קנו עכשיו העבודה האקדמאית (דוקטורט) הוגשה בשנה שעברה בהדרכתו של פרופ' מריו מיקולינסר , המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר – אילן
תוכן עניינים
תקציר עברית א
מבוא 1
1 Attachment Theory - תיאורית התקשרות
נוער במצוקה ומעונות טיפוליים לנוער במצוקה 18
הגישה התקשרותית לטיפול המוסדי בבני נוער 23
המחקר הנוכחי – רציונל, תכנון וההשערות שנבחנו 28
שיטה 33
משתתפים 33
הליך 42
כלים 46
תוצאות 67
בדיקות מקדמיות 68
הקשרים בין ייצוגי ההתקשרות למשתני ההסתגלות בכניסה למעון 70
הקשרים בין ממדי ההתקשרות לבין תפיסת תפקוד אנשי הצוות כ"בסיס בטוח" 73
תרומת ממדי ההתקשרות ותפיסת הצוות כ"בסיס בטוח" לשינויים בהסתגלות 82
תרומת תפיסת תפקוד הצוות כ"בסיס בטוח" לשינוי בייצוגי ההתקשרות 102
ניתוחים איכותניים 106
דיון 117
ביבליוגראפיה 140
נספחים 161
A תקציר אנגלית
רשימת לוחות
לוח 1 - התפלגות המשתתפים בכל אחד מזמני המדידה 33
במשתנים דמוגראפיים נבחרים 35-36 (N=131) לוח 2 - התפלגות כלל משתתפי המחקר
של משתנים דמוגראפיים נבחרים: ההבדלים בין F לוח 3 - ממוצעים, סטיות תקן וערכי
משתתפים שנשרו מהמחקר לבין משתתפים שהשתתפו בו במלואו
37
לוח 4 - מספר אנשי הצוות המעריכים בכל קטגוריה בכל אחד מזמני המדידה 38
לוח 5 - מספר ההערכות בקטגוריות התפקידים השונות בכל אחד מזמני המדידה 39-40
41 (N=33) לוח 6 - התפלגות מאפיינים מרכזיים של המעונות המשתתפים במחקר
לוח 7 - לוח מסכם למהלך המחקר 45
בזמני המדידה השונים 47 ECR – לוח 8 - נתונים פסיכומטריים של ציוני שאלון ה
48 PBI – לוח 9 - נתונים פסיכומטריים לציוני שאלוני ה
בזמני המדידה הראשון PBI – וגורמי ה ECR – לוח 10 - מתאמי פירסון בין ממדי ה
והרביעי
49
לוח 11 - מספרי ואחוזי המשתתפים שנתנו סיפורים ברי ניתוח בכל אחד מזמני המדידה 52
לוח 12 - אחוז הנבדקים שציינו כל אחד מאשכולות המשאלות בכל אחד מזמני המדידה
(ספור ראשון)
53
לוח 13 - אחוז הנבדקים שציינו כל אחד מאשכולות תגובות האחר בכל אחד מזמני
המדידה (ספור ראשון)
54
לוח 14 - אחוז הנבדקים שציינו כל אחד מאשכולות תגובות העצמי בכל אחד מזמני
המדידה (ספור ראשון)
55
לוח 15 - שיעורי ומספרי המשתתפים שהתייחסו לבעלי התפקידים השונים בזמני המדידה
השונים
57
לגבי קטגוריות התפקידים השונות PCSB - לוח 16 - מקדמי אלפא קורנבך של שאלון ה
ובכל אחד מזמני המדידה
58
לאנשי הצוות בכל אחד מזמני PCSB - לוח 17 - מקדמי אלפא קורנבך של גרסת שאלון ה
המדידה
59
PCSB - לוח 18 - מתאמי פירסון בין דיווח עצמי לבין הערכות אנשי הצוות של שאלון ה
בכל אחת מקטגוריית תפקידים ובכל אחד מזמני המדידה
60
לוח 19 - נתונים פסיכומטריים לשאלון תפקוד רגשי במעון 63
לוח 20 - מתאמי פירסון בין מדד ההתנהגות לבין גורמי התפקוד הרגשי בכל אחד מזמני
המדידה
64
לוח 21 - מקדמי אלפא של קורנבך של גורמי ההסתגלות אצל בעלי התפקידים השונים
ובכל אחד מזמני המדידה
65
