‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי עונש המאסר בישראל ובעולם ?

תוכן עניינים

מבוא. 

שאלות המחקר

מטרות הענישה בעת חקיקת חוק העונשין והתמורות שחלו בעקבות תיקון 39 ו- 113. 

פסיקת בתי המשפט (מה היה לפני חוק העונשין) ודברי ההסבר להצעת החוק. 

תיקון 39 לחוק העונשין 

מדוח ועדת גולדברג ועד תיקון 113. 

עונש המאסר. 

היסטוריה והתפתחות לאורך השנים.

מהם מרכיבי העונש?. 

מטרות הענישה

ענישה על עבירות תקיפה ואלימות. 

כיצד מגשים המאסר (או יותר נכון לא מגשים) את מטרות הענישה. 

דרכי ענישה אלטרנטיביות. 

עבודות שרות. 

שירות למען הציבור. 

מאסר על תנאי 

קנס. 

טיפול בקהילה. 

משפט משווה. 

השוואה לבריטניה. 

סעיף 166 לחוק השיפוט הפלילי 

קביעת קווים מנחים לענישה. 

חובה לנמק את גזר-הדין ולהסביר את השלכותיו 

ביקורת על חוק השיפוט הפלילי 

הדין הבינ"ל – מאסר וכליאה. 

מסמכים בין-לאומיים המסדירים זכויות אסירים.

אמנות המסדירות זכויות אדם בנוגע למאסר וכליאה. 

זכויות אסירים

סיכום

ביבליוגרפיה

עבודתי תסקור את עונש המאסר בישראל בארה"ב ובבריטניה. התמה המרכזית בעבודה זו היא שיש לזכור כי מאסר אינו מטרת ענישה כי אם דרך ענישה. תהיה התייחסות למטרות המחוקק בעת חקיקת החוקים לגבי מאסר, לרבות התייחסות לתיקון 113. אסקור את מטרות הענישה, מתוכן אתמקד בעונש המאסר, ובייחוד מאסר בפועל. אבדוק כיצד עונש המאסר מגשים כל אחת ממטרות הענישה, אבחן חלופות אפשריות אשר לפעמים הינן יעילות יותר מעונש המאסר (תוך התייחסות למאסר חייבים ומאסר חלף קנס). כמו כן, אציע דרכים לתיקון חוק העונשין (לעניות דעתי כמובן) באופן בו לא יהיה ניתן להטיל עונש מאסר בעבירות מסוימות (לדוגמא, עבירות כלכליות), וכן אדון בבעייתיות שהייתה מתעוררת לדידי, באם תיקון כגון דא, היה עובר. אולי להוסיף סעיפי חילוט (כמו שיש בפקודת הסמים) לגבי עבירות כלכליות – ובכך לבטל את עונש המאסר בצידן ולטפל באותם "עבריינים" באופן של הטלת סנקציה כמו חילוט רכוש וקנסות גבוהים. אולי לקבוע כי ניתן להטיל קנס עד פי 3 ממה שנקבע שאותו אדם העלים.

החוק קובע מהי תקופת המאסר המקסימאלית לכל עבירה שהיא. לעיתים, בעבירות מסוימות, מוזכרת גם תקופת המאסר המינימאלית בחוק. עונש המאסר הכי חמור הינו מאסר עולם. בית המשפט חייב לקבוע את אורך המאסר לפי הסייגים של החוק. בית המשפט מחזיק בסמכות לקבוע שהעונש כולו או חלק ממנו ייעשה על תנאי, הכוונה היא למאסר שייצא לפועל רק אם האדם שהורשע יחזור לדרך הרעה ויעבור על התנאי שנקבע בגזר דינו (בד"כ הכוונה היא לכך שהאדם יחזור, תוך זמן קצר, על העבירה שהורשע בעקבותיה). אפשרות אחרת לרצות עונש מאסר, לפי החלטת בית המשפט, היא על ידי ביצוען של עבודות שירות. אחרי שהוטל עונש זה, המורשע ישן בבית שלו, אבל לאורך זמן מסוים מוטלות עליו מגבלות שונות ולאחר משך הזמן הזה, הוא צריך לבצע עבודות שירות לרווחת הציבור.[1]

עונש באמצעות מאסר נהוג משחר האנושות, ובדרכים אחרות, החל מהעת העתיקה. בעבר, מקובל היה לכלוא בני אדם למשך כל תקופת החיים שלהם בצינוקים מצניחים ומלאים בחיידקים. במדינות מערביות מודרניות ישנה בקרה צמודה על בתי הכלא והאסירים מקבלים מזון ראוי, תנאים סביבתיים הולמים, סיוע נפשי וסיוע לשקם את החיים שלהם.

