‏290.00 ₪

תוכן עניינים

תקציר............................................................................................... 7

מבוא.................................................................................................. 9

הרקטות שנורו על ישראל במהלך מבצע "צוק איתן"

סוגים, מקורות ומלאים...................................................................... 12

כמויות וקצבי ירי של רקטות ופצמ׳׳רים במהלך מבצע "צוק איתן"........ 15

מאפיינים אסטרטגיים וטקטיים במתקפת הרקטות

במהלך מבצע "צוק איתן"................................................................... 18

ההגנה האקטיבית של ישראל במבצע "צוק איתן".................................. 21

הספקנים.......................................................................................... 24

המתקפה האווירית של החמאס.......................................................... 30

סיכום............................................................................................... 31

הערות.............................................................................................. 35

בהסלמה שהביאה למבצע "צוק איתן" ובמהלכו של המבצע הייתה ישראל נתונה למתקפת רקטות עזה וארוכת טווח יותר מכל מתקפות הרקטות עד כה. אש הרקטות הביאה להפסקה חלקית של טיסות אזרחיות לנמל התעופה בן גוריון ואיימה על שדות הגז של ישראל בים התיכון. למתקפת הרקטות התווספה מתקפה אווירית באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים נושאי חימוש ששוגרו על ידי החמאס לתקיפה בעומק שטח המדינה. למרות ההצלחות של חיל האוויר וחיל הים לפגוע במשגרי רקטות, האש לא פסקה וגם לא הואטה בצורה משמעותית עד הפסקת האש שסיימה את המבצע.

מול הישג זה של הפלגים הפלסטינים עומד ההישג ההגנתי של ישראל שחסמה ונטרלה את מרבית עוצמתה של המתקפה. פיקוד ההגנה האווירית של חיל האוויר פרס מערך הגנה אקטיבי יעיל. תשע סוללות של מערכת "כיפת ברזל" שהגנו על מרבית המטרות שהותקפו ברקטות הצליחו להשמיד באוויר תשע מתוך כל עשר רקטות שנורו אל האזורים שעליהם הגנו. סוללות ה"פטריוט" יירטו והשמידו כלי טיס בלתי מאוישים ועצרו בכך את המתקפה האווירית של החמאס. כתוצאה, היו מספר הנפגעים והיקף הנזק נמוכים ביחס למערכות קודמות. מערך ההגנה האקטיבי היווה את חוט השדרה של כושר העמידה של העורף, אבטח את קשרי האוויר והים של ישראל, ואפשר למרבית אזרחי המדינה להמשיך את שגרת חייהם בהפרעה מזערית.

בארץ ובחו"ל הושמעו ספקות באשר להצלחתה של מערכת "כיפת ברזל" במערכה זו. ספקנים בארצות הברית ייחסו את מיעוט הנפגעים ליעילות ההתראות שנתנו על ידי פיקוד העורף ולהיענות הציבור לתפוס מחסה בשעת תקיפה, וכן לקטלניות הנמוכה לכאורה של הרקטות. בחינה השוואתית של נתוני נפגעים ונזקים במבצע "צוק איתן" שבו הייתה לישראל הגנה אקטיבית לעומת מלחמת לבנון השנייה שבה מערכת כזו עדיין לא הייתה בנמצא מפריכה לחלוטין את הטענות הללו.

מבצע "צוק איתן" חשף את מכונת המלחמה המורכבת שהפלגים הפלסטינים בעזה שקדו על הקמתה החל ממחצית העשור הקודם. למרות ההצלחה של ישראל לבלום את עוצמתה של מתקפת הרקטות, התגלו פערים אשר מחייבים פעולה מתקנת, ובהם הוספת מערכות "כיפת ברזל", מציאת מענה לאיום הפצמ"רים, שיפור היכולת להשמיד כלי טיס בלתי מאוישים והקניית יכולת ליירוט רקטות לספינות חיל הים.

יעדו של מבצע "צוק איתן" כפי שהוגדר על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו היה "השבת השקט והביטחון לאזרחי המדינה".² גם הארגונים הפלסטינים החמושים בעזה הכריזו על המערכה כמבצע צבאי רשמי (אשר קיבל את הכינויים "הקש הנרקב" על-ידי החמאס, ו"המבנה המלוכד" על-ידי הג'יהאד האסלאמי),³ שיעדו היה "הסרת המצור על עזה". בנאומים ובראיונות לתקשורת הבהיר חאלד משעל, מנהיג החמאס, כי הסרת המצור פירושה בין השאר מתן גישה חופשית מרצועת עזה לשאר מדינות העולם על-ידי הקמת נמל ימי ונמל תעופה בין-לאומי.⁴ מבחינת ישראל, קבלת דרישה זו פירושה הסכמה להקמת מדינת חמאס ריבונית בעזה על כל המשתמע מכך לביטחונה ולעתידה של מדינת ישראל. הציבור הישראלי קלט זאת היטב והתחושה הכללית הייתה כי מבצע "צוק איתן" הינו "מלחמה על הבית".

 הוא חוקר במרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים ומהנדס אווירונאוטי בהשכלתו. במהלך עבודתו במשרד הביטחון הקים וניהל את מנהלת "חומה" המופקדת על פיתוח מערכות הגנה נגד טילים ורקטות, והיה אחראי לפיתוח ולהתנעת ייצור מערכת ה"חץ".

