‏290.00 ₪

תוכן העניינים:

 מבוא. 3

סקירה ספרותית- 3

טיפוסי חברות:. 3

ט ק ס י ם:. 3

איחוד (הצטרפות) 4

טקסים דתיים:. 4

טקסים בחברה המודרנית-חילונית:. 5

טקסי הגדרה ציבוריים- 5

טקסי מעבר:. 6

טקסי מעבר : מעבר בין ילדות לבגרות- 7

טקס ברית מילה כטקס "חובה" יהודי – חובה למול. 8

נטל ההוכחה והשכנוע. 8

הטעמים לביצוע ברית המילה. 8

טעם דתי לברית: כך ציווה האל. 10

התבדלות והסתגרות קהילתית. 10

טעם רפואי לברית מילה: יתרונות רפואיים.. 11

טעם קונפורמי לברית מילה: להיות כמו כולם.. 13

מסורת: סקר -97% מהיהודים בישראל מקיימים או יקיימו את מצוות ברית המילה  13

התנגדות לברית המילה כביטוי של פסיכוזה קהילתית. 17

בר מצווה בקהילה הרפורמית. 20

בר מצווה בקהילה החרדית. 21

בר מצווה בכותל. 25

בת מצווה. 27

חתונה. 29

טקס אירוסין 29

בנצרות. 30

חתונה באיסלאם.. 30

טקס אזרחי 30

סיכום.. 32

ביבליוגרפיה. 34

בני האדם המבצעים את הטקס פועלים על פי מרשם כלשהו ומקפידים על אופן הביצוע, מכאן שהם מכירים את הטקס מראש. שנית, הטקס קשור בזמן ובמקום התוחמים אותו, אין הוא מתרחש באופן מקרי. הטקס נערך במסגרת חברתית המספקת תמיכה וביטחון, ובכך הוא מאפשר התמודדות עם סיכונים, סיבוכים שבנסיבות אחרות היו מאיימים הרבה יותר . ברעש רב התפוצצה פרשה בבית הדין הרבני האזורי נתניה, שכפה על אם למול את בנה, לאחר שזו סירבה לעשות כן בניגוד לרצון בן-זוגה, ואף קבע כי האם תשלם 500 ₪ קנס בגין כל יום שבו לא תקיים את פסק הדין. המשך הפרשה בבית הדין הרבני הגדולשאישר את פסק הדין האמור, וסופה (הזמני?) צפוי להיקבע בקרוב בבית המשפט העליון. אף שהשאלה המשפטית במקרה זה נוגעת לסמכות של בית הדין הרבני לדון בשאלת ברית המילה במסגרת הליך גירושין, עניינה של רשימה זו אינו פלפול משפטי על סמכויות בית הדין הרבני אלא עניין ברית המילה בכללו. הדיון בברית המילה ייעשה על רקע פסיקות בתי הדין הרבניים במקרה שלפנינו, אך לא יתמצה רק בכך. תחילה אדון בשאלת נטל ההוכחה. אמשיך בתיאור הטעמים המקובלים לביצוע ברית המילה - ואעשה כמיטב יכולתי להפריך את כל הטעמים כולם. בשל מגבלת המקום, לא אדון בכל הטעמים שהובאו במהלך הדורות להצדקת ברית המילה. אתמקד בטעמים שהוזכרו בפסיקות בתי הדין הרבניים ובכמה טעמים מרכזיים נוספים. לא יפורטו במאמר עילות משפטיות להטלת איסור מפורש על ביצוע ברית המילה או לאכיפת איסור משתמע כזה. עיקר הדיון יתמקד בטעמים מוסריים ואחרים התומכים בביצוע ברית המילה - והשוללים אותה. אסיים בהערכה נוגה של המצב החברתי הקיים..

חברת ציד ולקטים- ציד בעלי חיים וליקוט צמחיה למחיה בטכנולוגיה פשוטה, אורח חיים שמחייב נדידה בחיפוש אחר מקורות מזון. בחלוקת העבודה בחברה, חלק עסקו במלאכות יד או שרתו כוהנים שעסקו בפולחן דתי.

חברות חקלאיות- טכנולוגיה של עיבוד קרקע בשטחים גדולים תוך שימוש במחרשות הרתומות לבעלי חיים וייצור כמות גדולה של תבואה העולה על הצרכים. נוצר סחר חליפין. הבדלים מעמדיים המבוססים על בעלות על הקרקע , נוצר אי שוויון איכרים שעובדים עובר אליטות.

