‏290.00 ₪

העבודה האקדמאית (דוקטורט) הוגשה בשנה שעברה בהדרכתו של פרופ' מריו מיקולינסר ,המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר – אילן

תוכן עניינים

תקציר 

מבוא 1

1 Attachment Theory - תיאורית התקשרות

נוער במצוקה ומעונות טיפוליים לנוער במצוקה 18

הגישה התקשרותית לטיפול המוסדי בבני נוער 23

המחקר הנוכחי – רציונל, תכנון וההשערות שנבחנו 28

שיטה 33

משתתפים 33

הליך 42

כלים 46

תוצאות 67

בדיקות מקדמיות 68

הקשרים בין ייצוגי ההתקשרות למשתני ההסתגלות בכניסה למעון 70

הקשרים בין ממדי ההתקשרות לבין תפיסת תפקוד אנשי הצוות כ"בסיס בטוח" 73

תרומת ממדי ההתקשרות ותפיסת הצוות כ"בסיס בטוח" לשינויים בהסתגלות 82

תרומת תפיסת תפקוד הצוות כ"בסיס בטוח" לשינוי בייצוגי ההתקשרות 102

ניתוחים איכותניים 106

דיון 117

ביבליוגראפיה 140

נספחים 161

A תקציר אנגלית

רשימת לוחות

לוח 1 - התפלגות המשתתפים בכל אחד מזמני המדידה 33

במשתנים דמוגראפיים נבחרים 35-36 (N=131) לוח 2 - התפלגות כלל משתתפי המחקר

של משתנים דמוגראפיים נבחרים: ההבדלים בין F לוח 3 - ממוצעים, סטיות תקן וערכי

משתתפים שנשרו מהמחקר לבין משתתפים שהשתתפו בו במלואו

לוחות

רשימת נספחים

נספח 1 - רשימת המסגרות שהשתתפו במחקר 161

נספח 2 - מכתב להורה המשתתף ואשור הסכמה 162

נספח 3 - מכתב למשתתף ואשור הסכמה 163

נספח 4 - שאלון "פרטים אישיים" 164-165

מותאם 166 "ECR " נספח 5 - שאלון

קיימת 4 גרסאות - משתתף / משתתפת - לאם / לאב) 167 ) "PBI" נספח 6 - שאלון

כללי 168 - RAP נספח 7 - הוראות להעברת ראיון

צוות 169 - RAP נספח 8 - הוראות להעברת ראיון

170-172 CCRT – נספח 9 - דפי דרוג לשופטים בשיטת ה

173-174 CCRT - נספח 10 - אשכולות ה

לבני הנוער המשתתפים 175 PCSB נספח 11 - שאלון

לצוות 176 PCSB נספח 12 - שאלון

נספח 13 - שאלון "התנהגות במעון": משתתף 177

נספח 14 - שאלון "תפקוד רגשי במעון": משתתף 178

נספח 15 - שאלון "התנהגות במעון": צוות 179

נספח 16 - שאלון "תפקוד רגשי במעון": צוות 180

בזמן המדידה PBI - נספח 17 - מתאמי פירסון בין ממוצעי ממדי ההתקשרות וממדי ה

הראשון לבין ממוצעי משתנים דמוגראפיים נבחרים

100,000 ילדים ובני נוער בסיכון חיים כיום בישראל, מתוכם כ – 12,000 צעירים

הנאלצים להתמודד מדי יום ביומו עם מצבי ניתוק, עזובה וניכור קשים. על אף מימדי התופעה

הממקמים אותה כאחת מהבעיות החברתיות המדאיגות בחברה הישראלית, המחקר הקיים

בתחום, מצומצם וחסרות בו תשובות לשאלות רבות הנוגעות בטיפול בתופעה. המחקר הנוכחי,

נענה לצורך הזה, ומטרתו היא לשפוך מעט אור על התהליכים המתרחשים במסגרת הטיפול

המוסדי בבני נוער במצוקה. לצורך כך, המחקר מחבר בין שני עולמות תוכן ותחומי מחקר, חקר

.(Attachment) הטיפול המוסדי וחקר ההתקשרות בבגרות

בעשור האחרון ישנה התקדמות רבה של המחקר בתחום ההתקשרות בבגרות. גוברת

ההבנה באשר להשפעה של מערכות היחסים המוקדמות על מהלך ההתפתחות, ובפרט באשר

לקשרים ההדוקים בין ייצוגי התקשרות "לא בטוחים" לבעיות שונות בהסתגלות בילדות

ובבגרות. מנגד, מתברר הפוטנציאל הגלום במערכות יחסים מחוץ למסגרת המשפחתית לקדום

שינויים התפתחותיים שונים. כך, מחקרים שונים מראים כי קשר קרוב עם דמות חיצונית, יציבה

ומגיבה בחייו של צעיר יכול להוות גורם מגונן המסייע לו ל"התעלות" מעל חוויות התקשרות לא

"בטוחות" בילדות. מתוך כך, מתאפשרת לצעיר הזדמנות להגיע להישגים התפתחותיים על אף

.(e.g. Quinton & Rutter, 1988) החשיפה לגורמי סיכון שונים במהלך חייו

המחקר הנוכחי בחן את הרעיונות הללו במסגרת הסביבה הייחודית של המעונות

הטיפוליים לנוער במצוקה. רבים מבני הנוער המגיעים למערכות הטיפול המוסדי אינם מסוגלים

