל. הכניסה אל המפלס העליון התאפשרה דרך הגשר הגדול מעל קשת וילסון, או דרך המחלף המכונה 'קשת רובינסון'. הגשר גם שימש להעברת אמת המים במפלס אחיד מהעיר העליונה אזור הרובע היהודיוהרובע הארמני של ימינו לתוך הר הבית. הגשר והמחלף נהרסו עם חורבן בית המקדש, וגם השערים יצאו מכלל שימוש. נראה שהגשר שוקם במאה השנייה או השלישית על ידי הרומאים, ושימש מעבר למקדש הפגני שייתכן כי בנו הרומאים במקום בית המקדש החרב. במאה ה-13, כשהממלוכים "קברו" את הגיא ופילסו את גבעות העיר, נקברו גם הגשר הגדול ושער וורן.

בביקור במנהרות הכותל ניתן לראות את המפלס העליון של הגשר הגדול, "הרוכב" על תוואי הגשר היהודי ההרוס מימי בית שני. ניתן לרדת למפלס התחתון ולראות את אמנות הגשר היהודי הנשענות על תחתית הגיא. קשת וילסון, שתארוכה שנוי במחלוקת, מחברת את הגשר הגדול לכותל המערבי. ניתן לראותה הן בביקור במנהרות הכותל, והן משמאל לעזרת הגברים ברחבת התפילה של הכותל. הקשת נתגלתה בידי צ'ארלס וילסון, ונחקרה בהמשך בידי צ'ארלס וורן.

צמוד לשרידי הגשר הגדול, מתחת לרחוב השלשלת, עובר מסדרון רחב ומקורה בקמרון חבית. הוא נמשך מרחוב הגיא עד לקשת וילסון לאורך כמעט 70 מטרים. לדעת דן בהט נבנה הקמרון החביתי בתקופה הממלוכית, במאה הארבע-עשרה. לדעת אלכסנדר און ושלומית וקסלר-בדולח נבנה הקמרון בתקופה האומאית, במאה השביעית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

דן בהט, מנהרות הכותל המערבי, הוצאת משרד הביטחון, ירושלים

דן בהט ואבי סולומון, חידושים בחפירות מנהרת הכותל המערבי, מחקרי יהודה ושומרון, דברי הכנס ה- 11, אריאל, עמ' 181-185

דן בהט ואבי סולומון, מקווה קדום במנהרת הכותל', חידושים בחקר ירושלים 9, עמ' 83-104