עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון פרשנות צוואות, פירוש צוואה בדיני ירושה לעומת חוזה (10219)


‏290.00 ₪

58 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 10219
סמינריון פרשנות צוואה, התחקות אחר רצון המצווה, פרשנות צוואות בדיני ירושה לעומת חוזה

היו אתם הראשונים לרכוש עבודה אקדמית זו! (וגם האחרונים אם תרכשו בנוסף גם בלעדיות). 

 

תוכן העניינים

מבוא. 3

צוואות – רקע כללי 4

הצוואה בדין הישראלי 5

הסדר שאינו מניח את הדעת. 5

פרשנות בצוואות. 6

פרשנותה של צוואה משותפת והדדית. 7

התכלית הסובייקטיבית. 9

פרשנות תכליתית. 10

משפט משווה הפרשנות התכליתית באירופה. 13

הפרשנות התכליתית בארצות-הברית. 15

פרשנות צוואה לאור “אומד-דעתו” של המצווה. 19

מתי פונים ל ‘אומד הדעת’ של המצווה – מהצוואה ומהנסיבות. 22

המאבק הפרשני בין לשון ההוראה לבין המטרה שעמדה בבסיסה. 29

“פרשנות כפולה” – פירוש מילים בצוואה בשונה ממשמעותן הפשוטה. 30

פירושה של צוואה החסרה הוראת הנחלה. 36

“זכות עקיבה” בהוראות הצוואה. 36

צוואה המפרטת את הרכוש, אך חסרה הוראות מצוות. 39

פרשנות ביטוי בצוואה אחרת. 39

תורת ‘הסרת האבסורד’ 40

צוואה הניתנת לפירושים שונים. 40

העדר מסוימות והעדפת פירוש מקיים. 41

מספר פירושים שכולם מקיימים. 41

אומד הדעת בצוואה חלקית - 42

צוואה ישנה, שסביר שהמצווה שכח מקיומה. 42

לשון הצוואה. 43

בדיקת לשון הצוואה – רק לאחר שברור שזו צוואה. 44

כותרת המסמך – “מסמך והתחייבות”. 44

צוואה שהיא “הצהרה בלתי-חוזרת”. 50

טקס קריאת צוואה. 51

פשרנות צוואה והסתייגות מפס"ד אפרופים : חוזה לעומת צוואה. 52

לשון ברורה. 53

הצעת החוק של חבר הכנסת יריב לוין לתיקון סעיף 25(א), בכדי שיבטל את פסק דין אפרופים.. 54

דעת המלומדים והפסיקה בהתייחסויות לתיקון 54

ביבליוגרפיה. 56

 

כדי להגדיר ולקבוע מהו “אומד-דעתו” של המצווה ביחס למנוח או לביטוי בצוואה – יש תמיד חשיבות להקשר הניסוחי הכללי או לנסיבות העובדתיות הספציפיות של כל מקרה ומקרה.

 

להלן נבחן את המקרים בהם נעשית הפניה ל”אומד-הדעת” של המצווה, ואת השימוש בנסיבות ובלשון הצוואה לבחינת “אומד-דעת” זה. [1]

 

מתי פונים לכל אחת מהאפשרויות המנויות בסניף ובאיזה סדר קדימות – היטיב להגדיר זאת כב’ השופט שילה באופן סכמתי וברור, וכדלקמן:

 

* ההוראה ברורה וחד-משמעית – יש לקיימה ככתבה וכלשונה.

 

* ההוראה טעונה פירוש – לך אל כוונת המצווה כפי שהיא משתמעת מתוך הצוואה.

 

* ההוראה אינה משתמעת מתוך הצוואה – בדוק את כוונת המצווה העולה מתוך הנסיבות.

 

* בדיקת “אומד-הדעת” מעלה כי ההוראה מקבלת יותר מפירוש אחד – וכל הפירושים סבירים במידה שווה – הרי בהתאם לסעיף 54(ב) יש להעדיף את הפירוש המקיים אותה הוראה, על פירוש, שעל-פיו היא בטלה.

 

* קיימים מספר פירושים הסבירים במידה שווה, וכולם מקיימים אותה – אם כי כל אחד בדרך משלו – ההוראה בטלה, בהתאם לאמור בסעיף 33 לחוק – “הוראת צוואה שאין לראות מתוכה למי ציווה המצווה או מה ציווה…”.

 

* אין אף פירוש סביר להוראה – ההוראה בטלה בהתאם לאמור בסעיף 33 לחוק.