לוח 22 - מתאמי פירסון בין הדיווח העצמי של המשתתפים לבין הערכות אנשי הצוות לגבי
ההסתגלות בזמני המדידה השונים
66
של משתני המחקר במדידה הראשונה: ההבדלים F לוח 23 - ממוצעים, סטיות תקן וערכי
בין משתתפים שנשרו מהמחקר לבין משתתפים שהשתתפו בו במלואו
69
לוח 24 - מתאמי פירסון ותוצאות ניתוחי רגרסיה לגבי הקשר בין ממדי ההתקשרות
לגורמי ההסתגלות במדידה הראשונה
72
לוח 25 - מתאמי פירסון בין ממוצעי גורמי ההסתגלות במדידה הראשונה לבין גורמי
PBI – ה
72
PCSB - לוח 26 - מתאמי פירסון בין ממדי ההתקשרות במדידה הראשונה לבין מדדי ה
במדידה השנייה
74
במדידה השנייה PCSB – לוח 27 - תוצאות ניתוחי רגרסיה לניבוי מדדים כלליים של ה
לפי ממדי ההתקשרות ההתחלתיים
75
לאורך הזמן כפונקציה של ממדי PCSB - לניבוי שינויים במדדי ה HLM לוח 28 - מקדמי
ההתקשרות
80
המתייחסים PCSB - לניבוי שינויים לאורך הזמן במדדי ה HLM לוח 29 - מקדמי
לקטגוריות התפקידים השונות כפונקציה של ממדי ההתקשרות
81
לוח 30 - תוצאות ניתוחי הרגרסיה לניבוי שינויים בכעס במדידה השנייה ע"י ממדי
במדידה השנייה PCSB - ההתקשרות במדידה הראשונה ומדדי ה
84
לוח 31 - מקדמי רגרסיה סטנדרטים למבחני שיפועים פשוטים לניבוי שינויים ברגשות
כעס במדידה השנייה
86
לוח 32 - תוצאות ניתוחי הרגרסיה לניבוי רמת רגשות הדיכאון במדידה השנייה ע"י ממדי
במדידה השנייה PCSB - ההתקשרות ומדדי ה
87
לוח 33 - מקדמי רגרסיה סטנדרטים למבחני שיפועים פשוטים לניבוי שינויים ברגשות
דיכאון במדידה השנייה
88
לוח 34 - תוצאות ניתוחי הרגרסיה לניבוי רמת הרגשות החיוביים במדידה השנייה ע"י
במדידה השנייה PCSB - ממדי ההתקשרות ומדדי ה
90
לוח 35 - מקדמי רגרסיה סטנדרטים למבחני שיפועים פשוטים לניבוי שינויים ברגשות
החיוביים במדידה השנייה
91
לוח 36 - תוצאות ניתוחי הרגרסיה לניבוי רמת בעיות ההתנהגות במדידה השנייה ע"י
במדידה השנייה PCSB - ממדי ההתקשרות ומדדי ה
93
לוח 37 - מקדמי רגרסיה סטנדרטים למבחני שיפועים פשוטים לניבוי שינויים בבעיות
ההתנהגות במדידה השנייה
94
לשינויים במדדי הסתגלות לאורך הזמן כפונקציה של ממדי HLM לוח 38 - מקדמי
במדידה השנייה PCSB- ההתקשרות וציון ה
97
לוח 39 - מקדמי רגרסיה סטנדרטיים לניבוי השינויים בממדי ההתקשרות (בין המדידה
במדידה השנייה PCSB - הרביעית למדידה הראשונה) ע"י מדד ה
103
לוח 40 - מקדמי רגרסיה סטנדרטיים לניבוי השינויים בממדי ההתקשרות (בין המדידה
במדידה השנייה PCSB - השלישית לראשונה) ע"י מדד ה
104
לוח 41 - מקדמי רגרסיה סטנדרטיים לניבוי השינויים בממדי ההתקשרות (בין המדידה
במדידה השלישית PCSB - הרביעית לראשונה) ע"י מדד ה
104
של האב ושל PBI – לוח 42 - מקדמי רגרסיה סטנדרטיים לניבוי השינויים בסולמות ה
במדידה השנייה ובמדידה השלישית PCSB - האם ע"י מדד ה
105
לוח 43 - מתאמי פירסון בין מדדי ההתקשרות לבין אשכולות המשאלות במדידה
הראשונה
107
