עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית מיסים דיבידנד, מיסוי דיבדנדים מחו"ל


‏290.00 ₪

35 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 10101
עבודה אקדמית מיסים דיבידנד, מיסוי דיבדנדים מחו"ל

תוכן עניינים

מבוא. 3

חברת משלח יד. 5

משלח יד מיוחד. 6

תכנוני מס ופתרונות מקובלים.. 8

מהי חברת משלח יד זרה?. 8

הבעייתיות במיסוי הכנסות מחו"ל. 11

מיסוי : עקרונות של צדק. 15

חוקי היסוד , זכויות האדם ומיסוי 18

מיסוי והמשפט הבינ"ל. 24

המצב בעולם.. 25

ארה"ב. 25

בריטניה. 29

סיכום.. 30

ביבליוגרפיה. 33

 

שיטת המיסוי בישראל טרם חיקוק תיקון 132 ולאחריה שונות בתכלית. תמורות מאקרו כלכליות והפיכתו של העולם לכפר גלובלי אחד חייבו את רשות המיסים הישראלית להיערך בהתאם. שאלות רבות עולות בעקבות תיקון 132, אך רובן עוסקות ברמת התיישבותם של הסעיפים הנוספים עם מערכת החוקים הישראלית והבין לאומית ורמת הפגיעה של החיקוקים הנוספים[1].

חשוב לומר בתחילת פרק זה כי תכליתו של חיקוק זה הינה למנוע הפליה בין תושבי ישראל החייבים במס בארץ ובין תושבי ישראל בעלי הכנסה מחוץ לישראל שאינם חשופים למס בישראל[2]. נכתב לעיל כי סעיף 5(5) נחקק בתיקון 132 אשר נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2003. נפרוט לפרטים כעת את תוכנו של סעיף זה. סעיף 5(5) רישא פותח במילים " על אף האמור בכל דין בדבר מקום ההכנסה יראו כהכנסה מופקת בישראל". כלומר ראשיתו של סעיף זה בא לומר לנו כי בניגוד לכל מה שניתן היה להסיק מן הכתוב בכל חיקוק אחר או סעיף אחר בפקודה זו, מקום בו מתקיימים התנאים להלן, יראו את ההכנסה כמופקת בישראל ועל כן חייבת במס. למעשה אנו עדים כבר ברישא לשינוי אותו יוצר סעיף זה, הסעיף משנה הסדרים ישנים. טרם חיקוק 132 לא ניתן היה למסות את ההכנסה המדוברת בסעיף 5(5) כיוון שלא נוצרה בישראל ולא נצמחה בה. פתאום מגיע המחוקק ומשנה סדרי עולם. הוא יוצר מצב בו הכנסה שלא הייתה חייבת במס בישראל, תחת תנאים מסוימים, תהיה חייבת במס בישראל. אם כן, אזי מהם אותם תנאים שמתנה המחוקק על מנת למסות את ההכנסה המדוברת.

ארבעה תתי סעיפים מגדירים את אותם תנאים להגדרת חמי"ז, חשוב לציין כי תנאים אלו פשוטים לבחינה ואינם מתירים שיקול דעת רחב בידי רשות המיסים או ביהמ"ש: ראשית, על החברה להיות חברת מעטים כהגדרתה בסעיף 76(א) לפקודה[3]. שנית, 75% מאמצעי השליטה בה מוחזקים בידי תושבי ישראל לרבות תושבי האזור, בשליטה ישירה או עקיפה[4]. שלישית, בעלי השליטה או קרוביהם המחזיקים ביחד או לחוד 50% מאמצעי השליטה עוסקים בעבור החברה במשלח יד מיוחד במישרין או בעקיפין. רביעית, מרבית הכנסתה או רווחיה של החברה נובע מעיסוק במשלח היד המיוחד[5].

מירב ההגדרות בתנאים המופיעים בסעיף הינן הגדרות שניתן לגלות מפקודת מס הכנסה כגון: בעל שליטה ואמצעי שליטה. שאלה אחת המתבקשת הינה מה הוא אותו משלח יד אשר מוגדר על ידי הפקודה כמשלח יד מיוחד. רשימה לכך ניתן למצוא בתקנות מס הכנסה בדבר משלח יד מיוחד[6].

 

בעבודה הזו נדון בקצרה בהסדר "חברת משלח יד זרה" ("חמי"ז"), אשר הוסף איפוא לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה") במסגרת תיקון 132 לפקודה. בתחילה נציג את ההסדר אשר נקבע בחקיקה ובשלב ההבא נציג את אחת הדרכים בהן ניתן לעשות שימוש בכדי למנוע מתחולתו של הסדר זה על תושב ישראל. דיון מקיף ורחב בהסדר חברת משלח-יד-זרה נעשה בספר הרפורמה במיסוי בינלאומי . ניבחן דרכים נוספות להימנע מהסדר החמי"ז


ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

י' מ' אדרעי, מבוא לדיני מיסים: חוברת עזר ללימוד הקורס

ד"ר אבי נוב, מיסוי עסקאות בינלאומיות, הוצאת רונן

Boris I. Bittker & James S. Eustice, FEDERAL INSOME OF TAXATION OF CORPORATIONS AND SHAREHOLDERS 2.07 6 ed 

John G. head’ Tax-Fairness Principles: A Conceptual, Historical, and Practical Review, in FAIRNESS IN TAXATION 19

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏290.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)