‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

עד כמה הבדלים בין תרבותיים משפיעים על הצלחת המיזם הבינלאומי? 

תוכן העניינים

פרק 1- מבוא

פרק 2: מיזם משותף בינלאומי מהו?. 

האתגרים העומדים בפני מיזמים משותפים בינלאומיים.

מדידת ההצלחה של מיזמים משותפים.

פרק 3 – הבדלים תרבותיים בין עמים

מהי תרבות?

מהם אבני היסוד בכל תרבות ?.

הבדלים בין-תרבותיים

פרק 4: השפעת המרחק התרבותי על הצלחת מיזמים המשותפים.

כיצד ניתן לגשר על הפערים התרבותיים?.

פרק 5 דיון

ביבליוגרפיה.

שאלת המחקר של עבודה זו והיא :

עד כמה הבדלים בין תרבותיים משפיעים על הצלחת המיזם הבינלאומי? 

לשאלת מחקר זו מתלווה המשתנה הבלתי-תלוי והוא עצמת הפערים התרבותיים ומשתנה זה משפיע לו על הצלחת המיזם.

השערות המחקר :

ימצא קשר בין עצמת הפערים התרבותיים בין השותפים ל IJV לבין שרידות המיזם כך שככל שהפער התרבותי קטן יותר כך אורך חיי המיזם המשותף גדול יותר.

ימצא קשר בין עצמת הפערים התרבותיים בין השותפים ל IJV לבין מידת שיתוף הפעולה בין השותפים במיזם כך שככל שהפער התרבותי קטן יותר כך מידת שיתוף הפעולה גדולה יותר.

כפי שהוצג מחקרים רבים שבחנו שאלה זו הגיעו למסקנות רבות ומגוונות. ניתן לומר ולהסיק את המסקנה הכללית כי ההחלטה על קיום מיזם משותף עלולה להיות פונקציה מסובכת הכוללת גורמים שונים בארץ מארח, כגון תעשייה ומאפיינים אחרים, כאשר המיזם מושפע באופן משמעותי מהתרבות הלאומית של ארץ המארח (2006Lung-Tan, ). בארגון שמתבצע בו מיזם בינלאומי הקו שמשותף לכולם והוא המפתח להצלחה הוא הבנת פערי התרבות. על מנת ששינויים בכוח אדם יצליחו, אינטראקציה עם לקוחות, תפעול קו הייצור– על מנת שכל אלו יצליחו וחזון הארגון יצליח יש להבין ולהתגבר על הבדלי התרבות.

יש המחלקים את הבדלי התרבות לשלוש קטגוריות עיקריות

1. הבדלים בין-תרבותיים במבנה המסורתי של הארגון
2. הבדלים בין-תרבותיים בניהול
3. הבדלים בין-תרבותיים במושגים בסיסיים ובפרשנות לחוקים וכללים.

YiZigang, Zhixue  טוענים כי ראשית: מנהלים שוקלים את גובה ההשקעה שעליהם לשלם, שנית: לידע שיש למשקיעים על השוק הזר השפעה רבה בבחירת אסטרטגיית הכניסה, נתון שלישי: הציפייה של ההכנסות מהבחירה ולבסוף יכולות ארגוניות פנימיות. כמו במסגרת ההחלטה על אסטרטגיית הכניסה, נבדקים גם גורמים ספציפיים של הארץ: מרחק תרבותי, ביורוקרטיה, שער חליפין וכו'. וגורמים ספציפיים של התעשייה (מבנה שוק). אנו רואים כי התרבות לא נמצאת בראש סדר החשיבות. המאמרים שהוצגו בעבודה זו המתבססים על מחקרים שנערכו על פני רבע מאה לפחות מחזקים מחשבה הגיונית. כאשר אנו רוצים להניע אנשים לבצע עבורנו עבודה – לא משנה אם זו עבודת מחקר, פיתוח, ייצור, שיווק או פרסום אנחנו חייבים לדעת כיצד לפנות אליהם, כיצד לבקש מהם, כיצד לעודד אותם ולגרום להם לתת לנו את המקסימום שהם יכולים. קריאות עידוד מהסוד של "יאללה יאללה חברה לעבודה" הן קריאות שיכולות לדרבן אנשים בארץ והם יחזרו לעמדת העבודה שלהם אך במדינה אסלאמית זה עלול להתפרש כזלזול גמור ועלבון. מצד שני יתכן מאוד כי כאשר אנחנו מקימים מטה של חברה שבו יושבים בדרך כלל נציגים מכל אחת מהארצות שבהם יתקיים המיזם וכל אחד מהאנשים הללו הוא מוכוון מטרה, משתכר שכר גבוהה וסביר להניח שהתגמול שלו נשען גם על הצלחת המיזם יתכן והחשיבות המיוחסת לתרבות, להבדלים הבין תרבותיים ולהתגברות עליהם הם פחות חשובים. כאשר צוות ההיגוי מגובש וחבריו יודעים ומבינים אחד את שפתו של השני, את מנהגיו וידוע וברור לכל אחד כי גם אמירה או מימיקה שפוגעות בתרבות אחת לא נעשו במכוון וכי יתכן ואנשים מתוך התלהבות לא שלטו בגופם ושפת גופם עד הסוף – פגיעה כזו תתקבל בהבנה.

