‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 4

תאונות עיקריות. 5

התאונות החמורות ביותר. 5

תאונות הקשורות לישראל ולכלי טיס ישראליים. 6

סיבות לתאונות אוויריות והדרכים למניעתן 7

פגעי טבע. 7

כשלים טכניים. 10

גורמים אנושיים. 12

שיפור הבטיחות בתעבורה האווירית. 14

גופי רישוי, חקיקה ומעקב. 16

פגיעה מכוונת בתעופה אזרחית. 18

טרור. 18

פעולות של צבא סדיר. 19

אסון לוקרבי 21

מהלך הטיסה. 21

חקירת הפרשה. 21

מהלך האירוע. 22

קודם האסון 22

ההמראה מסכיפהול. 23

מעל החוימר. 23

בקשה לנחיתה. 24

ההתרסקות. 24

חקירת האסון 25

מטען המטוס. 26

תמצית התשדורת בין צוות המטוס לבין מגדל הפיקוח‏. 27

ביבליוגרפיה. 29

אסון תעופה מוגדר באמנת שיקגו כ"אירוע בכלי טיס הקשור בהפעלתו, והמתרחש בפרק הזמן שבין רגע עלייתו של אדם לכלי הטיס בכוונה לטוס בו עד לרדתו מכלי הטיס"‏. אירועי אסון תעופתי יכולים להיות תאונות אוויריות או תקריות אוויריות.

תאונה אווירית מוגדרת כאשר באותו אירוע קרה אחד או יותר מהדברים הבאים:

1. אדם נהרג או נפצע פציעה קשה כתוצאה מהיותו בכלי הטיס, או כתוצאה מפגיעה מכלי הטיס או חלק ממנו, או כתוצאה מהדף הסילוןשל כלי הטיס;
2. נגרם נזק חמור לכלי הטיס;
3. כלי הטיס נעדר או שלא ניתן לגשת אליו‏.

תקרית אווירית Incident מוגדרת כאירוע שאינו תאונה, הקשורה בהפעלת כלי טיס, המתרחש באותו פרק זמן, המשפיעה או עלולה להשפיע על בטיחות הטיסה. למשל: כיבוי מנוע במטוס חד מנועי, או שני מנועים במטוס דומנועי; כשל של מערכת חיונית במטוס הגאים, כני נסע, וכדומה; טעות משמעותית בניווט או חריגה משמעותית מהנתיב; ועוד‏.[1]

רישום התאונות האויריות מראה כי מאז תחילת ימי התעופה נספו בתאונות אוויריות, נכון ל31 בדצמבר 2011, 121,870 בני אדם, ו93,624 נפצעו. 67.57% מהתאונות אירעו כתוצאה מטעויות אנוש, 20.72% היו תוצאת תקלה טכנית, 5.95% נגרמו בשל פגעי טבע, ו3.25% היו תוצאה של פיגועי טרור. 2.51% מהתאונות נגרמו מסיבות אחרות‏ יחד עם זאת, קיים שיפור מתמשך בבטיחות המטוסים; בין השנים 1983 ל2000 ניצלו 95% מהנוסעים במטוסים שהיו מעורבים בתאונות טיסה בארצות הברית‏.

ההגדרה באמנת שיקגו מתייחסת לכל המקרים שבהם התרחש אסון אווירי בתעופה אזרחית. ההגדרה והנתונים שהובאו לפיה אינם מתייחסים לתעופה צבאית, אך כוללים גם מקרים שבהם מטוס הופל בזדון בפעולת טרור, למשל, אף שאין זו תאונה. המשך הערך עוסק גם בתאונות בתעופה צבאית, ועוסק בנפרד במקרים של פגיעה מכוונת במטוס. ערך זה עוסק רק בתאונות שאירעו לכלי טיס הכבדים מן האוויר.

תאונות עיקריות

• האדם הראשון שנהרג בתאונה אווירית שבה היה מעורב כלי טיס כבד מן האוויר היה אוטו ליליינטל. ליליינטל היה חלוץ בבניית כלי טיס כבדים מן האוויר לא ממונעים. הוא נהרג ב10 באוגוסט 1898, כאשר הדאון שעליו גלש התרסק.
• תומאס את'ולן סלפריג' Thomas Etholen Selfridge היה האדם הראשון שנהרג בתאונה בה היה מעורב כלי טיס ממונע כבד מן האוויר. ב17 בספטמבר 1908 התרסק המטוס שבו טס, עקב השתחררות מדחף המנוע הימני. טייס המטוס היה אורוויל רייט, שנפצע קשה בתאונה.
• ההתנגשות הראשונה באוויר בין שני מטוסי נוסעים אירעה ב7 באפריל1922, מעל פיקרדיה, בצרפת. שני מטוסים דוכנפיים, האחד בריטי והשני צרפתי, התנגשו זה בזה עקב ערפל ומזג אוויר גרוע. כל שבעת הנוסעים ואנשי הצוות בשני המטוסים נהרגו.

התאונות החמורות ביותר

שיחזור ממוחשב של רגע ההתנגשות באסון טנריף.

• אסון המטוסים בטנריף, ב27 במרץ 1977, הוא אסון התעופה הכבד ביותר, שבו עיקר הנפגעים היו נוסעי מטוסים. האסון אירע כאשר מטוסבואינג 747 של חברת התעופה KLM התנגש על המסלול בטנריף במטוס בואינג 747 אחר, של חברת פאן אם. התאונה, שהביאה למותם של 583 בני אדם, נגרמה עקב טעויות טייס, טעויות פקח, בעיות תקשורת, ערפלועומס בנמל התעופה.
• התרסקות טיסה 123 של ג'פאן איירליינס ב12 באוגוסט 1985 היא האסון הכבד ביותר שבו היה מעורב מטוס אחד. 520 נוסעים נהרגו כאשר מטוס בואינג 747 של חברת ג'פאן איירליינס התרסק; ההתרסקות הייתה תוצאה של אובדן לחץ פתאומי, שאירע בשל תחזוקה לקויה. אובדן הלחץ גרם לשבירת הגה הכיוון ולקריעת צינורות הידראוליים, דבר שהביא לאובדן השליטה על המטוס ולהתרסקותו. רק ארבעה נוסעים נותרו בחיים. [2]
• התאונה האווירית החמורה ביותר שאירעה בשל התנגשות באוויר בין שני מטוסים אירעה ב12 בנובמבר 1996, מעל הכפר צ'ארקי דאדרי בהודו. מטוס בואינג 747 בטיסה 763 של חברת סעודיה, שהמריא משדה התעופה בדלהי, התנגש במטוסאיליושין Il76 בטיסה 197 של חברת אייר קזחסטן שהנמיך לנחיתה באותו שדה תעופה. התאונה אירעה כאשר הטייס הקזאחי הנמיך מתחת לגובה שאושר לו; 349 נוסעים ואנשי צוות נספו. לא היו ניצולים.
• ב3 במרץ 1974 התרסק מטוס מקדונל דאגלס DC10 בטיסה 981 של חברת טורקיש איירליינס ביער מצפון מזרח לפריז,צרפת, זמן קצר לאחר ההמראה מנמל התעופה אורלי. 346 הנוסעים ואנשי הצוות נספו. סיבת ההתרסקות הייתה התפרקות דלת תא המטען, שהביאה לירידה חריפה בדיחוס הפנימי במטוס. ירידת הלחץ הביאה לקריסת הרצפה שמעל דלת תא המטען, קריסה שהביאה לניתוק כבלי ההיגוי ולאובדן שליטה של הטייסים על הגה הגובה, הגה הכיוון ואחד ממנועי המטוס. המטוס נכנס לצלילה חריפה והתרסק. זו הייתה תאונת המטוס החמורה ביותר עד אסון המטוסים בטנריף.

תאונות הקשורות לישראל ולכלי טיס ישראליים

• בנמל התעופה בןגוריון אירעו מספר תקריות ותקלות בטיחות שהיו על סף תאונת תעופה. החמורה שבהן ארעה ב30 בנובמבר 1970 בשעה 2:53 בלילה, כאשר מטוס מטען מדגם בואינג 707 של חברת התעופה TWA בטיסה TW691 החל את נסיעת ההמראה שלו בדרכו לנמל התעופה הבינלאומי של פרנקפורט ולקנזס סיטי. הטייס, שקיבל אישור המראה ממגדל הפיקוח, הבחין על המסלול שלפניו במטוס תובלה מסוג סטרטוקרוזר של חיל האוויר הישראלי שנגרר על ידי טרקטור במסגרתתרגיל צבאי. גם הסטרטוקרוזר וגם הטרקטור הגורר נסעו ללא אורות. טייס הבואינג ניסה ברגע האחרון להסיט את המטוס ימינה, אך ללא הועיל. כנפו השמאלית של הבואינג פגעה בזנבו של הסטרטוקרוזר ושני המטוסים החלו לבעור. הבואינג המשיך בנסיעתו ימינה, ירד מהמסלול ועלה באש בשדה שלף סמוך. שלושת אנשי הצוות של הבואינג ניצלו אך שני נהגי הטרקטור ומכונאי במטוס הסטרטוקרוזר נהרגו ושני המטוסים נהרסו כליל‏‏.
• ב10 במאי 1977 התרסק מסוק יסעור בבקעת הירדן במהלך תרגיל. כל 54 הצנחנים ואנשי הצוות שהיו בו נהרגו. החקירה מצאה שהאסון נגרם עקב טעות אנוש. תאונה זו תוארה כתאונת המסוק החמורה ביותר בהיסטוריה, עד לאסון המסוקים מעל שאר ישוב.
• ב4 באוקטובר 1992 התרסק מטוס מטען מדגם בואינג 747 של אל על, בטיסה 1862, על שני בנייני מגורים בשכונת ביילמר, בדרום מזרח אמסטרדם. המטוס המריא זמן קצר לפני כן מנמל התעופה סכיפהול. מיד לאחר ההמראה ניתק מנוע מס' 3 מהכנף, פגע במנוע מס' 4 וניתק גם אותו. המטוס שב לנחיתה בנמל, אך לא הצליח להגיע והתרסק. שלושת אנשי צוות המטוס ונוסעת שהייתה עימם נהרגו, וכן נספו 39 אנשים על הקרקע בשכונת המגורים שלתוכה התרסק המטוס‏.
• בליל 4 בפברואר 1997 התנגשו באוויר שני מסוקים מדגם CH53 סי סטאליון, יסעור, של חיל האוויר. המסוקים היו במשימת תובלת כוחות למוצבי צה"ל ברצועת הביטחון בדרום לבנון. המסוקים התנגשו מעל היישוב שאר ישוב, וכל 73 החיילים ואנשי הצוות שהיו בהם נהרגו. סיבת התאונה לא הובררה במלואה, אך נראה שנבעה מטעויות אנוש ואיהקפדה על נוהלי בטיחות. בעקבות התאונה הוקם להק האוויר למסוקים. הייתה זו תאונת המטוס החמורה ביותר בהיסטוריה התעופתית הצבאית עד להתרסקות מסוק צבאי רוסי ב2002, בה נהרגו 127 בני אדם.

ב4 באוקטובר 2001 התרסק מטוס נוסעים מדגם טופולב 154 של חברתS7 איירליינס הרוסית, בטיסה מנמל התעופה בןגוריון לנובוסיבירסק. המטוס התרסק מעל הים השחור כתוצאה מפגיעת טיל קרקעאוויר מדגםSA5, שנורה על ידי צבא אוקראינה בעת תרגיל, ופגע במטוס בשוגג. 66 הנוסעים, רובם אזרחים ישראליים, ו12 אנשי הצוות נספו באסון.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 Tonyleather. "The Deadliest Airplane Accidents in History

S A Cullen MD FRCPath FRAeS. "Injuries in Fatal Aircraft Accidents" (Archive). NATO

Klein. "Top 10 plane crashes in the world