‏290.00 ₪

 היו אתם הראשונים לרכוש עבודה אקדמית זו! (וגם האחרונים אם תרכשו בנוסף גם בלעדיות). 

תוכן עניינים

מבוא. 

הריון בתאומים. 

בעיות בהריון בתאומים. 

סיכונים מיוחדים. 

תסמונת עירוי דם בין תאומים ברחם TTTS

במה שונה הריון תאומים מהריון רגיל ?. 

מה שונה במעקב הריון תאומים?. 

גיל התבגרות. 

אחים והמשפחה. 

מבנה המשפחה ותפקידיה. 

משפחה מודרנית

בני- משפחה- דפוסי קשר שונים

מדרג (היררכיה) במשפחה.

מדינת התאומים בתוך המרחב המשפחתי

דרגות קרבה ביולוגיות והשלכותיהם.

עקרונות הגנטיקה. 

אחים יחידאים, תאומים זהים, תאומי אחווה. 

תאומים זהים ותאומים לא זהים..

תאומים זהים.. 

תאומי ראי

תאומי אחווה.

תאומים זהים למחצה

תאומים זהים מטעם גנטי זהה

מיוחדות תאומי אחווה

תאומים סיאמיים

תסמונת מעבר דם בין העוברים.

התמודדות עם גידול תאומים.

תופעת התאומות.

התאום בעיני עצמו סביבתו ומשפחתו

התפתחות ה"אני" והמובדלות.

מובדלות- הגדרה תפקיד והתפתחות.

מובדלות והחלוקה לגילאים

הקשר התאומי-תלות או מובדלות?. 

הקשר הבין-אחי והמובדלות הפסיכולוגית. 

משתנה בלתי תלוי: סוגי אחאים..

משפחה

אחים רגילים

אחים תאומים

תאומים זהים.

תאומי ראי 

תאומי אחווה.

עמדה כלפי טיב קשר.

עמדה

כיצד נרכשות עמדות

תפקידן של העמדות

הקשר בין המשתנים

השפעת יחסי האחים על דפוסי הזוגיות

יחסי תאומים לפי הרכב האחים האחרים במשפחה

תיאורית השערת המגע של אלפרוט

יישום התיאוריה

מחקר השדה

שיטת המחקר

מדגם

כלי המחקר

מהלך המחקר

מובדלות בין אחים על-פי רמת הקרבה הביולוגית, הנתונים בממוצעים

דיון

מסקנות הסקר

סיכום

ביבליוגרפיה

שאלון

תאומים זהים הם תוצאה של התחלקות הביצית המופרית, המהווה את העובר הראשוני, לשניים (או ליותר). הסיבה המדויקת להתחלקות אינה ברורה. שני גושי התאים הופכים לשני עוברים הגדלים באותו רחם (אך לכל אחד חבל טבור משלו).

ככל שהתחלקות הביצית המופרית מתרחשת מאוחר יותר, כך חולקים העוברים ביניהם יותר "משאבים" בזמן ההיריון. אם הביצית המופרית מתחלקת לשניים ב-3 הימים הראשונים שלאחר ההפריה, נוצרים תאומים זהים שלכל אחד מהם שלייה משלו ושק היריון משלו. אם החלוקה מתרחשת בין היום השלישי לשמיני לאחר ההפריה (אצל כ-75% מהתאומים הזהים), נוצרים עוברים שלכל אחד מהם שק היריון משלו, אך יש להם שלייה משותפת. אם החלוקה מתרחשת בין היום השמיני ליום ה-12 לאחר ההפריה, נוצרים עוברים שלהם שק היריון אחד ושלייה משותפת, וזהו המצב הנדיר ביותר מבין השלושה.

לתאומים זהים מטען גנטי זהה (אם כי יש ביניהם הבדלים מסוימים, למשל בטביעות האצבעות) ועל כן הם תמיד מאותו הזוויג, אולם הם אינם בהכרח זהים באופיים. עם זאת, מחקרים הוכיחו כי תאומים זהים אשר גדלו בנפרד היו דומים זה לזה בתכונותיהם, במחוותיהם ובתחומי העניין שלהם. ממצאים אלה תומכים בתאוריה כי לרובן של התכונות האנושיות קיים גורם גנטי. מבחינה גנטית ילדיהם של תאומים זהים הם למעשה אחים למחצה ולא בני דודים רגילים.