מבצע "צוק איתן" התאפיין במערכה אווירית, יבשתית וימית ובעיקר - כמו שני קודמיו

-  במתקפת רקטות מרצועת עזה על שטחי מדינת ישראל. מתקפה זו עלתה בהיקפה, בכמותה, בקצב האש שלה ובטווחיה על מתקפת הרקטות של החזבאללה ב-2006 והייתה למעשה מתקפת הרקטות העזה ביותר שספגה ישראל עד כה.

כבר בפתיחת המערכה התריעה ממשלת ישראל בפני אזרחי המדינה כי היא תהיה ממושכת. כושר העמידה של העורף היה איפה גורם קריטי ביכולתה של ישראל להשיג את יעדיה במערכה. אלוף (מיל') עמוס ידלין, לשעבר ראש אמ"ן וכיום ראש המכון למחקרים אסטרטגיים שליד אוניברסיטת תל אביב, קבע כי "עמידות העורף הישראלי

-  היכולת של העורף הישראלי לעמוד במערכה הנמשכת יותר משבוע, היא גורם מפתח בתוצאות המערכה".⁵ "כושר עמידה" - לאמור, נכונות הציבור לשאת באבדות בחזית ובעורף, בנזקים החומריים ובפגיעה הכלכלית הכרוכה במערכה צבאית - הוא מושג חמקמק שקשה להגדיר את מרכיביו ואת המינון שביניהם. סביר להניח ש"כושר העמידה" נקבע על-פי המאזן שבין תפיסת המחיר שהמערכה הצבאית גובה (בנפגעים, ברכוש ובנזק כלכלי) לבין תחושת האיום ותפיסת התועלת הלאומית והאישית שנובעת מעמידה במערכה הצבאית. באשר ל"תפיסת המחיר", מקובל להניח שאחד המרכיבים העיקריים שלו הוא מידת הנזק בעורף - בהרוגים, בפצועים, בנזק חומרי ובאבדן הכנסה. בהנחה זו, מידת היעילות של מערכת ההגנה האקטיבית כנגד מתקפת הרקטות היתה בעלת השפעה מכרעת על כושר העמידה שהפגין הציבור.

מאמר זה יתמקד בפעולת ההגנה האקטיבית של ישראל במהלך המערכה. הגנה זאת בנויה כיום על מערכות הנשק "חץ 2" (כנגד איומי טילים בליסטיים מסוריה ואיראן), מערכת "כיפת ברזל" (כנגד איומי רקטות קלות ובינוניות מסוריה, לבנון, עזה וסיני) ומערכת ה"פטריוט" (כנגד מטוסים מאוישים וכלי טיס בלתי מאוישים

-  כטב"ם).⁶ שלוש מערכות נשק אלה מופעלות על-ידי פיקוד ההגנה האווירית של חיל האוויר. המאמר יתאר את סוגי הרקטות שנורו על-ידי הפלסטינים מעזה ואת טווחיהן במהלך המערכה, את האסטרטגיה והטקטיקה של הירי כפי שניתן להקיש עליהן מניתוח מהלך המתקפה, את הביצועים של מערכות ההגנה האקטיבית, ואת התוצאות המוחשיות בעורף. המאמר יעסוק בקצרה גם בטענות אשר הוטחו על-ידי גורמים בארץ ובעולם, על כך שמערכת "כיפת ברזל" לא הוכיחה יעילות במערכה. למען השלמות יסקור המאמר תמציתית את המתקפה האווירית של כלי הטיס הבלתי מאוישים של החמאס. בסיום יפרט המאמר מספר תובנות והצעות של המחבר לקראת המערכות הבאות בצפון ובדרום, שלצערנו נראות סבירות וקרובות למדי.

כל המידע שעליו מבוסס חיבור זה נלקח ממקורות גלויים, בעיקר מהודעות דובר צה"ל ומדיווחים בתקשורת הישראלית והעולמית, שגם הם ניזונו בעיקר מהודעות דובר צה"ל. מקור עיקרי נוסף לנתונים שבחיבור זה הוא אלון בן דוד, כתב ערוץ 10, שחלק עמי את הנתונים שאסף בסבב טלפונים מעיריות וממועצות רלבנטיות על מספר הרקטות ופצצות המרגמה שנורו לעברן, ועל מספר היירוטים של מערכת "כיפת ברזל" באזוריהם, לפי מיטב ידיעתם.⁷ על כך הערכתי ותודתי לו. בין המקורות החשובים האחרים יש לציין במיוחד את הבלוג של נחמיה גרשוני, ששקד לעדכן יום -יום את סטטיסטיקת הרקטות מעזה ויירוטן על-ידי ישראל.

הנתונים הכמותיים לגבי מספר התביעות לפיצוי על נזקי רכוש והסכמים ששולמו בגינם, התקבלו ממנהל קרן הפיצויים של מס רכוש, מר אמיר דאהן, בראיון שהתקיים עמו ב-25.12.2014. תודתי למר דהאן ולגברת ענת לדז'ינסקי מלשכת דוברות רשות המסים במשרד האוצר על עזרתם המעולה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-35 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

עמוס ידלין, "צוק איתן - יעדי המבצע והאסטרטגיה להשגתם", מבט על, גיליון 551

אמיר אורן, "הסנאטור מקיין: מלאי טילי היירוט של ישראל אוזל והולך"

Theodore A. Postol, "The Evidence That Iron Dome Is Not Working", Bulletin of Atomic Scientists