מה שחשוב הוא שבירידה לרמות הנמוכות – לרמות של העובדים בשטח - במעבדה, בסדנת הפיתוח או באולם הייצור – שם חשוב לשמור על התרבות ומנהגיה ולא לפגוע בהם אבל שם ברוב המקרים נמצא שיכבה ניהולית ש"גדלה בבית" ואולי נמצא נציג אחד או שניים שהגיעו ממטה החברה והם יודעים ומודעים לפערים הבין-תרבותיים. מכאן ניתן להסיק כי לא בהבנת הפערים ובהסתגלות לתרבות תלויה הצלחת המיזם אלא במשלב של גורמים כפי שנמנו בפרק הקודם לעבודה זו. השקפה זו כי ההבדל התרבותי משפיע על ביצועי מיזמים משותפים בינלאומיים באופן עקיף בלבד אבל ההבדל משפיע על רמת האמון בין שותפי המיזם מופיע גם היא בספרות ובמאמרים.

לסיכום עבודה זו ניתן לומר כי תרבות היא שפה, גם אולימפיאדה ומונדיאל הן שפות. שפות דבורות ומובנות בכל קצוות העולם שלנו. בכל אירוע כזה המתרחש אחת לארבע שנים עוצר העולם מלכת ומתלכד סביב השפה הזו שמובנת לכולם. גם תרבות היא שפה שיש ללמדה. על מנת להתגבר על הקשיים שמערימה שפת התרבות עלינו לדאוג וללמד את העובדים כיצד לדבר בשפת התרבות כפי שמביא פוקו (puko al all ) במחקרו. תכליתו של הלימוד הבין-תרבותי הוא פיתוח מודעות לשוני בנורמות המקובלות והתנהגותיות בין ארץ האם לארץ המארחת. המיוחד בלימוד הבין תרבותי מלימוד מסורתי הוא שבלימוד בין תרבותי להבדיל מלימוד מסורתי המטרה היא לא רכישת ידע, אלא רכישת דפוסי התנהגות. מכאן, שלימוד בין תרבותי לא מכוון ללמד "איך להתנהג", אלא להגביר את המודעות לשונה ולדומה בין התרבויות על מנת לאפשר תהליך למידה מהיר יותר. אנו חולקים משמעויות בעזרת השפה הזו שנקראת תרבות ואנחנו נותנים הגיון בדברים. לעיתים אנו גורמים למפגש של אנשים שדוברים שפות זרות שזו לזו. ספק הוא האם שפת התרבות והיכולת לדבר מערבית וסינית או שסיני יבין מערבית ויקבל אותה כמו שמערבי ידבר סינית ויבין אותה גם הוא היא הפרמטר היחידי או המכריע שיגרום ויביא להצלחת המיזם הבינלאומי המשותף?

עבודה זו ניסתה לחפש ולנתח את השאלה שהיא שאלת המחקר. הובאו מאמרים מייצגים שטוענים לכאן ולכאן. היקף העבודה הכתיב הבאה של שני מחקרים מייצגים כפי שהובאו בפרק 4 לעבודה זו. על פי המאמרים המייצגים שהבאתי לעיל עולה כי אין תמימות דעים ואין כל דרך מדעית לבדוק האם יש לתרבות, להבדלים הבין-תרבותיים ולהתגברות עליהם השפעה כל שהי על הצלחת המיזם הבינלאומי. ברור לחלוטין כי ההשפעה הבין-תרבותית היא פרמטר משפיע בהחלטה על המיזם, על מיקומו, על המקומות בהם יתבצע. לא ברור מה משקלו ועד כמה השפעתו שונה יותר מהמעוף של הרעיון, מצורת הניהול של המיזם מדרך החשיבה, מפרסום ושיווק המיזם.

דעתי היא כי רק מירקם מעורב של פרמטרים שמגיעים מעולם הכלכלה, עולם הניהול והעולם הסוציולוגי רק תערובת מידתי כזו היא זן שתביא להצלחתו של המיזם. כמו שאין עשן בלי אש כך אם הצלחת מיזם ללא ניהול נכון, ללא שיווק נכון ללא כלכלה נכונה וללא הבנת התרבות והפער הבין תרבותי הנכון.

מכאן עולה וצפה שאלת מחקר שתהווה אבן דרך למחקר המשך והיא – מה השילוב הנכון של הפרמטרים שהוזכרו באבני דרך בהצלחתו של המיזם.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)