חברות מתועשות- מאז המהפכה התעשייתית במאה ה- 18 הייצור נעשה באמצעות מקורות אנרגיה מתקדמים ומכונות מתוחכמות . נוצרות התמחויות מקצועיות המגבירות את אי השוויון החברתי. ארגונים תופסים תפקידים שבעבר מילאה המשפחה כמו: בתי ספר.

חברות פוסט-תעשיתיות - כלכלה מבוססת על מידע. בני אדם מטפחים מיומנויות הקשורות בתקשורת, הייטק, אינטרנט, לווינים וכו'. נוצרים דפוסים של תרבות וכלכלה כלל-עולמית. (גלובליזציה)

חברה מסורתית וחברה מודרנית- חברה מסורתית היא חברה טרום תעשייתית שלא עברה מודרניזציה.

חברה מודרנית מאופיינת בתעשייה מתקדמת ובמאפיינים נוספים.

טקס הוא אירוע פומבי ומובנה שהמשתתפים בו מבטאים באמצעותו את החשיבות שהם מייחסים לנושא שהם מציינים במהלכו. טקס אינו סתם משחק או לבוש חיצוני חסר תוכן, הטקס מעודד מעבר ממצב למצב. לטקס היבט חושי. באמצעות החושים נקלט הטקס גם באופן חוויתי, וככל שיהיו מעורבים בו יותר חושים כך הוא יהפוך לאינטנסיבי יותר (רובין, 2012).

מאפייני הטקס (תכונות שמאפיינות את כל הטקסים)

חזרה ומחזוריות

-כללים מובנים

-ממונים על ביצוע הריטואל הטיקסי

-סגנון ריגושי-אפקטיבי

-ביטוי להבטים פיזיולוגיים של החיים

-הבעת משמעות באמצעות סמלים

-מסירת מידע

-הנחיה לפעולות או למניעת פעולות

תפקידי הטקס (החשיבות של טקסים לתרבויות ולחברה.)

אמצעי לשמירה על הסדר החברתי

-מתן לגיטימציה לסטטוסים ולתפקידים בחברה

-העברת התרבות מדור לדור

-טקסים מגבירים את הלכידות החברתית וההזדהות עם ערכים מרכזיים בחברה

-מהווים כלי לפיקוח חברתי

טקסים מהווים אמצעי למיסוד נורמות וערכים

 טקסים מהווים גם אמצעי יעיל בידי תרבויות לסייע לפרט או לחברה להתגבר על משברים, למשל טקסי חיזוק מתרחשים בעת משבר ומשמשים להגברת הלכידות החברתית.

טקסי מעבר (טקסי הכנסה) = טקסים הקשורים בדרך כלל לשלבים במחזור חייו של הפרט (לידה, התבגרות, נישואים , מוות וכו').

שינוי זהות , כמו יצירת זהות וקיומה הוא תהליך חברתי המתרחש תוך פעילות גומלין מתמדת בין הפרט לבין החברה. המעבר מזהות לזהות מתבצע דרך מערכת של טקסים וטקסי מעבר.

טקס מעבר מקנה לפרט סטטוס חדש שבמסגרתו החברה מצפה ממנו להתנהגות מסוימת.

ישנם 3 שלבים בטקסי מעבר:

1. ניתוק (הפרדה)

2. מעבר (שוליות)

