‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 3

צ'ארלי צ'אפלין – ביוגרפיה.. 3

מורשת הקומדיה.. 6

המעבר מראינוע לקולנוע. 9

הסרט "אורות הכרך" CITY LIGHTS. 11

הסרט "זמנים מודרניים". 15

השימוש בפס הקול. 16

"הדיקטטור הגדול". 18

תקציר העלילה. 22

ניתוח היצירה. 24

הדיקטטור. 25

הגטו היהודי 25

העם הגרמני 26

חוות דעת אישית.. 26

הכתף שק Shoulder Arms. 29

הנער The Kid.. 29

יום ההשתכרות‏.. 29

אישה מפריס.. 30

הבהלה לזהב. 30

הקרקס.. 30

סיכום.. 31

ביבליוגרפיה.. 33

צ'אפלין נולד ב – 16 לאפריל 1889, בלונדון. בילדותו חווה צ'אפלין טראומת ילדות. הוריו נפרדו כשהיה בן שנה, אביו היה אלכוהוליסט שמת בהיות צ'אפלין בן 12 וצ'אפלין נאלץ להישאר עם אימא דכאונית. צ'אפלין פיתח חרדת נטישה לצד חיים של עוני מרוד. בשלב מסוים נלקח צ'אפלין מאימו ועבר לגדול בבתי יתומים, בתי מחסה ובעיקר ברחובות הרובע המוזנח של לונדון שהיווה מאוחר יותר זירת התרחשות לרבים מסרטיו[1].

בגיל 5 הופיע צ'אפלין לראשונה על במה, בגיל 11 השתתף בהפקה של סינדרלה בלונדון, ובגיל 14 השתתף בהפקה של שרלוק הולמס.

צ'אפלין הגיע לארה"ב כשנתיים לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ומעולם לא ביקש אזרחות אמריקאית. כל 40 שנותיו באמריקה עד לגירושו הוא שהה שם באשרת תייר.

בעניין יהדותו של צ'אפלין קיימות השערות רבות אם כי אף אחת אינה מבוססת. אחיו המבוגר סידני היה יהודי על בטוח. לצ'אפלין ולאחיו אם משותפת ואבות שונים. זהות אביו של צ'אפלין לא ברורה אך כנראה מדובר בחייט יהודי ושמו קפלן. צ'אפלין מכל מקום הקפיד לטשטש את זהותו האתנית ובאוטוביוגרפיה שלו סיפר כי אביו היה צועני שחלף ביעף בחייה של אמו חנה.

מבחינה חיצונית קולנועית צ'אפלין התאים לדמות היהודי. מכיוון שסרטיו צולמו בשחור לבן נהוג לחשוב שעיניו היו כהות, אך הוא היה כחול עיניים[2].

צ'אפלין אהב מאוד את המין הנשי, אך אליה וקוץ בה. הוא אהב אותן צעירות. בגיל 28 נישא לראשונה לשחקנית מילדראד האריס בת ה – 16. נולד להם ילד אחד שמת שלושה ימים לאחר שנולד. שנתיים מאוחר יותר הם התגרשו לא לפני שקיבלה ממנו מיליון דולר. כשהיה בן 35 התחתן בפעם השנייה עם ליטה גרי שהיתה גם כן בת 16 כשהתחתנו. נולדו להם שני בנים ולאחר שלוש שנים הם התגרשו. בגיל 44 התחתן צ'אפלין בשלישית עם פולט גודאר ששיחקה עמו בהרבה מסרטיו. למרבה ההפתעה היא היתה בת 25 כשנשאו אבל גם איתה לא החזיק מעמד הרבה זמן ולאחר כמה חודשים נפרדו. כשהיה בגיל 45 התחתן ברביעית עם אונה אוניל שהיתה בת 18 כשנשאו, ונולדו להם 8 ילדים. נישואים אלו החזיקו 34 שנים עד למותו של צ'אפלין. ללא שום קשר לארבע נשותיו החוקיות, היו לצ'אפלין עוד 12 מאהבות ידועות, ועוד כאלו שהיו בגדר שמועה. רובן ככולן היו קטינות[3].

