‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי דיני מזונות אישה?

תוכן עניינים

מבוא. 

חלק א' 

מה משך תקופת החיוב במזונות אישה, כאשר בנה"ז נישאו בטקס אזרחי ונישואיהם הותרו ע"י ביה"ד הרבני 

חלק ב' : החלק התיאורטי 

מזונות "אזרחיים" אחרי הגט. 

פסיקה של מזונות אזרחיים בסך 10,000 שקל בחודש למשך חמש שנים.

מקרה שבו בני הזוג התגרשו מבני זוג קודמים כדי לחיות ביחד 

טענת הגבר כי אשתו נטשה אותו 

טענה כי הגבר הבריח כספים ורכוש לבנו 

הצורך בהגנה על צדדים חלשים. 

פסק דין בג"צ פלונית נ' בית הדין הרבני האיזורי ת'א. 

השוואה בין מזונות אישה לפי הלכה עד הגט למזונות אזרחיים אחרי הגט. 

מזונות שיקומיים לאישה לאחר פרוד 

חלק ג': חפיפת סמכויות בין בית משפט מחוזי לבית דין רבני - מזונות אשה. 

בע"א 660/70 הנ"ל מוצאים שוב את קיטוב הגישות לסעיף 3 הנ"ל. אומר השופט קיסטר

תובא כאן אימרה אחרת מפי אותו שופט, שמפיו הובא הציטוט האחרון : 

חלק ד' : חקר מקרה. 

מזונות אישה וידועים בציבור 

סיכום. 

ביבליוגרפיה

הבעל חייב במזונות אשתו, כל עוד בני הזוג נשואים כדת משה וישראל (כדמו"י). כשבני הזוג מתגרשים או אף, כאשר נפסק ע"י בית הדין הרבני, כי האישה חייבת לקבל גט, פוסקת חובתו של הגבר בתשלום המזונות לאשתו. בספרו של הרב אבישי גרידי עורך דין, מזונות אישה הלכה ומעשה, נאמר כדלקמן :"מבין כל הזכויות המגיעות לאישה, זכות המזונות היא הזכות המרכזית, המוענקת לה עם כריתת ברית הנישואין." עוד נאמר בספר הנ"ל כי :"חובת הבעל לפרנס את אשתו הנה מתנאי היסוד של קיום קשר הנישואין. מחדלו הסובייקטיבי של הבעל לספק לאישה את מזונותיה המינימאליים עלול אף להקים לאישה את העילה לחיוב ולכפיית גט, מהטעם שנאמר במסכת כתובות, בשם רב – "אין אדם דר עם נחש בכפיפה"."[2] בבע"מ 8372/07, קבעה כבוד השופטת ארבל כדלקמן : "בהתאם להוראות סעיף 2(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), הדין החל על חיובו של אדם במזונות הוא הדין האישי החל עליו. בני הזוג בענייננו הם יהודים ומכאן כי הדין החל על חיוב המשיב במזונות הוא דין תורה. על-פי דין זה, חובתו של גבר לשאת במזונות אשתו פוסקת כאשר האישה חייבת בקבלת הגט אך מסרבת לעשות כן. מכאן עולה בעיה קשה, בפניה עומדות נשים רבות, אשר מעוניינות להתגרש מן הבעל, אך אינן מסוגלות לקיים את עצמן ומכאן בוחרות שלא להתגרש הימנו. היום מקובל הרבה יותר מבעבר, כי נשים עובדות ומפרנסות אף הן את המשפחה. יחד עם זאת, עד. היום, לא קיים שוויון תעסוקתי ולרוב הבעל הוא המפרנס העיקרי ומשכורתה של האישה היא לעיתים מזומנות, משכורת נמוכה בהרבה מזו של הבעל ובפרט משהאישה, ברוב המקרים, היא המטפלת העיקרית בילדים[3].

נשים מבוגרות, אשר לא למדו מקצוע או שלמדו, אך נאלצו להישאר בבית, כאשר הבעל פיתח את הקריירה והיה עסוק בפרנסת המשפחה, בעוד הן גידלו לבדן את הילדים וטיפחו את הבית, אינן מסוגלות כלל לפרנס את עצמן. במידה והן מבקשות להתגרש בגיל מבוגר, הן עלולות למצוא את עצמן, מול שוקת שבורה ובמצב כלכלי בלתי אפשרי, באשר במדינת ישראל, כאמור לעיל, אישה אשר נישאה לבעלה כדת משה וישראל, לא תקבל מזונות אישה, לאחר הגירושין. נשים אלו, יעדיפו להישאר נשואות עד יום מותן, כי אחרת הן לא תוכלנה להתקיים, גם אם הן סובלות מאלימות, או שהן סובלות בדרך כלשהי מהתנכלות הבעל, מבגידות חוזרות ומיחס בלתי סביר אחר.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ- 20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

מ' אלון המשפט העברי – תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו, עמ' 1063-1062;

י' צ' גילת יחסי הורים וילדים: מזונות, יחסי ממון, משמורת וחינוך (חושן משפט, תשס"א), עמ' 248-209.

זוסמן סדר הדין האזרחי (מהדורה שלישית, תל-אביב , ע' 47 ואילך.

Weitzman, Lenore J. Economics of Divorce: Social and Economic Consequences of

Property, Alimony and Child Support Awards 28 UCLA L. Rev. 1181

===============

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)