עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

תזה מדע בדיוני,סוגת המדע הבידיוני בעולם ובישראל,כתבי עת,ספרות קומיקס,קולנוע,טלויזיה (עבודה אקדמית מס. 10192)

‏390.00 ₪

135 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 10192
תזה מדע בדיוני,סוגת המדע הבידיוני בעולם ובישראל,כתבי עת,ספרות קומיקס,קולנוע,טלויזיה

תוכן העניינים

תקציר

מבוא

מדע בדיוני בעולם – סוגה

תתי סוגים

מדע בדיוני "טכנולוגי"

מדע בדיוני "חברתי"

מסע בזמן והיסטוריה חלופית

סייברפאנק

סטימפאנק

מדע בדיוני חייזרי

אופרת חלל

ספרות מוזרה

מדע בדיוני ברדיו

מדע בדיוני בקולנוע

מדע בדיוני בטלוויזיה

מד"ב במוזיקה

מד"ב ופנטזיה בישראל

הגדרת עבודה של המדע הבדיוני

מונחים המשמשים בעבודה זו

היסטוריה קצרה של המדע הבדיוני

בראשית

ז'אנר נולד בכתבי עת

תור הזהב

שנות החמישים – מכתבי עת לספרי כיס

שנות השישים – הגל החדש

שנות השבעים והשמונים – להיטים קולנועיים וסייברפאנק

ספרי מדע בדיוני ופנטסיה מתורגמים לעברית

בסיס הנתונים

עד שנות הששים – פרוטו מדע בדיוני וספרי ילדים

שנות השבעים – הסדרות הראשונות

- – שנות השיא

שנות השמונים – דעיכה

שנות התשעים – גידול פנטסטי

סדרות

מספרי עמודים

מיקום הספרים בשדה המד"ב העולמי

מחברים

הוצאות לאור

סיפורים קצרים

ספרים על-פי סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה

מתרגמים

שפות מוצא

תרגומים פיקטיביים

תרגומים חוזרים

פירוט ספרי המד"ב שתורגמו יותר מפעם אחת

פירוט של הוצאות בצורות שונות של אותם טקסטים

מד"ב עברי מקורי

במות לפרסום

כמה דוגמאות ליצירות מד"ב עבריות

ספרי ילדים ונוער

רקע זר

למה לא קוראים (וכותבים) מד"ב בארץ

מדע בדיוני בשפות זרות בארץ

פעילות חובבים בארץ

יבוא של תת-תרבות

פעילים

חוגי חובבים

פעילויות בשנות השמונים

כנסים

פעילויות נוספות, הרצאות וימי עיון

פעילויות בשנות התשעים

כנסים

סיכום

כתבי עת בישראל

שנות החמישים והשישים

שנות השבעים

פנזינים (כתבי עת של חובבים)

פנטסיה

עורכים ואנשי מערכת, מתרגמים

מנויים, מחירים, תפוצה, קשיי הוצאה

מודעות פרסומת

מטרות מוצהרות

קהל הקוראים

מדורים

סיפורים מתורגמים

סיפורי מקור

אסימוב

עב"מים ותפיסה על-חושית

מכתבים למערכת

הקשר עם קהל החובבים

קולנוע וטלוויזיה

תוכניות טלוויזיה

מסע בין כוכבים

קולנוע

יצירה מקורית

היחס למדע הבדיוני בתרבות הישראלית

עד שנות השישים

התייחסות לז'אנר וביקורות על ספרים – החל משנות השבעים

פנטסיה

מבקרים

ביקורות - כללי

הערות על רמת התרגום

יחס לחובבים

תגובות החובבים

התגוננות

הצגת מעלות הז'אנר

פופולריות והצלחה מסחרית

למה כדאי לקרוא מד"ב

סיכום

ביבליוגרפיה

 

מדע בדיוני בראשי תיבות: מד"ב הוא סוגה ספרותית רחבה הכלולה בסוגת העל "ספרות ספקולטיבית", העוסקת לרוב בתיאור עלילות עתידיות בדיוניות באמצעות פיתוח של רעיונות ומגמות קיימים בתחומי המדע, הטכנולוגיה, הכלכלה והאמנות והשלכותיהם על עתיד האנושות. סופר המד"ב רוברט היינליין הגדיר את המדע הבדיוני בקצרה: "השערה מציאותית על אירועים עתידיים אפשריים, המבוססת בצורה מוצקה על ידע והכרה של העולם האמיתי, עבר והווה, ותוך הבנה של הטבע וחשיבות השיטה המדעית"‏.

העבודה ממפה את הפעילויות שנעשו בתחומי התרבות השונים בישראל בנושא המד"ב, החל מספרות מתורגמת ומקורית, דרך כתבי עת, קולנוע וטלוויזיה ועד לפעילויות חובבים כמו חוגים וכנסים, ובוחנת גם את יחסה של התרבות הישראלית לפעילויות הללו, כפי שהוא מתבטא בעיתונות הכתובה.

