עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

ב"ה  15,000 עבודות אקדמיות בחינם/במחיר שפוי:99-390 שח. 

הנחה 20 אחוז לימי הקורונה: על כל המאגר! קוד הקופון נמצא בסוף שאלת המחקר בתקציר העבודה האקדמית על ביטקוין ומשבר הקורונה

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

חוות דעת על מרצים

secure

        תוצאת תמונה עבור פפר       Ã—ª×•×¦××ª תמונה עבור ביט       ×ª×•×¦××ª תמונה עבור פייבוקס

             תשלום בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7

תוצאת תמונה עבור העברה בנקאית

 

עבודה אקדמית מורים עובדי קבלן, חברות כח אדם בתיווך משרד החינוך (עבודה אקדמית מס. 10160)

‏290.00 ₪

29 עמ'

עבודה אקדמית מספר 10160

עבודה אקדמית מורים עובדי קבלן, חברות כח אדם בתיווך משרד החינוך

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי העסקת אנשי חינוך באמצעות גופים מתווכים?

תוכן עניינים

תוכן עניינים      

מבוא    

משנת הלימודים  - מנהלים יכולים לחפש מורים מחליפים דרך חברות כ"א   

העסקה באמצעות קבלן כ"א        

הפרטה במערכת החינוך

מאפיינים סוציו-דמוגרפים של מועסקים בקבלנות כח אדם  

תנאי עבודה      

שכר     

הוראותיו המרכזיות של חוק העסקת קבלני כ"א     

מדיניות משרד החינוך    

ההתפתחויות האחרונות במערכת החינוך - העסקה עקיפה של המורים       

בתי-ספר בניהול עצמי    

״חוזים אישיים״ - תמרוץ ותגמול מיוחד של מורים 

גמישות בהעסקת מורים ומנהלים

סוגיית הנתונים הנוגעים להיקף ההעסקה באמצעות גופים מתווכים 

היעדר נתונים בדבר העסקת מורים בידי עמותות הורים ו/או חברות

תמונת המצב ברשויות המקומיות

סיכום   

נגיף הקורונה הוכרז כמגיפה עולמית והיכה גלים בארץ ובעולם. משבר נגיף הקורונה הוא משבר כלכלי-תעסוקתי שגרם להתעצמות של תהליכים גלובליים כמו התכנסות לאומית וקסנופוביה. הוצאה לחל"ת ופיטורין בזמן המשבר ברור שבוצעו קודם כל כלפי העובדים החלשים הלא הם עובדי הקבלן.

נוכח היקף הפעילות העצום במערכת החינוך, המגוון הרב של מוסדות החינוך ושל התוכניות החינוכיות המופעלות בהם והיעדר הסדרה מלאה של הנושא (כפי שיוצג להלן), יש קושי להקיף בחיבור כגון זה את כל היבטיו של נושא העסקת המורים ואף את מכלול הסוגיות הנוגעות להעסקת מורים באמצעות גופים מתווכים.[1] לפיכך נבהיר כי בחיבור הנוכחי מוצגים הנושאים האלה:

■ רקע: ממצאי מחקרים שעסקו בהפרטת מערכת החינוך והקשרם לנושא העסקת המורים; שינויים בדפוסי העסקה של מורים במערכת החינוך; דיונים ומסמכים קודמים.

■ מדיניות משרד החינוך וסוגיית הנתונים הנוגעים להעסקת מורים באמצעות גופים מתווכים.

■ תמונת המצב ברשויות מקומיות נבחרות.

■ העסקת מורים בתוכניות חינוכיות ייחודיות ותוספתיות נבחרות; התייחסות גורמים נוספים הנוגעים בדבר.

להלן כמה הבחנות מקדמיות המהוות מעין מבוא לדיון בנושא העסקת המורים במערכת החינוך:

o חינוך רשמי וחינוך מוכר שאינו רשמי - העסקה על-ידי הבעלים של מוסד החינוך -

בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים, רוב בתי-הספר הם מוסדות רשמיים בבעלות המדינה (או בבעלות משותפת של המדינה והרשות המקומית) ולפיכך המורים המועסקים בהם ומלמדים בהם את מקצועות הלימוד המחויבים על-ידי משרד החינוך אמורים להיות עובדי מדינה ולקבל את שכרם ממשרד החינוך.

בחטיבות עליונות (ובבתי-ספר תיכוניים ארבע-שנתיים, במקומות שבהם לא הוקמו חטיבות ביניים) שהם בגדר מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים, המורים מועסקים בדרך כלל על-ידי הבעלות על בית-הספר: רשות מקומית, רשת חינוך; עמותה או חברה. ישנם גם בתי-ספר יסודיים שהם מוכרים שאינם רשמיים, וגם בהם המורים מועסקים לרוב על-ידי הבעלות על בית-הספר.