לוח 44 - מתאמי פירסון בין מדדי ההתקשרות לבין אשכולות תפיסת האחר במדידה
הראשונה
108
לוח 45 - מתאמי פירסון בין מדדי ההתקשרות לבין אשכולות תפיסת העצמי במדידה
הראשונה
109
PCSB – לוח 46 - מתאמי פירסון בין מדדי ההתקשרות במדידה הראשונה ומדדי ה
במדידה השנייה RAP- במדידה השנייה לבין אשכולות המשאלות בסיפורי ה
110
PCSB – לוח 47 - מתאמי פירסון בין מדדי ההתקשרות במדידה הראשונה ומדדי ה
במדידה השנייה RAP- במדידה השנייה לבין אשכולות תפיסת האחר בסיפורי ה
111
PCSB – לוח 48 - מתאמי פירסון בין מדדי ההתקשרות במדידה הראשונה ומדדי ה
במדידה השנייה RAP- במדידה השנייה לבין אשכולות תפיסת העצמי בסיפורי ה
112
במדידה הרביעית לבין PCSB – לוח 49 - מתאמי פירסון בין מדדי ההתקשרות ומדדי ה
במדידה הרביעית RAP- אשכולות המשאלות בסיפורי ה
113
במדידה הרביעית לבין PCSB – לוח 50 - מתאמי פירסון בין מדדי ההתקשרות ומדדי ה
במדידה הרביעית RAP- אשכולות תפיסות האחר בסיפורי ה
114
במדידה הרביעית לבין PCSB – לוח 51 - מתאמי פירסון בין מדדי ההתקשרות ומדדי ה
במדידה הרביעית RAP- אשכולות תפיסות העצמי בסיפורי ה
115
רשימת נספחים
נספח 1 - רשימת המסגרות שהשתתפו במחקר 161
נספח 2 - מכתב להורה המשתתף ואשור הסכמה 162
נספח 3 - מכתב למשתתף ואשור הסכמה 163
נספח 4 - שאלון "פרטים אישיים" 164-165
מותאם 166 "ECR " נספח 5 - שאלון
קיימת 4 גרסאות - משתתף / משתתפת - לאם / לאב) 167 ) "PBI" נספח 6 - שאלון
כללי 168 - RAP נספח 7 - הוראות להעברת ראיון
צוות 169 - RAP נספח 8 - הוראות להעברת ראיון
170-172 CCRT – נספח 9 - דפי דרוג לשופטים בשיטת ה
173-174 CCRT - נספח 10 - אשכולות ה
לבני הנוער המשתתפים 175 PCSB נספח 11 - שאלון
לצוות 176 PCSB נספח 12 - שאלון
נספח 13 - שאלון "התנהגות במעון": משתתף 177
נספח 14 - שאלון "תפקוד רגשי במעון": משתתף 178
נספח 15 - שאלון "התנהגות במעון": צוות 179
נספח 16 - שאלון "תפקוד רגשי במעון": צוות 180
בזמן המדידה PBI - נספח 17 - מתאמי פירסון בין ממוצעי ממדי ההתקשרות וממדי ה
הראשון לבין ממוצעי משתנים דמוגראפיים נבחרים
181
א
תקציר
100,000 ילדים ובני נוער בסיכון חיים כיום בישראל, מתוכם כ – 12,000 צעירים
הנאלצים להתמודד מדי יום ביומו עם מצבי ניתוק, עזובה וניכור קשים. על אף מימדי התופעה
הממקמים אותה כאחת מהבעיות החברתיות המדאיגות בחברה הישראלית, המחקר הקיים
בתחום, מצומצם וחסרות בו תשובות לשאלות רבות הנוגעות בטיפול בתופעה. המחקר הנוכחי,
נענה לצורך הזה, ומטרתו היא לשפוך מעט אור על התהליכים המתרחשים במסגרת הטיפול
המוסדי בבני נוער במצוקה. לצורך כך, המחקר מחבר בין שני עולמות תוכן ותחומי מחקר, חקר
.(Attachment) הטיפול המוסדי וחקר ההתקשרות בבגרות
בעשור האחרון ישנה התקדמות רבה של המחקר בתחום ההתקשרות בבגרות. גוברת
ההבנה באשר להשפעה של מערכות היחסים המוקדמות על מהלך ההתפתחות, ובפרט באשר
לקשרים ההדוקים בין ייצוגי התקשרות "לא בטוחים" לבעיות שונות בהסתגלות בילדות