ברית מילה מקום שבו הוריו של ילד חלוקים ביניהם בשאלה אם למול את בנם בגיל שמונה ימים, אחד מהשניים חייב לגבור. אין זו בעיה המאפשרת פשרה. במצב דברים כזה, שבו גורלו של פעוט נתון להכרעה, צד שלישי ניטרלי חייב להחליט מה יהא מנגנון קבלת החלטות. הצד השלישי הוא המדינה - באמצעות החוק. החוק יכול לקבוע שבמצבי אי-הסכמה -תבוצע מילה - או שלא תבוצע. החוק יכול לקבוע שבעל סמכות ניטרלי יחליט בכל מקרה לגופו. בהיעדר חקיקה בישראל, נדמה שאין מנוס מהחלטה שיפוטית. בבית המשפט ינסה כל צד לשכנע בצדקתו. בשלב זה עולה שאלת ״נטל ההוכחה״ או ״נטל השכנוע״. ישנן שלוש אפשרויות: לפי האחת, בררת המחדל היא ביצוע מילה. על המסרב מוטל הנטל לשכנע מדוע אין לבצעה. לפי האפשרות השנייה, בררת המחדל היא שאין לבצע מילה. על המבקש לבצעה מוטל הנטל לשכנע מדוע יש לבצעה. לפי האפשרות השלישית, אין בררת מחדל. על כל צד להביא את טעמיו - ועל בית המשפט לפסוק לטובת זה שטעמיו חזקים יותר. בית הדין הרבני האזורי קבע כי ״ברית מילה היא פעולה כירורגית סטנדרטית הנערכת בכל ילד יהודי, ולכן כאשר אחד מההורים דורש זאת, אין הצד השני יכול לעכב בידו אלא לאחר שיוכח שהדבר מסוכן מבחינה רפואית״. בהתחשב בזהות הכותבים המסקנה אינה מפתיעה. בהתחשב בזהות הכותבים גם הכשלים בהנמקה אינם מפתיעים. המילים ״פעולה כירורגית סטנדרטית הנערכת בכל ילד יהודי״ מתארות מצב דברים קיים, לא מצב דברים ראוי - ומהקיים לא ניתן ללמוד על הראוי. יש צורך בטעמים נוספים. העובדה שברית המילה היא ״פעולה כירורגית סטנדרטית״, היינו כזו הנערכת (כמעט) בכל ילד יהודי, אינה הופכת את הפעולה לרצויה או למותרת. ישנם מקומות שבהם כריתת איבר המין הנשי היא ״פעולה כירורגית סטנדרטית״. במקומות אחרים אונס נשים הוא ״פעילות מינית סטנדרטית״. בגרמניה הנאצית השמדת יהודים הייתה ״פעילות השמדה סטנדרטית״. לא די בכך כדי להפוך פעולות אלה לקבילות מבחינה מוסרית. ״כך עושים כולם״ הוא לא טעם מוסרי קביל, אלא במקרים נדירים. הטעמים לראיית ברית המילה כבררת המחדל במקרה של מחלוקת בין ההורים צריכים להימצא במקום אחר. טעמים אפשריים כאלה יתוארו מיד - ויופרכו מיד, אך בשלב הראשוני של קביעת נטל ההוכחה יש לנסות ולהתנתק מהשקפת עולם כזו או אחרת ולתאר דברים כהווייתם: ברית המילה גורמת נזק וכאב עצום לתינוק. זו נקודת המוצא. גם הרמב״ם קבע בצורה מפורשת ש״הנזק הגופני הנגרם לאיבר זה הוא המטרה המכוונת״ וכי אין מדובר ב״שריטה בשוק או כוויה בזרוע, אלא דבר שנחשב קשה מאוד מאוד״. ברית המילה היא הליך כירורגי מכאיב ביותר ולא נטול סיכונים, הנעשה במי שאינו יכול להביע את דעתו בנוגע אליו ואינו יכול להתנגד לו. כל אדם חייב להסכים לנקודת המוצא הניטרלית הזו, תהא השקפתו אשר תהא. ואם זו נקודת המוצא, כל אדם בר-דעת חייב להסכים שמי שמבקש לבצע הליך כירורגי מכאיב ביותר בחסר ישע - עליו מוטל הנטל לשכנע שההליך האמור מוצדק. בטעמים להצדקת ההליך יש לדון בנפרד - וכאן השקפת העולם היא חשובה. האדם הדתי והאדם החילוני הלא-ביקורתי ימצאו מן הסתם טעמים למכביר לביצוע ברית המילה. אבל הם צריכים למצוא טעמים. הם צריכים לשכנע - ומדי פעם לשכנע מחדש. ואם שישה רבנים-דיינים בבית דין רבני אינם מצליחים להבין תובנה פשוטה זו, אפשר לנסחה במילים פשוטות אף יותר: מי שרוצה לחתוך את איבר המין של תינוק בן שמונה ימים (לרוב, ללא הרדמה) צריך לשכנע שיש טעמים חזקים התומכים בכך. בהרבה קהילות ותרבויות גיל ההתבגרות הוא מרכזי ומגלם בתוכו מטען רחב של רגישויות . הקהילה האורתודוקסית מעניקה חשיבות בולטת לחגיגת בר המצווה . טקסי בר המצווה ובת המצווה הם טקסי מעבר בהם נדרשת השתתפות אקטיבית מלאה של החוגג על מנת שהחגיגה תהיה משמעותית. בברית המילה הילד הוא שותף