‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי ההשלכות הבינלאומיות של מבצע קדש?

תוכן עניינים

שיטת המחקר

מבוא  

צה"ל  

מבצע קדש מלחמת סיני 

יחסי ישראל צרפת – מבצע קדש   

הברית המשולשת בריטניה צרפת ישראל  

ועידת סוור, הברית האנגלו-צרפתית עם ישראל  

לחץ בינ"ל - הנסיגה של ישראל בלחץ ארצות הברית וברית המועצות  

תוצאות המלחמה  

סיפורו של חייל במלחמה  

סיכום   

ביבליוגרפיה  

המפנה במהלך האירועים, שהוביל לבסוף למלחמה, התחולל כאשר ב-26 ביולי 1956 הכריזה מצרים בהנהגתו של גמאל עבד אל נאצר על הלאמת תעלת סואץ, דבר שפגע באינטרסים של בריטניה וצרפת וגרם למשבר בינלאומי שמדינת ישראל ידעה לנצלו כדי להסיר את האיום המצרי ולמגר את פעולות הפדאיון. [1]

יתרה מזו, להנהגה הישראלית נקרתה שעת כושר היסטורית, כאשר שתי המעצמות הגדולות האחרות, ארצות הברית וברית המועצות, היו שקועות בענייניהן ולא יכלו להתערב בפעולה המתוכננת. בארצות הברית עמדו להיערך ב-4 בנובמבר הבחירות לנשיאות, שבהן הנשיא המכהן, דווייט אייזנהאואר, התמודד על תקופת כהונה שנייה נגד עדלי סטיבנסון, ולא יכול היה להתפנות למהלכים בינלאומיים אסטרטגיים. ברית המועצות הייתה שקועה באותה עת בדיכוי מזוין של המרד ההונגרי שפרץ באוקטובר 1956, ובין 23 באוקטובר ל-3 בנובמבר לחמו מורדים בכל רחבי הונגריה נגד כוחות ברית המועצות, ולאחר מכן המרד אף החריף. השעה הייתה כשרה לפעולה משותפת של ישראל יחד עם צרפת ובריטניה.

כבר קודם לכן, בוועידת ורמאר, נקשרו קשרים ביטחוניים בין צרפת לישראל, ועתה הגיעה העת להדקם ולצרף את בריטניה. ב-25 בספטמבר 1956 התכנסה בארמון סן ז'רמן שממערב לפריז ועידה חשאית ישראלית-צרפתית, אשר לימים קיבלה את השם ועידת סן ז'רמן. מצד ישראל השתתפו בוועידה הרמטכ"ל משה דיין, אליו נלווה ראש לשכתו אל"מ מרדכי בר-און, וכן שרת החוץ גולדה מאיר, שר התחבורה משה כרמל ומנכ"ל משרד הביטחון שמעון פרס. מצד צרפת השתתפו בוועידה שר החוץ כריסטיאן פינו, שר ההגנה מוריס בורז'ס-מונורי וקצינים בכירים. הוסכם כי ישראל תצא למבצע נרחב בסיני שישמש כעילה לצרפת ולבריטניה[2] להתערב בכוח. כן סוכם כי אם הפעולה הצרפתית-בריטית לא תצא לפועל, יובטח סיוע צבאי צרפתי מסיבי לישראל. הצרפתים הודיעו בשמם של הבריטים, באופן בלתי רשמי, כי בריטניה לא תפעיל את הסכם ההגנה שלה עם מצרים במקרה של תקיפה ישראלית. בעקבות החלטות הוועידה הוקם מטה משותף לצה"ל ולצבא צרפת, והגנרל מוריס שאל הגיע לישראל ב-2 באוקטובר 1956 לשם בדיקת צרכיה הצבאיים המידיים של ישראל. הכול היה בשל עתה להסכם משולש צרפתי-בריטי-ישראלי. [3]