 

בערעור בעניין טלמצ’יו קובע הנשיא ברק כי במתח הפנימי שבין “הגוף” (הטקסט) של הצוואה) לבין “הנשמה” (אומד-דעת המצווה), יש ליתן, בפרשנות הצוואה, משקל מיוחד ל”נשמה”. הטעם לכך הוא: האינטרס היחיד הראוי להגנה בצוואה הוא רצונו של המצווה. אין אינטרס הסתמכות ראוי להגנה, של היורשים על-פי הצוואה, או של כל אדם אחר.

 

אולם, גבול הפרשנות הוא גבול הלשון, ועל הפרשן למצוא “נקודת אחיזה ארכימדית” בגוף הטקסט. לשון הטקסט אינה חייבת להיות מפורשת – והיא יכולה להיות משתמעת.

 

השאלה שצריך בית-המשפט לשאול אינה מה המובן של לשון הצוואה לקורא הסביר, אלא מהו המובן שהמצווה ביקש ליתן לצוואתו. אמת, הרצון שיש להתחשב בו אינו רצון ערטילאי וכמוס, אלא רצון שניתן להגשים אותו באמצעות לשון הצוואה. אך לשון זו צריך להבין על רקע רצונו (הסובייקטיבי) של המוריש ולא על רקע הבנתו (האובייקטיבית) של הקורא.

 

גישות השולטות כיום בנושא פרשנות צוואות מתירות חקר אומד-דעת המוריש מעבר לכתוב בצוואה, אפילו לכאורה אומד-דעתו של המצווה ברור מתוך הצוואה. אולם יש לזכור כי גם לגישה מרחיבה זו יש גבולות, הצוואה הינה הבסיס ויש לפרשה, אפשר להסבירה, לתקנה ואולי אף לגרוע או להוסיף לה, אולם אין לכתוב צוואה אחרת במקומה.

 

החזקה שכוונת המוריש מתבטאת בלשונו היא חזקה ומכאן שניתנת לסתירה. כלל זה תקף אם מגיעים למסקנה שהכוונה מנוגדת ללשון הצוואה.

 

בעניין פלונית נ’ פלונית ציין בית-המשפט, כי מעיון בפסיקת בית-המשפט ובמאמרי מלומדים, נגלית התלבטות בסוגיית פירוש צוואה. פעם נאחזים בגישה המקפידה על הצמדות למילה הכתובה ופעם בזו המעדיפה בחינת הנסיבות החיצוניות לצוואה על קריאתה הלשונית הפשוטה. יש שהולכים בדרך דו-שלבית, ורק אם עולו תהיות מפשט הכתוב, דורשים את הכתוב על-פי נסיבות המקרה, ויש לשאוחזים בכניסה ויציאה בו-זמנית מלשון הצוואה והנסיבות החיצוניות, כדי להקיש על אומד דעת המצווה. עם זאת, בכל מקרה ברור, כי מה שמנחה את כולם בכל הקשור לרשנות הצוואה הוא הרצון לעמוד על אומד דעת המצווה.

 

בעניין א.נ. הונחה בפני בית-המשפט צוואתו של המנוח, כאשר המתנגדים לקיום הצוואה היו ילדיו מנישואין קודמים.

 

המנוח הותיר אחריו צוואה הדדית – שלו ושל התובעת. הצוואה הורתה, כי היה ואחד מבני-הזוג ילך לבית עולמו ראשון הוא ינחיל את רכושו, מכל סוג שהוא, לבן-זוגו שיוותר בחיים. אולם במידה ובני-הזוג ילכו לעולמם באותו מועד,יזכו ילדיהם בחלקים שווי ם מהעיזבון.

 

ילדי המנוח טענו, כי במספר רב של הזדמנויות אמר המנוח, שבכוונתו להוריש את רכושו לילדיו – הנתבעים. כמו כן נטען, כי בית-המשפט אינו מוגבל ללשון הצוואה בלבד והוא רשאי ללמוד על אומד דעת המצווה מכל מקור אמין אחר. לפיכך, יש לקרוא אל תוך הצוואה את רצונו האמור כך שהנתבעים, ילדיו של המנוח, יזכו בכל מקרה בחלק מעיזבונו.

 

בית-המשפט סקר את ההלכה הפסוקה ששלטה בכיפה לאורך השנים, לפיה נכון לבחון תחילה את אומד דעת המצווה כפי שמשתמע מתוך לשון הצוואה. רק אם אחרי בחינה זו מתברר כי הצוואה עודנה טעונה פרשנות, כי אז בוחנים את אומד דעת המחווה כמשתמע מנסיבות חיצוניות. דרך זו קרויה “תורת שני השלבים”: בשלב הראשון, פרשנת פנימית מתוך הצוואה, ורק אם הצוואה עצמה לא נותנת מעה פונים בשלב השני לנסיבות חיצוניות.

