עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון בקולנוע, דמות הנאצי בקולנוע הישראלי (עבודה אקדמית מס. 10092)


‏290.00 ₪

39 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 10092
סמינריון בקולנוע, דמות הנאצי בקולנוע הישראלי

תוכן העניינים: 

מבוא. 4

קולנוע ושואה: סקירה של ייצוגים קולנועים של מנגנון ההשמדה הנאצי ע"פ עשורים משנות ה 50 עד סוף שנות ה 2000  5

ייצוג השואה בקולנוע. 5

מחנה אושוויץ. 6

דמות הנאצי והמרחב הקולנועי הישראלי 6

יציאה מהמרחב הישראלי - ייצוגי נאצים בעלילות המתרחשות באירופה. 8

עיסוק מועט בנאציזם גם במחקר הישראלי 9

דיאלוג בין הקולנוע הישראלי ומחקר השואה. 11

מבע קולנועי של סרטי שואה. 13

מתודולוגיה. 13

גישות למחקר האיכותני 13

אמצעים קולנועיים מתודולוגיים:. 14

סרטים נחקרים בעבודה זו 14

העיצוב הקולנועי והסמל של תאי הגזים.. 16

הצגת הזוועות היומיומיות על המסך. 16

ניתוח סרטים נבחרים.. 19

אבא'לה בוא ללונה פארק. 19

אבאל´ה בוא ללונה פארק. 19

שימוש במצלמות. 20

המוסיקה כמבע קולנועי מניפולטיבי 20

אמצעי המבע הקולנועי בסרט. 20

רשימת שינדלר. 21

תקציר. 21

סצינה נבחרת. 21

ארועים חשובים לאורך הסרט. 21

סצנות ראשונה ואחרונה. 21

שימוש במצלמות. 22

המוסיקה כמבע קולנועי מניפולטיבי 22

סיכום אמצעי המבע הקולנועי בסרט. 23

פיצה באושויץ. 23

תקציר. 23

השוואה לסרט אבא בוא ללונה פארק. 25

סצנות ראשונה ואחרונה. 25

שימוש במצלמות. 26

המוסיקה כמבע קולנועי מניפולטיבי 26

סיכום אמצעי המבע הקולנועי בסרט. 26

אוצר אושוויץ. 28

התפתחות העלילה. 28

סצנות ראשונה ואחרונה. 29

אמצעים קולנועיים מתודולוגיים בסרט:. 29

השוואה בין הסרטים.. 30

הייצוג הקולנועי של אושוויץ דרך עיניים יהודיות. 30

העיצוב הקולנועי של תאי הגאזים.. 30

יחסי יהודים ונוצרים על רקע חוויית אושוויץ. 31

לגבי ביקורי ישראלים. 32

הישראליות והזהות הישראלית על רקע זכרון אושוויץ. 33

מסקנות. 35

ביבליוגרפיה. 37

פילמוגרפיה. 39

 

סמינריון זה מעמיד במרכזו את העדר העיסוק בנושא הנאציזם במסגרת קורפוס הסרטים הישראלי הרחב העוסק בשואה. קיומן של דמויות נאצים בקולנוע זה הוא מצומצם ומתאפיין בחד ממדיות, כשהפונקציה המרכזית שלו היא לשרת תמטית את הנרטיב הישראלי-יהודי בעלילה תוך דיון המוגבל לרוב לעיסוק בזיכרון השואה הלאומי. בחינת טענות של חוקרים שונים ביחס למחקר האקדמי הישראלי בנושא השואה, מעלה כי חוסר ההתמודדות עם נושא הנאציזם מאפיין מסיבות שונות גם את ה״אסכולה הישראלית״. ה סמינריון מציע דיאלוג בין הקולנוע להיסטוריוגרפיה המחקרית על מנת להבין את משמעות לקונה זו, ובודק כיצד השינוי בתחום חקר הנאציזם והשואה, אותו מובילים בשנים האחרונות חוקרים מרכזיים, יכול לשרת גם את היצירה הקולנועית.

כדי להמחיש את טענתי המרכזית ב סמינריון, היא העדר הדיון בנאציזם בקולנוע הישראלי והשלכותיו על התודעה הישראלית, אפתח בדוגמא מפרויקט קולנועי עכשווי המציע נרטיב אלטרנטיבי מסקרן לסרטי השואה הישראלים עד כה. בעבר פרסם מדור התרבות של האתר ״וואלה!״ כתבה על שני קולנוענים ישראלים

צעירים הפותחים במסע גיוס כספים להפקת סרטם החדש הנקרא ״האויב הנצחי״. התסריט כולל יחידה של חיילי צה״ל הנכנסת לדרום לבנון במרדף אחר טרוריסט פלסטיני, כשאירוע על-טבעי משגר אותם הישר לגטו ורשה של שנת 1943 מספר ימים לפני המרד. הטוקבקיסטים הישראלים שהגיבו לכתבה היו כמובן חלוקים בדעתם, מאלו שהתלהבו מרעיון הנסיעה בזמן שמציע הסרט ועד אלו שהצליפו ביוצרים על זילות זיכרון השואה.ׁ

ׁ(ׁׁמשה צימרמן)

ׁבמידה ואכן יופק סרט שיתבסס על תסריט זה, הוא יהיה בהחלט חריג בנוף העשייה הקולנועית הישראלית, כסרט השייך לזיאנר הפנטסיה בתוך רצף קולנועי בנושא השואה המאופיין בשמרנות יחסית. פוטנציאל ייחודי נוסף הגלום בסרט זה טמון בהעברה חלקית של מרכז הכובד העלילתי שלו מישראל של ימינו לאירופה תחת הכיבוש הנאצי. עובדה זו מעידה על כך שיוצרים ישראלים מוכנים להרחיק ולחקור אזורים תודעתיים שעד כה נמנעו מלגעת או לעסוק בהם. קשה לנחש בשלב זה האם ינצלו שני היוצרים הצעירים את המרחב הגאוגרפי והטמפורלי בו פועל סרטם גם לעיסוק מעמיק במחוללי השואה עצמם ולא רק בקורבנות. דומה כי ההתמקדות ביחידה הצה״לית מרמזת לכך שעיקר כוונתם היא מימוש הפנטזיה הלאומית לנקמה בנאצים (כפי שביטא אותה אהוד ברק בזמן ביקורו כרמטכ״ל באושוויץ  ״אנחנו, חיילי צבא ההגנה לישראל, הגענו הנה חמישים שנה מאוחר מדי״). אם כך יהיה, הרי שסרט זה יתווסף לשורה ארוכה של התייחסויות לשואה בקולנוע הישראלי, המציבות את הסיפר הישראלי במרכז, ומגבילות את הדיון לפרטיקולריזם יהודי-ישראלי ולא לשאלות אוניברסאליות.

(שאול פרידלנדר)

דוגמא זו מהתקופה האחרונה תואמת את טענותיהם של חוקרי קולנוע כנורית גרץ , אילן אבישר ואלה שוחט , אודות עיסוקו האינטנסיבי של הקולנוע הישראלי בכלל, והקולנוע העוסק בזיכרון השואה בפרט, בנרטיב העל הציוני, אם תחת השפעתו ואם מתוך ביקורת עליו. בני הדורות השונים העומדים במרכז הסרטים, הם שמייצגים כביכול נקודות ציון בתהליך עיצוב זיכרון השואה הלאומי הישראלי,

 

כמו גם את פירוקו. אם בעשורים הראשונים הדגש הקולנועי היה על שילוב ניצולי השואה בחברה הישראלית הציונית, תוך ניכוס מעמדם כקורבן לישראל עצמה, העשורים המאוחרים מבקרים מגמות אידאולוגיות אלו. העשור האחרון בקולנוע מתרכז בדור השני והשלישי לשואה ומאופיין בהתמודדות ישירה עם טאבואים ישראליים-חברתיים ביחס לזיכרון השואה, כגון: יחסי ישראל-גרמניה, השואה והסכסוך הישראלי-פלסטיני ועוד. אך התעוזה שבעשייה הביקורתית, הנוקבת לעיתים, כלפי האינסטרומנטליזציה הישראלית הפוליטית של זיכרון השואה, נעצרת כאשר מתבקש להרחיב את הדיון מעבר לנרטיבים המקובלים, כלומר פריצת הדיון הקולנועי מעבר לציר ה״על-ציוני״. מדובר בהימנעות מהתמודדות מורכבת עם נושא שכמו העיסוק בקורבנות השואה הינו בלתי נפרד מהאירועים ההיסטוריים: הנאציזם.

(מאיר שניצר)

 

עובדה קולנועית זו הופכת למעניינת אף יותר כשמעמידים אותה ביחס לטענה דומה שהעלתה ההיסטוריונית יפעת וייס לגבי חקר השואה בישראל. לדבריה, בולטת בישראל עד היום ההימנעות מהתמודדות עם שאלות מחקר היסטוריות הקשורות במחוללי השואה, קרי, בנאציזם. הסימן הבולט לכך, הוא המיעוט המשמעותי של מחקרים ישראליים בנושא או תרגומים לעברית של ספרות ענפה מהעולם הבוחנת את הנאציזם מהיבטים שונים, בחינה החיונית להבנה מעמיקה ומורכבת של השואה. הדגש בהיסטוריוגרפיה הישראלית, כפי שעולה מטענה זו ומאפיין גם את הקולנוע הישראלי, הוא בעיקר על הקורבנות היהודית ועל המרחב הישראלי והארצישראלי (א״י-פלשתינה) בהקשר של קורבנות זו. על טענותיה של וייס בהקשר זה ארחיב עוד בהמשך ה סמינריון.

(ׁׁמשה צימרמן)

 

קיים, אם כן, דמיון רב בסוגיית הדיון המועט בנאציזם בין המסורת המחקרית והקולנועית בישראל. דיאלוג ביניהן יאפשר להבין את ההקשר הישראלי הרחב להיעדר העיסוק בנאציזם בקולנוע.

 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

שאול פרידלנדר. "היסטוריה משולבת של השואה: אפשרויות ואתגרים". בתוך: תיאוריה וביקורת 40

משה צימרמן, עבר גרמני - זיכרון ישראלי, עם עובד , עמ' 258-260.

משה צוקרמן ״ שואה בחדר האטום״, הוצאה עצמית

 

Lushitzk Y  "Identity, Politics On The Israeli Screen University Of Texas Press AUSTIN

Kaes, Anton . "History And Memory: Public Memory In The Age Of Electronic Dissimulation."History And Memory 2. 18-36


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏290.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)