ובבגרות. מנגד, מתברר הפוטנציאל הגלום במערכות יחסים מחוץ למסגרת המשפחתית לקדום
שינויים התפתחותיים שונים. כך, מחקרים שונים מראים כי קשר קרוב עם דמות חיצונית, יציבה
ומגיבה בחייו של צעיר יכול להוות גורם מגונן המסייע לו ל"התעלות" מעל חוויות התקשרות לא
"בטוחות" בילדות. מתוך כך, מתאפשרת לצעיר הזדמנות להגיע להישגים התפתחותיים על אף
.(e.g. Quinton & Rutter, 1988) החשיפה לגורמי סיכון שונים במהלך חייו
המחקר הנוכחי בחן את הרעיונות הללו במסגרת הסביבה הייחודית של המעונות
הטיפוליים לנוער במצוקה. רבים מבני הנוער המגיעים למערכות הטיפול המוסדי אינם מסוגלים
לקיים קשרים "בטוחים" המאופיינים ע"י אמון, אינטימיות ואפשרות להיעזר ולהיתמך באחר
נראה כי הפגיעה ביכולת לקיים קשר בריא קשורה באופן ישיר או עקיף לחלק .(Maier, 1994)
.(e.g. Bender, Bliesener & Losel, 1996) גדול מבעיות ההסתגלות והתפקוד של צעירים אלו
מתוך כך מציעים קלינאים שונים גישה "התקשרותית" לטיפול המוסדי. ע"פ גישה זו, הטיפול
נתפס באופן בסיסי כתהליך שבו צעיר שנמנעה ממנו מעורבות רגשית בחייו חווה חוויה רגשית
e.g. Fritsch & Goodrich, ) מתקנת ביצירת קשרים רגשיים עם אנשי הצוות במעון הטיפולי
1990 ). המעון הטיפולי מספק לצעירים את כל צרכיהם הפיזיים: תזונה, הגנה, שינה ובריאות,
ובעיקר, מאפשר אינטראקציות רבות בזכות נוכחותם וזמינותם של אנשי הצוות לאורך כל שעות
ב
היממה. המבנה הייחודי הזה יוצר סביבה עקבית ובטוחה שבה הדפוסים הבין אישיים של
הצעירים יכולים להיבחן ולהבנות מחדש.
המחקר הנוכחי מהווה ניסיון לבחון את התוקף האמפירי של הגישה ה"התקשרותית"
לטיפול המוסדי. המחקר בחן את הכוח המיטיב הטמון בהתקשרויות הדיאדיות של הצעירים עם
הצוות במעון הטיפולי ובפרט את הכוח הטמון בתפיסת הצעירים את אנשי הצוות כ"בסיס
בטוח". מתוך כך הועלו מספר שאלות באשר לתרומה הישירה והאינטראקטיבית של ייצוגי
התקשרות לא "בטוחים" ושל תפיסת הצוות כ"בסיס בטוח" להסתגלות הצעירים במהלך השהות
במעונות. כן נבדקה ההשפעה ההדדית של ייצוגי ההתקשרות ותפיסת הצוות כ"בסיס בטוח".
באופן ספציפי, שיערנו כי ככל שיהיו לבני הנוער ייצוגי התקשרות פחות בטוחים בכניסה
למעון, כך הם ייגלו קשיי הסתגלות גדולים יותר בתחילת דרכם במעון ולאורך זמן, ויטו פחות
לתפוס את אנשי הצוות כ"בסיס בטוח" לאורך המחקר. עם זאת, שיערנו כי קשר זה יהיה מתון
בעצמתו מכיוון שתפיסת הצוות תושפע גם מאיכות הקשר "המציאותי" הנוצר בין הנער לבין
אנשי הצוות. בנוסף שיערנו כי ככל שצעירים יתפסו אנשי צוות כמתפקדים כ"בסיס בטוח"
במידה רבה יותר, כך (א) נגלה שיפור גדול יותר בהסתגלותם לאורך הזמן, (ב) התרומה
השלילית של ייצוגי ההתקשרות ההתחלתיים הלא "בטוחים" לניבוי הסתגלותם תהיה מתונה
יותר ו – (ג) יהיה יותר שינוי חיובי בייצוגי ההתקשרות שלהם ככל שיחלוף הזמן (כלומר, נראה
תנועה בכיוון של ביטחון בהתקשרות).