 

ברם, בע”א איזבל טלמצ’יו נ’ האפוטרופוס הכללי, פ”ד נג’, 817 , הציג כב’ הנשיא אהרון ברק דרך פרשנות אחרת והיא ה”חד-שלבית” לאמור: הליך חד שלבי הממזג את שלב הפרשנות הפנימית והחיצונית יחדיו. בהתאם לדרך זו, הפרשן רשאי לפנות לנסיבות חיצוניות באופן חופשי, ללא מגבלות פורמליות, גם כאשר לשון הטקסט המשפטי ברורה.

 

יחד עם זאת, קבע בית-המשפט כי הפרשנות בה מחזיקים הנתבעים הינה מרחיקת לכת, ואינה מתיישבת עם ההלכה שנתגבשה במסגרת פסק-דין טלמצ’יו. אמנם בהתאם לפרשת טלמצ’יו, אין לדרוש שהפרשן ילמד על רצון המצווה מתוך לשון הצוואה, אולם נדרש שהפרשן יוכל להגשים את הרצון באמצעות הלשון. [2]

 

במקרה הנדון הפרשנות המוצעת אינה מתיישבת עם לשון הצוואה, ובית-המשפט לא שוכנע כי במקרה זה קיים חסר בצוואה המאפשר הגשמת הרצון באמצעות הלשון החסרה, רצון שניתן ללמוד עליו מראיות חיצוניות. במקרה שלנו קבלת הפרשנות המוצעת על-ידי הנתבעים כמוה ככתיבת צוואה חדשה, במנותק מרצון המצווה כפי שעולה באופן ברור מלשון הצוואה עצמה.

 

עוד הוסיף בית-המשפט, כי בשונה מצוואה רגילה הרי שבמקרה הנדון קיימת צוואה הדדית, כך שעל כללי הפרשנות יש להוסיף כללים הרלוונטיים לצוואה הדדית. לעומת צוואה ‘רגילה’ אותה יש לפרש לפי אומד דעתו של המצווה בלבד (סעיף 54(א) לחוק הירושה, שם ניתן ללמוד על אומד דעתו של המצווה מלשון המצווה ומנסיבות עריכת הצוואה, הרי שבפרשנותה של צוואה משותפת והדדית יש לברר את אומד דעתם של שני המצווים כאילו היו הם אחד.

 

בית-המשפט קבע כי הצוואה במקרה הנדון הינה ברורה ונהירה, ומלשון הצוואה ניתן בנקל להבין את אומד דעתם של המצווים. רצונם של בני-הזוג היה לדאוג האחד לרווחת השני, במידה ומי מהם ילך לעולמו בטרם בן-זוגו, וכי רק למקרה ושניהם ילכו לבית עולמם יחד, כי אז יירשו אותם ילדיהם בחלקים שווים. ויש להעדיף את הרצון העולה ברורות מהצוואה על פני “רצון” העולה מאמירות שבעל פה. כל קביעה אחרת כמוה כחתירה תחת מוסד הצוואה.

 

ממכלול הראיות שהובאו וכך גם מהצוואה עצמה עולה כי המנוח הבין היטב את משמעות הצוואה ואת דרך עריכתה. כמו כן נקבע שאין להתעלם משבע השנים שחלפו ממועד החתימה על הצוואה ועד למותו של המצווה, כאשר בזמן לא מבוטל זה יכול היה המנוח לבקש לשנות את צוואתו כך שתכלול את ילדיו, לו רצה בכך, ומשלא עשה כן, לא נותר אלא לקבל את הצוואה ככתבה וכלשונה.

 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

שלי קרייצר לוי ואיילת בלכר פריגת "הנה היה אדם ואיננו" על פרשנות צוואה, נשמה חסרה, וכבוד המת", כתב עת "הון משפחתי", , כרך א, מס' 

שחר ליפשיץ ואלעד פינקלשטיין, "מבט הרמניוטי על פרשנות חוזים", משפטים מג

ברק, א' (תשס"א). פרשנות במשפט (פרק 5, פרשנות הצוואה) 69.

ניר קידר "המהפכה הפרשנית: עלייתה של שיטת הפרשנות התכליתית בישראל", עיוני משפט כו 737, תשס"ג.

יעקוב בזק "מגמות חדשות בדיני צוואות", קרית המשפט ג 247, תשס"ג

 

Theo bald on Wills (12th ed, by O.R. Marshall, London


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏290.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)