תאומי ראי

תאומי ראי הם תאומים בעלי מאפיינים הפוכים, כגון: האחד מהם ימני והשני שמאלי, כיוון צמיחת השיער הוא הפוך, צמיחת שן ראשונה בצדדים הפוכים ומראה אסימטרי. על פי ההערכות מצב זה נובע מהתחלקות מאוחרת של הביצית המופרית – בין היום התשיעי ליום ה-12 לאחר ההפריה‏. במקרים נדירים, אחד מתאומי הראי לוקה בתסמונת סיטוס אינברסוס שבה כל האיברים הפנימיים נמצאים בצד ההפוך של הגוף – החדר השמאלי של הלב נמצא בצד ימין וכו'.‏‏‏

מקובל ששכיחות תאומי הראי הוא כ-25% מהתאומים הזהים‏1 ושהתופעה אינה מופיעה כלל בתאומי אחווה. אולם היו שטענו לשיעור נמוך יותר (10-15%) של תאומי ראי בקרב תאומים זהים ולהמצאות תאומי ראי בקרב תאומי אחווה‏. לעומת זאת, היו שטענו לזיהוי באמצעים וטוגרפיים של תכונות ראי במעל % ממדגם של תאומים זהים

שיעור הלידות של תאומים זהים היה יציב ביותר מסביב לעולם ועמד על 3.5-4 לידות ל-1000, כשליש מלידות התאומים במערב. עד שנות ה-80 של המאה ה-20 ההנחה הייתה שהריון של תאומים זהים הוא אירוע אקראי שאינו תלוי בגזע, גיל וגורמים סביבתיים. אולם בשנות ה-80 התברר ששיעור לידות התאומים הזהים היה פי 2.5 אצל נשים שעברו טיפולים לעידוד ביוץ. כן נמצא שיעור גבוה בהרבה של לידת תאומים זהים אצל אמהות שהיו בעצמן תאומות זהות‏.

לנטייה להיריון של תאומי אחווה יש בסיס תורשתי - ישנן נשים בעלות נטייה תורשתית לשחרר יותר מביצית אחת בעת המחזור החודשי.

:הקשר בין סוג האחאות (תאומים לעומת יחדאים)לדימוי עצמי של מתבגרים

שאלת המחקר:

האם יש קשר בין סוג האחאות לבין דימוי עצמי של מתבגרים

השערת המחקר:

לאחים תאומים יהיה דימוי עצמי נמוך ,בהשוואה ליחדאים 

חיי היום-יום אינם יכולים להתקיים מפעילות של אדם אחד בבדידות מזהרת. כן גם לא יכול אדם לשמור על תחושה חיונית של עצמיות אלא אם הוא מקיים יחס חי עם אנשים אחרים. ממשיים או סמליים. תופעת התאומות ,כקבוצה בלתי-נפרדת מחיי אומה, עוררה את תשומת לבו של האדם משחר ההיסטוריה האנושית ולידתם הייתה מאז ומעולם מאורע יוצא דופן, מוזר שונה, מושך מחד גיסא ומפחיד מאידך גיסא. עבודה זו עוסקת בקשר הבין-אחי והמובדלות הפסיכולוגית בקבוצת התאומים ובקבוצת אחים יחידאים.

העבודה בודקת את רמת המובדלות (אינדיווידואליות) המדווחת בקרה אחים בעלי רמות קרבה ביולוגיות שונות שהם: אחים יחידאים (אחים בטווח גיל של עד שנתיים), תאומי אחווה, ותאומים זהים. שאלת המחקר לעבודה זו היא: האם יהיה הבדל ברמת המובדלות המדווחת של אחים ברמת קירבה ביולוגית שונה- תאומים זהים, תאומי אחווה ואחים יחידאים.

שני המשתנים העומדים בראש העבודה הם: משתנה בלתי-תלוי- רמת קרבה ביולוגית של זוגות אחים. ומשתנה תלוי – רמת המובדלות בין האחים ברמות הקרבה השונות.