לצורך בדיקת ההשערות הללו, נערך מחקר אורך שעקב אחר התהליך שעברו בני נוער
במצוקה במהלך השנה הראשונה לשהותם במעונות טיפוליים. במחקר השתתפו 131 צעירים,
18 מ - 33 מסגרות שונות של טיפול מוסדי. בנוסף השתתפו במחקר - בנים ובנות, בגילאים 12
256 אנשי צוות שליוו את המשתתפים בתהליך במעונות. המחקר כלל ארבעה זמני מדידה שונים,
הראשון עם קליטת הצעיר במעון, ושלושת הבאים שלושה, שישה ושנים עשר חודשים לאחר מכן.
בכל אחד מזמני המדידה נאסף מידע לגבי ייצוגי ההתקשרות של הצעיר, לגבי המידה והאופן שבו
5-6 אנשי צוות שונים במעון תפקדו עבורו כ"בסיס בטוח" ולגבי התפקוד הרגשי וההתנהגותי שלו.
המידע נאסף באמצעות שאלוני דיווח עצמי, וראיונות מובנים לבדיקת ייצוגי היחסים הבין
אישיים של המשתתף. במקביל, גם אנשי הצוות התבקשו להעריך את הסתגלות הצעירים
המשתתפים, והמידה בה הצעירים תופסים אותם, אנשי הצוות, כ"בסיס בטוח".
תוכן עניינים
תקציר
מבוא 1
1 Attachment Theory - תיאורית התקשרות
נוער במצוקה ומעונות טיפוליים לנוער במצוקה 18
הגישה התקשרותית לטיפול המוסדי בבני נוער 23
המחקר הנוכחי – רציונל, תכנון וההשערות שנבחנו 28
שיטה 33
משתתפים 33
הליך 42
כלים 46
תוצאות 67
בדיקות מקדמיות 68
הקשרים בין ייצוגי ההתקשרות למשתני ההסתגלות בכניסה למעון 70
הקשרים בין ממדי ההתקשרות לבין תפיסת תפקוד אנשי הצוות כ"בסיס בטוח" 73
תרומת ממדי ההתקשרות ותפיסת הצוות כ"בסיס בטוח" לשינויים בהסתגלות 82
תרומת תפיסת תפקוד הצוות כ"בסיס בטוח" לשינוי בייצוגי ההתקשרות 102
ניתוחים איכותניים 106
דיון 117
ביבליוגראפיה 140
נספחים 161
A תקציר אנגלית
רשימת לוחות
לוח 1 - התפלגות המשתתפים בכל אחד מזמני המדידה 33
במשתנים דמוגראפיים נבחרים 35-36 (N=131) לוח 2 - התפלגות כלל משתתפי המחקר
של משתנים דמוגראפיים נבחרים: ההבדלים בין F לוח 3 - ממוצעים, סטיות תקן וערכי
משתתפים שנשרו מהמחקר לבין משתתפים שהשתתפו בו במלואו
לוחות
רשימת נספחים
נספח 1 - רשימת המסגרות שהשתתפו במחקר 161
נספח 2 - מכתב להורה המשתתף ואשור הסכמה 162
נספח 3 - מכתב למשתתף ואשור הסכמה 163
נספח 4 - שאלון "פרטים אישיים" 164-165
מותאם 166 "ECR " נספח 5 - שאלון
קיימת 4 גרסאות - משתתף / משתתפת - לאם / לאב) 167 ) "PBI" נספח 6 - שאלון
כללי 168 - RAP נספח 7 - הוראות להעברת ראיון
צוות 169 - RAP נספח 8 - הוראות להעברת ראיון
170-172 CCRT – נספח 9 - דפי דרוג לשופטים בשיטת ה
173-174 CCRT - נספח 10 - אשכולות ה
לבני הנוער המשתתפים 175 PCSB נספח 11 - שאלון
לצוות 176 PCSB נספח 12 - שאלון
נספח 13 - שאלון "התנהגות במעון": משתתף 177
נספח 14 - שאלון "תפקוד רגשי במעון": משתתף 178