מתוך 11 ילדיו נותרו בחיים 9 כשהמפורסמת מביניהן היא ג'רלדין צ'אפלין, שחקנית קולנוע גם היא ששיחקה בד"ר ז'יוואגו.

אגדת צ'אפלין רק התעצמה לאחר מותו. בשנת 1987. 10 שנים לאחר מותו נמכר מקל ההליכה שכל כך זוהה עם דמותו כנווד במכירה פומבית בסכום של 150000$.

פעם אחת צ'אפלין השתתף בתחרות כפילים של צ'רלי צ'אפלין והגיע רק למקום השלישי. במהלכה של הקריירה שלו עשה צ'אפלין 81 סרטים שמהם 67 סרטים הושלמו לפני היותו בן 30. בשנת 21 בהיותו בן 32 ביים צ'אפלין את סרטו הראשון "הנער". צ'אפלין החל את דרכו בקולנוע כשהשפה והרקע היו שונים לחלוטין מהתקופה בה דיויד גריפית יעשה את צעדיו הראשונים שש שנים קודם לכן בשנת 1908. גריפית יצר תחביר קולנועי עשיר, דבר שיצר תכנים עשירים בקולנוע ובתוך קרקע זוהחל צ'אפלין לפעול[4].

אורות הכרך

סרט זה נחשב על ידי רבים לגדול סרטיו של צ'פלין. המדובר בקומדיה מרירה / מתוקה, בה מנסה צ'פלין להשיב למוכרת פרחים עיוורת את מאור עיניה. המוכרת סבורה בטעות כי המדובר במיליונר, וצ'פלין מבטיח לה כי יממן את הניתוח שישיב לה את ראייתה. צ'פלין משיג את הכסף כאשר הוא מתיידד עם מיליונר המגלה נדיבות רבה כאשר הוא שתוי, ומשנה את טעמו כאשר הוא מתפכח משכרונו. לאחר שהמיליונר השתוי נתן לצ'פלין את הכסף, הוא מתפכח משכרונו ומביא למאסרו של צ'פלין. כאשר יוצא צ'פלין מן הכלא, הוא מחפש את מוכרת הפרחים, שראייתה הושבה. היא אינה מזהה אותו בדמות הנווד, ונותנת לו נדבה, אך כאשר נוגעת כף ידה בידו, היא מזהה את מגעו של האיש אשר מימן את הניתוח - אחד הרגעים המרגשים בתולדות הקולנוע. סיפור נלווה לסרט מאפיין את אופן יצירתו של צ'פלין ואת מעמדו: צוות הצילום בא והלך משך 116 יום ברציפות, בעוד צ'פלין הוגה בסוגיית הדרך המתאימה ביותר להציג את הנווד כמיליונר בפני הנערה. בסופו של דבר, נמצאה התחבולה הגאונית: הנווד מנסה לחצות את הרחוב ובצירוף מקרים פוסע מבעד לדלת אחת של מכונית מפוארת אל דלתה השנייה, טורק אותה ואז הוא ניצב בפני הנערה, המשוכנעת ששמעה אדם עשיר היוצא ממכוניתו[5].

זמנים מודרניים

צ'פלין יוצא בסרט זה במתקפה חריפה על הייצור "הפורדיאני" בפס ייצור וטוען, ומראה, כיצד העבודה על פס הייצור התעשייתי גורמת לאדם לאבד את ייחודיותו האנושית. בשורה של סצנות מזהירות (צ'ארלי ההופך לאוטומט, צ'ארלי הנבלע במכונה, צ'ארלי "מואכל" על–ידי המכונה) מצליח צ'פלין להלעיג בשנינות גם על היומרה ל"ניהול מדעי" והניסיון לפקח על כל היבט בעבודת הפועל. מחלקו השני של הסרט זכורה הסצנה הסמלית, בסופו של הסרט, בה פולט גודארד, אהובתו בסרט מעודדת אותו לשיר את שירו בפני הקהל בבית הקפה, על אף שהחפתים עליהם כתב את מילות השיר עפו ונעלמו להם. "פשוט תשיר," היא אומרת לו, "המלים לא חשובות". צ'ארלי, השותק לאורך כל הסרט, יוצא ומזמר את השיר "טיטינה", בג'יבריש מוחלט ובכישרונו הקומי המושלם הופך את המלים לבלתי חשובות. בסרט הזה, צ'פלין חקר את השימוש בפס-הקול - לאורך כל הסרט הוא משתמש באפקטים שונים ובמוזיקה[6].

צ'פלין התנגד ל"מילה" בקולנוע, הוא האמין שהדמויות עם מוזיקה ברקע יכולות לספר סיפור (והוא גם הראה לנו זאת בסרטיו), ולכן בסרט "זמנים מודרניים" שבו לראשונה צ'פלין משמיע את קולו בקולנוע הוא מדבר בג'יבריש כדי להמחיש את התנגדותו ל"מילה" בקולנוע, וכן לאחר עשיית הסרט הזה נעלמת מן הקולנוע דמותו של האיש הנמוך עם המגבעת והמקל[7].

הדיקטטור הגדול

בסרט זה מביע צ'פלין את התנגדותו למשטר הפשיסטי של בניטו מוסוליני באיטליה ולמשטר הנאצי של אדולף היטלר בגרמניה. צ'פלין החליט לעשות את הסרט בעקבות הערת אגב של חבר, שהאדם המצחיק בעולם (צ'פלין), והאדם הרשע בעולם (היטלר) חולקים אותו שפם (השניים גם נולדו בהפרש של ארבעה ימים). בסרט מתואר סיפורו של ספר יהודי שכחייל במלחמת העולם הראשונה מאבד את זיכרונו למשך עשרים שנה. כשהוא מתעורר ושב לביתו הוא מגלה שהבית נמצא בגטו היהודי בטומאניה (בת דמותה של גרמניה) וכי הוא, כיהודי, שייך לעם הנרדף על–ידי העריץ אדנויד הינקל (בן דמותו של היטלר). בהמשך, נחשפת מזימת טומאניה לשלוח את כל היהודים למחנות ריכוז ולהשתלט על שכנתה "אוסטרליץ'" בהסכם עם בנזינו נפולוני (בן דמותו של בניטו מוסוליני), מנהיג בקטריה (בת דמותה של איטליה). בזכות הדמיון החיצוני בין הספר להינקל, מתחלפים התפקידים ביניהם לקראת סוף הסרט, מה שמאפשר לספר לנאום את נאומו בזכות שלום ואחווה במקום שנאה ועריצות. הסרט כולל כמה מן הסצנות הגאוניות והמוצלחות ביותר שהגה צ'פלין מעולם, כמו הסצנה בה צ'ארלי מגלח לקוח לצלילי מוזיקה "לשעת העבודה" - מחול הונגרי מספר 5 של בראהמס, וסדרת סצנות מזהירות בהן מככב אדנויד הינקל לבדו, עם שר התעמולה שלו גארבאג' (בן דמותו של יוזף גבלס) ובמיוחד מול בנזינו נפולוני, בגילומו של ג'ק אוקי .

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

סטיבן וייסמן, צ'רלי צ'פלין: סיפור חיים, מאנגלית: נעמי כרמל, הוצאת מודן

נירית אנדרמן, הנווד הנצחי צ'רלי צ'פלין, שוקן

Louvish, Simon . Chaplin: The Tramp's Odyssey. London: Faber and Fabe

Larcher, Jérôme. Masters of Cinema: Charlie Chaplin. London: Cahiers du Cinéma

Maland, Charles J.. Chaplin: City Lights. London: British Film Institute