‏390.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 4

אנטומיה של מפרק הברך. 4

רצועות. 4

מניסקוס. 5

שרירים מקיפים. 5

פגיעות שונות בפרק הברך. 6

בדיקות לזיהוי הפגיעה. 6

ספרות בנושא אוסטיאוארטריטיס. 7

מאמרים בנושא. 8

הערכת מערכת:. 11

מחקר קליני 13

שיטות. 13

מהלך. 14

התערבויות. 14

ההתערבויות הבאות ניתנו לפי פרוטוקול המחקר:. 14

תוצאות עקריות. 16

תוצאות משניות. 16

השפעה על שימוש בתרופות ופניות לרופא. 17

חוזק המחקר ומגבלותיו 17

יישומים למרפאה. 17

כאבי גב תחתון- 20

HEMIPARESIS-. 20

סוכרת- 21

היפרליפידמיה. 21

אשפוזים קודמים ותרופות. 22

תרופות- 22

בדיקות פיזיקאליות – כוח שריר וטווחי תנועה בגפיים תחתונות. 23

טיפולים. 25

סיכום והמלצות. 34

מקורות. 35

מפרק הברך הוא מפרק ציר המורכב מחיבורים של כמה עצמות - החלק הדיסטלי של ה-FEMUR החלק הפרוקסימלי של ה-TIBIA והPATTELA. מפרק הירך-שוק, מורכב משתי בליטות בשם CONDYLUS(עלי) על עצם הירך, שכל אחת מהן מתחברת במפרק אליפטי לשקע מתאים בשוקה. בין כל עלי לשקע, נמצא מניסקוס. המפרק השני, מפרק הירך-פיקה, מחבר בין הפיקה, לשקע מתאים בקדמת עצם הירך. הפיקה נעה בתנועות החלקה, מעלה ומטה.

הברך היא מפרק סנוויאלי מסוג ציר, ומתקיימת בה באופן מוגבל גם תנועת סיבוב. מפרק סנוויאלי מורכב מקופסית העוטפת את המפגש של שלושת העצמות המשתתפות במפרק. בתוך החלל נמצא את הרצועות התומכות, המניסקוסים, בורסה ונוזל החלקה סנוויאלי, המזין את הסחוס שנמצא בין שתי העצמות. מעטפת זו מאפשרת תנועה אך עדיין תתנגד לכל פריקה.

הקופסית נתמכת מלפנים על ידי רצועת הפיקה וגיד השריר הארבע ראשי, ומאחור היא מתחברת מעל לעילית העלי של הירך ומתחת לעלי של השוקה.

מפרק סינובאלי ימצא בברך, כתף, מרפק וירך. אלו מפרקים בעלי תנועה חופשית .

רצועות

הרצועות נמצאות על מנת לאפשר ולהגביל תנועה במפרק. ישנן ארבע רצועות עיקריות בתוך וסביב הברך אשר מאפשרות ומגבילות את תנועת המפרקים כדי למנוע תנועות מיותרות.

ישנן שתי סוגים- cruciate (צולבות) ו- collateral (צידיות(:

רצועה צולבת קדמית- Anterior cruciate ligament (ACL) 
ממוקמת במרכז הברך, ותפקידה למנוע החלקה קדמית של עצם השוק. 
רצועה צולבת אחורית- Posterior cruciate ligament (PCL) 
ממוקמת במרכז הברך, ותפקידה למנוע החלקה אחורית של עצם השוק. 
רצועה צידית חיצונית- Lateral collateral ligament (LCL) 
ממוקמת בצד החיצוני של הברך, ותפקידה למנוע קריסה של הברך לכיוון חיצוני. 
רצועה צידית מדיאלית- Medial collateral ligament (MCL) 
ממוקמת בצד הפנימי של הברך, ותפקידה למנוע קריסה של הברך פנימה.

רצועות נוספות במפרק הן רצועת החבק המלוכסנת (oblique popliteal ligament) ורצועת בית הברך הקשתית(arcuate popliteal ligament) שתיהן מחזקות את חלקה האחורי של קופסית המפרק.

מניסקוס

המניסקוס הוא מבנה בצורת חצי סהר, עשוי רקמה סחוסית הנמצא במפרק הברך בין עצם הירך לבין השוקה. אחד בצד הלטרלי והשני במדיאלי. המניסקוסים שטוחים יותר בחלקם הפנימי ועבים בחיצוני וכך נוצר שקע המשפר את התאמת העלי לעצם הירך, וזהו תפקידו הראשון. תפקידים נוספים למניסקוס הם בלימת זעזועים, פיזור החיכוך במפרק, שמירה על ברך יציבה ע"י איזון המשקל על הברך, שיפור סירקולציה של הנוזל הסנוויאלי והשתתפות במנגנון נעילת הברך.