נספח 15 - שאלון "התנהגות במעון": צוות 179
נספח 16 - שאלון "תפקוד רגשי במעון": צוות 180
בזמן המדידה PBI - נספח 17 - מתאמי פירסון בין ממוצעי ממדי ההתקשרות וממדי ה
הראשון לבין ממוצעי משתנים דמוגראפיים נבחרים
100,000 ילדים ובני נוער בסיכון חיים כיום בישראל, מתוכם כ – 12,000 צעירים
הנאלצים להתמודד מדי יום ביומו עם מצבי ניתוק, עזובה וניכור קשים. על אף מימדי התופעה
הממקמים אותה כאחת מהבעיות החברתיות המדאיגות בחברה הישראלית, המחקר הקיים
בתחום, מצומצם וחסרות בו תשובות לשאלות רבות הנוגעות בטיפול בתופעה. המחקר הנוכחי,
נענה לצורך הזה, ומטרתו היא לשפוך מעט אור על התהליכים המתרחשים במסגרת הטיפול
המוסדי בבני נוער במצוקה. לצורך כך, המחקר מחבר בין שני עולמות תוכן ותחומי מחקר, חקר
.(Attachment) הטיפול המוסדי וחקר ההתקשרות בבגרות
בעשור האחרון ישנה התקדמות רבה של המחקר בתחום ההתקשרות בבגרות. גוברת
ההבנה באשר להשפעה של מערכות היחסים המוקדמות על מהלך ההתפתחות, ובפרט באשר
לקשרים ההדוקים בין ייצוגי התקשרות "לא בטוחים" לבעיות שונות בהסתגלות בילדות
ובבגרות. מנגד, מתברר הפוטנציאל הגלום במערכות יחסים מחוץ למסגרת המשפחתית לקדום
שינויים התפתחותיים שונים. כך, מחקרים שונים מראים כי קשר קרוב עם דמות חיצונית, יציבה
ומגיבה בחייו של צעיר יכול להוות גורם מגונן המסייע לו ל"התעלות" מעל חוויות התקשרות לא
"בטוחות" בילדות. מתוך כך, מתאפשרת לצעיר הזדמנות להגיע להישגים התפתחותיים על אף
.(e.g. Quinton & Rutter, 1988) החשיפה לגורמי סיכון שונים במהלך חייו
המחקר הנוכחי בחן את הרעיונות הללו במסגרת הסביבה הייחודית של המעונות
הטיפוליים לנוער במצוקה. רבים מבני הנוער המגיעים למערכות הטיפול המוסדי אינם מסוגלים
לקיים קשרים "בטוחים" המאופיינים ע"י אמון, אינטימיות ואפשרות להיעזר ולהיתמך באחר
נראה כי הפגיעה ביכולת לקיים קשר בריא קשורה באופן ישיר או עקיף לחלק .(Maier, 1994)
.(e.g. Bender, Bliesener & Losel, 1996) גדול מבעיות ההסתגלות והתפקוד של צעירים אלו
מתוך כך מציעים קלינאים שונים גישה "התקשרותית" לטיפול המוסדי. ע"פ גישה זו, הטיפול
נתפס באופן בסיסי כתהליך שבו צעיר שנמנעה ממנו מעורבות רגשית בחייו חווה חוויה רגשית
e.g. Fritsch & Goodrich, ) מתקנת ביצירת קשרים רגשיים עם אנשי הצוות במעון הטיפולי
1990 ). המעון הטיפולי מספק לצעירים את כל צרכיהם הפיזיים: תזונה, הגנה, שינה ובריאות,
ובעיקר, מאפשר אינטראקציות רבות בזכות נוכחותם וזמינותם של אנשי הצוות לאורך כל שעות
ב
היממה. המבנה הייחודי הזה יוצר סביבה עקבית ובטוחה שבה הדפוסים הבין אישיים של
הצעירים יכולים להיבחן ולהבנות מחדש.