כדי למפות את הנעשה בתחום "המדע הבדיוני בישראל" יש להגדיר קודם כל על מה מדברים. לצורך זה, הפרק הראשון מציג הגדרת עבודה של המדע הבדיוני. אין זו, כמובן, הגדרה מוחלטת ובעלת גבולות חדים, כיוון שהגדרה כזו אינה אפשרית. במקומה, מובאת קטגוריה פרוטוטיפית כזו, שרוב האנשים בתרבות יקבלו את מה שנכלל בה בתור מדע בדיוני ויסכימו שמה שלא נכלל בה איננו מדע בדיוני.

לאחר הגדרת גבולותיו של התחום בו נעסוק, הפרק השני מציג היסטוריה קצרה של ז'אנר המדע הבדיוני, על הייצוגים שלו בספרות, בקולנוע, בטלוויזיה ובחברה. המדע הבדיוני המודרני, שנולד בכתבי עת אמריקאיים פופולריים בשנות העשרים של מאה זו, היה מבוסס באופן חלקי על סיפורי עולמות אבודים, מסעות פנטסטיים ותחזיות טכנולוגיות וחברתיות שכתבו במאה התשע-עשרה סופרים רבים, ביניהם ז'ול ורן וה.ג'. וולס. שנות השלושים והארבעים של המאה העשרים היו "תור הזהב" של מגזיני המד"ב האמריקאיים, אז התחילו לכתוב בהם סופרי מד"ב ששמותיהם מזוהים עד היום עם הז'אנר: אייזק אסימוב, רוברט היינליין ואחרים. בתקופה זו גם התחילה להתגבש סביב הטקסטים תת-תרבות מפותחת של חובבי מד"ב, שהתכתבו אלה עם אלה ועם כתבי העת, נפגשו בכנסים ומאוחר יותר אף התחילו לחלק פרסים ליצירות המד"ב הטובות ביותר, לטעמם.

לאחר תום מלחמת העולם השנייה גברה הפופולריות של המד"ב, הן תודות ללגיטימציה הפתאומית שקיבל עם השימוש בפצצות האטום (מעשה שנצפה בסיפורי מד"ב רבים), והן תודות לשינוי שחל בשוק הספרות בכללותו – הופעתם של ספרי הכיס. ספרי מד"ב, תחילה בצורת אנתולוגיות של סיפורים שפורסמו כבר בכתבי עת ובהמשך בקובצי סיפורים מקוריים וברומנים באורך מלא, התחילו להתפרסם בסדרות מד"ב קבועות. בשנות השישים התחיל תוכנן של יצירות המד"ב להשתנות עם עלות "הגל החדש", שהתרחק מן המדעים והטכנולוגיה, שהיוו את מרכז סיפורי המד"ב המסורתיים, לעבר עיסוק בדמויות ורמת כתיבה שהתקרבה יותר אל המרכז הספרותי.

בשנות השבעים והשמונים התחילו סרטי מדע בדיוני לתפוס מקומות בראש רשימת הסרטים המצליחים ביותר ברחבי העולם, בין השאר תודות להתפתחויות טכנולוגיות שאיפשרו יצירת אפקטים מיוחדים מרהיבים בסרטים כמו "מלחמת הכוכבים", "מפגשים מהסוג השלישי", "אי.טי." ו"בלייד ראנר". סרטי הקולנוע, סדרות הטלוויזיה והמוצרים הנלווים אליהם ממשיכים מאז בחדירה נרחבת יותר ויותר לתרבויות בכל רחבי העולם, ואיתם משחקי תפקידים המתרחשים בעולמות פנטסטיים ומאז שנות השמונים גם משחקי מחשב, שרבים מהם מד"ביים.

חלק מרכזי בעבודה תופס בסיס נתונים המפרט את רוב רובם של ספרי המד"ב והפנטסיה שתורגמו לעברית עד תחילת שנת 1999. בסיס הנתונים, הכולל כ850- ספרים, מופיע במלואו בנספח 1, והפרק השלישי של העבודה מהווה סקירה שלו וניתוח הנתונים המופיעים בו לפי חתכים שונים. לאחר הסבר כללי על מבנה בסיס הנתונים והאופן בו נאסף, מובא תיאור כרונולוגי של תרגום ספרי מד"ב ופנטסיה לעברית.

