‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 4

אישום באונס והימלטות לאירופה. 5

יצירה קולונעית.. 5

סרטים ראשונים.. 5

מקבת', צ'יינהטאון, טס.. 6

שנות הביניים ו"הפסנתרן". 7

פולנסקי כבמאי קולנוע. 7

פילמוגרפיה. 9

ללא מוצא. 10

עלילה. 10

תינוקה של רוזמרי. 12

עלילה. 13

תקציר העלילה. 15

פרשנויות אפשריות.. 16

פרנטיק.. 18

תקציר. 18

ירח מר. 19

תוכן עניינים.. 20

עלילת הסרט.. 20

הפסנתרן 22

העלילה. 24

בגטו. 24

במחבוא.. 25

המרד. 26

בחזרה לגטו. 26

לאחר המלחמה. 26

תהליך יצירת הסרט.. 27

סופר הצללים.. 28

הגדרת תפקידו של סופר צללים.. 28

עלילה. 28

פרשנות.. 31

אלוהי הקטל. 32

עלילת הסרט.. 33

שחקנים.. 34

ונוס בפרווה.. 35

תקציר העלילה. 36

השפעות תרבותיות.. 37

ביבליוגרפיה.. 39

נולד ב-18 באוגוסט 1933 הואבמאי, תסריטאי ושחקן צרפתי יהודי, ממוצא פולני. זוכה פרס האוסקר על סרטו "הפסנתרן". הפך לעבריין נמלט לאחר שהורשע בארצות הברית בעבירת מין.

רומן פולנסקי נולד בפריז בשם ריימונד ליבלינג, לרישארד Ryszard ובולה, ששינו את שמם מאוחר יותר לפולנסקי. אביו היהיהודי ואמו קתולית ממוצא יהודי שם לידתה - כץ. בשנת 1937 שבה משפחתו לפולין. בזמן מלחמת העולם השנייה נספתה אמו באושוויץ, אך אביו שרד את מחנה מטהאוזן. פולנסקי עצמו ניצל מן ההשמדה כאשר נמלט מגטו קרקוב ב-24 מרץ 1943 והוסתר על ידי משפחות פולניות כנוצרי קתולי בשם רומן ווילק.‏

אחרי המלחמה התאחד פולנסקי עם אביו והחל ללכת בעקבות חלומו על קריירה בתעשיית הסרטים. הוא השתתף בתוכניות רדיו לילדים, למד בבית ספר לאמנויות ובסיועו של אנדז'יי ויידה, במאי הקולנוע הפולני הנודע, התקבל לבית הספר לקולנוע בלודז'.[1]

כבר מתחילת לימודיו זכתה יכולתו הקולנועית המיוחדת של פולנסקי להכרה, במיוחד אחרי סרטו "שני אנשים וארון", שהיה לסרט הסטודנטים הפולני הראשון שיצא בהפצה מסחרית. אחרי סיום לימודיו בשנת 1959 יצר פולנסקי את הסרט "סכין במים" 1962, שזיכה אותו בפרסום עולמי והעניק לו מועמדות ראשונה לאוסקר. הסרט היה גם כרטיס היציאה מהאווירה המחניקה שתחת השלטון הקומוניסטי בפולין. פולנסקי עזב את המדינה ללא שוב אחרי "סכין במים".

ב-20 בינואר 1968 נישא לשחקנית האמריקאית, שרון טייט

ב-9 באוגוסט 1969, פרצו לבית פולנסקי אנשי חבורת צ'ארלס מנסון הידועים כ"המשפחה", חבורת פשע בראשותו של המנהיג הכריזמטי מנסון, אשר הייתה בעלת אידאולוגיה היפית מעוותת, ורצחו את שרון טייט, רעייתו של פולנסקי, שהייתה אז בחודש השמיני להריונה. פולנסקי, שבור ממעשה הרצח, שב לאירופה זמן קצר אחרי ההלווייה.