המחקר הנוכחי מהווה ניסיון לבחון את התוקף האמפירי של הגישה ה"התקשרותית"
לטיפול המוסדי. המחקר בחן את הכוח המיטיב הטמון בהתקשרויות הדיאדיות של הצעירים עם
הצוות במעון הטיפולי ובפרט את הכוח הטמון בתפיסת הצעירים את אנשי הצוות כ"בסיס
בטוח". מתוך כך הועלו מספר שאלות באשר לתרומה הישירה והאינטראקטיבית של ייצוגי
התקשרות לא "בטוחים" ושל תפיסת הצוות כ"בסיס בטוח" להסתגלות הצעירים במהלך השהות
במעונות. כן נבדקה ההשפעה ההדדית של ייצוגי ההתקשרות ותפיסת הצוות כ"בסיס בטוח".
באופן ספציפי, שיערנו כי ככל שיהיו לבני הנוער ייצוגי התקשרות פחות בטוחים בכניסה
למעון, כך הם ייגלו קשיי הסתגלות גדולים יותר בתחילת דרכם במעון ולאורך זמן, ויטו פחות
לתפוס את אנשי הצוות כ"בסיס בטוח" לאורך המחקר. עם זאת, שיערנו כי קשר זה יהיה מתון
בעצמתו מכיוון שתפיסת הצוות תושפע גם מאיכות הקשר "המציאותי" הנוצר בין הנער לבין
אנשי הצוות. בנוסף שיערנו כי ככל שצעירים יתפסו אנשי צוות כמתפקדים כ"בסיס בטוח"
במידה רבה יותר, כך (א) נגלה שיפור גדול יותר בהסתגלותם לאורך הזמן, (ב) התרומה
השלילית של ייצוגי ההתקשרות ההתחלתיים הלא "בטוחים" לניבוי הסתגלותם תהיה מתונה
יותר ו – (ג) יהיה יותר שינוי חיובי בייצוגי ההתקשרות שלהם ככל שיחלוף הזמן (כלומר, נראה
תנועה בכיוון של ביטחון בהתקשרות).
לצורך בדיקת ההשערות הללו, נערך מחקר אורך שעקב אחר התהליך שעברו בני נוער
במצוקה במהלך השנה הראשונה לשהותם במעונות טיפוליים. במחקר השתתפו 131 צעירים,
18 מ - 33 מסגרות שונות של טיפול מוסדי. בנוסף השתתפו במחקר - בנים ובנות, בגילאים 12
256 אנשי צוות שליוו את המשתתפים בתהליך במעונות. המחקר כלל ארבעה זמני מדידה שונים,
הראשון עם קליטת הצעיר במעון, ושלושת הבאים שלושה, שישה ושנים עשר חודשים לאחר מכן.
בכל אחד מזמני המדידה נאסף מידע לגבי ייצוגי ההתקשרות של הצעיר, לגבי המידה והאופן שבו
5-6 אנשי צוות שונים במעון תפקדו עבורו כ"בסיס בטוח" ולגבי התפקוד הרגשי וההתנהגותי שלו.
המידע נאסף באמצעות שאלוני דיווח עצמי, וראיונות מובנים לבדיקת ייצוגי היחסים הבין
אישיים של המשתתף. במקביל, גם אנשי הצוות התבקשו להעריך את הסתגלות הצעירים
המשתתפים, והמידה בה הצעירים תופסים אותם, אנשי הצוות, כ"בסיס בטוח".
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-50 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
רז א. מאפיינים אישיותיים, תמות מרכזיות של יחסים, ויכולות בין אישיות
בקרב המתקשים ביצירת קשר זוגי מתמשך. דיסרטציה לדוקטורט, אוניברסיטת חיפה.
שוהם, ש. ג., רהב, ג. ואדד, מ. קרימינולוגיה. ירושלים: שוקן. 141
Achenbach, T. M. Manual for the Child Behaviour Checklist: 4-18
and 1991 Profile. Burlington, VT: University of Vermont, Department of Psychiatry.
Aiken, L., & West, S. G. Multiple regression: Testing and
interpreting interactions. Thousand Oaks, CA, US: Sage Publications
מאגר עבודות אקדמיות 
(לא דיינרס) 
