‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא.. 4

ילדות ונעורים, רקע משפחתי. 4

שנות השישים.. 5

הסנדק.. 6

תקופת הזוהר, תחילת שנות ה-70. 6

אפוקליפסה עכשיו. 7

הנפילה. 8

שנות ה-80. 9

שנות ה-90 ולאחריהן. 9

סגנון והשפעה. 10

עיסוקים חוץ קולנועיים.. 12

פרסים וכיבודים.. 13

משפחתו. 13

פילמוגרפיה. 14

אפוקליפסה עכשיו. 18

עלילה. 18

פתיחת הסרט.. 18

המפגש עם קולונל קילגור. 19

המסע במעלה הנהר נאנג. 20

קולונל קורץ. 21

נאמנות לספרו של קונרד ומקורות השראה נוספים.. 22

גרסאות הסרט השונות.. 23

סיומים וכותרות.. 23

גרסת הבמאי וגרסאות נוספות.. 23

הפקת הסרט.. 24

כתיבת התסריט.. 24

קדם הפקה. 25

צילומי הסרט.. 25

שלבי הפקה סופיים.. 26

נושאים, פרשנות וביקורת.. 27

אזכורים בתרבות הפופולרית.. 28

הפסקול. 29

שחקנים עיקריים.. 29

צוות סירת המשמר. 29

אנשי צבא ארצות הברית, וסוכנות הביון. 30

קורץ ואנשיו. 30

דמויות שונות. 30

ניתוח של סיפור המסע. 32

תיאור המסע. 33

על מתן משמעות וההמפגש עם קורץ בסרט. 36

דמדומי האלים ואפוקליפסה עכשיו 37

ביבליוגרפיה. 48

פרנסיס פורד קופולה הוא במאי קולנוע, תסריטאי ומפיק קולנוע, מחשובי במאי הקולנוע האמריקנים.

קופולה הוא בן דור הצעירים בוגרי בתי הספר לקולנוע, שהגיעו לקדמת היצירה הקולנועית בארצות הברית בשנות ה-70, לצד ג'ורג' לוקאס ומרטין סקורסזה. הוא יצר סדרה של סרטים מצליחים בשנות ה-70 בהם "השיחה", "הסנדק" ו"הסנדק 2", שהביאו אותו למעמד של במאי על ולהקמת אולפן משלו "אמריקן זואיטרופ". מאמצע שנות ה-70 היה מעורב בהפקות יקרות ומסובכות שהביאו אותו אל סף פשיטת רגל, ולכישלונות מסחריים ואומנותיים. בעוד ש"אפוקליפסה עכשיו", שהפקתו המסובכת והרת האסונות הביאה את קופולה למשבר כלכלי ואישי, הצליח לבסוף להחזיר את ההשקעה הכספית שהשקיע בו קופולה, ונחשב לאחד משיאי יצירתו, הרי שכישלונות נוסח "אחד מהלב" הביאו אותו למשבר פיננסי ויצירתי. גם במהלך שנות ה-90 והעשור הראשון של המאה ה-21 המשיך קופולה ביצירת קולנוע מוערך ואיכותי, וביים סרטים כגון "דרקולה" ו"נעורים ללא נעורים", הזוכים להצלחה ולתשבחות המבקרים, אם כי אינם זוכים למעמד בו זכו יצירותיו החשובות בשנות ה-70.

בשנת 1970 חיפשו אולפני פאראמונט במאי שייצור את הסרט "הסנדק" לאחר שהזכויות על הספר נרכשו ממריו פוזו. קופולה, שהיה עדיין שקוע בחוב אישי בשל THX 1138, נראה כבחירה הטובה לתפקיד, בשל מוצאו האיטלקי. בתחילה היסס קופולה אם לקבל את ההצעה, אך בעצתו של לוקאס הסכים להצעה והחל בהסרטה. "הסנדק" צולם בעיקר ברחובות ניו יורק בהם התרחשה עלילת הסרט אך גם בקליפורניה, נוואדה וסיציליה. התוצאה הייתה אפוס עשיר מבחינה חזותית, הסוקר התפתחויות בחייה של משפחה אמריקנית ממוצא איטלקי, השייכת למאפיה, מנקודת הראות של המשפחה. הסרט כלל שחזור מדויק של שנות ה-40, סצינות המונים וסצינות אינטימיות, סצינות אלימות, ומהווה מפגן של יכולת קולנועית יוצאת דופן. כאשר יצא הסרט לאקרנים, הוא היה ללהיט ענק. הסרט צולם בתקציב של שישה וחצי מיליון דולר, והכניס מאתיים ארבעים וחמישה מיליון דולר. הסרט זכה לשבחי הביקורת, ופולין קייל רבת ההשפעה השוותה את קופולה לז'אן רנואר - "גם לקופולה יש 'עין עוקפת' הרואה את הכל בבת אחת, וגם הוא מוצא דרך להציג את הדברים במכה אחת. וגם אצל קופולה יש שילוב מוזר של רוך פסטורלי עם אלימות קיצונית"‏. גם כיום נחשב הסרט על ידי מרבית המבקרים לאחד מגדולי הסרטים שצולמו אי פעם‏. הסרט העניק לקופולה את פרס האוסקר השני שלו, על התסריט המעובד בשיתוף עם מריו פוזו, וכן מועמדות לפרס האוסקר כבמאי הטוב ביותר. כן זכה הסרט בפרס האוסקר כסרט הטוב ביותר, ומרלון ברנדו זכה בפרס השחקן הטוב ביותר. בזכות הצלחה זו הפך קופולה לאדם עשיר, ויכול היה, למעשה, לקדם את הרעיונות שבבסיס חברת "אמריקן זואיטרופ" - יצירת סרטים בתקציב בלתי מוגבל, עם חופש אומנותי בלתי מוגבל. קופולה היה במצב בו יכול היה להכתיב לאולפנים הגדולים את רצונותיו, ולעבוד מחוץ ל"שיטה"‏. מצב זה הביא את קופולה ליצירת מספר סרטים נוספים, אם בעצמו, ואם באמצעות חברת ההפקה שלו, שהיוו אבן דרך בקולנוע האמריקני והעולמי.

