‏290.00 ₪

מבוא. 

צוואות – רקע כללי 

הצוואה בדין הישראלי 

הסדר שאינו מניח את הדעת. 

פרשנות בצוואות. 

פרשנותה של צוואה משותפת והדדית. 

התכלית הסובייקטיבית. 

פרשנות תכליתית. 

משפט משווה הפרשנות התכליתית באירופה. 

הפרשנות התכליתית בארצות-הברית. 

פרשנות צוואה לאור “אומד-דעתו” של המצווה. 

מתי פונים ל ‘אומד הדעת’ של המצווה – מהצוואה ומהנסיבות. 

המאבק הפרשני בין לשון ההוראה לבין המטרה שעמדה בבסיסה. 

“פרשנות כפולה” – פירוש מילים בצוואה בשונה ממשמעותן הפשוטה. 

פירושה של צוואה החסרה הוראת הנחלה. 

“זכות עקיבה” בהוראות הצוואה. 

צוואה המפרטת את הרכוש, אך חסרה הוראות מצוות. 

פרשנות ביטוי בצוואה אחרת. 

תורת ‘הסרת האבסורד’ 

צוואה הניתנת לפירושים שונים. 

העדר מסוימות והעדפת פירוש מקיים. 

מספר פירושים שכולם מקיימים. 

אומד הדעת בצוואה חלקית 

צוואה ישנה, שסביר שהמצווה שכח מקיומה. 

לשון הצוואה. 

בדיקת לשון הצוואה – רק לאחר שברור שזו צוואה. 

כותרת המסמך – “מסמך והתחייבות”. 

צוואה שהיא “הצהרה בלתי-חוזרת”. 

טקס קריאת צוואה. 

פשרנות צוואה והסתייגות מפס"ד אפרופים : חוזה לעומת צוואה. 

לשון ברורה. 

הצעת החוק של חבר הכנסת יריב לוין לתיקון סעיף 25(א), בכדי שיבטל את פסק דין אפרופים.

דעת המלומדים והפסיקה בהתייחסויות לתיקון 

ביבליוגרפיה. 

כדי להגדיר ולקבוע מהו “אומד-דעתו” של המצווה ביחס למנוח או לביטוי בצוואה – יש תמיד חשיבות להקשר הניסוחי הכללי או לנסיבות העובדתיות הספציפיות של כל מקרה ומקרה.

להלן נבחן את המקרים בהם נעשית הפניה ל”אומד-הדעת” של המצווה, ואת השימוש בנסיבות ובלשון הצוואה לבחינת “אומד-דעת” זה. [1]

מתי פונים לכל אחת מהאפשרויות המנויות בסניף ובאיזה סדר קדימות – היטיב להגדיר זאת כב’ השופט שילה באופן סכמתי וברור, וכדלקמן:

* ההוראה ברורה וחד-משמעית – יש לקיימה ככתבה וכלשונה.

* ההוראה טעונה פירוש – לך אל כוונת המצווה כפי שהיא משתמעת מתוך הצוואה.

* ההוראה אינה משתמעת מתוך הצוואה – בדוק את כוונת המצווה העולה מתוך הנסיבות.

* בדיקת “אומד-הדעת” מעלה כי ההוראה מקבלת יותר מפירוש אחד – וכל הפירושים סבירים במידה שווה – הרי בהתאם לסעיף 54(ב) יש להעדיף את הפירוש המקיים אותה הוראה, על פירוש, שעל-פיו היא בטלה.

* קיימים מספר פירושים הסבירים במידה שווה, וכולם מקיימים אותה – אם כי כל אחד בדרך משלו – ההוראה בטלה, בהתאם לאמור בסעיף 33 לחוק – “הוראת צוואה שאין לראות מתוכה למי ציווה המצווה או מה ציווה…”.

* אין אף פירוש סביר להוראה – ההוראה בטלה בהתאם לאמור בסעיף 33 לחוק.

בערעור בעניין טלמצ’יו קובע הנשיא ברק כי במתח הפנימי שבין “הגוף” (הטקסט) של הצוואה) לבין “הנשמה” (אומד-דעת המצווה), יש ליתן, בפרשנות הצוואה, משקל מיוחד ל”נשמה”. הטעם לכך הוא: האינטרס היחיד הראוי להגנה בצוואה הוא רצונו של המצווה. אין אינטרס הסתמכות ראוי להגנה, של היורשים על-פי הצוואה, או של כל אדם אחר.

אולם, גבול הפרשנות הוא גבול הלשון, ועל הפרשן למצוא “נקודת אחיזה ארכימדית” בגוף הטקסט. לשון הטקסט אינה חייבת להיות מפורשת – והיא יכולה להיות משתמעת.

השאלה שצריך בית-המשפט לשאול אינה מה המובן של לשון הצוואה לקורא הסביר, אלא מהו המובן שהמצווה ביקש ליתן לצוואתו. אמת, הרצון שיש להתחשב בו אינו רצון ערטילאי וכמוס, אלא רצון שניתן להגשים אותו באמצעות לשון הצוואה. אך לשון זו צריך להבין על רקע רצונו (הסובייקטיבי) של המוריש ולא על רקע הבנתו (האובייקטיבית) של הקורא.

גישות השולטות כיום בנושא פרשנות צוואות מתירות חקר אומד-דעת המוריש מעבר לכתוב בצוואה, אפילו לכאורה אומד-דעתו של המצווה ברור מתוך הצוואה. אולם יש לזכור כי גם לגישה מרחיבה זו יש גבולות, הצוואה הינה הבסיס ויש לפרשה, אפשר להסבירה, לתקנה ואולי אף לגרוע או להוסיף לה, אולם אין לכתוב צוואה אחרת במקומה.

החזקה שכוונת המוריש מתבטאת בלשונו היא חזקה ומכאן שניתנת לסתירה. כלל זה תקף אם מגיעים למסקנה שהכוונה מנוגדת ללשון הצוואה.

בעניין פלונית נ’ פלונית ציין בית-המשפט, כי מעיון בפסיקת בית-המשפט ובמאמרי מלומדים, נגלית התלבטות בסוגיית פירוש צוואה. פעם נאחזים בגישה המקפידה על הצמדות למילה הכתובה ופעם בזו המעדיפה בחינת הנסיבות החיצוניות לצוואה על קריאתה הלשונית הפשוטה. יש שהולכים בדרך דו-שלבית, ורק אם עולו תהיות מפשט הכתוב, דורשים את הכתוב על-פי נסיבות המקרה, ויש לשאוחזים בכניסה ויציאה בו-זמנית מלשון הצוואה והנסיבות החיצוניות, כדי להקיש על אומד דעת המצווה. עם זאת, בכל מקרה ברור, כי מה שמנחה את כולם בכל הקשור לרשנות הצוואה הוא הרצון לעמוד על אומד דעת המצווה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

יעקוב בזק "מגמות חדשות בדיני צוואות", קרית המשפט ג 247

Theo bald on Wills 12th ed, by O.R. Marshall, London

לא חסינה