ב-22 באוקטובר יצאו לצרפת בחשאי ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון בלוויית הרמטכ"ל משה דיין ומנכ"ל משרד הביטחון שמעון פרס וראש אג"מ מאיר עמית. מסעם נועד לקיום פגישה משולשת ישראלית-צרפתית-בריטית, ולדיון בפעולה צבאית משותפת נגד מצרים. המפגש נערך בפרבר סוור Sevres שליד פריז. לימים, כשפורסמו פרטי הפגישה, ניתן לה הכינוי "ועידת סוור". מצד צרפת השתתפו בוועידה ראש הממשלה גי מולה, שר החוץ כריסטיאן פינו Christian Pineau, שר ההגנה מוריס בורז'ס-מונורי ורמטכ"ל צבא צרפת. מצד בריטניה השתתפו בוועידה שר החוץ סלווין לויד Selwyn Lloyd וסגן שר הממונה על השירותים החשאיים. [4]

אף שבריטניה לא שׂשׂה לשתף פעולה עם ישראל, במיוחד על רקע חששה ממתקפה ישראלית בירדן, שעמה היה לבריטניה הסכם הגנה, הגיעו שלושת הצדדים אחרי שלושה ימים להסכם על מהלך המלחמה – ביצועם של מבצע קדש הישראלי ושל מבצע מוסקטר הבריטי-צרפתי. [5]

על פי ההסכם, תפתח ישראל ב-29 באוקטובר 1956 בפעולה צבאית נרחבת נגד מצרים, שבה תכבוש את חצי האי סיני ותגיע עדתעלת סואץ. למחרת יכריזו צרפת ובריטניה על אולטימטום לישראל ולמצרים להסכים תוך 12 שעות להפסקת אש, ולנסיגת הכוחות הישראלים והמצרים מגדות התעלה כדי שכוחות צרפת ובריטניה יתפסו עמדות בגזרת התעלה בתווך שבין ריכוזי הכוחות. בהנחה שמצרים לא תסכים לתנאי האולטימטום, יפתחו שתי המעצמות ב-31 באוקטובר בפעולה צבאית נגד מצרים כדי להשתלט על אזור התעלה. לאמתלה זו לכניסתם של צרפת ובריטניה למערכה, שהייתה רעיון שהגה הגנרל מוריס שאל, ניתן לימים הכינוי "העילה הישראלית".[6]

כמו כן הוסכם בוועידת סוור כי ישראל לא תתקוף את ירדן בעת המבצע, אך אם ירדן תתקוף את ישראל, בריטניה לא תפעיל את הסכם ההגנה ההדדי שבינה לבין הממלכה. צרפת הסכימה להגיש סיוע לישראל, כולל הצבת מטוסים צרפתיים על אדמת ישראל וצי צבאי להגנת חופיה.

פרק עלום בוועידת סוור, שנחשף שנים רבות לאחר מכן, היה הסכמתה של צרפת לסייע בהקמת הכור הגרעיני בדימונה. אחרי שבן-גוריון ודיין סיכמו עם נציגי צרפת ובריטניה בוועידה את מהלכי המבצע נגד מצרים, עצר שמעון פרס את המהלך, וביקש לשוחח עם השרים הצרפתיים. פרס רמז להם כי לא יהיה מבצע צבאי ללא הבטחה לכור גרעיני לישראל. לדבריו נזקקת ישראל לכור גרעיני אם תופקר בעתיד להילחם לבדה על חייה. הצרפתים נתנו הסכמה עקרונית, מבלי שנחתם הסכם. רק לאחר היסוסים והתלבטויות מצד צרפת ומאמצי שכנוע ישראלים, נחתם לבסוף בשלהי 1957 הסכם צרפתי-ישראלי חשאי להקמת הכור.‏‏‏

הציבור בישראל לא ידע כלל על הברית המשולשת שנכרתה בוועידת סוור בדבר היציאה למבצע המשולב עם צרפת ובריטניה, והפרטים החלו להיוודע לו בהדרגה רק לאחר המלחמה.

ב-26 באוקטובר החל בישראל גיוס מילואים נרחב, אך שקט, וב-29 באוקטובר פתח צה"ל במבצע, שקיבל את השם "מבצע קדש".

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

G. C. Peden, "Suez and Britain's Decline as a World Power," Historical Journal 

דוראן מייקל, מבצע קדש, צומת סואץ. הוצאת סלע מאיר (2023)

מרגרט מקמילן, מלחמה- כיצד עיצבו אותנו סכסוכים. הוצאת עם עובד, תל אביב (2023)

חיים אסא יוסף אגסי, על המלחמה, הוצאת משכל