עבודת הגמר נחלקת לשני חלקים מרכזיים תוך קישור ביניהם. החלק הראשון כולל סקירה ספרותית נרחבת והוא נקרא החלק התיאורטי שבעבודה. חלק זה כולל רשימה של שלושה ראשי פרקים במספר, הכוללים בתוכם תתי נושאים מרובים וממוקדים. ראשי ותתי הפרקים נבנו כמשפך שבראשיתו סוקר סקירה כוללת ואט אט מתמקד בנושא העיקרי בעבודה. גיל ההתבגרות הוא הנושא הפותח את ראשי הפרקים ולאחריו באה המשפחה ,כמסגרת חיים משותפת, דרגות קירבה ביולוגיות בתוכה ותופעת התאומות. הפרק לאחריו מביא את התפתחות ה"אני" כמרחב אישי של כל אדם באשר הוא, מביא את המובדלות כאבן הבוחן העיקרית לשאלת ה"אני", והמובדלות בקרב תאומים. הפרק השלישי והאחרון מתמקד לשאלת המחקר- הקשר הבין-אחי והמובדלות הפסיכולוגית.

החלק השני בעבודה נקרא מחקר השדה. חלק זה כולל בתוכו את מחקר השדה וממצאיו אך בראשיתו מסביר אודות המחקר ומאפייניו. לאחר מכן מביא דיון בממצאי המחקר ומסקנה להשערת המחקר.

 לאינדיווידואציה (או מובדלות כפי שנקראת כמשתנה התלוי)תורה שלמה. תורת האינדיווידואליזים היא מושג מוסרי-פסיכולוגי, המאמין בכושר השיפוט העצמאי של הפרט ובערך הגבוהה של חשיבותו העצמאית. (מתוך סיפרו של נתינאל ברנדן בספרו " היחיד והחופש")[1].האם לתאום ולאח היחידאי אינדיווידואציה זהה?

בחברה המערבית של ימינו תקופת ההתבגרות מתחילה בגיל מוקדם יותר ומסתיימת בגיל מאוחר יותר מאשר בתקופות קודמות. כתוצאה מכך זוהי תקופת חיים משמעותית מאוד ולו מבחינת הזמן שהיא נמשכת. פסיכולוגים חלוקים בדעותיהם לגבי מהי ההתבגרות, מתי היא מתחילה ומתי היא מסתיימת. יש סבורים, שתקופה זו אינה מהווה בהכרח משבר, לפחות לא יותר מאשר כל תקופה אחרת בחיים. בכלליות, ההתבגרות היא תקופת מעבר שבין הילדות לבגרות. בתקופה זו הפרט נפרד מן העולם המוכר והבטוח, וצועד אל עולם חדש ולא ידוע- עולם המבוגרים. תחילתה של תקופה זו היא ברורה- ראשית ההתבגרות המינית, כלומר כשמופיעים השינויים הגופניים-מיניים: אצל הבנים השינויים מופיעים-בגיל 11- 12, אצל הבנות בגיל 12-13, אך קשה לציין את סיומה של תקופה זו[2]. למושג "בוגר" ארבעה היבטים עיקריים[3]:

היבט גופני-מיני, היבט חברתי, היבט כלכלי והיבט פסיכולוגי.

לפי ההיבט הגופני- מיני, האדם נחשב לבוגר עם סיום הבגרות המינית,כלומר עם גמר הבשלתם של איברי הרבייה, המאפשרים לו להביא ילדים לעולם. לפי ההיבט הגופני- מיני תקופת ההתבגרות קצרה יחסית.

לפי ההיבט החברתי בוגר הוא מי שהחברה החליטה שהוא בוגר דייו לשאת בזכויות ובחובות שמטילה החברה על הפרט. יש לציין, כי הגדרת הבוגר על- פי היבט זה שרירותית לחלוטין ונקבעת על- פי צרכיה ודרישותיה של כל חברה. החברה היא המחליטה, מתי האדם נחשב לבוגר מבחינתה, ומנסחת זאת בחוקים ברורים.

לפי ההיבט הכלכלי האדם נחשב בוגר עם רכישת מקצוע ועצמאות כלכלית. קשה לקבוע, מתי מושגת עצמאות כלכלית, אך מוסכם פחות או יותר, שאחד מאפיוניו של אדם בוגר היא השתחררותו מתלותו הכלכלית בהוריו ויכולתו לפרנס את עצמו. ההיבט האחרון להגדרת בוגר הוא הבגרות הנפשית. מטעמים מובנים היבט זה הוא הקשה ביותר להגדרה. הפסיכולוגים עדיין מתלבטים ומחפשים אחר קריטריונים פסיכולוגיים לבגרות הנפשית.