הצלחת "הסנדק" הביאה לכך שכל סרט שנשא את הכתובית "פרנסיס פורד קופולה מציג..." היה להצלחה מיידית‏‏‏. קופולה ניצל מצב זה היטב. הוא הפיק עבור ידידו, ג'ורג' לוקאס את הסרט אמריקן גאפיטי שהיה להצלחה. קופולה כתב את התסריט לסרט "גטסבי הגדול", ובשנת 1973 צילם את יצירת המופת "השיחה", הנחשבת לאחד מסרטיו הגדולים. בסרט זה מגלם ג'ין הקמן טכנאי הקלטות פרנואידי, המתמחה בהאזנות סתר, ומובל לטרגדיה אישית, לאחר שהוא מגלה מעורבות רגשית בענייני האנשים שאת שיחותיהם הוא מקליט. הסרט היה להצלחה ביקורתית וקופתית, זכה בשלוש מועמדויות לפרס האוסקר, וכן בפרס דקל הזהבבפסטיבל קאן‏‏‏ בשנת 1974 צילם את "הסנדק 2". בתחילה התנגד קופולה להצעות אנשי חברת פאראמונט, בעלי הזכויות, לבימוי הסרט. אך לבסוף סוכם כי יקבל יד חופשית מבחינה אומנותית, יפיק את הסרט באמצעות חברת "אמריקן זואיטרופ", ועל אף שהמימון יגיע מ"פאראמונט", יהיה זכאי ל-13 אחוזים מרווחי הסרט‏‏‏. התוצאה הייתה יצירת מופת נוספת, שרבים מהמבקרים סבורים כי עלתה אף על קודמתה. "הסנדק 2" היה פוליטי יותר באופיו. הוא התרחש בשתי נקודות זמן - עלייתה של משפחת קורליאונה לגדולה במאפיה בניו יורק בתחילת המאה ה-20, וניסיון המאפיה לחבור אל גורמי כוח בקובה בימיו האחרונים של הרודןפולחנסיו באטיסטה. אל מול הסיפור האישי של "הסנדק" ומשפחתו, הוצגו מנגנוני הכוח באמצעותם הגיעה משפחת קורליאונה לעמדת השפעה בארצות הברית, ב סבוכה ומתוחכמת. [1]

"הסנדק 2" זכה בחמישה פרסי אוסקר, שלושה מהם הבמאי הטוב ביותר, הסרט הטוב ביותר והתסריט המעובד הטוב ביותר הוענקו לקופולה עצמו. בטקס פרסי האוסקר של שנת 1974 היה קופולה לבמאי הראשון ששני סרטים בבימויו מתמודדים על "הסרט הטוב ביותר" "השיחה" ו"הסנדק 2". מבקרת הקולנוע פולין קייל כתבה "הן חברות הסרטים ימשיכו להתקיים וימשיכו לעשות סרטים בלעדיו, אך הוא, קופולה, החליט, כי הגיע הזמן להפוך את הסדרים. הוא לא רק חולם, אלא הוא עושה - משום שיש לו היום עוצמה, שם עילאי, אשראי, מזומנים, ידידים, גב - כל מה שהוא רוצה. בגיל 36 עומד פרנסיס פורד קופולה 'לדפוק' את 'השיטה' - הוא מתעתד להפוך לענק, למלך הקולנוע - אך למלך שהוא גם אמן."‏

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

זוהר קמפף "שחור לבן וגוונים של אפור במבע הקולנועי" מסגרות מדיה ג' 1 ירושלים

זאב רב-נוף, מסך גדול, הוצאת כתר

Jon Lewis, Francis Coppola and the New Hollywood, Duke University Press

Peter Cowie, Coppola, Scribner