פאסיבי ובלוויה האחריות מונחת כלפי המלווים . טקסי בר המצווה דורשים השתתפות מלאה של החוגג בגוף ובנפש לכן הם מהווים "מכרה זהב" מבחינה חינוכית . בחינת נושא בת המצווה תיעשה דווקא באמצעות עיון בטקסי בר המצווה ובסמליהם מתוך מגמה להראות כי הם נוגעים בעיקרי האמונה . לא ניתן להתעלם מהעובדה שהמסרים המועברים בחגיגת בר המצווה מורחבים הרבה מעבר ליום עצמו , ומעניקים משמעויות רחבות לעצמיות הפרטית והכללית של הילד/הנער . הישיבה בבתי כנסת הרפורמי בו התקיימה הבר מצווה של יונתן הייתה משותפת, גברים ונשים, כל המשפחה יחד. הנשים גם עלו לתורה, והאם עמדה לצד בנה אברהם. התפילה היתה קצרה יותר מבבית כנסת אורתודוקסי, ויותר "מודרכת", הרבה הרפורמית שהיא אישה הנחתה את התפילה ועזרה לקהל להתמצא ולהשתתף בתפילה. הרבה/רבנית שילבה קטעי קריאה ושירים בתוך התפילה, כמו שרצו המשפחה וסגנונה, ולשלב גם שימוש בכלי נגינה (בחלק מהקהילות). לפי התיאור של חברתי, המון אורחים הגיעו לבית הכנסת בחשש, ובחוסר ידיעה מה צפוי בטקס הבר מצווה, אך בסיומה של התפילה הם היו מופתעים שזכו לחוויה שהיא גם רוחנית, גם תרבותית, גם משפחתית וגם משתפת ומעניינת. חתונה היא הכינוי של טקס הכניסה בברית הנישואים. טקס זה נערך בצורות שונות בתרבויות ובדתות שונות, וגם במסגרת תרבות מסוימת מתקיימות דרכים מגוונות לעריכתו. בני הזוג הנישאים, מכונים "חתן" ו"כלה", ובתום הטקס הם נקראים "בעל" ו"אישה" (בהתאמות המתבקשות במקרה של נישואים חד מיניים), וקיימת ביניהם זיקה המעוגנת בחוק. יש מקומות שהטקס מתפצל לטקס רשמי (דתי או אזרחי) ולמסיבה וארוחה, ויש מקומות שחוגגים את שניהם ביחד. בדרך כלל החברה או המדינה מחייבת את קיומו של טקס מחייב על מנת לאפשר את שינוי המעמד האישי מרווקים לנשואים. בחברות שמרניות אסור לחיות חיי אישות ולהתגורר ביחד לפני טקס זה. יש המכנים את יום הנישואין ה-25 בשם "חתונת הכסף", את יום הנישואין ה-50 בשם "חתונת הזהב", וכאשר בני הזוג יחגגו את יום הנישואים בפעם השישים, תקרא חגיגה זו "חתונת היהלום".טקס הנישואין היהודי קרוי חופה וקידושין. הטקס מורכב משני חלקים. הראשון הוא אירוסין בו מקדש הגבר את האשה. כיום נהוג לקדש תחת החופה באמצעות טבעת, בטקס שבמרכזו הגבר אומר לאישה: "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל", ועונד את הטבעת על אצבעה. בסיום שלב זה האשה נחשבת לאשת-איש, ואינה יכולה להינשא לאחר. השלב השני של הטקס הוא נישואים או בו האיש כביכול מכניס את ארוסתו תחת רשותו ובזה הם נהפכים לנשואים. בעבר היה מקובל לפצל את האירוסין ואת הנישואין לשני טקסים נפרדים כך שטקס האירוסין קדם לנישואים זמן רב. חז"ל קצבו את הזמן שבין האירוסין לנישואים ל-12 חודשים. היום כאמור נהוג לערוך את שני הטקסים יחד. בין חכמי הדורות התעוררו חילוקי דעות בהגדרת טקס הנישואין ולכן נוהגים האורתודוקסים לשלב בטקס החופה את כל הדעות השונות. מקובל כיום לערוך טקס אירוסין זמן רב לפני החתונה. אך אין בינו ובין טקס האירוסין המקורי ולא כלום, כיום טקס האירוסין הוא טקס הכרזה על הסכמה לנישואין.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ניסן רובין, ראשית החיים - טקסי לידה, מילה ופדיון הבן במקורות חז"ל, הוצאת הקיבוץ המאוחד 

איציק שי, "האם התקיים מנהג המילה בפלשת בתקופת הברזל II", ארץ ישראל - ספר אמנון בן תור, כרך ל, הוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, עמ' 418-413

אורן, ג' סמלים ומטרות של טקס בר המצווה המסורתי . טקסים-לקידום תרבות יהדות חופשית.

 אלמוג ע' וזלצברג ס' . בת מצווה במגזר הדתי לאומי. משכל.

Dena S. Davis, Male and Female Genital Alteration: A Collision Course With

The Law?, 11 Health Matrix 487