‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 3

ליטאים.. 3

הגאון מווילנה. 7

משנתו 9

תורת הסוד במשנתו 10

תורת הגאולה במשנתו 12

שלחן ערוך חדש   12

יחסו ללימודי חול ופילוסופיה. 13

ניסיון עלייתו לארץ ישראל. 16

מאבקו בתנועת החסידות. 17

מתלמידיו 18

כתביו 20

צאצאיו 21

הנצחתו 22

ביבליוגרפיה. 23

הַגְּרָ"א, היה פוסק ואיש אשכולות נודע ביותר, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרוניםכסמכות רבנית עליונה. היה גדול במקרא, בתלמוד ובקבלה, פוסק מקורי ומרכזי, ובקיא במדעים. אגדות רבות נכרכו בשמו. היה ידוע בהתמדתו הבלתי רגילה שאת כל זמנו הקדיש ללימוד.

סירב לשמש במשרת רבנות רשמית של וילנה או בכל משרה אחרת, בשל ענוותנותו ובשל רצונו לא להיבטל מלימוד תורה. היה מהמנהיגים האידאולוגיים של ההתנגדות לחסידות, שפעלה נגד תנועת החסידות במזרח אירופה[1].

הגר"א נולד בט"ו בניסן ה'ת"פ‏ 23 באפריל 1720. לפי המסורת הוא נולד בעיר סֶלְץ סעלץ שליד בריסק שבליטא שהייתה אז חלק מהאימפריה הרוסית, אולם יש סברה שנולד בווילנה. אביו, רבי שלמה זלמן לנדָי, היה נכדם של רבי משה קרמר, רבה של וילנה‏, ושל רבי משה רבקש מחבר הספרבאר הגולה ספר מקורות וציונים לשלחן ערוך‏. בגיל 6 אובחן כעילוי, דרש בבית הכנסת הגדול בווילנה דרוש ופלפול עמוק ששמע מאביו, וכן פלפול שהכין בעצמו‏. גם בספרו שנות אליהו מובא חידוש שאמר בהיותו בן שבע שנים. למד מספר חודשים בעיירה קיידאן אצל הרב משה מרגלית הידוע בכינויו ה"פני משה" על שם ספרו פני משה, שהוא אחד הביאורים היחידים לתלמוד ירושלמי. בגיל תשע החל ללמוד גם קבלה‏. בגיל עשר כבר למד בעצמו ולא נזקק למורים.

בהיותו צעיר לימים נישא לחנה בת יהודה לייב מקיידן 1724–1772. אשתו דאגה, כמקובל, לפטור את בעלה מן הטיפול במשפחה כדי שיוכל להקדיש את זמנו ללימודיו. לאחר מותה בשנת תקמ"ג נישא לגיטל בת מאיר לונץ מחלם, שהייתה גם היא אלמנה. בגיל צעיר יצא הגר"א ל"גלות" לפולין ולגרמניה, עבר בליסא וברלין ואולי אף באמסטרדם. על פי עדותו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, חתימתו של הגר"א נמצאה בספרייה הבודליאנית באוקספורד שבבריטניה, אולם כיום לא ידוע על כך. במשך השנים התגורר הגר"א בווילנה, אך סירב בעקביות לכהן במשרה רבנית רשמית שתפריע לו בלימודיו. למרות זאת, קהילת וילנה, שראתה כבוד לעצמה במגוריו בעיר, נתנה לו הקצבה חודשית קטנה לפרנסתו.

הגר"א התפרסם מאוד בהתמדתו העצומה. בניו מספרים כי נהג במשך כל חייו לישון שעתיים בלבד ביממה, בארבעה חצאי שעות‏, כשכל עתותיו מסורות אך ורק ללימוד תורה. תלמידו רבי חיים מוולוז'ין תיאר, כי כאשר עינתה אותו קושיה בלימודו לא היה מכניס אוכל לפיו במשך ימים רצופים, ומראהו היה כחוש ומעונה עד שמצא את התשובה לשאלתו.

הגר"א נפטר בי"ט בתשרי ה'תקנ"ח 9 באוקטובר 1797 בווילנה[2].

רבי אברהם ישעיה קרליץ החזון איש כתב עליו כך: "אנו מתייחסים להגר"א בשורה של משה רבנו, עזרא, רבנו הקדוש, רב אשיוהרמב"ם. הגר"א שנתגלה תורה על ידו כקדוש מעותד לכך שהאיר במה שלא הואר עד שבא ונטל חלקו, והוא נחשב אחד מהראשונים, מדרגתו ברוח הקודש, ביגיעתו ובבקיאותו בעיון העמוק בכל התורה המצויה עתה בידינו, אי אפשר כלל לצייר את אפשרותם"‏.

בשל הערצה זו, כונה בפי יהדות ליטא בתואר "הגאון" בלבד.

משנתו

הגר"א דגל בלימוד על דרך הפשט והיה בעצמו בעל בקיאות וידענות רחבת היקף‏. התנגד ללימוד בסגנון פלפולי חריף, כשם שהתנגדו לו הרמב"ם,המהר"ל ועוד חכמי ישראל נוספים. בבית מדרשו הקטן למדו תלמוד עם הפרשנים רש"י, רא"ש ורי"ף בלימוד ישר המכוון להכרעה ופסיקת ההלכה. הגאון היה מקורי מאוד בפסיקת ההלכה, ופעמים רבות פסק על פי הבנתו בתלמוד גם נגד הראשונים והשלחן ערוך או המנהג המקובל.

לימודו מבוסס על חתירה לעומק הפשט מהמקורות, אך גם על שינויי גרסאות בפרט בספרים הפחות שכיחים כמו התלמוד ירושלמי והתוספתא וספרי הזוהר, ועל אף היותו אבי הזרם הליטאי, שיטת הלימוד המקובלת בישיבות הליטאיות כיום שונה במידת מה מדרכו. את מרבית שינויי הגרסאות ביצע שלא על פיכתבי יד שהיו בידו אלא בהתבסס על בקיאותו המופלגת בספרות התלמודית והרבנית. בדיעבד, רבות מהגהותיו נמצאות כקולעות לגרסאות הקיימות בעדי נוסח קיימים ומדויקים.

במוצאי יום כיפור היה הגר"א ממשיך לצום עוד כמה שעות תוך כדי לימוד תורה. זאת על פי מאמר חז"ל : "מאי דכתיב, ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי? מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה - אתם מתקיימים, ואם לאו - אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו". כלומר קיומו של העולם תלוי בלימוד תורה בלתי פוסק. רעיון זה עמד גם בבסיסה של הישיבה ישיבת וולוז'ין שהקים תלמידו, ר' חיים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הרב דוד קמינצקי ההערכה וההשתוקקות לביאורי הגר"א בדורות האחרונים, ישורון כרך ו' 

רפאל ב' שוח"ט, עולם נסתר בממדי הזמן - תורת הגאולה של הגר"א מווילנה, מקורותיה והשפעתה לדורות, הוצאתאוניברסיטת בר-אילן

יהודה לייב מימון פישמן, תולדות הגר"א, ירושלים: מוסד הרב קוק, מהדורה שנייה