עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית חינוך תרבות וקוגניציה, חינוך לאור תרבות חרדית, זרמים בחברה החרדית, כמותני שאלונים, החינוך החרדי (עבודה אקדמית מס. 10107)

‏390.00 ₪

46 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 10107

עבודה אקדמית חרדים, זרמים בחברה החרדית, החינוך החרדי

 

תוכן עניינים

מבוא  6

חינוך תרבות וקוגניציה

דפוס חרדי  6

ההשקפות והמנהגים תרבות חרדית:  7

היחס למדינה ולפוליטיקה:  7

מבחינה כלכלית-חברתית:  8

צורת הלבוש של החרדים   8

החברות בקהילה החרדית  10

החברות בגיל צעיר:. 10

חברות המתבגרים:  11

חברות הבנות:  12

מעמד האישה  13

מעמד האישה במשפחה ע"פ ההלכה  15

מעמד האישה במוסד הנישואין 16

1.            נישואיי מרות- לאישה לא היה כלל רכוש. 16

2.            נישואים חופשיים- אין תוצאות רכושניות פרט לעניין נדוניה. 16

דמוקרטיה:  17

ארה"ב כמדינה דמוקרטית:  18

היהודים בארה"ב:  19

הזרמים הדתים בחברה הדתית בארץ ישראל  21

ישנם שלושה זרמים דתיים בחברה הישראלית, שההבדל בניהם הוא הפרוש בנושא יישום ההלכה. 21

מאפיינים מסורתיים ומאפיינים מודרנים במשפחות בנות זמנינו 22

הגדרת עמדה ומרכיביה  23

אפיוני העמדה  24

א.           העמדות נבדלות זו מזו במרכזיותן ובחשיבותן. 24

ב.        העמדות יציבות יחסית. 24

ג.            העמדה מבטאת יחס שלילי או חיובי כלפי נושא העמדה. 24

תפקידן של העמדות בחיי הפרט והחברה  25

הגישות כלפיי התרבות  28

תהליך החיברות וסוכני החיברות  28

סיכום החלק התאורתי:  29

מחקר שדה  29

סיכום   34

ביבליוגרפיה  36

נספח  39

חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים  39

 

השימוש במושג ״חינוך חרדי״ יוצר רושם מוטעה כאילו יש מערכת חינוך אחידה ומגובשת שמשרתת את הציבור החרדי בכללותו. למעשה, לציבור החרדי בישראל יש בתי ספר שונים, שחלקם מוסדרים ברשתות, וחלקם בתי ספר נבדלים. בתי הספר החרדיים שונים זה מזה גם במעמדם המשפטי, ואין גם זיהוי מלא בין השתייכות לרשת כזו או אחרת לבין היות בית הספר מוסד מוכר או מוסד ״פטור״. בתי ספר עשויים להיות בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים או מוסדות ״פטור״, על פי ההסדר הספציפי שחל בעניינם. אם כן, עד לחקיקת החוק חויבו בתי הספר החרדיים (הן מוסדות מוכרים והן מוסדות ״פטור״, בין שהשתייכו לאחת מן הרשתות שצוינו לעיל ובין אם לאו) ללמד חלק מתוכנית היסוד כתנאי לרישוים ולמימונם. חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים שינה את מצב הדברים. החוק מעניק למוסדות החינוך החרדיים שיוכרו כמוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים אוטונומיה חינוכית רבה, שכן בתי הספר קובעים באופן עצמאי את התכנים שיילמדו בהם[1], ואינם מחויבים עוד ללמד את תוכנית היסוד, אף לא באופן חלקי. אומנם, כאמור, החוק אוסר על בתי הספר ללמד תכנים המנוגדים לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ואף מעניק לשר סמכות לסגור את בית הספר אם הוא נוכח כי מתנהלת או נסבלת בו הסתה נגד המדינה, אולם זוהי הגבלה חלשה למדי, שאינה דורשת לימוד תוכני ליבה, כגון אזרחות, אנגלית ומתמטיקה[2].

בג"ץ 3752/10 אמנון רובינשטיין וא' רייכמן נ. הכנסת

שר החינוך לשעבר, פרופ' אמנון רובינשטיין, יחד עם נשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה פרופ' אוריאל רייכמן וראש אכ"א לשעבר, אלוף (מיל') אלעזר שטרן, עתרו לבג"ץ[3] בדרישה לחייב את משרד החינוך לאכוף את תוכנית לימודי הליבה על מוסדות החינוך החרדיים. מוסדות אלה משתייכים ל"מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים", ולפיכך תלמידיהם אינם נדרשים לעמוד בלימודי הליבה כיתר מוסדות החינוך. לחלופין, נדרש בעתירה לבטל את "חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים".