מתחילת המאה ועד שנות השישים תורגמו לעברית ספרים מן התחום אותו הגדרתי "פרוטו מדע בדיוני", כלומר בעיקר סיפורי הרפתקאות פנטסטיים פרי עטם של ז'ול ורן, אדגר רייס בורואוז ואחרים, שקהל היעד לו יועדו רובם היה ילדים ובני נוער. בתחילת שנות השישים פירסמו כמה הוצאות שוליות של ספרי כיס ספרי מד"ב-ז'אנר, אך ניסיונותיהן לא עלו יפה. בהמשך פורסמו מדי פעם בעברית ספרי מד"ב בודדים נוספים, ובאמצע שנות השבעים יסדו שתי הוצאות לאור מרכזיות, מסדה ועם עובד, סדרות מד"ב קבועות.

השנים 1984-1978 היו שנות שיא מבחינת תרגום ספרי מד"ב לעברית. זינוק עצום בפופולריות של הז'אנר הציב ספרי מד"ב בראש רשימות רבי המכר וגרם להוצאות לאור רבות להצטרף לפרסומם של עשרות ספרים בשנה. במקביל (כפי שניתן לראות בפירוט בפרקים הבאים) נערכו בארץ פעילויות שונות בתחום המדע הבדיוני והתפרסמו כתבי עת שיוחדו לז'אנר, ובראשם פנטסיה 2000, הזוכה להערכה רבה עד היום. הספרים שפורסמו בתקופה זו נלקחו ברובם מן הקלאסיקה של המדע הבדיוני המודרני, ותרגומם היווה את בניית הרפרטואר של הז'אנר בעברית.

אולם השגשוג לא נמשך זמן רב. בתחילת שנות השמונים התחילה דעיכה במכירות הספרים ובפעילויות, שהושפעה הן מגורמים פנימיים, כמו עייפות הקהל, והן מגורמים חיצוניים כמו מלחמת לבנון והמיתון שבא בעקבותיה. השפל בתחום המד"ב נמשך עד לאמצע שנות התשעים, ומאז ניכרת עלייה מחודשת במספר הספרים המתורגמים (הפעם רבים מהם נוטים לכיוון הפנטסיה, בסגנון "מבוכים ודרקונים") ובפעילויות חובבים.

בבחינה לפי מספר הספרים מאת כל מחבר שתורגמו לעברית ניתן לראות שהבולטים הם סופרים ידועים של מד"ב קשה, ובראשם אייזק אסימוב ורוברט היינליין, שספריהם מתורגמים לעברית מאז שנות השבעים. בעקביהם של אלה נוגסים בשנים האחרונות מחברים של סדרות פנטסיה מרובות כרכים, שהתחילו להתפרסם בארץ בשנות התשעים. אפשר להניח שבשנים הבאות יתהפך הסדר בין שתי קבוצות אלה, וחלקם של ספרי הפנטסיה יהיה גדול יותר משל ספרי המד"ב הקשה, המתפרסמים במספרים קטנים יותר לאחרונה.

השפה העיקרית ממנה תורגמו ספרי מד"ב לעברית היא, כמובן, אנגלית. אין בכך כל הפתעה, משתי סיבות: האחת, רוב הספרות, ובעיקר הספרות הבידורית, בשנים בהן מדובר, תורגמה לעברית מאנגלית (> למשל אצל ויסברוד, 1989); השנייה, רוב ספרות המד"ב בעולם נכתבת באנגלית (בעיקר בארה"ב ובבריטניה), והספרות המתורגמת ממנה מהווה את המרכז של תחום המד"ב גם בשפות אחרות. אשר לתרגומים פיקטיביים, כלומר ספרי מד"ב שנכתבו בארץ, אך הוצגו כמתורגמים, אלה מעטים מאוד, ואינם תופסים חלק מרכזי בספרות הז'אנר הזה בעברית (בניגוד לז'אנרים פופולריים אחרים, למשל ספרי פעולה).

המתרגמים הבולטים של ספרי מד"ב לעברית מהווים קבוצה קטנה יחסית. בדרך-כלל הם גם עורכים ויזמים בתחום –  למשל עמנואל לוטם ועמוס גפן, ממייסדי האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה.

בפרק מובאים ניתוחים נוספים של בסיס הנתונים, למשל לפי ההוצאות לאור המרכזיות בתחום, ספרים שהם קבצי סיפורים, ספרים על-פי סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה, ספרים שזכו בפרסים, תרגומים חוזרים של ספרים, ועוד.

למרות מסורת ארוכה של סיפורת פנסטסית בעברית, יצירות מד"ב ישראליות שנכתבו מתוך המסורת של הז'אנר אליו מתייחסת עבודה זו ונחשבות על-ידי הקהל הישראלי למדע בדיוני הן מעטות למדי. ספרות המד"ב המקורית, במקומות המעטים בהם הצליחה להתגבר על הקשיים בדרך לפרסום, נתקלה בדרך-כלל ביחס שלילי, הן מצד הממסד הספרותי, המזלזל במד"ב ככלל, והן מצד חובבי הז'אנר, המעדיפים מד"ב לועזי. רבים מהספרים העבריים המשתמשים באלמנטים של מד"ב מכוונים לקהל של ילדים ונוער. אחרים מציגים תמונה עתידית, פעמים רבות שלילית, של מדינת ישראל, המשקפת את פחדיו או את תקוותיו של הכותב.