לקיים קשרים "בטוחים" המאופיינים ע"י אמון, אינטימיות ואפשרות להיעזר ולהיתמך באחר

נראה כי הפגיעה ביכולת לקיים קשר בריא קשורה באופן ישיר או עקיף לחלק .(Maier, 1994)

.(e.g. Bender, Bliesener & Losel, 1996) גדול מבעיות ההסתגלות והתפקוד של צעירים אלו

מתוך כך מציעים קלינאים שונים גישה "התקשרותית" לטיפול המוסדי. ע"פ גישה זו, הטיפול

נתפס באופן בסיסי כתהליך שבו צעיר שנמנעה ממנו מעורבות רגשית בחייו חווה חוויה רגשית

e.g. Fritsch & Goodrich, ) מתקנת ביצירת קשרים רגשיים עם אנשי הצוות במעון הטיפולי

1990 ). המעון הטיפולי מספק לצעירים את כל צרכיהם הפיזיים: תזונה, הגנה, שינה ובריאות,

ובעיקר, מאפשר אינטראקציות רבות בזכות נוכחותם וזמינותם של אנשי הצוות לאורך כל שעות

ב

היממה. המבנה הייחודי הזה יוצר סביבה עקבית ובטוחה שבה הדפוסים הבין אישיים של

הצעירים יכולים להיבחן ולהבנות מחדש.

המחקר הנוכחי מהווה ניסיון לבחון את התוקף האמפירי של הגישה ה"התקשרותית"

לטיפול המוסדי. המחקר בחן את הכוח המיטיב הטמון בהתקשרויות הדיאדיות של הצעירים עם

הצוות במעון הטיפולי ובפרט את הכוח הטמון בתפיסת הצעירים את אנשי הצוות כ"בסיס

בטוח". מתוך כך הועלו מספר שאלות באשר לתרומה הישירה והאינטראקטיבית של ייצוגי

התקשרות לא "בטוחים" ושל תפיסת הצוות כ"בסיס בטוח" להסתגלות הצעירים במהלך השהות

במעונות. כן נבדקה ההשפעה ההדדית של ייצוגי ההתקשרות ותפיסת הצוות כ"בסיס בטוח".

באופן ספציפי, שיערנו כי ככל שיהיו לבני הנוער ייצוגי התקשרות פחות בטוחים בכניסה

למעון, כך הם ייגלו קשיי הסתגלות גדולים יותר בתחילת דרכם במעון ולאורך זמן, ויטו פחות

לתפוס את אנשי הצוות כ"בסיס בטוח" לאורך המחקר. עם זאת, שיערנו כי קשר זה יהיה מתון

בעצמתו מכיוון שתפיסת הצוות תושפע גם מאיכות הקשר "המציאותי" הנוצר בין הנער לבין

אנשי הצוות. בנוסף שיערנו כי ככל שצעירים יתפסו אנשי צוות כמתפקדים כ"בסיס בטוח"

במידה רבה יותר, כך (א) נגלה שיפור גדול יותר בהסתגלותם לאורך הזמן, (ב) התרומה

השלילית של ייצוגי ההתקשרות ההתחלתיים הלא "בטוחים" לניבוי הסתגלותם תהיה מתונה

יותר ו – (ג) יהיה יותר שינוי חיובי בייצוגי ההתקשרות שלהם ככל שיחלוף הזמן (כלומר, נראה

תנועה בכיוון של ביטחון בהתקשרות).

לצורך בדיקת ההשערות הללו, נערך מחקר אורך שעקב אחר התהליך שעברו בני נוער

במצוקה במהלך השנה הראשונה לשהותם במעונות טיפוליים. במחקר השתתפו 131 צעירים,

18 מ - 33 מסגרות שונות של טיפול מוסדי. בנוסף השתתפו במחקר - בנים ובנות, בגילאים 12

256 אנשי צוות שליוו את המשתתפים בתהליך במעונות. המחקר כלל ארבעה זמני מדידה שונים,

הראשון עם קליטת הצעיר במעון, ושלושת הבאים שלושה, שישה ושנים עשר חודשים לאחר מכן.

בכל אחד מזמני המדידה נאסף מידע לגבי ייצוגי ההתקשרות של הצעיר, לגבי המידה והאופן שבו

5-6 אנשי צוות שונים במעון תפקדו עבורו כ"בסיס בטוח" ולגבי התפקוד הרגשי וההתנהגותי שלו.

המידע נאסף באמצעות שאלוני דיווח עצמי, וראיונות מובנים לבדיקת ייצוגי היחסים הבין

אישיים של המשתתף. במקביל, גם אנשי הצוות התבקשו להעריך את הסתגלות הצעירים

המשתתפים, והמידה בה הצעירים תופסים אותם, אנשי הצוות, כ"בסיס בטוח".

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-50 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

רז א. מאפיינים אישיותיים, תמות מרכזיות של יחסים, ויכולות בין אישיות

בקרב המתקשים ביצירת קשר זוגי מתמשך. דיסרטציה לדוקטורט, אוניברסיטת חיפה.

שוהם, ש. ג., רהב, ג. ואדד, מ. קרימינולוגיה. ירושלים: שוקן.141

Achenbach, T. M. Manual for the Child Behaviour Checklist: 4-18

and 1991 Profile. Burlington, VT: University of Vermont, Department of Psychiatry.

Aiken, L., & West, S. G.  Multiple regression: Testing and

interpreting interactions. Thousand Oaks, CA, US: Sage Publications