ב-1989 פולנסקי נישא מחדש לעמנואל סנייה, לזוג שני ילדים, הבת מורגן והבן אלוויס. פולנסקי וילדיו מדברים פולנית בבית.‏

אישום באונס והימלטות לאירופה

בשנת 1977, הואשם פולנסקי בארצות הברית בשורה של עבירות מין בקטינה בת 13. הוא הודה בעסקת טיעון בבעילת קטינה, הורשע ונשלח להסתכלות פסיכיאטרית, לפני גזר הדין. ב-1 בפברואר 1978, לאחר ששהה ארבעים ושניים יום בכלא להסתכלות פסיכיאטרית, ולפני קביעת עונשו, הוא נמלט מארצות הברית לבריטניה ומשם לצרפת. מאז נמנע פולנסקי מביקורים במדינות שעשויות היו להסגירו לארצות הברית כגון בריטניה. ב-27 בספטמבר 2009 נעצר פולנסקי בציריך בצו הסגרה, לבקשת האמריקאים, כדי להסגירו ולסיים את ההליכים המשפטיים נגדו‏. ב-12 ביולי 2010 הודיע משרד המשפטים בשווייץ כי החליט לא להסגיר את פולנסקי לארצות הברית‏.

יצירה קולונעית

סרטים ראשונים

בשנת 1964 השתתף פולנסקי עם קלוד שברול, ז'אן לוק גודאר ואחרים בסרט אפיזודות בשם "הנוכלים הטובים בעולם". הסרט לא עורר הדים, אך סימן את תחילתה של השותפות בכתיבת תסריטים עם ז'ראר בראך, שנמשכה כמעט שלושים שנה, עד לסרט "ירח מר."

בשנת 1965 עבר פולנסקי ליצור בבריטניה ויצר את הסרט "רתיעה", דיוקן קודר בשחור-לבן של איבוד שפיות הדעת ורצח בכיכובה של קתרין דנב הצעירה. שנה אחרי כן יצר פולנסקי את "ללא מוצא", על גנגסטר המוצא מקלט באי קטן ומתעמת עם זוג -- דונלד פלזנס כבעל הרופס ופרנסואז דורליאק אחותה של דנב כאשתו הבזה לו.

בשנת 1967 יצר פולנסקי את "סלח לי, אבל אתה נושך את צווארי", קומדיה שחורה על ערפדים וציידי ערפדים כושלים. במהלך הסרט פגש פולנסקי בכוכבת המתחילה שרון טייט ונישא לה בראשית שנת 1968. מן הסרט נותרו לפולנסקי גם זכרונות כואבים, כאשר המפיק, מרטי רנשוהוף, נטל את הסרט ובלי ידיעתו או אישורו של פולנסקי קיצץ מתוכו עשרים דקות בגרסה שהוצגה בארצות הברית. פולנסקי ראה בכך שחיטה של הסרט וכינה את הגרסה האמריקנית "ילד תלידומיד".

מאוחר יותר באותה שנה, יצר פולנסקי את "תינוקה של רוזמרי", סרט על אישה מיה פארו החושדת שמזימה שטנית נרקמת סביב העובר שברחמה. כרגיל אצל פולנסקי, ההכרעה אם מדובר בנקודת מבטה של האישה ושפיותה המתערערת או במציאות ממשית נותרת פתוחה עד סוף הסרט. בהסתכלות לאחור, בראיון שהעניק בשנת 1999, ערב יציאת "השער התשיעי" טען פולנסקי כי הסרט היה חשוב לקריירה שלו, משום שהיה הסרט הראשון "שלא עשיתי בתקציב של שני גרוש. אפשר לראות שהיה לי כאן כסף." בעלה של פארו בסרט היה ג'ון קסאווטס, שהפך מאוחר יותר לאחד מבמאי הקולנוע העצמאי המעניינים בשנות השבעים.

מקבת', צ'יינהטאון, טס

בשנת 1971, שוב בבריטניה, יצר פולנסקי את "מקבת'", עיבוד קודר ואלים במיוחד למחזה מקבת' של שייקספיר ושנה מאוחר יותר את "מה?", קומדיית אבסורד.

אחריהם, שב פולנסקי לארצות הברית ויצר את סרטו היחיד בלוס אנג'לס, "צ'יינהטאון". בסרט, הבנוי למראית עין כפילם נואר - סרט אפל קלאסי, מגלה בלש ג'ק ניקולסון כי האישה המסתורית פיי דאנאווי מסתירה הרבה יותר סודות מכפי שנדמה תחילה. תפקיד מיוחד בסרט יש לבמאי ג'ון יוסטון המגלם את נח קרוס, אביה של דאנאווי. פולנסקי ניווט בין ניקולסון, שהיה לדעתו "השחקן הכי נוח לעבודה שהיה לי", ודאנאוויי, שהייתה לטעמו "השחקנית הקשה ביותר שהייתה לי", והצליח ליצור סרט שהקנה לו הצלחה מסחרית וביקורתית ושלל מועמדויות לאוסקר הזוכה היחיד היה התסריטאי רוברט טאון, את רוב הפרסים לקח הסרט "הסנדק 2".[2]