העותרים, באמצעות עורכי הדין ד"ר רענן הר-זהב וד"ר יעקב בן שמש, טוענים ש"תוצאת החוק היא שמעשרות אלפי תלמידים בכל שנה נמנע חינוך הכולל את הידע, הכלים ומיומנויות היסוד החיוניים למימושה המלא של האוטונומיה האנושית, ליכולת להתפרנס בכבוד, וליכולת להשתלב בחברה הישראלית כאזרחים פעילים, תורמים ושווי זכויות". יצוין כי לפני כשבועיים ראש עירית תל אביב מתח ביקורת חריפה על המימון הממשלתי שניתן לזרם החינוך החרדי ש"מטפח בורות", דברים אשר הובילו לסערה ציבורית גדולה ועוררו את חמתם של חברי הכנסת החרדים. [4]

"פגיעה קשה בתלמידי הישיבות" 

עוד נטען בעתירה, ש"תוצאת החוק היא פגיעה קשה, שתוסיף ותתרחב בשנים הבאות, בזכויות החוקתיות של תלמידי הישיבות הקטנות לכבוד האדם ולחופש העיסוק. החוק אף מנציח את תלותם הכלכלית הנמשכת של אלפי תלמידים מדי שנה בקהילתם ובתשלומי תמיכות מהמדינה". לדברי העותרים, על ביהמ"ש לבטל את החוק, מכיוון שהוא פוגע בזכויות היסוד של התלמידים החרדים.

 

ח.ר.ד- המילה "חרד" מבטאת יראה מפני אלוהים, וחרדה למילויי מצוות ההלכה ע"פ פרטיה ודקדוקיה.

החרדים רואים את עצמם כיהודים אשר להם תרבות משלהם. יש להם מרכיבים מרכזיים שמאפיינים את הדתיות החרדית בהשוואה לדתיות שאינה חרדית. החרדים רואים את אורח חייהם כיהודים לכל דבר. בחברה החרדית ניתן להבחין בין מספר סוגי חרדים.

 

הליטאים- מיצגים את אורח החיים שנוצר והתגבש בפולין, ליטא בסוף המאה ה19
חסידי פולין- הם אלו שמיצגים את המסורת החסידית של פולין.
ההונגרים- מיצגים מסורת חסידית אורתודוכסית ההונגרית. יש להם עמדות קיצוניות נגד המרדניות, ההשכלה והציוניות.
הירושלמים- מיצגים את המסורת שנוצרת בירושלים בישוב הישן האשכנזי[2].
 
דפוס המגורים:
חרדים רבים מתגוררים בקהילות ושכונות חרדיות המוגדרות במידה רבה. ההתגוררות בשכונות הללו באות מרצונם האישי וקבלת הגנה מפני החברה החילונית, הסביבה היהודית האחרת. קביעת הגבולות הברורים נעשת בשבת עם סגירת כבישי השכונה לכלי רכב. ההפגנות החרדיות להשגת מטרת סגירת הרחובות נעשת בין היתר לצורך הבחנה בין ה"רחוב" החילוני של החברה הישראלית החופשית לבין ה"קדושה" של החברה החרדית. הניתוק בין שני החברות מתקיים בשל רצון החרדים להגן על ילדיהם מפני שחיתויות חברתיות, פשע, אלימות, בילויים בבתי הקולנוע, טלוויזיה והמפגש בין צעירים לצעירות ההולכים חבוקים ברחוב.
ההשקפות והמנהגים:
בחברה החרדית קיימים הבדלים בהשקפות ובמנהגים, ובכך ישנו גיוון ושוני, לדוגמא: לנשים נשואות מהחוגים ה"ליטאים" יש אישור לחבוש פיאה נוכרית, בעוד שפעולה זו בקרב חוגים חרדים אחרים נחשבת לסטייה חמורה מנוהגי הצניעות, מכיוון שלדעתם על אישה נשואה חלה החובה לגזוז את שיערה ולעטוף את ראשה במטפחת. דוגמא נוספת היא אי קבלת הכשרי הכשרות של רב חרדי ע"י חרדים של אחד הרבנים האחרים. עם זאת נאמר ע"י פרידמן בספרו "החברה החרדית", כי ישנה הגדרה של קבוצה חרדית אחת ע"י החברים בה. לדעת החרדים, משמעות קיום העם היהודי הוא רק במידה והוא מקבל על עצמו את התורה ונוהג לפיה, ואילו הקמת מדינה לאומית חילונית משמעותה כפירה ביסודות הקיום היהודי.
היחס למדינה ולפוליטיקה:
רוב החרדים משלימים עם קיומה של מדינת ישראל רק במובן המנהלי ורק חוקי מדינה התואמים להלכה מתבצעים על ידם. חלק מהחרדים משתתפים בתחום החברה והפוליטיקה, וממלאים תפקידים בשלטון, ומיעוט מהאחרים שולל לחלוטין את קיומה של המדינה. יחסם של החרדים לציונות ולמדינת ישראל באים בצורות שונות, כגון: אי הנפת דגל המדינה על בתים ומוסדות ביום העצמאות.
מבחינה כלכלית-חברתית:
החברה החרדית היא מרכז צריכה בעל משמעות כלכלית-חברתית. הצריכה החרדית קשורה ראשית למוצרי המזון. התפתחות הכשרות החרדית והייחודית מגיעה ומיצוייה במרבית מוצרי המזון ומהווה חלק מהותי של החברה החרדית. פיקוח הצריכה בתוך השכונות החרדיות יוצרת לחץ כלכלי על המפעלים להימנע מביצוע מעשים המנוגדים לנורמות ולערכים של החברה החרדית, והדבר לוו דווקא מתייחס לנושא הכשרות. החרדים נמנעים מלקיים יחסים חברתיים ראשוניים, כלומר יחסים שהקשר האישי ידידותי הוא בעל חשיבות עליונה,לא רק עם החילוניים, אלא גם עם דתיים שאינם חרדים. תנאיי הכשרות המחמירים והמחייבים את כל החברה החרדית אינם מאפשרים אינטרקציה חברתית משותפת עם דתיים שאינם חרדים ושאינם פועלים לפי נוהלי הכשרות החרדית הייחודית. תרבות הבילוי החרדית היא חד מינית ויוצרת קושי לקשור קשרים עם הלא חרדים שתרבות בילויים היא דו מינית[4]

