‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד מתבטאת  שפת הגוף כתקשורת בין אישית?

תוכן עניינים

מבוא. 

שפת הגוף האנושית. 

שימוש מלאכותי

תצלום שפת הגוף של טום קרוז וקייטי הולמס לפני הפרידה. 

כללים בשפת גוף. 

1. שקרנים נוגעים בפנים ובשיער. 

2. ידיים שלובות מעידות על סגירות. 

3. יש מחוות גופניות אוניברסליות לניצחון ותבוסה. 

4. ריקוד חושף הרבה על אנשים.

5. אשה שנמשכת לגבר, תיגע בשיערה. 

6. צורת ההליכה מעידה על אופי 

7. אפשר לייצר ביטחון עצמי 

8. הקרנת בטחון עצמי משפיעה גם על ההורמונים.

תרשים דיאגרמה – תאוריית החוקר הול. 

תקשורת בין אישית בלתי-מילולית. 

ערוצי תקשורת בלתי מילוליים

כישורי תקשורת בלתי מילולית

שפת גוף: הפנים.

סודות תווי הפנים

תרשים ואיור – מיפוי הפרצוף ושפת גוף

סיכום

ביבליוגרפיה

נספח תמונות

צילומים של שפת הגוף

שפת גוף היא מכלול של הבעות פנים, תנועות ותנוחות גופניות, הנעשות בדרך כלל באופן בלתימודע ובלתירצוני, ומשקפות תחושות ורגשות של האדם או בעל החיים העושה אותן.

מקובל להאמין כי שפת הגוף משותפת לקבוצות גדולות של בני האדם, אף יותר מאשר מילים. שפת הגוף מתקיימת גם כאשר היא אינה מתפקדת כתקשורת, אם כי באופן בולט פחות. עובדה זו ניתן להסביר בכך ששפת גוף נועדה להחצין תהליכים נפשיים ולאו דווקא לתקשר. עם זאת, אדם המשתמש בשפת גוף מלאה ללא תקשורת עם אדם אחר, נחשב לחורג מההתנהגות הנורמלית, מלבד במקרים של מנהגים תרבותיים רשמיים לדוגמה: מנהגי דת ומסורת[1].

שפת הגוף עשויה להיות עניין מודע ורצוני, תהליך אינסטינקטיבי, אך גלוי, או תהליך בלתימודע ולא רצוני שניתן להבחין בו אך ורק על ידי מעקב מדויק ופרטני.[2]

מקובל על רוב חוקרי שפת הגוף, כי דפוס תקשורת זה רלוונטי ביותר גם אם הוא קיים אך ורק במישורים בלתימודעים. על פי תאוריה זו, שפת הגוף היא חלק בלתי נפרד מהתקשורת האנושית, ומתרחשת באופן קבוע לאורך כל מפגש אנושי.

שפת גוף גורמת להחצנה של מצבי רוח, כדוגמת החצנת לחץ על ידי דפיקות מהירות עם הרגל או היד על משטח, או על ידי פכירת אצבעות או כסיסת ציפורניים. צורת הבעה זו אינה רצונית לרוב, ורק במקרים נדירים מכוונת. ניתן לרוב להבחין בקלות בשפת גוף שכזו, אך נדרשת תשומת לב לעניין.

תכונות אופי שונות מבוטאות אף הן על ידי שפת גוף. לדוגמה, הליכה מהירה וקצובה כביטוי לנחישות, מבט לאממוקד כביטוי לפיזורדעת ועוד. נהוג להאמין כי צורת הבעה היא ברובה לא מודעת ולא רצונית.[3]

שימוש מלאכותי

תחום מסוים של העיסוק בשפת הגוף הוא הניסיון לרתום שפה זו לשימוש האדם. שימוש שכזה עשוי להיות שיפור יכולת קריאת שפת הגוף, על ידי חידוד תשומת הלב לתהליכים אלו, ועל ידי למידה של צורות הביטוי השונות. שימוש נוסף נעשה בהתאמה מכוונת של שפת הגוף למצב הרצוי.