מאסר עונה על ארבעה צרכים: הרחקה, הרתעה, ענישה ושיקום. היכולת להכניס אדם לכלא כעונש על משהו שעשה נוצרה בכדי למנוע קיומם של פשעים. על כן, בתי הכלא הם חלק מהעונש של כאלה שפעלו שלא לפי החוק. בתי הסוהר גם מספקים הגנה לחברה, על ידי כך שהם מרחיקים ממנה את אלה העלולים לסכן אנשים נוספים. בתי הסוהר עושים ניסיונות לשקם את הכלואים בזמן שהם נמצאים במעצר ולצמצם את האפשרות שהם יחזרו לפשוע לאחר שחרורם, על כן אפשר לומר כי הם מחזיקים בתפקיד שיקומי.

החוק מקנה למערכת בתי הסוהר את הזכות לקבוע מה תהיה התקופה שתופחת לאסיר על התנהגות טובה. בנוסף, קיימת אפשרות לקצר את משך המאסר על ידי קבלת חנינה. מעצר מנהלי הינו מושג שמשמעו מעצר של אדם לתקופה מרבית של חצי שנה מבלי שהורשע בביצוע עבירה ע"י בית המשפט אלא לפי צו מנהלי של הרשות[2].

האם ענישה בדרך של מאסר בפועל, מגשימה את מטרות המחוקק בעת חקיקת חוק העונשין ולאחר התמורות שחלו בחוק בעקבות תיקון 113.

. מאסר הינו עונש שיכול בית משפט לפסוק על אדם שנמצא אשם בביצוע עבירה פלילית האסורה על החוק. המשמעות של העונש היא נטילת החופש של הפרט ושלילתן של זכויות נוספות. בעבודה זו נעשה ניסיון לבדוק האם עונש המאסר בפועל מגשים את מטרתו? האם ארבעת המטרות העיקריות של עונש המאסר: שיקום העבריין, שמירה על שלום הציבור,

הרתעה וגמול מוגשמות במאסר בפועל?

יש הסוברים שמאסר לתקופה קצרה יחסית משיג תוצאה חיובית יותר, בשל הסבל הכרוך במאסר, ההשפלה הנלווית וסטיגמת הגינוי שדבקה בעבריין. במאסר מסוג זה, יועבר המסר והעבריין יפיק את לקחו. הסוברים כך חוששים שאם יוסיף העבריין לשהות לאורך זמן מאחורי סורג ובריח הוא עלול להתרגל למציאות החדשה, להסתגל אליה, להתחבר עם עבריינים מועדים חסרי תקנה ואז בסיום תקופת המאסר יצא מהכלא אדם מר נפש, שאינו מפיק לקחים ואינו מוצא טעם בשנוי דפוסי התנהגותו. עקב כך ניתן לומר שעונש המאסר אינו תמיד מגשים את מטרות הענישה אלא נהפוך הוא, הוא יצא מהכלא כעבריין מושלם שיחזור לסורו ואף במידה מוגברת.

אכן יתכן שגישה זו רצויה ונסבלת בחלק מהמקרים, אולם יש עבירות ויש נסיבות שבהן אין כל אפשרות להסתפק בעונשי מאסר קצרים יחסית, שהרי החברה לא תקבל, ובצדק, עונש מתון בעבירות חמורות במיוחד, כגון מעשה אונס אלים ומחפיר, סחר בסמים, המכרסמים והורסים רקמת חיינו, מקרים של התעללות בקטינים וגילוי עריות וכיוצא באלה.

יש עבירות ויש נסיבות המחייבות למען הגנת החברה, להשית על הנאשמים שהורשעו עונשי מאסר לתקופות ארוכות, אפילו אם העבריין עצמו לא ישנה מדרכו, לפחות לפרק זמן ניכר החברה תהיה מוגנת מפניו. דילמה זו ניצבת בפני השופט הבא לגזור הדין במלוא קשיותה וראויה היא להישקל בכובד ראש וברצינות רבה בכל מקרה ועל־פי הנסיבות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

יעקב בזק הענישה הפלילית: דרכיה ועקרונותיה דביר

רות קנאי " היחס בין מטרות הענישה ושיקולי הענישה לשיקול הדעת של השופט בקביעת העונש" מחקרי משפט י' 3 (תשנ"ג), 39

שלמה גיורא שוהם (ואחרים) עבירות ועונשים : מבוא לפנולוגיה : על תורת הענישה והשיקום, מניעת פשע ואכיפת חוק, אח

בועז סנג'רו, "מי מעוניין במאסרים מרובים וממושכים יותר? על הצעת חוק העונשין (תיקון: הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה), תשס"ה-2005", עלי משפט ה'

Smith, Philip, "Punishment and culture", University of Chicago Press