‏290.00 ₪

המחקר הנוכחי בוחן את ההתנהגות המוסרית של אנשים בקרב קבוצת פנים וחוץ, כאשר

למשוואה מתווסף מימד נוסף של היות הקבוצות חלק מסביבת קונפליקט ארוך שנים. ניסוי

השטח האמפירי בעיר ירושלים, בה יהודים וערבים חיים בשכנות, הראה כי קיימת העדפה פנים

קבוצתית בהתנהגות המוסרית בקרב שתי הקבוצות הנבדקות. בנוסף, נמצא כי למעמד יש השפעה

גבוהה יותר על התנהגות מוסרית.

השערות

כאמור, מחקרים רבים על קבוצות פנים וחוץ מראים באופן מובהק כי קיימת הטייה רבה לקבוצת

הפנים. בין מחקרים אלו ניתן לציין את הניסוי המפרוסם של טג'פל על חלוקה רנדומלית של

אנשים ללא היכרות מוקדמת ביניהם והצגה של בחירה בין שתי אופציות. אופציה ראשונה כללה

מתן 5 $ לחברי הקבוצה ו- 10 $ ו- 15 $ לחברי שתי הקבוצות האחרות, והאופציה השניה כללה

לקיחת 5 $ מחברי הקבוצה, ו- 10 $ ו- 15 $ מחברי הקבוצות האחרות. ממצאי המחקר הראו כי בערך

שני שלישים העדיפו את האופציה הראשונה, בה כולם מרוויחים למרות שהם מרוויחים קצת

פחות, אך כשליש מהנבדקים בחרו באופציה השניה, בה כל הקבוצות מפסידות אך הקבוצה שלהם

מפסידה הכי פחות. ההסבר של טג'פל לממצא הוא שבאופציה השנייה המצב של כלל הקבוצות

אמנם הורע, אך בתנאי זה המצב של חברי הקבוצה הוא הטוב ביותר )אצל McDermott & Monroe, 2010 .)

בהתאם לכך, השערת המחקר הראשונה ) 1H ( תהיה כי התנהגות מוסרית כלפי אנשים מחוץ

לקבוצה ומתוך הקבוצה תהיה שונה: ההטייה כלפי קבוצת הפנים תוביל להתנהגות מוסרית

גבוהה יותר כלפי חברים לקבוצה זו, ולהתנהגות מוסרית נמוכה יותר כלפי אנשים מחוץ לקבוצה.

השערת אפקט האינטראקציה היא כי בשל היותם קבוצת מיעוט בסביבת קונפליקט, ערבים יעזרו

יותר מאשר יהודים לחברי קבוצת הפנים שלהם, ונצפה בהתנהגות מוסרית גבוהה יותר בקרב

קבוצת הפנים הערבית מאשר היהודית. השערת אפקט האנטראקציה יצאה מתוך מחקרם של

נדלר, שמצא כי בתנאי שבו יחסי הסטטוס בין הקבוצות בסביבת קונפליקט נתפסו כלא יציבים,

משתתפים שנעזרו בעוזר מהמעמד הגבוה הרגישו רע יותר מאלה שנעזרו באדם מתוך הקבוצה,

וכן ניכרה רמה גבוהה יותר של אפליה והערכה נמוכה יותר של קבוצת החוץ ) Nadler & Liviatan, 2006 .)

בספרו " The Lucifer effect: understanding how good people turn evil ", פיליפ זימברדו

עורך ניסוי בשני איזורים במקביל: בברונקס, שכונה קשת יום בעיר ניו יורק, ובפאלו אלטו שכונת

יוקרה בקליפורניה. במהלך הניסוי מכוניות נטושות פוזרו באיזורים אלו, וצוות המחקר צפה

בהתנהגות והתגובות של התושבים. זימברדו גילה כי בעוד בברונקס אנשים החלו לבזוז ולהשחית

את המכונית הנטושה בתוך עשר דקות מתחילת המחקר, המכונית בפאלו אלטו נשארה

בשלמותה, ויתרה מכך, כאשר הועברה על ידי הנסיינים לאיזור אחר, שלוש שיחות טלפון התקבלו

במשטרה המקומית ובהן דווח על גניבה של המכונית הנטושה ) Zimbardo, 2007 .)

זימברדו לא משייך את תוצאות הניסוי למוסר נמוך או גבוה, אלא פשוט למצב של השכונה:

"כאשר אנשים רואים מכוניות נטושות ברחובות, גרפיטי בכל מקום וחלונות שבורם לא מכוסים,

זה סימן לכך שלאף אחד לא באמת אכפת מהשכונה הזו". הדבר יוצר למעשה עכבות

נמוכות יותר כלפי פעולות הרסניות או פוגעניות, גם בקרב אזרחים ממוצעים. על כן ההשערה

השנייה של הניסוי הנוכחי תתייחס לסוגיה של מעמד הנבדקים: ההתנהגות המוסרית בקרב

אנשים בשכונות ממעמד נמוך תהיה נמוכה יותר, וכן תהיה פחות מושפעת משייכות הנסיין

לקבוצת החוץ או הפנים.

פן נוסף שמחקרו של זימברדו מזמן לנו, הוא נושא האנונימיות. המחקר נערך בקרב שכונה גדולה

בעיר גדולה, לעומת קהילה קטנה יחסית בפרברי קליפורניה, ומאפייני הסביבה יוצרים סיכויים

שונים של סבירות שהעוברים והשבים יכירו ויזהו אחת את השני. מחקרים רבים סימנו אנונימיות

כסיבה עיקרית למעבר של אנשים ממוצעים ובדרך כלל שומרי חוק וסדר, לביצוע עברות מוסריות

ממגווון סוגים. בתוך הנתון הזה, נראה כי אנונימיות בקבוצה מועדת לפורענות יותר מאשר

אנונימיות כפרטים.

במחקר השתתפו סך הכל 197 נבדקים בין הגילאים 10 עד 70 . המשתתפים הינם משתמשים

בתחבורה הציבורית בירושלים אשר נדגמו באופן אקראי, והתצפיות נעשו ללא ידיעתם או

הסכמתם המודעת. המשתתפים הינם ישראלים יהודים וישראלים ערבים / פלסטינים. 2

המשתתפים שנדגמו היו ממשתמשי התחבורה הציבורית בירושלים באחת מהתחנות בשכונות:

פת, רחביה, שייך ג'ראח ובית חנינא. שכונות אלו מייצגות 4 תנאים: שתי שכונות בעלות רוב יהודי

ממעמד סוציו אקונומי נמוך וממעמד גבוה(, ושתי תחנות בשכונות בעלות רוב פלסטיני )מעמד -

נמוך וגבוה

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

Gilovich, T., Keltner, D., & Nisbett, R. E. Social Psychology. New York, NY: W. W. Norton & Company (Second Edition).

Grzymala-Busse, A. Why Comparative Politics Should Take Religion (More) Seriously. Annual Review of Political Science. 15: 421–442.