אריק אריקסון קבע,שאדם בוגר הוא מי שעיצב זהות אישית מגובשת, כלומר מי שמכיר את עצמו- חולשותיו וכישוריו,העדפותיו, שאיפותיו, דעותיו ותכונותיו המייחדות אותו משאר האנשים-ולמד לקבל את עצמו כמו שהוא[4].

גיל ההתבגרות הזמין תיאוריות לא מעטות. תיאוריה- מטרתה להבהיר מושגים ולברר את הקשרים ביניהם, כדי ליצור מערכת שלמה בעלת היגיון משלה, שבעזרתה ניתן להבין תופעות. מחקרים המבוססים על תיאוריה תורמים להבנת תופעות .תיאוריות על גיל ההתבגרות אמורות, אם כן, לשרטט תמונה ברורה על היבטים שונים בחייהם של מתבגרים. בעזרת תמונה זו יובנו צדדיה הרב- גוניים של אישיות המתבגר ותיווצר תמונה כוללת של תהליך ההתבגרות. כפי שמוזכר לעיל, תיאוריות לא מעטות מאפיינות את גיל ההתבגרות, אך לא תמיד יש קשר ביניהם, ייתכן בשל הדגמת כל תיאוריה רק על היבט אחד מחיי המתבגרים והתעלמות מהיבטים אחרים.

בעבודה יוצגו ארבע תיאוריות מקובלות על גיל ההתבגרות, שלכל אחת מהן תרומה חשובה להבנתו. להלן ארבעת התיאוריות:

 התיאוריה הביוגנטית- סטנלי הול. התיאוריה הפסיכואנלטית- זיגמונד ואנה פרויד.

התיאוריה החברתית-רגשית- אריק אריקסון התיאוריה הקוגנטיבית- ז'אן פיאז'ה.

התיאוריה הראשונה שעסקה בהתפתחות גיל ההתבגרות, היא תורתו של האמריקאי סטנלי האל (1884-1928). התיאוריה של סטנלי האל נקראת התיאוריה הביוגנטית: כמו כל תיאוריה, הושפעה גם זו של האל (1884-1924) מהלכי הרוח ומן הידע של תקופתו. האל הושפע מפילוסופים כגון רוסו ומביולוגים כגון דרווין (תורת התפתחות המינים), והיה ראשון הפסיכולוגים שפיתח תיאוריה של גיל ההתבגרות. האל חילק את התפתחות האדם לארבעה שלבים: ההתפתחות בגיל הרך, הילדות, טרום ההתבגרות ותקופת ההתבגרות. האל מתאר את תקופת גיל ההתבגרות מבחינה ריגושית כתקופה של מתח וסערה. הוא תיאר את גיל ההתבגרות כמאופיין בעיקר ע"י שינויים פיסיולוגיים הקשורים בהתבגרות המינית וציין, כי ההתפתחות האינטלקטואלית צועדת בד בבד עם ההתפתחות המינית.

גדולתו של האל בגישתו השיטתית לגיל ההתבגרות. הוא ניסה להבין ולהסביר את מאפייני ההתפתחות של הגיל, הדגיש דפוסי התנהגות אופייניים לו והסביר את הסביבות להיווצרותם

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

טמיר מ.  תאומים-שניים שאינם אחד. הוצאת "רשפים ספרים". ת"א. .11 13,17,21,78.

סמילסקי, ש' . "פסיכולוגיה וחינוך", בתוך:תאומים, ירושלים: הוצאת כתר .

הריסון ג. ,וולפרט ר., לביטוב ר. "החוויה הסוציולוגית- המשפחה המשכיות ותמורה". הוצאת "רמות".אוניברסיטת ת"א. 26, 48-53 13-16.

צ. בר-אל, מ. נוימאיר. "מפגשים עם הפסיכולוגיה.עמודים 164-166 להלן יקרא נוימאיר.