את החרדים ניתן לזהות ע"פ הלבוש האחיד המאפיין חברה זו. את החברה החרדית ניתן לראות כחברה מגויסת ולכן המדים בה הם חלק ממנה. הלבוש השליט אצל החרדים הם הבגדים השחורים אשר עוטפים את החרד מכף רגל ועד ראש. לכל סוג חרד יש סוג לבוש שחור משלו. ניתן לזהות את שיוכו של החרד לפי בגדיו. המשמעות של לבישת הבגדים השחורים היא בעצם להתבדל ולשמור על הגטו החרדי(=שטח מוגדר של החרדים שם קיים ריכוז גדול מאוד ואף מוחלט של חרדים בו הם מבטאים בחופשיות את תרבותם הנבדלת מהאחרים). הבגדים מקנים לחרד מין תחושה של הגנה. [5]
תאור הבגד החרדי: פרטי הלבוש כמעט של על סוגי החרדים הם משותפים- חולצה לבנה, מכנסיים שחורים , נעליים שחורות, גרביים, מעיל וכובע. אין חרד שאינו חובש כיסוי ראש בצבע שחור ייחודי.
האופנה קיימת גם אצל החרדים, אך קשה לפעמיים להבחין בהבדל, לדוגמא: יותר שיער מאחורי הראש, חליפה בצבע כחול במקום שחור, פסים במקום בד חלק. לאופנתיים יותר אפשר לקרוא מודרניים, הם ירשו לעצמם ללבוש למשל חולצה לבנה שעליה חרוטה דוגמא בלבן.
הנשים החרדיות הקיצוניות מתוארות לפי לבושן המיוחד: שמלה ארוכה אפורה או שחורה, גרביים שחורות עבות וכיסויי ראש שחור וייחודי. לעומתן רוב הנשים החרדיות אוהבות ללבוש בגדים מודרניים, כמו: גרביים- בד"כ גרביוני ניילון, שרוולי שמלה או חולצה עד מתחת למרפק היד וללא מחשוף. אישה נשואה תכסה את ראשה או תלבש פיאה נוכרית.

השאלון הועבר בקרב נשים דתיות חרדיות.

המשיבות על השאלונים היו נשים בנות 45-20.

כלי המחקר  כלי המחקר בו השתמשתי היה שאלון כיוון ש:

  1. הוא קל יותר לניתוח....

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

קימי קפלן, נורית שטדלר (עורכים), מהישרדות להתבססות: תמורות בחברה החרדית בישראל ובחיקרה, מכון ון ליר בירושלים והוצאת הקיבוץ המאוחד

נסים ליאון, חרדיות רכה: התחדשות דתית ביהדות המזרחית, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי 

עמנואל סיון וקימי קפלן (עורכים), חרדים ישראלים, בני ברק:הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר

קימי קפלן, בסוד השיח החרדי, ירושלים

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות