‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי ארכיאולוגיה ימית?

תוכן עניינים

מבוא    

תחומי הארכאולוגיה הימית         

מקרה בוחן : ואסה         

רקע היסטורי    

בניית האונייה    

לחצים מצד מלך שבדיה 

שינויים באונייה  

קישוטי האונייה  

תותחי האונייה  

טביעת האונייה  

החקירה           

ניסיונות חילוץ ראשונים  

גילויה מחדש של האונייה ומשייתה          

חילוצה 

מוזיאון ואסה     

המחקר הארכאולוגי       

הממצאים         

בליית האונייה   

הסיבות לטביעת האונייה

השימור

ביבליוגרפיה      

נספחים

ארכאולוגיה ימית היא ענף בארכאולוגיה שמתפתח מאוד בדור האחרון ומהווה את אחד משטחי המחקר החשובים ביותר כדי להבין את ההיסטוריה של האדם.

הייחודיות בענף זה של הארכאולוגיה היא האפשרות לבחון "קפסולות של הזמן". ביטוי זה משמש את החוקרים כדי להדגיש מכלול חד זמני שלא הופרע מעולם על ידי אדם, כמו ספינה טבועה, שכלי האוכל שמוצאים בה, מראים בדיוק באילו כלים השתמשו בזמן נתון מוגדר. להבדיל מארכאולוגיה ביבשה שבה שרידי העבר מתערבבים זה עם זה והממצאים משקפים תקופות שונות לאורך ההיסטוריה. די במבט קצר על עיר עתיקה כירושלים כדי להבין את הקושי העצום בשחזור ההיסטוריה שלה. הארכאולוג הימי עוסק אם כן, בחשיפת שרידי העבר בקרקעית הים וחופיו כדי ללמוד על הסחר הימי בימי קדם ועל יחסים בין תרבויות שהתקיימו לפני מאות שנים .

המחקר הארכאולוגי התת-ימי בישראל החל בשנת 1960 בחפירה ארכאולוגית של משלחת של א' לינק עם ספינת המחקר Sea Diver בחלקו החיצוני של הנמל ההרודיאני בקיסריה. בנוסף איתרה המשלחת דרך רומאית סלולה בתוך מי הכנרת באזור הרדוד מול מגדל. בחפירה השתתפו צוללים ישראלים שהתאגדו בשנת 1961 באגודה למחקר תת-ימי בישראל, האגודה הוקמה ביוזמתם של הארכאולוגים אלישע לינדר, אבנר רבן, יוסף גלילי וי' שפירא. האגודה התבססה על עבודת מתנדבים צוללים אשר חפרו בנמל קיסריה, נמל עכו, נמל עתלית. האגודה עסקה גם בחפירות של ספינות טרופות מול שבי ציון וכפר פילדלפיה. בנוסף עסקו בסקרים ימיים בחופי ארץ ישראל. בסיס הפעילות של המתנדבים היה המוזיאון הימי הלאומי בחיפה ונמל קסריה.

באוניברסיטת חיפה קיים החוג לציוויליזציות ימיות העוסק במחקר בנושא, וכן המכון ללימודי ים על שם רקנאטי.

תחומי הארכאולוגיה הימית

שרידים הקשורים לפעילות הימית בימי קדם - תחום זה כולל אתרי עגינה המתאפיינים בממצא של עוגנים, אתרי כלי שיט טבועים על מטענם, מתקני נמל, רציפים, שוברי גלים, תעלות שיט.

שרידים יבשתיים טבועים - אלה אתרים ארכאולוגים שבעת התקיימם היו אתרים יבשתיים אבל בגלל שינוי קו החוף וגובה פני הים, הם מצויים היום בקרקעית הים, ולכן שיטות החפירה הארכאולוגית באתרים אלה שונה מחפירה רגילה. דוגמה לכך הוא הכפר הנאוליתי בעתלית-ים שהתגלה ליד מבצר עתלית בעומק של 11-6 מטר מתחת לפני המים.‏

ואסה (שבדית: Vasa או Wasa) היא גליאון שבדית מן המאה ה-17, שטבעה בהפלגת הבכורה שלה, ב-10 באוגוסט 1628, בכניסה לנמל סטוקהולם. האונייה, שנשאה 64 תותחים ימיים והייתה בעלת עוצמת האש הגדולה ביותר בזמנה, טבעה בהפלגתה הראשונה לאחר שיט של פחות ממייל ימי אחד. משב רוח חזק ופתאומי ערער את יציבותה, היא נטתה על צדה, התמלאה מים ושקעה לנגד עיניהם של אלפים מתושבי סטוקהולם שצפו בה מן החוף. ליקויים ביציבותה של "ואסה" התגלו עוד קודם לכן, אך איש מהאחראים על בנייתה והשטתה לא העז להצביע על כך בפני המלך גוסטב השני אדולף, שדחק שוב ושוב להכניסה מיד לשירות פעיל. 

ב-1961, 333 שנים לאחר טביעתה, נמשתה "ואסה" כשחלק גדול מגופה שלם. העלאתה מקרקעית הים הייתה מבצע חסר תקדים במורכבותו ובהיקפו והיא ציון דרך חשוב בתולדות המחקר הארכאולוגי התת-ימי. שרידי גוף האונייה והממצאים הרבים שהתגלו בתוכה ובסביבתה הועברו אל מבדוק מקורה לשם שימור ומחקר. ב-1988 הועברה האונייה המפוארת אל מוזיאון שנבנה במיוחד עבורה במבדוק הישן של הצי באי יורגורדן שבסטוקהולם. "ואסה" נחשבת לאתר התיירות הפופולרי ביותר בשבדיה, ועד 2007 ביקרו בה למעלה מ-25 מיליון איש

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אבנר רבן "ארכאולוגיה ימית", חוף וים. הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"ח עמ' 150-123

אלישע לינדר ואבנר רבן, ארכאולוגיה תת-ימית, הוצאת כתר, 2014

ויקיפדיה

Cederlund, Carl Olof  Vasa I, The Archaeology of a Swedish Warship of 1628, series editor: Fred Hocker..

Kvarning, Lars- Ake and Ohrelius, Bengt The Vasa: the Royal Ship. 2014

Roberts, Michael, Gustavus Adolphus: A History of Sweden 1611–1632 2 vols, 2015.