Isaac Blickstein Louis G. Keith, Multiple Pregnancy, Taylor & Francis, March 2005, pages 277-285

 Annals of British Legislation: Digest of blue books, Vol. 4, 1868, page 291

 Encyclopaedia Londinensis, Vol. 18, 1821, Parturition, page 680

שאלון

שאלון:

שלום , השאלון הינו אנונימי ,ומשמש לצרכים פנימיים בלבד,אודה לך על שיתוף הפעולה , ועל הכנות

במתן התשובות.

1.האם אתה אח תאום ?

א.      כן

ב.      לא

2.האם היית משנה משהו במראה החיצוני שלך ,אם היית יכול?

א. הייתי עושה שינוי משמעותי

ב. אולי הייתי משנה משהו במראה החיצוני שלי

ג. לא הייתי משנה במראה החיצוני שלי שום דבר

3.האם אתה מרגיש שדעתך נשמעת במשפחתך?

א. אני מרגיש שדעתי חשובה לבני משפחתי.

ב. תלוי מה אני אומר

ג. אני מרגיש שדעתי כמעט ואיננה נשמעת

4.האם אתה רואה במשפחתך כמקום מוגן ותומך?

א. משפחתי תמיד מהווה בשבילי מקום מגן ותומך

ב. לפעמים משפחתי מהווה בשבילי מקום תומך ואוהב

ג. משפחתי אינה מהווה בשבילי מקום מגן ותומך

5.כשאני ניפגש עם חברים שלי-

א. מיד מרגישים בנוכחותי

ב. אני לא כל כך מורגש לידם

ג. נוכחותי איננה משמעותית

6.האם אתה טיפוס חברותי?

א. אני אדם מאוד חברותי עם אנשים

ב. אני חברותי רק עם אנשים מסויימים

ג. אני טיפוס מאוד מופנם

7. האם אתה מרוצה מהמשקל שלך?

א. אני מרוצה מהמשקל שלי

ב. שינוי קל לא יזיק

ג. הייתי רוצה לשנות את המשקל שלי באופן ניכר

8.האם אתה מרוצה מהעיניים שלך?

א. יש לי עניין מאוד יפות

ב. אולי הייתי משנה לצבע אחר

ג. הייתי רוצה לשנות את כל הקשור לעיניים שלי

9.האם אתה מרוצה מהגובה שלך?

א. הגובה שלי מתאים לי בדיוק

ב. שינוי קל לא יזיק

ג. יש צורך בשינוי משמעותי

10.האם אתה אוהב את השיער שלך?

א. אני מאוד אוהב את השיער שלי

ב. אולי הייתי משנה בו משהו

ג. אני בכלל לא מרוצה מהשיער שלי

11.מהו טיב היחסים בינך לבין חבריך?

א. יש לי יחסים טובים עם אנשים רבים

ב. יש לי קשר עם מספר מסוים של חברים

ג. יש לי קשר טוב רק עם בודדים

12.האם לדעתך הופעתך מרשימה את הסביבה?

א. ההופעה שלי תמיד מרשימה אנשים

ב. ברוב הפעמים אני מקבל מחמאות על ההופעה שלי

ג. ההופעה שלי לא מסובבת את ראשי האנשים

13.האם אתה מעריך את עצמך כאדם אחראי?

א. אני אדם מאוד אחראי

ב. אני נוהג באחריות רק שממש נידרש ממני

ג. אחריות זה לא הצד החזק שלי

14.האם אתה חושב שאתה מוכשר?

א. מאוד, יש הרבה דברים שאני טוב בהם

ב. אפשר להגיד שיש דברים שבהם כן ויש שלא

ג. אני ממש לא מוכשר

15.האם לאחרים נעים להיות בחברתך?

א. תמיד נעים להיות בחברתי

ב. ברוב הפעמים ממש כיף להיות בחברתי

ג. לא לכולם נעים להיות בחברתי

16.מהו טיב היחסים בינך לבין מורייך בביה"ס?

א. מצוין ,אנחנו ממש מסתדרים

ב. יחס של מורה ותלמיד לא מעבר

ג. אנחנו ממש לא מסתדרים.

17. האם אתה מסתדר עם בני המשפחה?

א. אנחנו מסתדרים ממש טוב,

ב. לפעמים אנחנו רבים ,אבל משלימים מהר מאוד

ג. אני לא מסתדר איתם