‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי התנדבות של צעירים?

פעילויות התנדבותיות הולכות ותופסות נתח נכבד יותר ויותר מאורח החיים של אזרחים רבים, ולפני כעשור נצפה כי הביקוש להתנדב ילך ויגדל (גדרון). אוכלוסיית המתנדבים כוללת בעיקר פנסיונרים, נשים שילדיהן בגרו, ובני נוער . 

תרומתה של ההתנדבות לחברה משמעותית ברבדים רבים: "החיסכון הכלכלי" כתוצאה מפעילות התנדבותית נאמד משמונה מאות מיליון שקלים בשנה בהתייחס לשכר הממוצע בישראל לפי חישובו של שפירו , ועד ל  15.3 מיליארד דולר בשנה בארה"ב (קינג). להתנדבות ישנו אופי מיוחד של פעילות, דווקא מתוך העשייה הבלתי מקצועית והנכונות למלא תפקידים שלא מבוצעים ע"י עובדים בשכר (גדרון וגריפל; כנען; שפירו).

במקביל לרווחי החברה מההתנדבות, ישנה את השפעת ההתנדבות על המתנדב עצמו. ההתנדבות הינה בסיס לסטטוס, כח, ריכוך משבר האבטלה, ותחושת החזרת טובה למדינה ולחברה, ביטוי ערכים, העשרה, פיתוח אישיותי, בריחה מרגשות אשמה, מעמד חברתי וניסיון מקצועי . כמו כן, נמצאה ההתנדבות כמשפיעה על אופים ותכונותיהם של המתנדבים: היא מקדמת את הקבלה העצמית של האדם המתנדב, את זהותו החברתית ואת הגדרת מעמדו, מפתחת אצל המתנדבים תכונות של אסרטיביות ורגישות יותר מאשר אצל עובדים בשכר, ומאפשרת ביטוי ופיתוח כשרונות.

בקרב בני נוער בפרט, נמצאה ההתנדבות כמשמעותית ביותר בבניין אישיותם ובעיצובם העתידי כאזרחים בוגרים. התנדבות בני נוער לאורך זמן, עשויה לתרום לשינוי תפיסות, פיתוח אחריות ואכפתיות, חיזוק הדימוי העצמי והביטחון העצמי, מיעוט עבריינות בתקופה זו ובהמשך חייהם, והשפעות חיוביות נוספות .

לאור כל זאת, התמדה בהתנדבות הינה סוגייה קריטית במסגרות ההתנדבות השונות. הן מנקודת המבט של מקום ההתנדבות המשקיע משאבים בהכשרה ותיחזוק המתנדבים ומעדיף מתנדבים בעלי ניסיון וותק, הן על מנת למנוע תסכול ואכזבה הצפויים מצד הלקוחות או המטופלים כאשר המתנדבים שעבדו איתם פורשים לאחר זמן קצר, והן על מנת שהמתנדב עצמו יבנה וייתרם מהפעילות ההתנדבותית.

 מחקר זה בדק את הגורמים להתמדתם של בני הנוער בהתנדבות, ובחן את תרומתם של: מידת המעורבות במסגרת ההתנדבות ומידת התאמת ערכי הפרט לערכי המסגרת, בהתבסס על מחקרים כלכליים הדנים בסוגיית ההסלמה (לביא), שביעות רצון מתכניות ההכשרה וההדרכה, ומסוגלות עצמית, להתמדתם של בני הנוער בהתנדבות. ההתמקדות בגורמים אלו נבעה הן מהיותם גורמים חיצוניים הניתנים לתפעול, מתוך רצון להגדיר מסגרת המעודדת את בני הנוער להתמיד בהתנדבות ולא להצטמצם לבני נוער בעלי מאפיינים אישיותיים מסוימים, והן מהיותם בעלי משמעות ייחודית לשכבת גיל זו של המתבגרים.

המחקר נעשה בקרב מאה שלושים ושלושה בני נוער, מתוכם חמישים המתנדבים במד"א מעל לשנה, חמישים ושלושה המתנדבים במועדוניות מטעם תנועת הנוער "בני עקיבא" למעלה משנה, וחמישה עשר פורשים מכל אחת ממסגרות אלו, באמצעות שאלונים לדיווח עצמי. השאלונים חולקו ונאספו במסגרת ימי הפעילות של המתנדבים ובאופן פרטני עם הפורשים. ניתוחי השאלונים נערכו בשני שלבים: בשלב ראשון נעשתה בחינה המשווה בין שלושים הפורשים לשלושים מתמידים, בעלי אותם נתוני רקע, ונבדקו הבדלים ברמת המעורבות, מידת התאמת הערכים, הכשרה והדרכה ומסוגלות עצמית. בשלב שני נעשו ניתוחים רק לקבוצת המתמידים, שכללה את כל מאה ושלושה המתמידים ונבחנו קשרים בין מרכיבי התמדה שונים (תדירות ההגעה, משך השהיה, ונכונות להגיע למרות אירועים אחרים), לבין הגורמים הנ"ל.

נמצא כי קיימים הבדלים מובהקים בין מתמידים לפורשים בהתאמת ערכים מסוג "הבלטת האני" לערכי המסגרת כך שבקרב הפורשים ישנו חוסר התאמה בתחום זה. כמו כן התברר כי מתמידים השקיעו יותר משאבים כלכליים במסגרת ההתנדבות מאשר הפורשים והיו יותר בעלי תפקידים אישיים מאשר הפורשים. הדרכה משולבת, פרטנית וקבוצתית נמצאה גם היא כמבחינה בין מתמידים לפורשים.

בקרב המתמידים נמצא כי מעורבות קשורה למשך השהיה, תדירות ההגעה והנכונות להגיע למרות אירועים אחרים. תפקיד אישי קשור למשך השהיה ולתדירות ההגעה, ואילו ההכשרה וההדרכה קשורות למשך השהיה בלבד.

ממצאים מעניינים הראו כי מסוגלות עצמית לא קשורה לאף מרכיב בהתמדה, ולא מבחינה בין מתמידים לפורשים. כמו כן, השותפות בהקמת מסגרת ההתנדבות לא נמצאה קשורה להתמדה או לפרישה ואף התגלתה בקשר הפוך לתדירות ההגעה. תחושת השותפות נמצאה בקשר
הפוך למשך השהיה, וכן התברר כי בני הנוער המדווחים כי אינם מקבלים הדרכה כלל, מביעים נכונות רבה יותר להגיע למרות אירועים אחרים.

חשיבות המחקר היא בכך שהתמדת בני נוער בהתנדבות נמוכה מאוד, ותחום זה לא נחקר עד כה באוכלוסיה זו. רוב תשומת הלב במחקרים העוסקים בהתמדה בהתנדבות מוקדשת לאוכלוסיות מבוגרות יותר. כמו כן, משתני המעורבות, הערכיות ומסוגלות עצמית לא נבחנו כלל, למיטב ידיעתי, בהקשר להתמדה בהתנדבות.

מחקר זה ייחודי אף בכך שבנוסף לבחינת שונות ההתמדה בקרב המתמידים, הוא כלל גם בני נוער שפרשו מהפעילות ההתנדבותית. אוכלוסיית הפורשים מהתנדבות לא זכתה להיחקר כמעט בכלל. ככל הידוע לי, עד כה פורסם מחקר אחד (חסקי-לונטל), איכותני, שסקר שש נשים מתמידות ושש נשים פורשות. המתודה הכמותית עשויה לתת תמונה רחבה יותר על בני הנוער שפרשו מההתנדבות ובכך לסייע בהבנת הגורמים להתמדה או לפרישה. תובנות ממחקר זה עשויות להיות משמעותיות ביותר הן על מנת לממש את הגלום בנוער, והן בהשפעה על בני הנוער המתנדבים עצמם לגדול להיות אזרחים טובים יותר.  

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-50 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

דריהם, ר.  מהם הגורמים הקשורים בהתמדה של מתנדבים? עבודת גמר לקבלת התואר "מוסמך" בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר אילן.

הרמן, ש.  שליטה בקבלת החלטות, שתוף בקבלת החלטות, לחצי תפקיד והשפעתם על מתח ושביעות רצון. עבודת גמר לקבלת התואר "מוסמך" המחלקה למדעי החברה, אוניברסיטת תל אביב.

חסקי-לונטל, ד.  "אחת ולתמיד" – התמדה ונשירה של מתנדבות במרכז לנפגעות תקיפה מינית בירושלים. עבודת גמר לקבלת התואר "מוסמך" בית הספר לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית ירושלים.

Benjamin, J., Osher, Y., Lichtenberg, P., Bachner-Melman, R., Gritsenko, I., Kotler, M., Belmaker, R., Valsky, V., Drendel, M. & Ebstein, R.  Neuropsychobiology, 41, 48-53.

Berkowitz, L.  Aggression. New York: McGraw-Hill.