מבין האנשים הכותבים ספרי וסיפורי מד"ב, בולט חלקם של חובבי הז'אנר, שהם בדרך-כלל אנשים הנמצאים מחוץ לממסד הספרותי, ועוסקים במקצועות שאינם קשורים ישירות לכתיבה, עם נטייה למקצועות טכנולוגיים. חובבים אלה ואחרים מנסים לנמק (בכתבות בעיתונות הכללית ובכתבי עת משלהם) את המיעוט היחסי בקריאת ובכתיבת מד"ב בארץ. קשיי ההישרדות של הישראלים מוצגים כסיבה לחוסר היכולת או הרצון שלהם לחבב את ז'אנר המד"ב, הדורש התנתקות מחיי היום-יום ודימיון פורה. אולם בשנים האחרונות, כאשר הז'אנר הופך מוכר יותר ומקובל יותר בישראל, מתחילים להופיע יותר טקסטים מקוריים הנכתבים מתוך הכרה של ז'אנר המדע הבדיוני ותוך ציות לכללים ולמאפיינים שלו.

עבודת מחקר זו מתמקדת בתיאור הנעשה בתחום המדע הבדיוני בישראל, ובעברית. חלקים גדולים ממנה עוסקים בספרי מד"ב שתורגמו לעברית או אף נכתבו בעברית לאורך השנים ובכתבי עת, רובם בעברית. אולם למעשה, בהצגת הנושא בצורה זו יש סילוף מסוים. למען האמת, חלק משמעותי של מה שנעשה, נראה ובעיקר נקרא בארץ בתחום המדע הבדיוני היה, מלכתחילה, באנגלית, והפעילות בשפות זרות התקיימה לא רק במקביל, אלא גם תוך מגע עם הפעילות בעברית. רבים מחובבי המד"ב בישראל הם ילידי חו"ל שהביאו איתם את החיבה לז'אנר מארצות הולדתם. הם, וגם ישראלים רבים, קוראים מד"ב בעיקר, אם לא רק, בשפות זרות, בעיקר אנגלית, בה המבחר רב לאין שיעור ממבחר המד"ב הקיים בעברית.

הפרק השישי של העבודה עוסק בפעילויות החובבים בתחום המד"ב בארץ. תת-התרבות של חובבי המד"ב ברחבי העולם היא תופעה חברתית המאופיינת בפעילות שמעבר לקריאת ספרים וכתבי-עת ולצפייה בסרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה. חובבי המדע הבדיוני נוטים להיות קהל פעיל, המארגן חוגי חובבים, כנסים, ימי עיון ועוד. עד לשנות השבעים לא התנהלה בארץ ככל הנראה פעילות מאורגנת של חובבי מד"ב. בסוף שנות השבעים חלה התעוררות בתחום זה, במקביל לגידול בכמות הספרים וכתבי העת. הפעילות הגיעה לשיא בסביבות השנים 1982-1980, בקיום כנס ארצי ראשון ותכנון כנס מד"ב בינלאומי בארץ, וגוועה לאחר מכן. באמצע שנות התשעים ניכרת התעוררות מחודשת, עם הקמת האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה והמועדון הישראלי למעריצי "מסע בין כוכבים", המארגנים מפגשים רבים. בכל התקופה שנבדקה, חובבי המד"ב הפעילים מהווים קבוצה קטנה למדי. שמות זהים חוזרים על עצמם, בתחומי פעילות שונים, לעיתים לאורך שנים רבות. אותם אנשים מעורבים בהפקת כתבי עת, מתרגמים ספרים, עורכים סדרות מד"ב, מארגנים חוגי בית וכנסים וכותבים ביקורות על ספרי מד"ב בעיתונות הכללית.

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אשד, אלי . מדע בדיוני עברי מקורי .מחלקת הספריות הציבוריות ומומנה בידי הקרן ע"ש רות קהן עבר.

בן-עמוס, דן. "קאטגוריות אנאליטיות וז'אנרים אתניים" הספרות 20,  147-136.

גוטקינד, נעמי . "מדע בדיוני – ספרות העתיד" הצופה

Heinlein, Robert A.  “Science Fiction: Its Nature, Faults and Virtues”, in Davenport, Basil, ed. . The Science Fiction Novel, Chicago: Advent.

Halverson, Sandra L.  Concepts and Categories in Translation Studies. [Phd. dissertation] Bergen, Norway: University of Bergen. “Translation Studies and representative Corpora: Establishing Links between Translation Corpora, Theoretical/Descriptive Categories and a Conception of the Object of Study"



העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות