‏290.00 ₪

תוכן עניינים

תוכן עניינים.. 2

מבוא. 4

סרטיו 6

מ.א.ש. 7

תקציר העלילה. 8

נאשוויל. 10

סקירה כללית. 11

הדמויות. 12

טריוויה. 14

השחקן 15

הופעות קמע. 17

הפקה. 17

פרסים ומועמדויות. 18

תמונות קצרות. 19

פרסים. 22

פארק גוספורד. 23

עלילה. 23

המדריך לחיים בכפר. 24

רקע. 24

דמויות. 24

צוות התוכנית. 24

אנשי הפקת התוכנית. 25

זמרים אורחים. 25

אחרים. 25

פרשנות. 25

ביבליוגרפיה. 27

רוברט אלטמן באנגלית: Robert Altman‏; 20 בפברואר 1925 20 בנובמבר 2006 היה במאי קולנוע ובמאי טלוויזיה אמריקאי.

אלטמן למד בבית ספר קתולי, עבר לאקדמיה צבאית, התגייס לחיל האוויר האמריקני, בממלחמת העולם השנייה שירת כאיש צוות אוויר במטוסB24 ונלחם בזירת האוקיינוס השקט.

בראשית הקריירה שלו עשה אלטמן מספר סרטי פרסומת, סרטי הדרכה לספורטאים ומספר סרטים קצרים. ב1957 ביים שני סרטים שזכו לתשומת לב קטנה: הסרט הדוקומנטרי "סיפורו של ג'יימס דין" וסרט הדרמה "נוער שוליים". "נוער שוליים" לכד את עינו של אלפרד היצ'קוק והוא נתן לאלטמן עבודה בטלוויזיה בבימוי פרקים בסדרת המתח "אלפרד היצ'קוק מגיש" 1955. מכאן המשיך אלטמן בבימוי עשרות סדרות טלוויזיה עד 1968. אלטמן הרגיש מיואש מכך שהטלוויזיה מגבילה את החופש האמנותי שלו וב1968 חזר לביים לקולנוע, אולם גם "הספירה לאחור" שיצא באותה שנה וגם "אותו יום קר בפארק" זכו לקהל קטן מאוד.

פריצתו הגדולה הייתה עם "מ.א.ש." 1970, קומדיית המלחמה על רופאים במלחמת קוריאה, שאחר כך הפכה לסדרת טלוויזיה מצליחה. הסרט זיכה אותו בגלובוס הזהב, דקל הזהב בפסטיבל קאן ובמועמדות לאוסקר. אלטמן זכה לביים את הסרט רק אחרי ש14 במאים אחרים דחו את הפרויקט. אלטמן רצה ליצור סרט שידבר על מלחמת וייטנאם ועל כן הוציא מן התסריט את כל האזכורים למלחמת קוריאה, יותר מאוחר האולפנים הוסיפו בחזרה אזכורים למלחמה בניגוד לדעתו של אלטמן. ההצלחה הגדולה של "מ.א.ש" איפשרה לאלטמן לביים לאורך שנות ה70 לפחות סרט אחד בשנה בחופש אמנותי גדול יחסית. אף על פי שרוב סרטיו כשלו בקופות הוא זכה להערכה ביקורתית רבה. ב1975 יצר את מה שרבים מחשיבים לסרטו הגדול ביותר "נאשוויל" הסרט עקב אחרי 24 דמויות בעיר נאשוויל ונכנס אל מאוחרי הקלעים של עולם מוזיקת הקאנטרי והפוליטיקה האמריקאית.

ב1989, זכה אלטמן בפרס אמי בקטגוריית "במאי השנה" על בימויו בסדרה "Tanner '88". ב1996 זכה בפרס אריה הזהב על מפעל חיים. בשנת 2006, בגיל 81, הוענק לאלטמן פרס אוסקר על מפעל חיים. בנאום התודה שלו אמר אלטמן שימשיך לעשות סרטים כל עוד הוא חי וכל עוד ירצו בכך. 

ב20 בנובמבר 2006, נפטר אלטמן בגיל 81 בבית החולים בלוס אנג'לס.

סרטיו

ביים והפיק יותר מ50 סרטים, בין המפורסמים שבהם:

• "מ.א.ש."
• "נאשוויל" 1975 עליו הועמד לאוסקר ולגלובוס הזהב
• "3 נשים" 1977
• "פופאי" 1980 הכושל בכיכובו של רובין ויליאמס
• "אריה" 1987
• "טאנר: מסע הבחירות" 1988
• "וינסנט ותיאו" 1990
• "השחקן" 1992
• תמונות קצרות 1993 עליו היה מועמד לפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר
• "משהו ללבוש" 1994
• "קנזס סיטי" 1996
• הפיק וביים חלק מסדרת הטלוויזיה "אקדח" 1997
• "הנשים של ד"ר טי " 2000
• פארק גוספורד 2001 זכה בפרס גלובוס הזהב והיה מועמד לפרס האוסקר
• רקדנים 2003

המדריך לחיים בכפר 2006

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

איתי שטרן וסוכנויות הידיעות, מת הבמאי רוברט אלטמן

Rick Armstrong, "Robert Altman: Critical Essays" Actors, historians, film scholars, and cultural theorists reflect on Altman and his fivedecade career...McFarland, February 18, 

Mitchell Zuckoff, Robert Altman: The Oral Biography. New York: Alfred A. Knopf.