המניסקוס מעוצבב בחלקו החיצוני ולכן ניתן להרגיש כאב בברך. חלק זה ורק הוא, מקבל אספקת דם ולכן יכול לחדש עצמו לעומת החלק הפנימי שלא מקבל דם ולכן במקרה של פגיעה יש צורך בהתערבות ניתוחית.

הפגיעה בשלמות המבנה של המניסקוס בברך מובילה לפגיעה ביכולת התנועה של המפרק המלווה בכאבים.

שרירים מקיפים

השרירים המקיפים את הברך מאפשרים את התנועה בה והם מחולקים לשתי קבוצות: פושטי הברך- שריר הQuadriceps .

כופפי הברך-Hamstrings הכולל את Biceps femoris, semitendinosus, semimembranosus , וארבעה שרירים מסייעים לתנועה- Gracilis, Sartorius, Popliteus, Gastrocnemius.

 פגיעות שונות בפרק הברך

עקב המבנה המורכב והיות הברך מפרק נושא משקל, הברך הינה המפרק השכיח ביותר להיפגע. פציעות ברך נעות מקל עד חמור. פציעות חמורות יותר סביב הברך כוללות חבלה לעצם או נזק לסחוס או לרצועות.

הברך נושאת במרבית משקל הגוף ונעה פעמים רבות במהלך פעילות ולכן נפוצות בה פגיעות חריפות. פציעות ברך עשויות להיגרם מחבטה או סיבוב הברך; מנחיתה לא תקינה אחרי קפיצה; או מריצה קשה וארוכה מכדי יכולת המתאמן, או ללא חימום מתאים.

גורמים שונים משפיעים על השכיחות ועל ההיארעות של מצבי ברך שונים- גיל, מין, המצב החיסוני ,body mass index, מידת הפעילות הגופנית ועיוותים אנטומיים מולדים או נרכשים.

למשל, שכיחות השמנת היתר באוכלוסייה הכללית עלתה באופן דרמטי וכתוצאה מכך רואים אוסטריאוארטריטיס כבר בגילאים צעירים. הברך אינה יכולה לבלום ביעילות את הפגיעות והזעזועים בפניהם חשוף הגוף. התוצאה היא שחיקת סחוס המפרק וכאבים אשר עלולים בהדרגה להגביל את איכות החיים.

פציעות שכיחות נוספות הן דלקות בגיד, בבורסה, דלקות פרקים, פריקת ברך, קריעה של רצועה ומיניסקוס.

בדיקות לזיהוי הפגיעה

בדיקה גופנית- הסתכלות על היציבה וההליכה של הנבדק, ולאחר מכן הסתכלות על הברך (כולל על המפרקים שמעליה ומתחתיה) ולאחר מכן מישוש. יש להעריך את טווח התנועה, ואחר כך לבצע בדיקות מיוחדות לפתולוגיה של הפיקה, לבדיקת יציבות הרצועות ונזק לסהרונים.

יש לשים לב לכל אנומליה בולטת, צליעה כואבת, תנועה אבנורמלית של הירך, עיוות אנטומי, אטרופיית שרירים, שינוי בגוון העור, או נפיחות סביב מפרק הברך.

ישנם מבחנים שונים לבדיקת תקינות המבנים בברך- מבחן Lachman, מבחן המגירה האנטריורי, מבחן Pivot-shift ועוד.

בדיקות מעבדה- במידה ויש סימן לפציעה כלשהי לאחר הבדיקה הגופנית, בדיקות מעבדה משאיבת נוזל המפרק יכולות לסייע באבחנה. בדיקת דם תסייע לנו לראות את רמות החלבונים והלויקוציטים ושאר ערכים המצביעים על דלקת .

דימות - צילומי רנטגן פשוטים הם בדיקת הבחירה ההתחלתית, צילומים תוך כדי נשיאת משקל, אופטימאליים להערכת שינויים ניווניים הקשורים ב-osteoarthritis.

חשד לפגיעות מניסקוס, קרע ברצועות ושברים נסתרים ניתן לאשר על ידי MRI.

ספרות בנושא אוסטיאוארטריטיס

אוסטיאוארתריטיס (OA), דלקת מפרקים ניוונית, היא הגורם השכיח ביותר של כאבי פרקים כרונית, המשפיעה על מעל 25 מיליון אמריקאים והיא הצורה הנפוצה ביותר של דלקת פרקים. דלקת זו יכולה להופיע במפרקים הגדולים של הגוף-הידיים, הרגליים, הירך והברך.

מחלה זו מאופיינת בבלאי של המפרק אך יכולה להתרחש גם עקב פציעה. הדלקת מתחילה בסחוס כשבסופו של דבר גורמת לחיכוך בין שתי עצמות מנוגדות. הברך איננה יכולה לבלום ביעילות את הפגיעות והזעזועים בפניהם חשוף הגוף.

תחילה מרגישים כאב קל תוך כדי הליכה, אבל עד מהרה הכאב יכול להיות מתמשך ואף מופיע בלילה. הכאב יכול להיות מתיש, להגביל פעילויות שונות ולפגוע באיכות החיים. ללא הסחוס המגן, העצמות משפשפות זו את זה תוך גרימת כאב ואובדן ניידות.

רגישות בברך, נוקשות בעת עמידה או הליכה, חוסר גמישות, כל אלה הם מאפיינים נוספים שניתן להבחין באדם החולה בדלקת.

OA של הגפה התחתונה מווסתת לפחות בחלקה באמצעות כוחות ביומכניים לוקים שנוצרו על ידי המפרקים. כוחות אלו ייתכן שנוצרו באופן פתאומי כמו באוסטאוארתריטיס לאחר טראומה, אך סביר יותר ששינויים אלו התפתחו לאורך כמה שנים.

OA מתחילה להיתפס כמחלה של כל חלקי המפרק, ולא רק של הסחוס הפרקי. כתוצאה מכך התרומה של השרירים, של הרצועות ושל העצבים לסביבה הביומכנית היא תחום מחקרי רחב כיום. חולשת השריר ה-4 ראשי והכשל הסומטוסנסורי נצפים באופן קבוע ב-OA של הברך, וקרוב לוודאי שגם לחולשה שרירית תרומה בחלוקת העומסים הלוקה של הגפה ב- OA .

דלקת מפרקים ניוונית לא ניתנת לריפוי אך ניתן למנוע החמרה במצב. פיזיותרפיה לחיזוק השרירים והמפרקים יכולה לעזור, תרופות לשיכוך כאבים והפחתת דלקת, שינויים באורח החיים (ירידה במשקל מפחיתה לחץ על המפרק, פעילות גופנית) ובשלב מתקדם של המחלה יש גם אופציה לניתוח.

באופן כללי, מחקרים הראו כי פעילות גופנית של המפרק הפגוע יכולה להראות שיפור ניכר במונחים של הקלה בכאב לטווח ארוך. היא מתמקדת בשיפור כוח השירים, סיבולת, גמישות ואיזון. אנשים עם דלקת מפרקים ניוונית נעשים נוקשים ובעלי טווח תנועה מוגבל ולכן יכולים להפיק תועלת מטיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק. טיפול פיזיותרפי הוכח באופן משמעותי כמשפר את התפקוד, מקל על הכאב ומעכב את הצורך בהתערבות כירורגית.

ישנן מספר סוגים של תרופות המשמשות לטיפול בדלקת פרקים. הטיפול מתחיל בדרך כלל עם תרופות בעלות תופעות לוואי קטנות ובהמשך הוספת תרופות בהתאם ליעילותן.

דלקת פרקים היא בעיקר מחלה של קשישים, ליותר מ30% מהנשים עד גיל 65 יש מידה מסוימת של דלקת זו. אבל גם ילדים יכולים להיות מושפעים על ידי המחלה. דלקת זו שכיחה יותר בקרב נשים מאשר אצל גברים בכל הגילאים ומשפיע על כל הגזעים, העדות והתרבויות. בארה"ב סקר ה-CDC, על בסיס נתוני 2007-2009, הראה כי 22% (49.9 מיליון) מהמבוגרים מגיל 18 ומעלה דיווחו כי רופא אבחן להם דלקת פרקים, ו- 9.4% (21,100,000) היתה דלקת פרקים המיוחסת להגבלת פעילות (AAAL). עם הזדקנות האוכלוסייה מספר זה צפוי לגדול.

במפגשים השונים שילבתי כמה מהמטרות שהוצבו, שיפור כוח וטווחים ויחד עם זאת, הקלה והורדת עומס מהרגליים. י. היה מגיע למפגשים ברוח טובה, חיובית ומוכן לעבוד. התאמץ להצליח בכל תרגיל למרות הקושי וגם הפיק תועלת מתרגילי ההרפיה בסוף השיעור.

לאורך המפגשים י. ציין שחל שיפור והוא חש הקלה בכאב בזמן פעולות היומיום, הוא היה מספר שבאותו יום של הטיפול היה עייף וחש כאב אבל אז במשך שבוע לא הרגיש שום כאב. לקראת הסוף, בערך במפגש ה9, הוא דיווח כי חזרו הכאבים.

לפי דעתי, רצוי שי. יעסוק בפעילות גופנית שתחזק ותשמר את כוחו, פעילות המתאימה למצבו, כמו שחייה, זאת המלצתי לו מספר פעמים במהלך התקופה. פעילות כלשהי שתקל על כאביו כדי שיוכל להמשיך בפעילויות היומיום.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

Jeffrey B. Halter, Joseph G. Ouslander, Mary E. Tinetti, Stephanie Studenski, Kevin P. High, Sanjay Asthana

Kado DM, Prenovost K, Crandall C . "Narrative review: hyperkyphosis in older persons". Ann. Intern. Med. 147 (5): 330–8