שימושים אלו הם חלקם של רוב בני האדם, ולא בממדים מצומצמים לדוגמה: אימוץ מכוון של יכולת להישיר מבט בשיחה. ישנם בני אדם אשר עוסקים בשיפור יכולות אלו באופן רחב יותר, הן מתוך שאיפה לשפר את יכולות התקשורת הכלליות שלהם, והן עלמנת לקיים מניפולציה לצורך מסוים. במובן זה, שימוש מלאכותי בשפת הגוף משמש בתחום הרטוריקה ולכן יש לראות בואמצעי רטורי.

מניפולציה בשימוש בשפת גוף קיימת הן באופן טבעי והן באופן נרכש. מניפולציה שכזו עשויה לחזק יכולות שכנוע, להקרין כריזמהעודפת, לרגש במכוון ועוד. במניפולציות אלו נעשה שימוש מכוון בשפת הגוף, על מנת להשפיע על תהליכי המחשבה של הנמען באופן לאמודע ורצוני, לרוב עלמנת להסיטו מאופן חשיבה רציונלי.

שיטות מניפולציה משרתות באופנים רבים, בתחומים שונים, שהעיקריים בהם הם:

• שימוש במסגרת מערכות יחסים אינטימיות, לרוב על מנת לזכות באהדה, או כמאמץ שכנוע. דוגמה בולטת לשימוש כזה היא השימוש בבכי מכוון, אשר משמש כמושא ידוע להומור על מערכות יחסים זוגיות.
• שימוש במסגרת ניסיון השפעה על אדם שאינו במערכת יחסים אינטימית, על מנת לשכנעו לקדם אינטרס חברתי מסוים של בעל המניפולציה, באופן שאינו נגזר מהחשיבה הרציונלית. הדוגמה הבולטת למניפולציה שכזו היא שימוש בשפת גוף על מנת להשפיע על לקוח לשלם עבור מוצר כלשהו, והשימוש עלמנת לעורר רגשי חמלה, שיובילו לתרומה פילנטרופית מסוימת.
• שימוש בשפת גוף במסגרת רטוריקה מול קהל, בידי מרצים, קריינים, מנחיאירועים ובעלי מקצוע אחרים המופיעים מול קהל. השימוש העיקרי במקרה זה נועד להגביר את העניין והקשב של הקהל, אך מקובלים גם שימושים שמטרתם לעורר רגשות מסוימים. שימוש ידוע שכזה נעשה על ידי נואמים פוליטיים שונים, העושים שימוש בשפת גוף עלמנת להטמיע את רעיונותיהם בקהל.
• שימוש בשפת גוף במסגרת פרסום, אשר נועד ליצור זהות רגשית של קהל הפרסום עם מוטיב מסוים. דוגמה בולטת לשימוש כזה הנא שפתגוף מינית באופן מכוון, על מנת ליצור משמעות מינית בלתימודעת למוצר הנמכר. [4]
• שימוש כחלק ממשחק במסגרת של מופע כלשהו, על מנת לחקות באופן מדויק את התנהגות הדמות המגולמת.
• בצילום, שפת הגוף יכולה להיות אמצעי חשוב להעברת רגשות, אופי או מצב נפשי של המצולמים.

"שפת הגוף" או בשמה המדוייק יותר - התקשורת הלא מילולית, זוהי השפה הבינלאומית ה"מדוברת" על ידי כל בני האדם בעולם.

שפת הגוף היא השפה הראשונה שאנחנו לומדים כתינוקות. תינוק קולט קודם כל הבעות פנים וקולות, ועוד הרבה לפני שהוא מבין משמעות של מילים הוא מתחיל לתקשר בעזרת קולות, הבעות ותנועות. [1]

גם בעלי חיים "מדברים" בשפת הגוף; כל מי שצפה אי-פעם בחתול וחתולה מיוחמים, בנמלים הבונות את קינם או בכלבה שמטפלת בגוריה יודע שבעלי-חיים בהתנהגותם מביעים את הצרכים, התחושות והאיפיונים שלהם.