על-אף האמור לעיל, בשנים האחרונות מתברר כי בפועל ישנה גם אפשרות לפיה הבעלות על בית-הספר (בין אם זו המדינה, הרשות המקומית או בעלות אחרת) לא תעסיק את כלל עובדי ההוראה באופן ישיר, אלא שחלק מן המורים המלמדים בבית-הספר יועסקו באמצעות גופים מתווכים. עניינו של חיבור זה מתמקד באפשרות זו, כלומר במקרים שבהם חלק מן המורים במוסד חינוך מסוים מועסקים שלא על-ידי הבעלות על אותו מוסד חינוך, דהיינו בהעסקה שאינה ישירה.

o מורים המלמדים את שעות הלימוד במסגרת שעות המתוקצבות על-ידי משרד החינוך, ומורים המלמדים בשעות הממומנות ממקורות שאינם משרד החינוך כאמור, במוסדות החינוך הרשמיים, המורים המלמדים את מקצועות הלימוד המחויבים על-ידי משרד החינוך הם עובדי מדינה המקבלים את שכרם ממשרד החינוך (כאשר המשרד מקצה שעות תקן לבית-הספר עבור שעות ההוראה של מורים אלה).

יחד עם זאת, מסיבות שונות שביניהן קיצוצים קודמים בתקציבי משרד החינוך וכן שאיפה להישגיות (כמו גם לגיוון) הן מצד הרשויות והן מצד ההורים, ישנה גם בחינוך הרשמי העסקה של מורים נוספים המלמדים בשעות שהן מעבר לתקן (ולעתים גם מעבר לסך השעות האחרות שמשרד החינוך מתקצב בנוסף על שעות התקן) - הן מקצועות ליבה והן מקצועות העשרה. לעתים מוגדרת מטרת ההעסקה של מורים אלה - ״תגבור לימודי״, אם כי לא תמיד ברור מהי ההבחנה שלפיה מוגדרים שיעורים נוספים הניתנים במקצועות הליבה כ״תגבור״ ולא כתוספת שעות פשוטה כמשמעה.

המימון להעסקת מורים אלה יכול להתקבל מתקציבי הרשויות המקומיות, מתרומות של גופים פרטיים (פילנתרופיים או מסחריים) או מכספי הורים. אופן ההעסקה של מורים אלה יכול להיות כאמור באמצעות הרשות המקומית עצמה או באמצעות גוף מתווך כגון עמותות הורים וחברות.

o נ וסף על האמור לעיל, במערכת החינוך פועלים כיום מאות גופים מתערבים, המפעילים תוכניות חינוכיות חיצוניות המוגדרות בדרך כלל כתוכניות העשרה או כתוכניות ״בלתי-פורמליות״, במסגרת ההסדר החוקי המאפשר הנהגת תוכנית לימודים נוספת (תל׳ץ) במימון רשויות מקומיות והורים, או במסגרת שעות הממומנות באמצעות תשלומי הורים תחת הסעיף של ״רכישת שירותים מרצון״. עובדי החינוך המעבירים בפועל תוכניות אלו לתלמידים מכונים לעתים מורים (או עובדי הוראה) ולעתים מדריכים (בחלק מן המקרים הבחירה בכינוי המתאים נעשית בהתאם לצד שאותו תופס הדובר בוויכוח על צורת ההעסקה הראויה של עובדים אלה).

מן החיבור עולים, בין היתר, הממצאים האלה:

■ בכ מה מחקרים שפורסמו בתקופה האחרונה נטען כי התופעה של העסקת מורים באמצעות גופים מתווכים היא אחד מביטוייה המרכזיים של מגמת הפרטה מתמשכת במערכת החינוך בישראל. לתופעה זו עלולות להיות כמה השלכות שליליות מרכזיות:

- פגי עה באפשרות הפיקוח והבקרה על איכותם של כוחות ההוראה במערכת החינוך;

- פגי עה בזכויותיהם של מורים המועסקים באופן שונה ממורים המקבילים להם (בתנאי העסקה העשויים להיות פחותים), ובתוך כך יצירת מעמדות שונים בקרב מורים;

- פגי עה בשוויון ההזדמנויות לתלמידים, כתוצאה מכך שבמקומות מסוימים יועסקו מורים רבים (במימון פרטי ולעתים באמצעות גופים מתווכים) בנוסף על המורים שאותם מממנת המדינה לצורך יישום תוכנית הלימודים המחייבת, ואילו במקומות שמצבם החברתי-כלכלי ירוד לא תתאפשר תוספת זו. בהיעדר מידע על היקף ההעסקה של המורים הנוספים, לא ניתן יהיה גם לקבל החלטה מושכלת בדבר הקצאת משאבים לצורך העדפה מתקנת של בתי-ספר שבהם אין העסקה כזו.

למשל, המסמך אינו עוסק כלל בחינוך החרדי במערכת החינוך, וזאת על-אף שבוועדת החינוך של הכנסת הועלו בעבר טענות רבות גם כנגד תנאי העסקה של גננות ברשת גני הילדים של אגודת ישראל. ונראה כי יש מקום לבחון גם מגזר זה. כמו כן, נראה כי ראוי לערוך בדיקה מעמיקה בכל הנוגע למעבר של מוסדות חינוך - הן בחינוך הקדם-יסודי והן בחטיבות העליונות - מבעלות הרשות המקומית לבעלות פרטית, ובנוגע להשלכות של מעבר זה על העסקת סגל ההוראה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2019)

שפירא-לשצ’ינסקי, אורלי. אתיקה ארגונית בניהול משאבי אנוש במערכת החינוך הישראלית. פרדס, (2017)

גולדברג מ', פינברג נ', דיני עבודה, הוצאת סדן, ספט' 2017

McGaughey E, ‘A Human is not a Resource’ (2018) Centre for Business Research, University of Cambridge Working Paper 497 (2018)


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

תוספות/מחיקה ובלעדיות