פולנסקי מופיע בסרט בתפקיד קטן של בריון, החותך את אפו של הגיבור ג'ק ניקולסון בטענה כי זה מה שקורה למי שדוחף את אפו לאן שאינו צריך. אקט חיתוך האף הינו בעל משמעות סמלית, בסרט זה שהינו בעל רבדים פסיכולוגיים עמוקים, ועוסק בנושאים כיחסיותה של האמת וגילוי עריות, ובחירתו של פולנסקי בתפקיד האדם שחותך את אפו של הגיבור החטטן אינה מקרית.

בתפנית חדה ואופיינית, שב פולנסקי לאירופה ויצר סרט קודר ודחוס נוסף "הדייר", 1976 על אדם שדעתו נטרפת בהדרגה הוא עצמו שיחק בתפקיד טרלקובסקי. הסוף, כרגיל בסרטיו של פולנסקי, רע ומר. במקביל, החל פולנסקי מופיע בתיאטרון בתפקידמוצרט במחזה "אמדיאוס".

בשנת 1979 יצר פולנסקי את "טס", על פי סיפרו של תומאס הארדי, "טס לבית דרברוויל", עם נסטסיה קינסקי הצעירה בתפקיד הראשי פולנסקי וקינסקי היו נאהבים לזמן מה אחרי יציאת הסרט. הסרט זכה להצלחה והניב שלושה פרסי אוסקר צילום, ארט ותלבושות ופרס סזאר לסרט ולפולנסקי עצמו. בסרט זה גם החל שיתוף הפעולה המוצלח של פולנסקי עם התסריטאי ג'ון בראונג'ון, עמו שיתף פעולה בשלושה סרטים נוספים.

למרות הצלחת "טס" נתקל פולנסקי בקשיים ניכרים בגיוס כספים עבור פרויקטים חדשים, בין השאר בגלל היעדר האפשרות לפעול בהוליווד הוא צפוי למאסר ארוך אם ישוב למדינה. סרטו הבא של פולנסקי נוצר רק שבע שנים אחרי כן, בשנת 1986. "הפירטים", שעורר ציפיות רבות לפני צאתו, הוכתר אז ככישלון וכאכזבה.

שנות הביניים ו"הפסנתרן"

בשנת 1988 ביים פולנסקי את הסרט "פרנטיק", מותחן על פרופסור אמריקני האריסון פורד המחפש אחר אשתו הנעלמת ברחבי פריז לסרט נקודה ישראלית - מסתבר שאשתו של הפרופסור הייתה מסובכת במרדף של סוכני מוסד אחר רכיב לפצצת אטוםעיראקית. הצעירה המסייעת לו בחיפוש היא השחקנית והדוגמנית עמנואל סנייה, אשתו לעתיד.

סנייה המשיכה וכיכבה גם בסרטו הבא של פולנסקי, "ירח מר", משנת 1992. בסרט שומע זוג יו גרנט וקריסטין סקוט-תומאסבתפקידם הקולנועי המשמעותי הראשון את סיפורם אהבתם של כאילו-סופר אמריקני פיטר קויוטי ונערה שתמימותה אבדה סנייה והופך בדרך למעורב בסופו המר כמוות. הסרט השנוי במחלוקת בעיקר בגלל סצינות מין נועזות, לפחות לטעמו של הקהל האמריקני לא זכה להצלחה גדולה.

במהלך עשר השנים הבאות יצר פולנסקי רק שני סרטים: "העלמה והמוות" 1994 הדחוס והמצומצם עם בן קינגסלי וסיגורני וויבר, ו"השער התשיעי" 1999 עם ג'וני דפ וסנייה, שנראה כחזרה של פולנסקי לנושא החוזר אצלו של השטן שבאדם.

בעיני רבים נחשב פולנסקי בראשית המאה ה-21 במאי שתש כוחו, אך פולנסקי שב והפתיע בסרטו הבא, "הפסנתרן" משנת 2002. הסרט התבסס על ספרו האוטוביוגרפי של הפסנתרן ולדיסלב שפילמן בגילומו של אדריאן ברודי, המתאר את חייו בתקופת כיבוש פולין במלחמת העולם השנייה. שפילמן עצמו אמר כי יש רק במאי אחד המסוגל וראוי לביים את הסרט, רומן פולנסקי. לפי תיאורו של בנו של שפילמן, אף שלא זכה לראות את הסרט הוא נפטר זמן מה לפני שיצא לאקרנים רווח לו לדעת כי פולנסקי נטל על עצמו את המשימה. הסרט זכה להצלחה רבה וזיכה את פולנסקי בפעם הראשונה בפרס האוסקר כבמאי.

ב-2005 ביים פולנסקי עיבוד לספר "אוליבר טוויסט" של צ'ארלס דיקנס.

פולנסקי כבמאי קולנוע

במאים כבילי ויילדר או ארנסט לוביטש כתבו סיפורים וצילמו אותם. אצל פולנסקי, כמו אצל אלפרד היצ'קוק, הדברים שלובים והסיפור מוצג ומעורר תחושות מסוימות בגלל האופן שבו הוא מוצג.

דוגמה לכך מצויה באחת הסצינות הפותחות של "תינוקה של רוזמרי" בו הזוג הצעיר ג'ון קסבטס ומיה פארו עולה במעלית כדי לראות את הדירה שבה יתרחש עיקר הסיפור בסרט. פולנסקי רוצה להעביר לצופה את המסר שמשהו אינו כשורה בבית הדירות הזה. משהו טורד מנוחה ומרושע. הדרך בה הוא בוחר להעביר לנו את המסר פשוטה בתכלית: כאשר הזוג עולה במעלית לדירה, במקום לצלם אותו כמקובל "מלפנים", עם הדמויות עומדות על רקע גב המעלית, הוא מצלם אותו "מאחור" ויוצר תחושה שלמעלית אין כלל קיר אחורי. המעלית מציאותית לכל פרטיה, אך הצילום מהצד "הלא נכון" מערער את התפישה המקובלת שלנו לגבי האופן שבו עליה במעלית צריכה להיראות.

פולנסקי משתמש בתכסיס קולנועי דומה, אף כי למטרות אחרות, בסצנת הכותרות של הסרט "ירח מר", בה מצולם הים מתוך הספינה השטה שתשמש לסרט סיפור מסגרת. הים מצולם מזווית מעט "נמוכה מדי" היוצרת אי-שקט ותחושה של אובדן כיוון ושליטה, ומבשרת את אובדן השליטה והכיוון שיהיו בסרט. [3]

פילמוגרפיה

פולנסקי מימין ואדריאן ברודי, 2002

• אופני הקסם 1955 Zaczarowany rower
• חיוך מלא שיניים 1957 Uśmiech zębiczny
• שבירת הריקוד 1957 Rozbijemy zabawę
• רוצח 1957 Morderstwo
• שני אנשים וארון Dwaj ludzie z szafą 1958
• נורה 1959 Lampa
• כשנופלים המלאכים 1959 Gdy spadają anioły
• השמן והרזה 1961 Gros et le maigre, Le
• סכין במים 1962 Nóż w wodzie
• יונקים 1962 Ssaki
• Plus belles escroqueries du monde, Les האפיזודה 1964 La Rivière de Diamants
• רתיעה 1965 Repulsion
• ללא מוצא 1966 Cul-de-sac
• סלח לי, אבל אתה נושך את צווארי 1967 The Fearless Vampire Killers
• תינוקה של רוזמרי 1968 Rosemary's Baby
• מקבת' 1971 The Tragedy of Macbeth
• מה? 1972 What
• צ'יינהטאון 1974 Chinatown
• הדייר 1976 Le locataire
• טס 1979 Tess
• הפירטים 1986 Pirates
• פרנטיק 1987 Frantic
• ירח מר 1992 Lunes de fiel
• העלמה והמוות 1994 Death and the Maiden
• השער התשיעי 1999 The Ninth Gate
• הפסנתרן 2002 The Pianist
• אוליבר טוויסט 2005 Oliver Twist
• סופר הצללים 2010 The Ghost Writer
• אלוהי הקטל 2011 God of Carnage
• ונוס בפרווה 2013

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

Josh Levine. The Coen Brothers: The Story of Two American

 Filmmakers. ECW Press. p. 83

"A conversation with director Wes Anderson". Charlierose.com. January .