אנחנו, בני האדם, מרגישים ומצויים ב"מצבי-רוח" מגוונים ורבים - שמחה, זעם, תשוקה, עצב, שלווה, שנאה, התעלות, חרדה, חמלה, ועוד ועוד... וכל מצב כזה מוצא ביטוי במצב ה"חומר", כלומר - במצב הגוף הפיסי שאנחנו חיים בתוכו, וכשם ש"מצב-הרוח" שלנו משתנה היות ואנו מגיבים לנסיבות, לגירויים ולרשמים שונים מחוצה לנו ובתוכנו - כך גם המחווה, התנוחה, הבעת הפנים וטון הדיבור שלנו משתנים בהתאם והם משקפים את העמדה, התחושה והמצב הרגשי שלנו.

אנחנו מורגלים לשים לב בעיקר ל"מה שנאמר". התקשורת הלא-מילולית עוסקת בשאלה "איך נאמר", שמובילה לשאלה "מדוע נאמר" - מה מגלות המילים והאופן שבו הן נאמרו על האדם, על מצבו ועל מניעיו. [3]

מחקרים הוכיחו כי הרושם שנשאר אצלנו לאחר מפגש עם אדם זר נקבע בכ- 90% ע"י האותות הלא-מילוליים שקלטנו, ורק בכ-10% ע"י המילים שנאמרו. הנסיון להיות מודע ולתרגם במדוייק את האותות הללו - את השפה המוצפנת הזו - זהו ניסיון בלשי שיכול להוביל את החוקר לרמות גבוהות של מודעות ורגישות, ולמשל את השאלה - מה האדם מקרין ולא מה התנוחה שלו מספרת.

שפת הגוף עוסקת לא רק במצבו העכשווי המשתנה של האדם אלא גם באפיונים ארוכי טווח יותר - בזיהוי וגילוי של גישות, דימוי עצמי, תכונות ואיכויות - דרך צורת ההליכה, היציבה ואפילו דרך אופן החזקת הסיגריה או הושטת היד לאחוז בכוס... ובאין סוף דרכים נוספות - כי אנחנו "מספרים את הסיפור שלנו" ללא משים, כל הזמן.

וכמובן - הפנים וכפות הידיים - כי גם הצורה הפיסית היא תוצאה של תהליך אנרגטי - מחשבות, רגשות, חוויות והתנסויות - כל אלה מתורגמים להבעות ולתווי פנים וידיים אשר נחקקים, נוצרים ומשתנים עם השנים.

וכמו שנאמר - "האחרון שיודע שהוא במים - הוא דג הזהב".

זוהי אמירה המתארת את מצבנו לאשורו - קשה מאוד לאדם להיות אובייקטיבי לגבי עצמו. אנחנו זקוקים ל"מראות", למשובים מהסביבה שלנו.

כאשר אדם לומד ומתנסח בתחום הזה הוא מקבל הזדמנות לראות את עצמו מבחוץ, מחדש. ואם זה נעשה בסביבה מקבלת, ללא שיפוט וביקורת, זוהי מתנה המאפשרת גדילה והתפתחות אישית.

כדי להבין את שפת הגוף צריך לפתח פתיחות, יכולת הקשבה עמוקה, כושר התבוננות, תשומת לב לפרטים, סקרנות ואינטואיציה, יחד עם גישה מקבלת ומלאת פליאה ויראה לנוכח התאטרון האנושי על כל המורכבות, היופי והעושר שבו.

זהו מחקר מרתק, מהנה וחיוני לכל אדם שרוצה להכיר ולהבין את עצמו ואת זולתו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

צבי יוגב, שפת גוף: לגנוב את ההצגה, הוצאת הקריה האקדמית אונו

טוניה ריימן, כוחה של שפת הגוף, אור עם

גבריאל רעם, אמנות השיחה : מלהג ופטפוט עד הידברות ודיאלוג, תל אביב : משכל

Fast, Julius. Body Language. Open Road Media

Sandler, Wendy; & Lillo-Martin, Diane.  Sign Language and Linguistic Universals. Cambridge: Cambridge University Press.

Wikipedia